סיקור מקיף

ניו הוריזונס מתכוונת למפגשה עם צדק

המפגש, בסך הכל שנה לאחר שיגורה (להבדיל ממשימות אחרות שהגיעו לצדק בתוך כמה שנים) נועד לנצל את כוח המשיכה של צדק להאצה, ובהזדמנות זו גם לצלם את צדק בתפר העצום שבין המשימות אליו

החללית ניו הוריזונס בדרך לצדק
החללית ניו הוריזונס בדרך לצדק

בסך הכל שנה לאחר ששוגרה למשימה הראשונה לפלוטו ולחגורת קויפר, החלית ניו הוריזונס של נאס”א מתדפקת על שעריו של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש – לצורך מפגש עמו שיאפשר לה להאיץ עוד יותר לקראת מסעה לעבר העולמות הלא מוכרים שבקצה מערכת השמש.

כחללית המהירה ביותר ששוגרה אי פעם, תבצע ניו הוריזונס את מבצע ההתקרבות לצדק ב-28 בפברואר ותגיע למרחק 2.3 מיליון קילומטרים ממרכזו של צדק. כוח המשיכה של צדק יאיץ את ניו הוריזונס הרחק מהשמש ויתן לה תוספת מהירות של 1,500 קמ”ש – כמחצית מהירותה של מעבורת החלל במסלול – ויביא אותה למהירות של כ-80 אלף קמ”ש ויכוון אותה למעבר דרך מערכת פלוטו ביולי 2015.

צוות המפעילים של החללית יאפשר לה טיסת ניסוי אולטימטיבית – הוא ישתמש במעבר הקרוב הזה כדי לבחון את שבעת המכשירים המדעיים כדי לתעד את המפגש. למעלה מ-700 תצפיות של צדק ושל ארבעת ירחיו הגדולים מתוכננים לה בין החודשים ינואר ליוני. לרבות האטמוספירה הסוערת והמסתחררת, וכן הקליפה המגנטית הדינמית (המגנטוספירה); המחקר המקיף ביותר עד כה של מערכת הטבעות הדקה; מיפוי ההרכב והטופוגרפיה של הירחים הגדולוים איו, אירופה, גנימד וקליסטו; וכן תצפה במראה חסר התקדים של הפעילות הוולקנית על איו.

תוכנית הטיסה כוללת גם את המסע הראשון במורד הזנב הגדול של המגנטיספירה, זרם רחב של חלקיקים המתארך עשרות מיליוני קילומטרים מעבר לכוכב הלכת, וכן תבצע תצפית ראשונה מקרוב על “הקטן האדום הקטן”, סופה בתהליך התפתחות מדרום לכתם האדום הגדול המפורסם של צדק.

“העדיפות הראשונה שלנו היא להעביר את החללית בבטחה באמצעות הסיוע הכבידתי בדרכה לפלוטו.” אומר החוקר הראשי בפרויקט ניו הוריזונס, ד”ר אלן סטרן, ממכון המחקר דרום מערב בקולורדו. “אך אנו גם ננצל את ההזדמנות החושבה שיש לנו לבצע מבחן מאמץ עם עולם אמיתי כדי לבחון את התהליכים והטכנקות של המערכת שנועדו לפלוטו, וכן כדי לאסוף נתונים מדעיים חשובים.”

מרבית התמונות ישודרו מהחללית לכדור הארץ לאחר שתגיע לשיא קרבתה לצדק. זאת מאחר ומשאביה מוגבלים והמדענים מעדיפים שהיא תצפה, תאחסן את הנתונים בזכרון שלה ותשדר אותם מאוחר יותר.

המפגש מתקיים כאמור 13 חודשים בלבד לאחר השיגור, והיא איפוא החללית מהירה יותר משבע החלליות שהגיעו לצדק לפניה. פיוניר 10 ו-11, וויאג'ר 1 ו-2, יוליסס וקאסיני השתמשו בכוח הכבידה של צדק כדי להגיע ליעדים אחרים. החללית גלילאו הקיפה את צדק בשנים 1995-2003.

ניו הוריזונס תספק גם את התצלומים המקיפים ביותר מקרוב של צדק מאז גלילאו, והאחרונים עד שתגיע לשם משימת יונו ב-2016. “מערכת צדק היא דינמית במיוחד” אומר ראש צוות המפגש עם צדק של ניו הוריזונס, ד”ר ג'ף מור ממרכז המחקר איימס של נאס”א בקליפורניה. מהשינויים הקבועים במגנטוספירה ובאטמוספירה ועד להתפתחויות על פני השטח של ירחים כגון איו, ניתן לקבל תמונות חדשות בכל פעם שמגיעים לשם.”

ניו הוריזונס היא החללית הראשונה בתוכנית ניו פרונטירס של נאס”א לבניית חלליות מחקר בגודל בינוני.

לידיעה באתר נאס”א

3 תגובות

  1. בדיוק עמדתי לרשום כאן את אותה שאלה בדיוק אז הקדמת אותי. אבי, האם תוכל להסביר פעם אחת ולתמיד את עניין התאוצה המוזר הזה? הדבר מוזכר בהרבה כתבות כאן והעניין לגמרי לא ברור להרבה אנשים.

    נכון שכאשר החללית מתקרבת לכוכב צדק הוא מושך אותה ומאיץ את מהירותה, אבל הרי ברגע שהיא תחלוף על פניו הוא יתחיל למשוך אותה בכיוון ההפוך כלומר הוא יאט אותה עד שמהירותה תחזור להיות מהירותה המקורית, האם לא כך? אם תוכל הסבר בבקשה פעם אחת את הנקודה החשובה הזאת עבור כל התוהים, תודה מראש.

  2. תוספת המהירות "נגנבת" מאנרגית סיבוב הפלנטה סביב השמש. לתמרון הזה קוראים Gravitational Slingshot
    יש הסבר בויקיפדיה:
    tp://en.wikipedia.org/wiki/Gravitational_slingshot

  3. מישהו יכול להסביר פעם אחת ולתמיד איך העניין הזה עם השימוש בכח המשיכה כדי להאיץ עובד? עד כמה שאני מצליח להבין, אפשר להשתמש בכח המשיכה של כוכב כדי לשנות כיוון, אבל ממש להאיץ? הרי כל תאוצה שתקבל כשתתקרב, תצטרך "לשלם" בחזרה כשתתרחק, לא?
    תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.