# צילום של כלי הדם בעין עשוי לאפשר בעתיד בדיקות דם ללא מחט

> חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומשיבא פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת סרטונים קצרים של כלי הדם בלחמית ומעריכה רמות המוגלובין ומספר כדוריות דם אדומות. בניסוי ב־224 משתתפים היא זיהתה אנמיה ב־AUC של 82.8% — תוצאה מבטיחה, אך עדיין רחוקה מתחליף לבדיקת דם

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/noninvasive-blood-test-eye-vessels-ai
- Author: אוניברסיטת תל אביב
- Published: 2026-09-30T10:00:00+03:00
- Modified: 2026-09-27T20:59:17+03:00
- Sections: הלב וכלי הדם
- Topics: אוניברסיטת תל אביב, אנמיה, בדיקות דם, בינה מלאכותית, המוגלובין, המרכז הרפואי שיבא, חיים סוכובסקי, טמיר דניס, יגאל רוטנשטרייך, כדוריות דם אדומות, כלי דם, לחמית, ליאור וולף, מכשור רפואי, עיניים, ראייה ממוחשבת

## Article

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומשיבא פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת סרטונים קצרים של כלי הדם בלחמית ומעריכה רמות המוגלובין ומספר כדוריות דם אדומות. בניסוי ב־224 משתתפים היא זיהתה אנמיה ב־AUC של 82.8% — תוצאה מבטיחה, אך עדיין רחוקה מתחליף לבדיקת דם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומשיבא פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת סרטונים קצרים של כלי הדם בלחמית ומעריכה רמות המוגלובין ומספר כדוריות דם אדומות. בניסוי ב־224 משתתפים היא זיהתה אנמיה ב־AUC של 82.8% — תוצאה מבטיחה, אך עדיין רחוקה מתחליף לבדיקת דם בדיקת דם היא אחת הבדיקות הרפואיות הנפוצות ביותר, אבל גם אחת הפעולות הבסיסיות ברפואה שעדיין דורשות דקירה, דגימה וציוד מעבדתי. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שיבא מציעים כעת כיוון אחר: להסתכל על הדם כשהוא עדיין זורם בגוף — דרך כלי הדם הזעירים הנראים על פני העין. הצוות פיתח מערכת של [ראייה ממוחשבת](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa) ו[בינה מלאכותית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa) שמנתחת סרטוני וידאו קצרים של כלי הדם ב[לחמית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%aa) העין ומנסה לחזות מהם את ריכוז ה[המוגלובין](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9f) ואת מספר כדוריות הדם האדומות. [המחקר פורסם בכתב העת npj Digital Medicine](https://www.nature.com/articles/s41746-026-02598-2) ונערך בהובלת טמיר דניס, בשיתוף קבוצות המחקר של פרופ' חיים סוכובסקי מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה ושל פרופ' ליאור וולף מבית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, יחד עם חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא ובהם ד"ר יפעת שר ופרופ' יגאל רוטנשטרייך. ([Nature][1]) ## כלי הדם שבעין כחלון אל מערכת הדם הלחמית היא הקרום השקוף המכסה את החלק הלבן של העין. מתחתיה עוברת רשת צפופה של [כלי דם](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%9d) קטנים מאוד, שקל יחסית לצלם מבחוץ. בניגוד לעור, שמסתיר חלק מן המידע האופטי שמגיע מכלי הדם שמתחתיו, בעין ניתן לצפות ישירות יחסית בכלי הדם ואף בתנועה של תאי הדם דרכם. החוקרים ניצלו את היתרון הזה כדי לפתח מערכת שהם מכנים Video-to-Vessels. המערכת מקבלת סרטון בהגדלה גבוהה של הלחמית, מייצבת אותו, מזהה את כלי הדם וממירה כל כלי דם לייצוג קומפקטי המתאר כיצד המידע האופטי והזרימה משתנים לאורך הזמן. התהליך מצמצם את כמות המידע בסרטון בערך פי 200, תוך ניסיון לשמר את המידע ההמודינמי החשוב. ([Nature][1]) ## עשר שניות מכל עין במחקר השתתפו 224 נשים וגברים. מכל משתתף צולמו סרטונים בני כעשר שניות משתי ה[עיניים](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d), ובאותו יום נלקחה גם בדיקת דם רגילה. בדיקת המעבדה שימשה כ"אמת המידה" שאליה הושוו תחזיות המערכת. לאחר עיבוד הסרטונים הוזנו ייצוגי כלי הדם למודל למידה עמוקה בשם VesselNet. המודל אינו מסתכל על כלי דם יחיד, אלא משלב מידע מכמה כלי דם של אותו אדם — יחד עם עובי כלי הדם — כדי לחזות את ריכוז ההמוגלובין או את מספר כדוריות הדם האדומות. ([Nature][1]) ## עד כמה התחזית הייתה טובה? עבור ריכוז ההמוגלובין התקבל מתאם ספירמן של 0.47 בין התחזיות לבין בדיקות המעבדה. עבור מספר כדוריות הדם האדומות התקבל מתאם של 0.46. אלה מתאמים בינוניים — כלומר המערכת עדיין אינה מסוגלת להחליף בדיקת דם כמותית מדויקת. עם זאת, כאשר השתמשו בתחזית ההמוגלובין כדי להבחין בין אנשים עם [אנמיה](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%90%d7%a0%d7%9e%d7%99%d7%94) לבין אנשים ללא אנמיה, התקבל ROC-AUC של 82.8%. זהו מדד ליכולת ההבחנה של מסווג: ערך של 50% שקול למעשה לניחוש אקראי, ו־100% משקף הפרדה מושלמת. לכן חשוב לדייק: התוצאה אינה אומרת שהמערכת "מדדה המוגלובין בדיוק של 82.8%" או ש־82.8% מכל הבדיקות היו נכונות. זהו AUC של מבחן הסקר לזיהוי אנמיה. ([Nature][1]) ## דווקא כלי הדם הדקים סיפקו יותר מידע החוקרים בדקו גם אילו כלי דם תרמו יותר לתחזית. באופן מפתיע, הסרת כלי הדם הדקים יותר פגעה בביצועי חיזוי ההמוגלובין. החוקרים מציעים שכלי דם קטנים — נימים וורידונים זעירים — עשויים לספק אות אופטי עשיר במיוחד, משום שכדוריות הדם עוברות בהם לעיתים בשורות צרות יותר ואפשר להבחין טוב יותר בשינויים הקשורים לזרימה ולכמות ההמוגלובין. הממצא אינו אומר שניתן פשוט "לספור כדוריות" באמצעות מצלמה. המודל מנתח תבניות מרחביות וזמניות מורכבות שמקורן בכלי הדם ובזרימה דרכם. ## למה בכלל צריך להחליף בדיקות דם? [בדיקות דם](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9d) רגילות הן מדויקות, זולות יחסית ונפוצות מאוד במדינות בעלות מערכת בריאות מפותחת. לכן הטכנולוגיה החדשה אינה מציעה כרגע סיבה לוותר עליהן. היתרון האפשרי נמצא בעיקר במקומות שבהם לקיחת דם מורכבת יותר: אזורים מרוחקים, מרפאות ללא מעבדה, ניטור תכוף של מטופלים, בדיקות סקר רחבות או אנשים הזקוקים למדידות חוזרות. אנמיה היא דוגמה מתאימה במיוחד. רמות נמוכות של המוגלובין עלולות להפחית את כמות החמצן המגיעה לרקמות, והבעיה נפוצה מאוד בעולם. מערכת שתאפשר סקר מהיר ולא פולשני עשויה לסייע לזהות אנשים שזקוקים לאחר מכן לבדיקה רפואית מלאה. אוניברסיטת תל אביב מציינת שהחזון העתידי הוא לפתח מכשיר קטן ונגיש שיוכל לשמש במרפאות ואולי גם בבית. ([טכניון][2]) ## עדיין לא "ספירת דם דרך המצלמה" כותרת המאמר המדעי מדברת על צעד לקראת ספירת דם לא פולשנית, אך המחקר הנוכחי בדק רק שני מדדים: ריכוז המוגלובין ומספר [כדוריות דם אדומות](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9d-%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa). ספירת דם מלאה כוללת מדדים רבים נוספים, ובהם כדוריות דם לבנות, טסיות דם, המטוקריט ומאפיינים שונים של תאי הדם. המחקר אינו מראה שניתן כבר למדוד את כל אלה מצילום העין. גם לגבי שני המדדים שנבדקו נדרשת עדיין התקדמות ניכרת. המתאם עם בדיקות המעבדה אינו גבוה מספיק כדי להחליף מדידה קלינית, והמערכת תצטרך להיבדק באוכלוסיות גדולות ומגוונות ובתנאים רפואיים שונים. החוקרים עצמם מגדירים את העבודה כצעד ראשון בדרך למערכת לא פולשנית, ולא כמוצר רפואי מוכן. ([Nature][1]) ## שילוב של אופטיקה ובינה מלאכותית העבודה מדגימה מגמה רחבה יותר ברפואה: שימוש בחיישנים פשוטים יחסית כדי להפיק מידע פיזיולוגי מורכב באמצעות עיבוד תמונה ולמידת מכונה. במקום לפתח חיישן שמודד ישירות את ריכוז ההמוגלובין, החוקרים נותנים למודל ללמוד אילו מאפיינים בתוך מאות כלי דם מצולמים קשורים לערכי המעבדה. גישה כזאת עשויה להפוך מצלמה למעין חיישן רפואי — אך היא גם מחייבת זהירות. מודל שאומן על אוכלוסייה מסוימת אינו בהכרח ישמור על אותה רמת ביצועים בגילים, מחלות, תרופות, תנאי צילום או אוכלוסיות אחרות. לכן הדרך ממאמר מדעי למכשיר שאפשר לסמוך עליו בהחלטה רפואית עדיין ארוכה. ## שאלות ותשובות האם כבר אפשר לבצע בדיקת דם באמצעות צילום של העין? לא. המחקר מדגים היתכנות מחקרית לחיזוי שני מדדים בלבד, והוא עדיין אינו תחליף לבדיקת דם רפואית. מה הצליחה המערכת למדוד? היא העריכה ריכוז המוגלובין ומספר כדוריות דם אדומות באמצעות סרטוני כלי הדם בלחמית. מה פירוש AUC של 82.8%? זהו מדד ליכולת המערכת להבדיל בין אנשים עם אנמיה לבין אנשים ללא אנמיה. אין פירושו שהמערכת מודדת המוגלובין בדיוק של 82.8%. למה לצלם דווקא את העין? משום שכלי הדם בלחמית נמצאים קרוב לפני השטח וניתן לצלם אותם ואת זרימת הדם בתוכם בצורה ישירה יחסית וללא דקירה. ### עוד בנושא באתר הידען - [אורסנס משיקה מערכת למדידה רציפה ובלתי פולשנית של רמת ההמוגלובין ורוויון החמצן בדם](https://www.hayadan.org.il/orsense-2303098) - [האם אלגוריתם יכול להחליט בלי רופא? ישראל תבחן בינה מלאכותית רפואית אוטונומית](https://www.hayadan.org.il/autonomous-medical-ai-regulatory-sandbox-israel) - [כשהמכונה לובשת חלוק: הבינה המלאכותית נכנסת למעבדה](https://www.hayadan.org.il/ai-in-medicine-and-science-discovery) - [טיפה של דם לאבחון סרטן](https://www.hayadan.org.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%97) - [טכנולוגיה לפיענוח בדיקות אולטרה־סאונד](https://www.hayadan.org.il/technology-for-decoding-ultrasound-2408182) ## המאמר המדעי Tamir Denis et al., Towards noninvasive blood count using a deep learning pipeline from bulbar conjunctiva videos, npj Digital Medicine 9, 431 (2026). [המאמר המלא](https://www.nature.com/articles/s41746-026-02598-2) [DOI](https://doi.org/10.1038/s41746-026-02598-2) קישור לתמונה: [https://www.tau.ac.il/sites/default/files/media_server/General/DK/Eye-Vein-Scan-580.jpg](https://www.tau.ac.il/sites/default/files/media_server/General/DK/Eye-Vein-Scan-580.jpg) כיתוב תמונה: תהליך ניתוח כלי הדם בלחמית: סרטון קצר של העין מעובד למידע על כלי הדם וזרימת הדם, שממנו מנסה מערכת הבינה המלאכותית להעריך מדדי דם. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב. ALT: מערכת בינה מלאכותית מנתחת כלי דם בלחמית לצורך הערכת המוגלובין וכדוריות דם אדומות שם קובץ תמונה: `eye-vessels-noninvasive-blood-test-ai.jpg` [1]: [https://www.nature.com/articles/s41746-026-02598-2?utm_source=chatgpt.com](https://www.nature.com/articles/s41746-026-02598-2?utm_source=chatgpt.com) "Towards noninvasive blood count using a deep learning pipeline from bulbar conjunctiva videos | npj Digital Medicine" [2]: [https://www.tau.ac.il/research/Eye-Vein-Scan-26](https://www.tau.ac.il/research/Eye-Vein-Scan-26) "להסתכל לדם בעיניים: בדרך לבדיקות דם ללא מחט | אוניברסיטת ת\"א | אוניברסיטת תל אביב" לפרסום המקורי: [[אוניברסיטת תל אביב – להסתכל לדם בעיניים: בדרך לבדיקות דם ללא מחט](](https://www.tau.ac.il/research/Eye-Vein-Scan-26)

## Questions and answers

### עד כמה התחזית הייתה טובה?

עבור ריכוז ההמוגלובין התקבל מתאם ספירמן של 0.47 בין התחזיות לבין בדיקות המעבדה. עבור מספר כדוריות הדם האדומות התקבל מתאם של 0.46. אלה מתאמים בינוניים — כלומר המערכת עדיין אינה מסוגלת להחליף בדיקת דם כמותית מדויקת. עם זאת, כאשר השתמשו בתחזית ההמוגלובין כדי להבחין בין אנשים עם אנמיה לבין אנשים ללא אנמיה, התקבל ROC-AUC של 82.8%. זהו מדד ליכולת ההבחנה של מסווג: ערך של 50% שקול למעשה לניחוש אקראי, ו־100% משקף הפרדה מושלמת.

### למה בכלל צריך להחליף בדיקות דם?

בדיקות דם רגילות הן מדויקות, זולות יחסית ונפוצות מאוד במדינות בעלות מערכת בריאות מפותחת. לכן הטכנולוגיה החדשה אינה מציעה כרגע סיבה לוותר עליהן. היתרון האפשרי נמצא בעיקר במקומות שבהם לקיחת דם מורכבת יותר: אזורים מרוחקים, מרפאות ללא מעבדה, ניטור תכוף של מטופלים, בדיקות סקר רחבות או אנשים הזקוקים למדידות חוזרות. אנמיה היא דוגמה מתאימה במיוחד. רמות נמוכות של המוגלובין עלולות להפחית את כמות החמצן המגיעה לרקמות, והבעיה נפוצה מאוד בעולם. מערכת שתאפשר סקר מהיר ולא פולשני עשויה לסייע לזהות אנשים שזקוקים לאחר מכן לבדיקה רפואית מלאה. אוניברסיטת תל אביב מציינת שהחזון העתידי הוא לפתח מכשיר קטן ונגיש שיוכל לשמש במרפאות ואולי גם בבית. ([טכניון][2])