סיקור מקיף

ניל ארמסטרונג – האסטרונאוט הראשון על הירח נפטר בגיל 82

ארמסטרונג צנוע, התרחק מראיונות, ודחק באמריקה ובאנושות בכלל להמשיך לחקור ולפתח את המדע

ניל ארמסטרונג בביקורו במדעטק-חיפה ושיחתו עם תלמידים, 10 ביולי 2007. צילום: טל ענבר
ניל ארמסטרונג בביקורו במדעטק-חיפה ושיחתו עם תלמידים, 10 ביולי 2007. צילום: טל ענבר

ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח, כמפקד אפולו 11 נפטר אתמול (25/8/2012) בגיל 82. מסיבוך לאחר ניתוח מעקפים.

הוא נולד בעיירה הקטנה וואפאקונטה שבאוהיו ב-5 באוגוסט 1930. בהודעה מטעם המשפחה נמסר: "ניל ארמסטרונג היה גם אמריקני גאה שתמיד האמין שהוא רק עשה את העבודה שנדרשה ממנו".

ב-20 ביולי 1969 כחצי מיליארד בני אדם – שישית מכלל האוכלוסיה האנושית באותו זמן צפו בתמונות מטושטשות בשחור-לבן כאשר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג ירד בסולם נחתת הנשר (או יותר נכון העיט – Eagle), תקע את רגלו השמאלית על אדמת הירח ואמר "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות".

20 דקות מאוחר יותר, חברו לצוות באז אלדרין הצטרף אליו, והם בילו שעתיים מרחפים מסביב בקלילות, נוטלים דגימות קרקע, מבצעים ניסויים ומצלמים את התצלומים שהפכו לאייקונים.

באותו הנושא באתר הידען:

זה כיף, אמר אז ארמסטרונג בשידור רדיו לאלדרין. חבר הצוות השלישי, מייקל קולינס ריחף במסלול בגובה 100 קילומטרים מעליהם בספינת הפיקוד קולומביה. הנשיא ריצ'ארד ניקסון התקשר ואמר כי השבוע של המסע הוא השבוע הגדול בהסטוריה של העולם מאז בריאתו."

בכך הגשים ארמסטרונג את חזונו של הנשיא קנדי שהודיע מיד עם כניסתו לבית הלבן כי ארה"ב תשגר בני אדם לירח ותשיב אותם בבטחה לכדור הארץ עוד לפני תום העשור.
ארמסטרונג היה בעת נאומו של קנדי טייס ניסוי בן 30 שטס על מטוס הרקטה X-15 עבור סוכנות ממשלתית חדשה ושמה נאס"א. הוא שירת כטייס בצי האמריקני במלחמת קוריאה והשתתף ב-78 משימות קרב. לנאס"א כבר היו שבעה אסטרונאוטים שטוס בחלליות מרקורי. בשנת 1962 היא הגדילה את הצוות וארמסטרונג היה אחד מהתשעה שהצטרפו.

ניל ארמסטרונג - מתוך אתר נאס"א
ניל ארמסטרונג – מתוך אתר נאס"א

ב-16 במארס 1966 הוא היה לאזרח האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ כשפיקד על משימת ג'מיני 8 שבה השתתף גם דייויד סקוט. בהקה הרביעית הם ביצעו את העגינה הראשונה בחלל עם חללית אחרת, תמרון שנועד לבחון את היכולת לקראת פרויקט אפולו להחזיר את האסטרונאוטים מקרקע הירח לחללית שתמתין במסלול. דקות לאחר מכן החלה החללית להסתחרר ללא שליטה בשל תקלה באחד ממנועי התמרון. היה זה רגע קשה, כאשר החללית הסתחררה סביב עצמה מדי שניה. ארמסטרונג הפסיק את מצב החרום באמצעות שימוש בסדרה אחרת של מנועים רקטיים. לפי הוראת מרכז הבקרה הם נדרשו לנחות בהקדם ואכן עשו זאת בצניחה עשר שעות מאוחר יותר לאוקיאנוס השקט. השניים זכו לציון לשבח בשל שמירה על קור רוח, וכאשר החל פרויקט אפולו נבחר ארמסטרונג לפקד על אחת משש הטיסות הראשונות. לנאס" א היתה דרך לצוות את האסטרונאוטים – אחד שימש כגיבוי למשימה ושלושה אחרים טסו.

ארמסטרונג, אלדרין ופרד הייז נקבעו כצוות הגיבוי של אפולו 9 – החללית השלישית שתוכננה רק לבצע ניסוי התקרבות לירח. לאחר מכן הוחלט שתהיה זו אפולו 8 שבמסגרתה יקיפו אסטרונאוטים את הירח. המשימה היתה מוצלחת. עוד בעיצומה הודיע האסטרונאוט הראשי דיק סלייטון לארמסטרונג כי הוא ואלדרין יטוסו באפולו 11.

כלומר המזל הפך את ארמסטרונג לאחד מהשמות המפורסמים במאה ה-21. אם סדר הטיסות היה משתנה או שאפולו9 או 10 היו נקלעות למצוקה אפולו 11 לא היתה החללית הראשונה הנוחתת על הירח.

לפני השיגור אמר ארמסטרונג לעיתונאים "אני סבור שאנו טסים לירח משום שטבע האדם הוא להתמודד עם אתגרים."

ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין נוטעים את דגל ארה"ב על הירח, 20 ביולי 1969. צילום: נאס"א
ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין נוטעים את דגל ארה"ב על הירח, 20 ביולי 1969. צילום: נאס"א

ב-16 ביולי 1969 ארמסטרונג, קולינס ואלדרין קמו מוקדם, הולבשו בחליפות החלל וטיפסו על ספינת הפיקוד של אפולו 11 על ראשו של טיל סטורן 5. השיגור היה חלק. שלושה ימים לאחר מכן הם הגיעו למסלול סביב הירח ובבוקר ה-20 ביולי תפסו ארמסטרונג ואלדרין את מקומותיהם על כסאות ספינת הנחיתה – הנשר, הפעילו את המנועים וצללו לעבר ים השלווה, מישור שטוח ליד קו המשווה הירחי. כשהתקרבו חש ארמסטרונג כי הם בצרה, מחשב הנשר הביא אותם ישירות לעבר מכתש ובו סלעים בגודל של מכוניות. ארמסטרונג עבר לבקרה ידנית, הדלק היה במחסור, אך הוא הצליח לרחף כמה מאות מטרים מעל פני השטח בחיפוש אחר איזור בטוח לנחיתה.

אלדרין אמר אז כי המחשב התריע להם את התרעה 1201, המחשב היה בעומס יתר. בשל המחסור בדלק כמעט קיבלו השניים הוראה לבטל את הנחיתה ולחזור לחללית הפיקוד.
בסופו של דבר הם נחתו בטיפות הדלק האחרונות וארמסטרונג אמר את המילים "יוסטון, כאן בסיס השלוה, הנשר נחת".

ארמסטרונג אמר לאחר מכן כי הנחיתה היתה אתגר גדול בהרבה מאשר ההליכה על הירח. בסופו של דבר, לאחר שהבטיחו שהנשר נמצא במצב תקין לטיסה חזרה הם החלו בהכנות ליציאה החוצה שהתבצעה בפועל ב-22:56 שעון החוף המזרחי.
ארמסטרונג צעד על הירח במשך שעתיים ו-21 דקות, אלדרין כחצי שעה פחות. הם נטלו דגימות סלעים, ביצעו שני ניסויים ודיברו בטלפון עם הנשיא ניקסון. הם נטעו דגל אמריקני למרות הבעיות, דילגו בכבידה הנמוכה של הירח, דיווחו שזה היה כיף , אך היה קשה להם לעצור.

ארמסטרונג נשא מצלמה על חזה חליפת החלל שלו וצילם כמה מהתמונות המפורסמות. לאלדרין לא היתה מצלמה ולפיכך אחת האירוניות היא שכמעט כל תמונות הסטילס צולמו על ידי ארמסטרונג והוא אינו מופיע בהן.

לאחר שנת לילה, השניים המריאו מפני השטח של הירח, והצטרפו לקולינס בקולומביה. הם צנחו בבטחה באוקיאנוס השקט ב-24 ביולי 1969 ולאחר מכן השתתפו במצעדים ונפגשו עם הנשיא ניקסון. לאחר מכן ניסה ארמסטרונג לחזור לחיים פרטיים. הוא עבד מספר שנים בנאס:א כמנהל הסניף בושינגטון, לימד הנדסה באוניברסיטת סינסינטי, לא הרחק ממקום הולדתו. הוא גם שירת כדירקטור במועצות מנהלים של חברות, השתתף בועדות החקירה לתאונת אפולו 13 ואסון מעבורת החלל צ'לנג'ר. הוא דחה כמעט את כל הבקשות לראיונות והפסיק לתת חתימות כאשר גילה שהמקבלים מכרו אותם תמורת אלפי דולרים.

הוא סבל מהתקף לב קל ב-1991, אישתו ג'אן התגרשה ממנו ב-1994 והוא נישא בשנית לקארול נייט. ב-2005 כתב הביוגרף המורשה שלו ג'יימס הנסן "ניל ארמסטרונג היום הוא אדם שמח, אולי השמח ביותר מאשר בכל תקופה אחרת בחייו."

הוא לא רצה להיות אליל שייזכר רק בשל המסע בן השבוע ב-1969.ץ הוא הופיע בבית הלבן באירועים גדולים לציון אפולו 11 וניצל הזדמנויות נדירות אלה כדי לדחוק באמריקה להמשיך לחקור.

"יש עוד הרבה רעיונות שלא התגלו, פריצות דרך זמינות לאלו שיכולים להסיר את שכבות ההגנה של האמת" אמר ב-1994.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. יש לי שאלה די טיפשית.

    ארמסטרונג מצולם יורד מהסולם – מי צילם?
    זה לא אומר שלמעש הוא היה האיש השני על הירח?

    (ואין לי ספק שנחתנו על הירח)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן