ואולם החוקר הראשי טוען כי יש להשתמש בשיטה זו רק אם לא יהיה מספיק זמן עד לפגיעה. בכל מקרה אחר יש להשתמש בשיטות יותר עדינות כדי לשנות את מסלולו של העצם
פיצוץ גרעיני ממוקם היטב יוכל להציל את האנושות מאסטרואיד גדול שיעשה דרכו לעבר כדור הארץ, כמו בסרטי הקולנוע שהציגו את האיום. כך עולה ממחקר חדש.
מדענים במעבדה הלאומית לוס אלמוס בניו מקסיקו שנוסדה כזכור כדי לפתח את הפצצה הגרעינית שהוטלה לבסוף על הירושימה ונגסאקי ביפן במלחמת העולם השניה ואשר שייכת כיום למחלקת האנרגיה של ממשלת ארה”ב, חישבו באמצעות מודל שבוצע במחשב על כי פצצה גרעינית של מגהטון אחד תספיק לחסל את האיום מאסטרואיד באורך של 500 מטרים.
מדובר בפצצה בעוצמה של פי 50 מאלו שהביאו לסיומה של מלחמת העולם השניה.
“בסופו של דבר פיצוץ של 1 מגהטון ישבש את כל הסלע החללי הגדול, ואם מדובר באסטרואיד החוצה את כדור הארץ היא תוכל למתן את הנזק המיוצג בידי האסטרואיד הגדול עצמו” אומר בוב וויבר, מדען בלוס אלמוס בסרט וידאו שפרסמה המעבדה.
המודל התלת ממדי רץ על 32 אלף מעבדי מחשב העל Cielo. לפי החישוב, הפיצוץ חלף על פני כל שטח האסטרואיד כך שלא היה צריך לחפור עמוק, כפי שביצעו ברוס וויליס וחבריו האסטרונאוטים בסרט “ארמגדון” משנת 1998.
ואולם וויבר טוען כי יש לשלוח את פצצות האטום לאסטרואיד רק כמוצא אחרון, אם מדובר בהתרעה קצרה של מספר חודשים. המדענים חוששים מתופעות לוואי שליליות כגון שיגור סלעים קטנים רבים לעבר כדור הארץ במקום סלע גדול אחד.
אם יש יותר זמן להתכונן, יש אסטרטגיות אחרות שניתן יהיה לנקוט בהם כדי להדוף את האסטרואיד. לדוגמה, ניתן יהיה לשלוח חללית רובוטית שתיפגש ותנוע לצידו של האסטרואיד המסוכן. הכבידה הקטנה של החללית תשפיע על האסטרואיד כששני הגופים ינוע בחלל יחדיו. במשך חודשים ושנים, הגרר הכבידתי הזה ימשוך את האסטרואיד למסלול שונה שלא יסכן את כדור הארץ. אנו יודעים לבצע משימה כזו. כמה וכמה חלליות כבר נפגשו עם סלעים בחלל העמוק לרבות החללית DAWN המקיפה את האסטרואיד הגדול וסטה בימים אלה, ובשנת 2005, החללית היפנית היאבוסה גירדה כמה פיסות סלע מהאסטרואיד איטוקווה ושלחה אותם לכדור הארץ לניתוח. אפשר גם לתכנן התנגשות של חללית באסטרואיד ולסמוך על כך שהפגיעה תסיט את האסטרואיד מעט ממסלולו. גישת הפגיעה לא תהיה מדויקת כמו גישת הגרר, אך לדברי החוקרים היא עדיין תוכל לבצע את המשימה בנסיבות מסוימות. בשנת 2005 שלחה נאס”א קליע שפגע בשביט טמפל-1 במטרה לקבוע את הרכבו.
הדיון בדבר פגיעת עצמים מהחלל בכדור הארץ אינו אקדמי. לפני 65 מיליון שנה פגע גוף גדול וחיסל את מרבית היצורים החיים על כדור הארץ כשהמפורסמים שבהם היו הדינוזאורים. זו רק שאלה של זמן עד שהדבר יקרה שוב אך הפעם האנושות תהיה מסוגלת, לפחות תיאורטית, להתגונן.
17 תגובות
אם זה יצליח עדיין חלקיקים קטנים יפלו עלינו אבל אני הייתי מעדיפה לעשות נוגדן נגד כל האסטרואיד הוא לפחות חצי ממנו שלא כולם ימותו ואני מקווה שזה יצליח בעזרת השם כמובן!!! ואני מקווה שזה יצליח לכם ישראל בידים שלכם
אם זה יצליח עדיין חלקיקים קטנים יפלו עלינו אבל אני הייתי מעדיפה לעשות נוגדן נגד כל האסטרואיד הוא לפחות חצי ממנו שלא כולם ימותו ואני מקווה שזה יצליח בעזרת השם כמובן!!! ואני מקווה שזה יצליח לכם ישראל בידים שלכם
אני שואל מלבד הקרינה האלקטרומגנטית שידוע שבריק היא נעה במהירות האור
ואם משתמשים בעוצמה גדולה בהרבה למשל 50 מגה טון.
מעניין למה השתמשו ב1 מגה טון במודל עם סיכוי להיפגע מרסיסים
ולא עוצמה חזקה בהרבה.
ועוד שאלה קטנה מה קורה לקרינה כזאת בריק
איך היא מתפשטת? במידה ואין אבק או חומר אחר שהיא תדבק בו
התגובה תלויה בזמן מרגע הגילוי ועד לפגיעה.
אם אסטרואיד שעומד לפגוע בכדוה”א יתגלה במרחק גדול מספיק, גם פגיעה של כדורסל תשנה את מסלולו כך שהוא יחלוף על פנינו במקום לפגוע בו.
לנ.צ.
אפשר לראות כוכבים גם בגלקסיות רחוקות , ואני אסביר
קודם כל ניתן לראות כוכבים בודדים בעננים המגלנים שהם נימצאים מחוץ לשביל החלב . מרחק העננים המגלנים הוא כמאה ושבעים אלף שנות אור.
ייתכן מאוד שעם הטלסקופים הגדולים נוכל להבחין בכוכבים בודדים גם בגלקסיות הקרובות למשל גלקסיית אנדרומדה שהיא במרחק של כשני מיליון שנות אור
בנוסף ניתן להבחין בכוכבים קפאידים שהם כוכבים שהעוצמה שלהם משתנה גם בגלקסיות רחוקות יותר.
אבל בתנאים מסוימים שבהם הופך כוכב בודד לסופר נובה אזי האור הניפלט ממנו יכול להגיע גם ממרחק של מיליארדי שנות אור. במקרה זה של הסופר נובה האור הניפלט מהכוכב מגיע בעוצמתו לעוצמת האור של הגלקסיה כולה.
מקווה שתחשוב עלינו כעת שאנחנו בכל זאת חברותיים!
יום טוב
סבדרמיש יהודה
האגודה הישראלית לאסטרונומיה
לנ.צ
למיטב ידיעתי אין יכולת לראות כוכב בודד מגלקסיה אנדרומדה
אפשרי לראות בתדרים שונים תת אדום וכו’
NASA עובדים על טלסקופ שיכול לנתח את הספקטרום של הכוכב ובכך לבדוק את ההרכב הכימי שלו
ולדעת אם הוא יכול לתמוך בחיים
שלב ראשון היה ועדיין קיים טלפקופ שפיצר שמצא ומוצא כוכבי לכת ברצועת הזהב.
הלו שם,
האם אתם סתם לא חברותיים,או שאף אחד לא יודע את התשובה.(לשאלתי למעלה).
למה להשמיד, אפשר לשנות את המסלול שלו, ולהפוך את האסטרואיד לתחנת חלל.
לי יש רעיון נחמד.
יש לסובב את האסטרואיד בניצב למסלולו במהירות הולכת וגוברת וברגע מסויים הכוחות הצנטרפוגאלים יגברו והאסטרואיד יתפרק מעצמו כשהחלקים שלו יתרחקו ממסלול הפגיעה.
גם אם ישאר מהאסטרואיד גרעין פנימי קטן, קרוב לוודאי שגם מסלולו כבר לא יהיה מסלול הפגיעה המקורי.
האנרגיה לצורך הסיבוב יכולה להיות בכל מיני דרכים החל מפצצות גרעיניות, אנרגית השמש, מנועים רקטיים , חומרים נדיפים באסטרואיד עצמו, ועוד.
באסטרואידים הלא כדוריים (רוב האסטרואידים) לדוגמא אלה המואורכים ניתן יהיה לדאוג שהכוח הצנטרפוגאלי יפרק אותו לשנים או שלושה חלקים גדולים שיתרחקו זה מזה וממסלול הפגיעה.
סתם מחשבות על כוס תה של בוקר יום רביעי(:))
בוקר טוב
סבדרמיש יהודה
מה עם השאלה מי צולף עלינו עם האסטרואידים האלו ?
הומור מלחמתי … פתרונון טכנולוגי לגרעין האירני … אולי נשנה איזה מסלול של אסטרואיד סביר ונאיץ את מהירותו לכיוון אירן …
שאלה להשכלה כללית :
האם האבל ,קאק,או כל טלסקופ קיים מסוגל להבחין בכוכב בודד בגלקסיית אנדרומדה ? או בכוכב בודד בגלקסיה במרחק 100 , 500 מליון שנות אור או יותר ?
מה מרחק המקסימום באמצעים הקיימים היום ,להבחין בכוכב בודד בגלקסיות אחרות ?
בנוגע לאסטרואיד,יש לי הצעה ממש טובה ויעילה : לשלוח לאסטרואיד את הרנטגן ובעזרת כמה תפילות מרוכזות הוא יסיט את האסטרואיד לקיבינימט.
יש לי רעיון יותר מוצלח יש לפוצץ 2 פצצות מימן משני צידי האסטרואיד באותו הרגע שני גלי ההלם ינועו אחד כנגד השני ויהפכו את האסטרואיד לדיסקה טו טבעת של רסיסים שתתרחב במהירות של כ 1000 קמש אם הפיצוץ יתרחש במרחק דומה למרחק של מאדים מכדור הארץ הסבירות ששני רסיסים בגודל מעל קג יפגעו בכדור הארץ תהיה אפסית
אני יודע שיש תוכנית להסיט אסטרואיד לבצע סידרה של פיצוצים קונבנציונלים.
אפשרי לעשות זאת בהתרעה קצרה יחסית .
לעשות גיבוי ע”י כמה טלים וכל זאת בעלויות לא גבוהות.
עיקרון פעולה נשמע פשוט יחסית למה שביצע האדם בחלל.
יש אפילו שטח לביצוע ניסיונות עזה אירן 2012 עם התרעה קצרה או בלי התרעה, אני ממש אדיש להחלטה.
במקום להלחם פשוט להסיט את כל עזה לכיוון מצרים ע”י סדרה פיצוצים ללא הרף.
מצד שני, אם הם יטעו בחישוב והאסטרואיד כן יפגע בסופו של דבר בכדור הארץ, הוא יפזר נשורת רדיואקטיבית וזה לא יותר טוב מפגיעה ישירה…