חמישה חברים חדשים הצטרפו לאקדמיה למדעים

החברים החדשים הם פרופ’ מיכל בירן, פרופ’ משה בר אשר ופרופ אלכס לובוצקי – שלושתם מהאוניברסיטה העברית, פרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן ופרופ’ אריאל פורת מאוני’ ת”א

חמישה אנשי מדע בכירים מצטרפים בימים אלה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חמשת החברים החדשים, מדענים בכירים מהאוניברסיטאות בישראל, נבחרו באספה הכללית של האקדמיה בהמלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה: החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח. באקדמיה למדעים חברים כיום 112 מדענים ומדעניות הנבחרים לכל ימי חייהם.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

מיכל בירן – פרופסור בחוג ללימודי האסלאם ובחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ’ מיכל בירן מחזיקת הקתדרה למדעי הרוח ע”ש קרן סופי ומקס מאידאןנס וראשת מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה, עשתה את כל תאריה באוניברסיטה העברית – כולם בהצטיינות יתרה – ובמהלך לימודיה בילתה שנה באוניברסיטת שאנדונג בסין ובאוניברסיטת הארווארד בארה”ב. את הפוסט-דוקטורט עשתה במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.
פרופ’ בירן היא היסטוריונית של אסיה המדיאבלית, המתמחה באימפריות נומדיות ובקשרים הבין-תרבותיים בין סין לעולם האסלאם. היא פרסמה ספרים, קבצים ומאמרים בנושאים אלו, תוך דגש על תקופת האימפריה המונגולית ועל ההיסטוריה של מרכז אסיה בתקופה המונגולית והפרה-מונגולית. בירן היא מההיסטוריונים המובילים בעולם של האימפריה המונגולית ושל מרכז אסיה הפרה-מודרנית, וזאת גם בשל כישוריה הלשוניים הייחודיים והעובדה שמחקריה משלבים שימוש במקורות סינים, ערבים, פרסיים ורוסיים.
פרופ’ בירן מובילה כיום פרויקט מחקר בינ”ל בשם: “מוביליות, אימפריה וקשרים בין תרבותיים באירואסיה המונגולית”, היא עורכת במשותף אתTHE CAMBRIDGE HISTORY OF THE MONGOL EMPIRE בהוצאת הספרים של קיימברידג’ ומארגנת פרויקט חפירות מונגולי-ישראלי-גרמני ופרויקט העוסק במחקר משווה של אימפריות. . פרופ’ בירן זכתה בפרס ברונו מטעם יד הנדיב ב- 2006, בפרס לנדאו מטעם מפעל הפיס ב- 2007, בפרס אנהליסה מאיר של קרן הומבולדט ב-2013 ובפרס קלצ’קי לקידום המדע ב- 2014.

משה בר-אשר – פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ’ משה בר-אשר למד בכפר הילדים “ביתנו” ברעננה, בישיבה התיכונית “הדרום” ובבית המדרש למורים שלה ברחובות. בהמשך למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון העברית ולמקרא, השתלם בסורבון ובקולג’ דה-פרנס בפריז, היה חוקר אורח באוניברסיטת הארווארד ושימש ראש החוג ללשון העברית וראש המכון למדעי היהדות באונ’ העברית בירושלים ובעל הקתדרה לחקר הלשון העברית ע”ש ח”נ ביאליק. בשנים 1993-1987 כיהן בר-אשר כסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית ומשנת 1993 הוא מכהן כנשיא האקדמיה.ב- 1995 נבחר לחבר חוץ של האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בצרפת ובארה”ב ובשנים 2000-1994 היה סגן נשיא קרן הזיכרון למען תרבות יהודית.
תחום עיסוקו המדעי של פרופ’ בר-אשר הוא העברית הקלסית (לשון המקרא לשון מהמגילות ממדבר יהודה ובמיוחד לשון חכמים), הארמית של ארץ ישראל, מסורות הלשון והשרח של יהודי צפון אפריקה, העברית של צאצאי האנוסים בדרום צרפת ולשונות היהודים. פרופ’ בר-אשר הוא מהחוקרים הבולטים וממובילי חקר הבלשנות העברית והארמית בדורנו, ומחקריו היו לאבני-יסוד בתחומים אלה. הוא פרסם 15 ספרים, מעל 250 מאמרים וערך עשרות ספרים וקובצי יובל.
בר-אשר הוא חתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ובחקר לשונות היהודים לשנת 1993. כמו כן הוענק לו פרס בן-צבי לחקר מסורות יהדות המזרח ב 2002, חתן פרס רוטשילד לשנת 2008 ופרס אמ”ת לשנת 2012.

ידין דודאי – פרופסור לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע
פרופ’ דודאי מכהן בקתדרה לנוירוביולוגיה ע”ש שרה ומיכאל סלע והיה דיקן הפקולטה לביולוגיה וראש המחלקה לנוירוביולוגיה והמרכזים לחקר המוח במכון ויצמן. הוא קיבל תואר בוגר למדעים בביוכימיה וגנטיקה בהצטיינות וסיים דוקטורט בביופיסיקה במכון ויצמן למדע. בהמשך השתלם במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדנה, שם היה ממניחי היסוד לתחום הפורה של מחקר הזיכרון באמצעות שיטות גנטיות (נוירוגנטיקה). דודאי גם כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה, הארווארד, ייל, אדינבורו, בוסטון וניו-יורק, וכיהן כעמית מחקר ע”ש פוגארטי במכוני הבריאות הלאומיים של ארה”ב.

מחקריו של פרופ’ דודאי עוסקים בפעולתם של מנגנוני למידה וזיכרון במוח, ומתמקדים בתהליכים של יצירת זיכרון של אירועים חד-פעמיים ויציבותם. הוא פרסם למעלה מ-200 מאמרים וכן ספרים מרכזיים בתחום הזיכרון, וזכה להכרה נרחבת בשל תגליותיו פורצות הדרך בתחום המנגנונים המולקולריים, המוחיים וההתנהגותיים של קידוד, הבשלה, יציבות, הכחדה ועיבוד מחדש של זיכרון, והכללים המכוונים מנגנונים אלה ברמות אבולוציה שונות. הוא מחלוצי המחקר בתחום מנגנוני המוח והזיכרון ומחלוצי המגמה לאיחוד רמות מחקר בתחומים אלה, והפך בהם לבר-סמכא מקובל בעולם.

דודאי מכהן גם משנת 2004 כפרופסור אורח גלובלי מצטיין במרכז למדעי העצב של אוניברסיטת ניו יורק וכמנהל המדעי של מרכז המצוינות בחקר הקוגניציה של תוכנית מרכזי המצוינות בישראל. נוסף לעבודתו המחקרית מילא דודאי תפקידים בכירים באקדמיה ומחוצה לה ובין השאר היה חבר הוועדה לתקצוב ותכנון של המועצה להשכלה גבוהה. הוא זכה לחברויות כבוד באירגונים בינלאומיים, הוזמן לשאת הרצאות כבוד רבות ברחבי העולם וזכה בפרסים על מחקריו, בין השאר, בפרס “איפסן” הצרפתי היוקרתי ב-2013 יחד עם פרופ׳ ריצ׳רד מוריס ופרופ׳ טים בליס, על הישגים יוצאי דופן בחקר הזיכרון.

אלכסנדר (אלכס) לובוצקי – פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ’ אלכס לובוצקי החל את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן במקביל ללימודים בבית הספר התיכון, וכך סיים את התואר הראשון בהצטיינות יתרה רק שנה לאחר קבלת תעודת הבגרות. בהמשך למד במסלול ישיר לדוקטורט ולאחר חמש שנות שרות צבאי השתחרר בדרגת סרן והצטרף למכון איינשטיין למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. בגיל 29 היה לפרופסור ומשמש היום כמחזיק הקתדרה ע”ש Weil.

תחום מחקרו של לובוצקי הוא תורת החבורות. הוא מצטיין בשילובה עם תחומים אחרים של המתמטיקה: גיאומטריה, תורת המספרים, קומבינטוריקה ומדעי המחשב. פרופ’ לובוצקי הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות, אחד התחומים המרכזיים במתמטיקה; הוא פתר מספר נכבד של שאלות פתוחות חשובות בתחום ועבודותיו פתחו מסלולי מחקר חדשים.
לובוצקי פרסם כ-130 מאמרים ו-4 ספרים. עבודותיו הקנו לו פרסים ישראליים ובינלאומיים בהם ארדוש, רוטשילד ו-Sunyer i Balaguer. הוא מופיע ברשימת המדענים המצוטטים ביותר בעולם (ISI), חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית למדעים ואמנויות ובשנת 2006 העניקה לו אוניברסיטת שיקגו דוקטורט כבוד על תרומותיו למתמטיקה המודרנית.
לובוצקי מרצה מבוקש בפורומים בינלאומיים רבים, ב-2011 התכבד להרצות את שלושת ההרצאות המרכזיות של הכנס השנתי המשותף של האיגודים המתמטיים של ארה”ב – כבוד הניתן רק לעתים רחוקות למדען שאינו אמריקאי ופעם ראשונה למדען ישראלי. כמו כן, שימש כפרופ’ אורח ב-Stanford, Yale, Chicago, Columbia, NYU ו- IAS-Princeton.
לובוצקי פעיל בענייני ציבור באקדמיה ומחוצה לה. שירת כחבר בכנסת ה-14, בוועדת חוץ ובטחון, ועדת חוקה ומעמד האישה, ועדת המדע ונודע בפעולות הגישור בנושאי דת ומדינה.

אריאל פורת – פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב

פרופ’ אריאל פורת ששירת בחיל מודיעין והוא רב סרן במילואים, הוא בעל תואר בוגר ודוקטור מאוניברסיטת תל אביב. היה עמית מחקר באוניברסיטת ייל מיד לאחר השלמת הדוקטורט, ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משנת 1990. בשנים 2006-2002 היה דיקן הפקולטה ובעת כהונתו ייסד את תוכניות התואר השני המשותפות של הפקולטה למשפטים עם אוניברסיטת ברקלי ונורת’-ווסטרן וכן ייסד את תוכנית הקבלה למצטיינים מן הפריפריה.
כיום הוא מופקד הקתדרה למשפט פרטי על-שם אלן פוהר, ופרופסור אורח קבוע במעמד מיוחד באוניברסיטת שיקגו. בעבר שימש כפרופסור אורח גם באוניברסיטאות ניו יורק, קולומביה, ברקלי ו-וירג’יניה. שלוש שנים היה חבר הנהלת האגודה האמריקאית למשפט ולכלכלה והוא חבר ב-American Law Institute. בשנים 2002-1997 עמד בראש מרכז-על צגלה למחקר בינתחומי של המשפט וייסד את כתב העת Theoretical Inquiries in Law. מחקריו עוסקים בתחום דיני הנזיקין, בתחומים נוספים של המשפט הפרטי וכן בניתוח הכלכלי של המשפט. פרופ’ פורת נחשב אחד מחוקרי המשפט הבכירים, מוביל בתחום הניתוח הכלכלי של המשפט, והעמיד את האקדמיה המשפטית הישראלית כאחת המובילות בתחום. בנוסף הוא מהחוקרים המשפטיים הבולטים בדיני נזיקין ודיני חוזים.

פורת כתב ארבעה ספרים ולמעלה מ-70 מאמרים. הוא חתן פרס אמ”ת במדעי החברה (משפטים) לשנת 2014. מחקריו זיכו אותו בפרסים נוספים, בהם פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט (2010) ופרס צלטנר לחקר המשפט (2012). כמו כן הוענק לו פרס זוסמן למשפט ופרס הרקטור על מצוינות בהוראה (2009).