פורסם קול קורא להקמת כעשרה מרכזי מצוינות נוספים

שר החינוך ויו”ר המל”ג גדעון סער: “לאחר שנים שישראל הובילה ביצוא מוחות למיטב האוניברסיטאות ומכוני המחקר בעולם אנו משנים כיוון ומשיבים את המצוינות לישראל. בשלב הראשון של הקמת ארבעת מרכזי המצוינות השבנו כ- 40 חוקרים מובילים לארץ ובשלב הנוכחי צפויים לשוב עוד עשרות רבות של חוקרים” 

שלב ב’ בתכנית מרכזי המצוינות יצא לדרך. ועדת ההיגוי של התכנית, המהווה חלק מהיוזמה הלאומית “להשבת מוחות”, פרסמה קול קורא להקמת כעשרה מרכזי מצוינות נוספים שעתידים לקום בתשע”ג.
בשלב זה נבחרו 18 נושאים, המייצגים קשת רחבה של תחומי מחקר, מתוכם יוקמו עשרת המרכזים. הקול הקורא הופץ לקבוצות חוקרים בארץ ובעולם להגשת הצעות להקמת המרכזים בנושאים השונים. עשרת המרכזים הבאים יוקמו כהתאגדויות של חוקרים, ללא תלות בשיוכם המוסדי, ויכללו כל אחד כעשרה חוקרים. יצוין כי באופן בחירת הנושאים בשלב זה יושמו לקחי השלב הראשון ששימש כ”פיילוט”.
תחומי המרכזים הבאים
ועדת ההיגוי של התכנית, בראשות חבר ות”ת פרופ’ שמעון ינקלביץ’, גיבשה את רשימת הנושאים להקמת כעשרת המרכזים הבאים, זאת לאחר בחינת כלל ההצעות שהוגשו על-ידי למעלה מ- 1,200 חוקרים ישראליים מהארץ ומחו”ל.
לשם כך הוקמו ארבעה צוותים בתחומים הבאים: מדעי החיים והרפואה, מדעים מדויקים והנדסה, מדעי הרוח ואומנויות ומדעי החברה, חינוך, משפטים ומנהל עסקים. כל צוות בחן את ההצעות שהתקבלו בתחומו (כולל הצעות רב-תחומיות) ובחר מתוכם רשימת נושאים על-פי קריטריונים של התאמה ליעדי התכנית. הנושאים המוצעים נבחרו לאחר התייעצות עם חברי הועדה המדעית המייעצת הבינלאומית של התכנית, המורכבת מאחד-עשר מדענים מובילים ומחתני פרס נובל.
בהמשך, על בסיס הערכת ההצעות יבחרו הקבוצות שיקימו את מרכזי המצוינות החדשים. במחזור זה תאושר הקמתם של כ-10 מרכזים, תוך מתן ייצוג הולם לכל תחום.

מודל ההפעלה של המרכזים בשלב ב’
בעיצוב שלב ב’ של התכנית ייושמו לקחים משלב א’ – “שלב הפיילוט” – בו הוקמו ארבעת המרכזים הראשונים. כדי להסיר ככל הניתן מגבלות בבחירת הרכב החוקרים, המרכזים החדשים יאפשרו התאגדויות של חוקרים מובילים בתחום מחקרי מוגדר, ללא תלות בשיוכם המוסדי. כמו כן, על-מנת שהמחקר במרכזים יהיה ממוקד ויאפשר סינרגיה אמיתית בין החוקרים, מספר החוקרים בכל מרכז יהיה מצומצם יותר, ויותאם לסוג המחקר במרכז (ניסיוני או תיאורטי). כל זאת מתוך מטרה להבטיח עידוד המצוינות תוך קיום הליך תחרותי אמיתי.
הקול הקורא הופץ לחוקרים ישראלים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ובמקביל לאלפי חוקרים ישראלים ברחבי העולם. הבקשות המקדמיות יוגשו באמצעות אתר הקרן הלאומית למדע, עד ליום ה-1 בדצמבר 2011 ובהתאם להנחיות ההגשה המפורטות שתתפרסמנה באתר הקרן (www.isf.org.il). כמו כן תהליך ההערכה והשיפוט יתבצע על-ידי הקרן. מגישי בקשות מקדמיות, אשר יאושרו, יוזמנו להגיש בקשות מלאות עד לתאריך ה-1 במרץ 2012, בהתאם להערות ולהנחיות הפרטניות שתמסור להן בהמשך ועדת ההיגוי.
להלן רשימת 18 הנושאים שנבחרו:
מדעי הרוח ואומנויות; מדעי החברה, חינוך, משפטים ומנהל עסקים:
1. המרכז לחקר התרבות היהודית בעידן המודרני
Center for the Study of Modern Jewish Culture
2. יהודים, נוצרים, מוסלמים: מפגשי דת חברה ותרבות בין הדתות האברהמיות
Jews, Christians, Muslims: Social and Cultural Encounters of the Abrahamic Religions
3. שפה, רכישת שפה ושיח בחברה רב-לשונית
Language, Language Acquisition, and Discourse in a Multilingual Society
4. המרכז למחקר רב-תחומי של השואה ושל רצח-עם
Center for the Interdisciplinary Study of the Holocaust and Genocide
5. חינוך וחברת המידע החדשה
Education and the New Information Society
6. משפט אמפירי
Empirical Legal Studies
7. התפתחות הילד ורווחתו
Child Development and Welfare
8. המרכז לחקר טראומה המונית
Mass Trauma Research Center
מדעים מדויקים והנדסה; מדעי החיים ורפואה:
9. חוקי היסוד של הטבע ומבנה היקום – חקר הפיזיקה של סקאלות האורך הקטנות והגדולות ביותר
Basic Laws of Nature and the Structure of the Universe: probing the smallest and largest length scales
10. אבטחת מערכות מידע
Information Systems Security
11. אור וחומר – יישומים ופיתוח של מקורות אור חדשים בתחום רחב של הספקטרום האלקטרומגנטי למחקר בסיסי וטכנולוגי
Light and Matter – Applications and Development of Novel Light Sources in a Broad Range of the Electromagnetic Spectrum for Basic and Technological Research
12. חומרים מתקדמים – מאבני בניין אטומיות ומולקולאריות למערכות של צבירי מולקולות
Advanced Materials – from atomic and molecular building blocks to many molecule systems
13. כרומטין ורנ”א – מאפיגנטיקה לבקרה בתר-שעתוקית
Chromatin and RNA – from epigenetics to post-transcriptional regulation
14. מנגנוני פעולה וחומרים חדשניים ללוחמה במחלות מידבקות
Mechanisms of Action and Novel Treatment Approaches for Infectious Diseases
15. הסתגלות הצמח לסביבה המשתנה – גישות מולקולאריות רב-מערכתיות
Plant Adaptation to a Changing Environment: a multidisciplinary molecular approach
16. מערכות מודל לחקר מחלות – מפיתוח לתגליות רב-תחומיות
Disease Model Systems – from development to multi-disciplinary applications
17. ביופיזיקה וטכנולוגיות רפואיות – מעקרונות ליישומים
Bio-physics and Medical Technologies – from principles to applications
18. אקולוגיה ומדעי קיימות בים וביבשה
Ecology and Sustainability in Land and Sea

יוזמת מרכזי המצוינות- רקע
יוזמת מרכזי המצוינות (I-CORE: Israeli Centers of Research Excellence) גובשה במסגרת התכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה, והוצגה לממשלה ע”י שר החינוך ויו”ר מל”ג גדעון סער ויו”ר ות”ת פרופ’ מנואל טרכטנברג בישיבתה ביום ה-14 במרץ 2010.
התכנית כוללת הקמה מדורגת של עד 30 מרכזי מצוינות במהלך חמש השנים הקרובות, בתחומי המחקר השונים – מדעי הטבע, הרוח והחברה. תקציב הקמת והפעלת מרכזי המצוינות יעמוד על סכום כולל של 1.35 מיליארד ₪ (במימון שווה של הועדה לתכנון ותקצוב, שותפים אסטרטגים והמוסדות הזוכים). כל מרכז יאגד קבוצה נבחרת של חוקרים מובילים בתחום – חברי סגל במוסדות שונים (אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים ומכוני מחקר), וכן חוקרים ישראלים מצטיינים שישובו מחו”ל (‘השבת המוחות’) ויצטרפו לאחד המוסדות ולמרכז המצוינות.
במסגרת שלב א’ של התכנית, נבחרו לפני כשלושה חודשים הזוכים להקמת ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים בתחומים הבאים:
1. גישות מערכתיות לחקר הבסיס המולקולארי למחלות בבני אדם: ממחקר גנומי לריפוי מותאם אישי;
בהקמת מרכז זה זכתה קבוצה בראשות פרופ’ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית. בקבוצה חברים 19 חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהמרכז הרפואי שיבא ומהמרכז הרפואי הדסה. המרכז צפוי לקלוט כבר בשנתו הראשונה לפחות ארבעה חוקרים חדשים נוספים השבים לישראל מ- Broad Institute במסצ’וסטס, מבית הספר לרפואה בהרווארד ומבית החולים לילדים בבוסטון. המרכז יעסוק בחקר רגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות.
2. מחקר מתקדם של תהליכים קוגניטיביים;
בהקמת מרכז זה זכתה קבוצה בראשות פרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן. בקבוצה חברים 24 חוקרים ותיקים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת בר-אילן, מאוניברסיטת תל-אביב, ממכללת עמק יזרעאל ומהמרכז הרפואי סוראסקי, וכבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות שלושה חוקרים חדשים נוספים השבים מ-UCLA, מביה”ס לרפואה בהרווארד ומבית החולים הכללי של מסצ’וסטס ומאוניברסיטת סטנפורד. המרכז יעסוק בחקר הבינה המשחזרת: מן הנתפש לנזכר ובחזרה.
3. נושאים בחזית מדעי המחשב;
בהקמת מרכז זה זכתה קבוצה בראשות פרופ’ ישי מנצור מאוניברסיטת תל אביב. בקבוצה חברים 24 חוקרים ותיקים מאוניברסיטת תל אביב, ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית, וכבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות ארבעה חוקרים חדשים נוספים השבים ממעבדת המחקר של מיקרוסופט בניו אינגלנד, מאוניברסיטת קולומביה, מאוניברסיטת ייל, מברקלי, ומ-MIT. המרכז יעסוק בחקר אלגוריתמים.
4. מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות-קיימא;
בהקמת מרכז זה זכתה קבוצה בראשות פרופ’ גדעון גרדר מהטכניון. בקבוצה חברים 27 חוקרים ותיקים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן גוריון. כבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות שלושה חוקרים חדשים נוספים השבים מהרווארד, מאוניברסיטת מישיגן ומאוניברסיטת שטרסבורג. המרכז יהווה קונסורציום ישראלי לדלקים סולריים.
המרכזים הראשונים צפויים להתחיל לפעול בשנת תשע”ב (אוקטובר 2011). במהלך השנים הבאות צפויים להיקלט במרכזים אלו עשרות חוקרים חדשים שישובו ממיטב האוניברסיטאות והמכונים בעולם.
מרכזי המצוינות יקדמו מחקר מעמיק, פורץ דרך וחדשני בתחומם וישמשו עוגן לתשתיות מחקר ולשיתופי פעולה אפקטיביים של חוקרים מובילים ממוסדות שונים בתחום. המרכזים יתמרצו ויקדמו, כל אחד בתחומו, את הפעילות המחקרית האיכותית במדינת ישראל ויהוו נדבך מרכזי בחיזוק ומימוש הפוטנציאל המדעי בתחומים אלה. המרכזים יעניקו לחוקרים החדשים תמיכה מחקרית מיטיבה במיוחד, הכוללת בין היתר מענק מחקר של מאות אלפי ש”ח לשנה למשך חמש שנים (בהתאם לאופי התחום), ומענק קליטה ראשוני אישי לציוד מחקרי ולהקמת מעבדה.
את התכנית מרכזת ועדת היגוי המונה 11 חברים המייצגים את הקשת האקדמית. בראש הוועדה עומד חבר ות”ת, פרופ’ שמעון ינקלביץ’ מאוניברסיטת תל-אביב. ד”ר ליאת מעוז מנהלת את התכנית מטעם הות”ת.
הקרן הלאומית למדע, בהובלת פרופ’ בנימין גיגר ממכון ויצמן, יו”ר ההנהלה האקדמית של הקרן וד”ר תמר יפה-מיטווך, מנכ”ל הקרן, מופקדת על תהליך השיפוט, ההפעלה והבקרה המדעית של המרכזים. התכנית מלווה על ידי ועדה מדעית מייעצת בינלאומית (Scientific Advisory Committee), המורכבת מ-11 חוקרים מובילים בעולם בתחומים השונים, כולל מספר זוכי פרס נובל.