“כל פעם שמבקרי הדארוויניזם מפסידים במשפט ולא מתקבלת דרישתם לעצב מחדש את שיעורי הביולוגיה, הם עוברים אבולוציה, מתחמשים בטיעונים שנשמעים מתקדמים ועדינים אך הם נשארו מסוכנים כבעבר”
ב-17 במאי 2005 פרסם הניו יורק טיימס מאמר מערכת ומאמר במדור המדע בנושא החינוך למדע. “כל פעם שמבקרי הדארוויניזם מפסידים במשפט ולא מתקבלת דרישתם לעצב מחדש את שיעורי הביולוגיה, הם מתפתחים (באנגלית גם עוברים אבולוציה), מתחמשים בטיעונים שנשמעים מתקדמים ועדינים אך הם נשארו מסוכנים כבעבר” כותב העיתון במאמר המערכת. בצטטו את ההתפתחות של הטיעונים האנטי-אבולוציוניים מהצורות המסורתיות של הבריאתנות דרך ה”תכנון התבוני” ועד ל”ניתוח הביקורטי של החולשות לכאורה של תורת האבולוציה”. הניו יורק טיימס מעיר כי בקנזס, מה שמכונה “דוח המיעוט של תקני המדע של המדינה” מבקש לשנות את ההגדרה של המדע בדרך שנראה כי תשאיר מקום להסברים על-טבעיים של מקור החיים והתפתחותם ולא רק להסברים הטבעיים שהם המהות הנוכחית של המדע.” דבר שתואר כ”לא מתאים באופן קיצוני לתוכנית הלימודים של בתי הספר הציבוריים.”
באותו גליון, בחלק המדעי כתב הפיסיקאי לורנס קראוס כי “מועצות בתי הספר מבקשות ללמד את המחלוקת. איזו מחלוקת? הרי הביולוגיה האבולוציונית אינה המקצוע המדעי היחיד המעורר מחלקות תיאולוגית. בצטטו את התחום שבו הוא עוסק, הקוסמולוגיה כדוגמה נוספת. ואולם, נושאים אלה עצמם אינם מדעיים. “אבולוציוניסט אתאיסט כמו ריצ'ארד דוקינס והספיריטואליסט ד”ר קנת מילר מאוניברסיטת בראון שכתב הרבה אודות האבולוציה יכולים להסכים לחלוטין אודות המנגנון המדעי השולט באבולוציה הביולוגית, והעובדה שהחיים התפתחו באמצעות הברירה הטבעית.” כותב קראוס. התלמידים אכן חופשיים לחלוטין לקבוע את דעתם בכל נושא אך יש צורך להקנות להם את המידע הנכון כדי שישפטו בעצמם. ואולם אם מונעים מהם את הידיעה באשר למהות המדע או דורשים להציג להם רעיונות תיאולוגיים כמו “התכנון התבוני” בתוכנית הלימודים מעכירים את המים באמצעות הוספת ספקולציות תיאולוגיות לתיאוריה מדעית.”
