המאובנים התגלו במערב אוסטרליה, הם של יצורים שחילוף החומרים שלהם היה מבוסס גופרית במקום חמצן, כמו אלה החיים היום במזרקות גיאותרמיות תת ימיות
המאובן העתיק ביותר של חיים על פני כדור הארץ התגלה באוסטרליה בידי צוות משותף של חוקרים מאוניברסיטת מערב אוסטרליה ואוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. המאובנים המיקרוסקופיים מראים עדות משכנעת לקיומם של תאים וחיידקים שחיו באטמוספירה נטולת חמצן לפני למעלה מ-3.4 מיליארד שנה.
הצוות, בראשו עמד ד”ר דייויד וואקי (Wacey) מאוניברסיטת מערב אוסטרליה וכלל את פרופ’ מרטין ברייזר מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוקספורד, דיווח על התגלית בכתב העת נייצ’ר גיאוסיינס.
“יש לנו עדויות טובות לחיים לפני למעלה מ-3.4 מיליארד שנה. הן מאשרות כי חיידקים חיו באותו זמן והם חיו ללא חמצן” אומר פרופ’ ברייזר.
“כדור הארץ היה מקום חם ואלים באותם הימים, כאשר פעילות וולקנית היתה חזקה מאוד. השמים היו מעוננים ואפורים, דבר שאיפשר לשמור על החום, למרות העובדה שהשמש היתה חלשה יותר מאשר כיום. טמפרטורת מי האוקיאנוס היתה הרבה יותר גבוהה מאשר היום – כ-40-50 מעלות צלזיוס או מידת החום באמבטיה חמה – וזרמי האוקיאנוסים היו חזקים מאוד. כל פיסות היבשה היו קטנות, אולי בגודל של האיים הקאריביים וטווח הגיאות היה עצום.
כמות החמצן היתה קטנה מאוד מכיוון שטרם התפתחו צמחים או אצות כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתיזה ולייצר חמצן. העדויות החדשות מובילות לכך שהחיים הראשוניים היו מבוססי גופרית, והם חיו וערכו חילוף חומרים המכיל גופרית ולא חמצן לצורך האנרגיה והצמיחה.
המיקרו מאובנים נמצאו באיזור מרוחק במערב אוסטרליה המכונה Strelley Pool. הם נשמרו היטב בין גלעיני קווארץ במקום שבו היה חוף הים העתיק ביותר המוכר על כדור הארץ, בכמה מסלעי המשקע העתיקים ביותר שניתן למצוא בכל מקום על פני כדור הארץ.
“אנו יכולים להיות בטוחים למדי באשר לגיל המאובנים מכיוון שהסלעים נוצרו בין שתי התפרצויות עוקבות של הרי געש, דבר המצמצם את הגיל האפשרי לכמה עשרות מיליוני שנים’אומר פרופ’ ברייזר. “הדבר מאפשר לנו לדעת כי אכן גיל הסלעים הוא כ-3.4 מיליארד שנה.”
החוקרים ערכו שלושה מבחנים שונים כדי לאמת את הממצאים ולוודא שאכן מדובר במאובנים ממקור ביולוגי ולא מתהליך מינרליזציה כימי כלשהו.
המאובנים נשמרו היטב והם מראים מבנים דמויי תאים – כולם בגודל דומה. הם נראים כמו מאובנים מוכרים יותר, אך טריים יותר – רק בני 2 מיליארד שנה ולא בעלי תצורה פתוחה כפי שסברו שמאובנים ותיקים יותר עשויים להראות.
“לתאים יש מאפיינים ביולוגיים. הם מסודרים בצבירים, נוכחים רק בבתי גידול מתאימים ומחוברים לגרעיני החול. באורח מוזר הם גם מדגימים חילוף חומרים. ההרכב הכימי של המבנים המאובנים הוא נכון, וגבישי הפיריט (זהב השוטים – ברזל דו גפריתי) הקשורים למיקרו מאובנים סביר שהם תוצר לוואי של חילוף חומרים מבוסס גופרית שהתרחש בתאים ובחיידקים אלה.
חקר המאובנים המוקדמים של החיים על פני כדור הארץ הוא תחום שנוי במחלוקת. בעשור האחרון, המחסומים שהמדענים נדרשים להתגבר עליהם לפני שהם טוענים לעדויות כאלה הועלו באופן משמעותי, זאת בשל טכניקות חדשות למיפוי הכימיה של סלעים בקנה מידה עדין.
20 תגובות
אני יכול ליצור את זה כשאני שופך קפה על המפה
אחרי 24 שעות רק פורסמה התגובה שלי כתגובה לכמה אנשים בינהם שלך מיכאל – אז תסלחו לי על ההקפצה:
https://www.hayadan.org.il/oldest-fossils-on-earth-discovered-2208119/#comment-304694
למה תגובה ראשונה שלי עדיין מחכה לאישור? כי היא ארוכה? משלבת אנגלית ועברית?
מדי פעם אני רואה שהודעות כאלו שלי מעוכבות…
וכמובן – שכחתי להוסיף – תודה על הכתבה המעניינת! 🙂
מיכאל ותם,
שכחת להוסיף מיכאל שהדרישה הבסיסית הם מים נוזלים ויציבים – וגם זה לא מחייב חיים בלי חומרים וכימיקלים מתאימים שצריכים להיות נוכחים. דרישה “קטנה” זו מאוד נדירה ביקומנו מסתבר. המאמר רק מציין את קיומם של חיים בצורה המוכרת לנו היום כחיידקים בכוכב הלכת שלנו לפני 3.4 מליארד שנים.
ולכל הספקנים למיניהם שמטילים ספק ב”שיטות הבדיקה” (דרג מחקר, דרור ישראל, יהודה, מקס ואחרים) – כל מה שנדרש ממכם למצוא את המאמר המקורי. בתור אחד שקורא מחקרים כל יום לעבודתו אני יודע שיש הבדל בין המחקר עצמו לבין פרסום מאמרים בירחונים שונים שנועדו רק להפיץ על קיומו של המחקר ולקרוא לאנשים לפנות למחקר עצמו המקורי ב”מגזין” המקורי בו פורסם כדי לדעת פרטים רבים יותר – כולל שיטות הבדיקה.
“הידען” לא מתיימר להיות עיתון שמפרסם מאמרים מקוריים, שדורשים כמו שציין מר.ח. ביקורת של ועדת מומחים ועריכה ודרישות לתיקונים (גם מנסיון) – אלא כמגזין שמפרסם מחקרים שכבר פורסמו ממקורות שונים (שעברו כבר את הליך המידור הביקורתי הקשה). אם אתם באמת רוצים להחכים וללמוד מעבר לכתבה התמציתית כאן – נא תפנו למקור (לעתים קרובות נדרש לשלם או גישה דרך אוניברסיטאות – אני אישית מוריד מרשת הטכניון כשאני צריך).
ובנוסף – מי שקרא באמת את המאמר המקורי שבלינק, יכול לראות בברור שאותה קבוצת מחקר פסלה ראיות קודמות מאתר קרוב להיותם מאובנים לחיידקים. כלומר גם הביקורת העצמית של אותה קבוצת מחקר גבוה מספיק – ולא מחפשים לפרסם כל דבר.
הערה קטנה: הלינק שאליו מפנה הכתבה גם אינו מקום פרסומו של המחקר המקורי ולכן לא כולל את שיטות הבדיקה. הלינק הוא לאתר שדומה ל”ידען” בהיותו מגזין שמפרסם מחקרים שפורסמו במגזינים ייעודיים לכך. המחקר המקורי פורסם ב (את מי שזה באמת מעניין):
David Wacey, Matt R. Kilburn, Martin Saunders, John Cliff, Martin D. Brasier. Microfossils of sulphur-metabolizing cells in 3.4-billion-year-old rocks of Western Australia. Nature Geoscience, 2011; DOI: 10.1038/ngeo1238
דרור:
תודה על ששיתפת אותנו בדאגותיך.
אגב, הבריאות בסדר?
אני מטיל ספק בכמה חישובים והראשון שבהם הוא הגיל של המאובן
דרג מחקר:
אם החוקרים לא פרסמו את המבחנים אז איך ידע כותב המאמר לתאר אותם?
חבל שהחוקרים לא פרסמו את מה הם המבחנים שעשו כדי להגיע למסקנה שמדובר בחיידקים ארכאיים
גם אני ספקן לגבי התמונות! אני ממש לא בטוח שמדובר באמת באורגניזמים!
יהודה,
בתור עוד מומחה אחד שלא קרא את המאמר, מהיכן היוהרה הזו? כן, נראה אותך אומר לנו בבקשה מאות אפשרויות סבירות להיווצרות הכתמים. אתה יודע מה? גם 7 יספיקו. ואז תסביר לי בבקשה איך המחברים שיכנעו את עורכי העיתון ו 3 – 4 מומחים (קצת פחות ממך אני מניח, אבל בכל זאת מומחים) שהתוצאות שלהם קבילות וברות פרסום?
מה כולם מטומטמים? מזל שאדון סברדמיש הנכבד קשה לו להאמין והוא מייחס חשיבות -ר-ק- לסיפא של המאמר. מה עולם המדע היה עושה בלי ספקנים בריאים שכמוך?
זה מספיק עדין בשבילך?
אליהו,
בתור מומחה אתה אמור לדעת להסתכל במאמר המקורי בנייצ’ר גיאוסיינס בפרק השיטות ולקבל את כל התשובות לשאלות שלך.
אני יכול לחשוב על מאות אפשרויות להיווצרות אוסף כתמים כנ”ל. להגיע מכאן דווקא למסקנה שזה היה חיידק מלפני 3400 מיליוני שנים? קשה לי להאמין למרות בטחונו הרב של החוקר כותב המאמר,וידידנו מיקל
אני מייחס חשיבות רבה ביותר רק לסיפא של המאמר:
“חקר המאובנים המוקדמים של החיים על פני כדור הארץ הוא תחום שנוי במחלוקת.” סוף ציטוט.
נא להגיב בעדינות
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
אני לא מבין כלום מהתמונה.
ואני עובד באופן יום-יומי עם חיידקים.
באיזה מיקרוסקופ צולם?
מה הקנה מידה?
הגדלה?
אלי.
עכשיו קראתי את הכתבה, ובאמת מתוארים שם מבחנים שנערכו כדי לקבוע שאלו חיידקים ולא משהו אחר.
אולי קודם הייתי צריך לקרוא 🙂
מקס:
האם אתה יכול להסביר את מסקנתך המוזרה?
1. הממצא לא מעיד על כך שכל הכוכבים צריכים להיות שוקקי חיים.
2. בטח שאינו מעיד על חיים אינטליגנטים
3. גם אם יש חיים בכוכבים אחרים (ואני מרשה לעצמי לפרש את דבריך כטילו התכוונת באמת לכוכבים – כלומר – למערכות שמש – ולא לכוכבי לכת, כי אחרת הם היו באמת מטופשים) במה, לדעתך, נאס”א משקרים? הם אמרו שאין?
שאלת תם:
לא יודעים בוודאות שום דבר אבל הם היו יותר רציניים ממך ולא הסתמכו על משהו כמו “לי זה נראה כמו כך וכך” אלא על מבחנים שמתוארים בכתבה.
איך אפשר לדעת בוודאות שבאמת מדובר באורגניזמים חיים ולא בסתם מינירלים עתיקים? הרי לא מדובר בבעלי חיים מורכבים שניתן לזהות בגופם רגליים, אצבעות, כנפיים, עצמות, חוליות וכדומה, האמת היא שהם נראים כמו סתם ליכלוך על פני המשטח, או כמו שאריות עכורות של טיפות מים שהתייבשו.
זכור לי שגם במקרה המפורסם של המטאוריט שהגיע ממאדים נמצאו צורות שדמו מאוד לתולעים (שהן הרבה יותר מורכבות מחיידקים) וכולם התלהבו ושמחו, עד שלבסוף (כך לפחות הבנתי) הגיעו למסקנה שמדובר במינירלים שהתגבשו לצורה הזו ולא בצורות חיים עתיקות.
אז איך אפשר שמדובר באמת ביצורים חיים ולא בדבר אחר שמטעה אותנו?
המקנה המתבקשת היא כמובן :
אם כך כל כוכבי הלכת אמורים להיות שוקקי חיים.
א. או שהממצא הזה בעייתי.
ב. סוכנויות החלל משקרות לנו (מפחד זעזועים חברתיים)
אוי ויי – מה יגידו הבריאתנים?? כנראה שכל שנה בתנ”ך ממש ממש ממש ארוכה…
באיזה יום זה יוצא מבחינת הבריאה ?