בדיקת ספקטרוסקופיית-מסות חדשה תוכל לעזור לפקחים על שימוש בסמים לגלות אם ספורטאי השתמש בסמים המגבירים את רמות הסטרואידים הטבעיים בגופו, כנראה שעדיין לא ייעשה בו שימוש באולימיפיאדת בייג'ינג
בדיקת ספקטרוסקופיית-מסות חדשה תוכל לעזור לפקחים על שימוש בסמים לגלות אם ספורטאי השתמש בסמים המגבירים את רמות הסטרואידים הטבעיים בגופו. הבדיקה יותר רגישה יחסית לשיטות חלופיות קודמות, ומסוגלת לגלות טוב יותר כימיקלים חשודים מסוימים בגוף, במהירות ובאופן המתאים לציוד מעבדתי רגיל לבדיקת-סמים.
אחד מתפקידיו של ההורמון הזכרי טסטוסטרון הינו להגדיל את גודלו וחוזקו של השריר. נטילת תוספת טסטוסטרון, או כימיקל אחר שהגוף יכול לנצלו להפקת טסטוסטרון, תוכל על-כן להגביר את ביצועיו של הספורטאי. בשל כך כל נטילת תוספות של החומר נאסרה ע”י הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (World Anti-Doping Agency, WADA).
רמת הטסטוסטרון המדויקת משתנה באופן ניכר בין אנשים שונים, כך שבדיקה פשוטה של רמת הטסטוסטרון הכללית בשתן של ספורטאי לא יכולה לקבוע אם ניתנה תוספת חיצונית של טסטוסטרון. אולם, קיים בגוף כימיקל שני בשם אפיטסטוסטרון (epitestosterone) המצוי באופן טבעי בכמות השווה לכמות הטסטוסטרון. השוואת יחסי הכמויות בין שני חומרים אלו תוכל להצביע אם אכן הוכנס לגוף טסטוסטרון או קודמן (precursor) שלו. המגבלה הינה בעובדה כי לא קל למדוד את שני החומרים הללו, בעיקר מכיוון שהם מצויים בשתן בריכוזים מאוד נמוכים.
צוות של מדענים מהמכון לחקר רפואת הספורט אשר באוניברסיטת יוטה פיתחו בדיקה המשתמשת בכרומטוגרפיה נוזלית מצומדת לספקטרוסקופיית-מסות. לשיטה זו רגישות גבוהה ביותר (עד כדי 1 ננוגרם/מילימטר) המחזקת את הכלים העומדים לרשותם של הפקחים במדידת שני החומרים בדגימת ספורטאים. “בעקבות פיתוח השיטה שלנו נוכל לקבוע את היחס המדויק בין טסטוסטרון לאפיטסטוסטרון בדגימת שתן ברמת אמינות גבוהה יותר ומכאן – נהיה בעמדה טובה יותר להצביע על הפרות בשימוש בסמים מבלי להאשים לשווא ספורטאים חפים מפשע,” מסביר החוקר הראשי ד”ר Jonathan Danaceau. בנוסף לרגישותה הגבוהה יותר, הבדיקה גם הרבה יותר מהירה ואמינה, מוסיפים החוקרים.
ככל הנראה, מדובר במכשיר נסיוני ולא ברור אם ייעשה בו שימוש כבר באולימפיאדת בייג'ינג, הצפויה להפתח בעוד שבועות אחדים, ב-8 באוגוסט 2008.
11 תגובות
אלוציה? 😀 🙂 🙁 :>|
קוונטוס:
סתם משחק מילים מעניין:
"עמיחי. רצתה לקרוא לשמו.."
כלומר – היה, נאמר, איש או עם מסויים.
קראו לו יוסף.
במילים אחרות – שמו היה יוסף.
אבל היא רצתה לקרוא לשמו בשם ולכן קראה לשם (יוסף) בשם עמיחי.
נו ..נו..סוף סוף..יורד הפיוז..להפי-טסטוסטרונית-3%
בגיל,ההתגברות..ההתבגרות..וסוד הבלשנות.
על כן לקחה כדור דיאנה..וגם כפית מזון מלכות.
אופס..ובשנת 1986..הר-הצופים בירושלים.. בהחלטה נבונה..מהשאול,
או השמיים..?????של ירושלים..שיחררה לזה הפילוץ..עמיחי.רצתה לקרוא
לשמו..
דש דש…לטון..וכל הפלצות..למשחקי ביון..ודין ודן ..ולא..וכן..לשיח ביהורים.!
האמת היא שגם אני מרגיש לא נוח עם ההגבלה הזאת אבל אולי זה מפני שאינני מכיר את השיקולים לעומק.
הרי תיאורטית יכול לבוא מחר מישהו ולומר שזה שהספורטאי משתמש במזון מסוג מסויים נותן לו יתרון לא הוגן.
מעניין אותי אם מישהו ניסה פעם להגדיר במדוייק את הגבול בין מזון, אורח חיים, שיטות אימון ותרופות שהם לגיטימיים לבין כאלה שאינם לגיטימיים.
פעם חשבתי ששיקול הנזק ארוך הטווח יכול להתאים אבל נדמה לי שלא זה השיקול המשמש בפועל.
HPLC-MS הוא כלי חזק ביותר. הלוואי והיה לי כזה. מי צריך סטנדרט כשיש נוסחה אמפירית, בליעה ספקטרלית, וזמן אלוציה? 😀
ולעניינינו – כל דבר ניתן לעקוף.
אני בעד ליצור מחיצה לוגית בין ענפי הספורט בהם יתחרו ספורטאים טבעיים וספורטאים סטרואידיים. גם על סטרואידים יהיה מעניין לראות לאין השגי הגוף יכולים להגיע. זה מסוכן, אבל אנחנו אנשים בוגרים – מי שרוצה להזיק לגוף שלו (וספורטאים בהחלט מזיקים לגוף שלהם כי ספורט תחרותי הוא דבר לא בריא בעליל) אזי יש להרשות למי שמעוניין להשתמש בתוספים מזיקים לעשות זאת. גם כשלא מאפשרים אז משתמשים – מה ההבדל? אבל במקביל לענפי הספורט הטבעיים לכאורה יתפתחו סופרטאים חדשים וסטרואידיים שישברו כל שיא אנושי טבעי וידהימו את ספר השיאים של גינס.
בדיסקים יש חלק שנקרא "ראש קורא-כותב".
מסתבר שיש בני אדם עם ראש כותב בלבד.
אז הספורטאים ייקחו כמות שווה של תוספי טסטוסטרון ואפיטסטוסטרון והבדיקה הזאת לא תהיה שווה כלום.
ההגיג כבר נהגה 🙂
http://en.wikipedia.org/wiki/Epitestosterone
ככל הנראה מדובר על יחידה של ננוגרם למיליליטר, או מילימטר קוב.
כי ביחידה בעלת מימד אחד בלבד לא נכנסת שום מסה.
הגיג: מעטה יטלו הספורטאים גם אפיטסטוסטרון בנוסף לטוסטסטרון, היחס בינהם ישמר ובא לציון גואל.