# בטווח הקצר יש לווסת את הדיג ולהפסיק את זיהום הים בשפכים. בטווח הארוך, כדי להציל את החיים בים יש להפסיק פליטות הפחמן

> כך אומרת ננסי נולטון, הביולוגית הימית הראשית של המכון הסמיתסוני והמוזיאון לטבע בוושינגטון, בשיחה עם אתר הידען. נולטון מבקרת בימים אלה בארץ ותשתתף בכנס באוניברסיטת תל-אביב האוקיאנוסים במצוקה, אבל כמו שקשה לאנשים להבין שגם האוויר, שנראה אינסופי הוא מוגבל, כך גם קשה להסביר להם שהיים, ובפרט בעלי החיים והצמחים החיים בו או ממנו סובלים כתוצאה מפעילות האדם בכל הרמות. כך עולה משיחה מיוחדת לאתר הידען עם ננסי נולטון (Knowlton), חוקרת…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/nancy-knowlton-on-overfishing-and-sea-biosphere-destuction-020512
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2012-05-02T00:16:03+03:00
- Modified: 2012-05-01T20:43:09+03:00
- Sections: אוקיאנוגרפיה, אטמוספירה ואקלים, בע"ח בסכנת הכחדה, דגים וסביבה ימית, ההתחממות: ההיבט המדעי
- Topics: אלמוגים, דיג בלתי חוקי, דיג בסכנת הכחדה, זיהום הים, פליטות מזהמים, פליטות פחמן

## Article

כך אומרת ננסי נולטון, הביולוגית הימית הראשית של המכון הסמיתסוני והמוזיאון לטבע בוושינגטון, בשיחה עם אתר הידען. נולטון מבקרת בימים אלה בארץ ותשתתף בכנס באוניברסיטת תל-אביב האוקיאנוסים במצוקה, אבל כמו שקשה לאנשים להבין שגם האוויר, שנראה אינסופי הוא מוגבל, כך גם קשה להסביר להם שהיים, ובפרט בעלי החיים והצמחים החיים בו או ממנו סובלים כתוצאה מפעילות האדם בכל הרמות. כך עולה משיחה מיוחדת לאתר הידען עם ננסי נולטון (Knowlton), חוקרת ותיקה של החיים בים וכיום Sant Chair for Marine Science במכון הסמיתסוני, שהזרוע המוכרת שלו עבורנו היא המוזיאון להסטוריה של הטבע בוושינגטון. נולטון תשתתף היום, ד' בכנס טקסונומיה, מגוון ביולוגי, השינוי הסביבתי העולמי הצפוי והשלכתו על החברה בישראל, שעורכת אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם האגודה הישראלית לטקסונומיה. אחת ממשימותיה של נולטון היא הרחבת תצוגת אולם האוקיאנוסים במוזיאון, בתצוגה גדולה על השפעת האדם על האוקיאנוסים: דיג יתר, זיהום המים, שינוי האקלים והשפעתם שהבולטת בהן היא הגדלת חומציות הים, וסוגיית המינים הפולשים. "בתצוגה החדשה נספר על ההיסטוריה של הקשר של האדם עם הים, על התלות הותיקה של בני האדם במשאבי הים וכיצד בני האדם שינו את הים. האם ב-2050 לא יהיו דגים בים? "יש ויכוח על כך אבל אין ספק שאם נמשיך בכל הדברים הללו- דיג יתר, שינויי אקלים, חומציות וכו', אנחנו משפיעים על הכימיה של הימים, הטמפרטורה של הים בכיוון לא טוב. אנחנו עושים ניסוי גדול על האוקיאנוסים המהווים 70% מפני השטח ו-95% מהשטח הניתן לניצול – ואפילו את הנפח: יש לנו את כל מעמקי האוקיאנוס, נפח האוקיאנוס בהשוואה לנפח הביוספירה על היבשה הרבה יותר גדול." מה עושים כדי לעצור את הבעיה באוקיאנוסים? "בטווח הקצר צריך ליצור איזורים ימיים מוגנים, שבהם יהיה פיקוח על הדיג. במדינה מפותחת כמו ישראל משמעות הדבר אומר איזורים שבהם לא יהיה דיג כלל כדי שיהיו מקומות שבהם הדגים יכולים להתרבות. באיזורים מתפתחים צריך לעשות רוטציה בין שטחי דיג. באשר לזיהום – הבעיה היא בקשר בין הים ליבשה. יש לנקוט מדיניות באשר לייעור כדי למנוע סחף, וכן למנוע זרימת ביוב לים כדי לשמור את המים נקיים ואת הדגים בריאים. זה יעזור לא רק לדגים. דגים בריאים עוזרים לאלמוגים כי הם אוכלים את האצות שמפריעות להתפתחותן. מדובר בסביבות אקולוגיות שלמות ולא רק הדגים. בטווח הארוך אם לא נפחית את רמת פליטות הפחמן באטמוספירה הימים יהיו חמים וחומציים מדי ויגרם המון נזק. רק לדוגמה כל יצור שגדל בצדפות יסבול מהחומציות." "גם ההתחממות של מי הים מהווה סכנה ואנו נראה אותה בתחילה בשוניות האלמוגים שהן כמו הקנריות במכרות פחם - סמן למצוקה של הביוספירה הימית." כדור הארץ כולו זו מערכת גלובלית, האוויר נע כל כך מהר. זה לא רק זיהום האוויר ופליטות הפחמן שנספגים בים, אלא כל דבר ביבשה מגיע בסוף לים דרך מערכת הנהרות. זה פחות קיצוני בישראל כי אין לכם נהרות גדולים. אבל באופן כללי נהרות מביאות זיהום לים. את אופטימית באשר להצלחת הקמפיין, בפרט נגד פליטות פחמן? "אנשים מתנגדים לשינויים ובמיוחד לזיהוי של הבעיות כנובעות מפעילות של תאגידים, אבל המדע לא מכתיב מדיניות. מה שהמדענים יכולים להגיד שאם נעשה כך זה מה שיקרה. המדע מספק את המידע על ההשלכות, אבל מדיניות היא תוצאה של דיונים. מדענים יכולים לתרום לויכוח. צריך לשאול את המתנגדים האם אנחנו רוצים לחיות בעולם בריא או במגרש חניה אחד גדול? לי יש דעות משלי כאזרחית של כוכב הלכת, אבל כמדענית אני יכולה לומר שאם אתם רוצים סביבה ימית בריאה שתומכת בדיג ותיירות צריך להגביל את הדיג ולשמור על איכות המים בטווח הקצר ובטווח הארוך צריך לפתור את בעיית פליטת דו תחמוצת הפחמן כי מבחינה פיזיקלית וכימית זה לא ייטיב עם האוקיאנוסים. אם האוקיאנוסים חשובים לנו, זה מה שהמדענים אומרים לך לעשות. אנשים צריכים להכיר בערך של האוקיאנוסים, למשל לאלו שבאים למקומות כמו אילת לצלול. הם לא יבואו אם זה יהיה מדבר ימי ופח זבל." לסיכום מציינת נולטון שניים מהמומחים הגדולים בתחום הפועלים מישראל – ד"ר מעוז פיין מבר-אילן החוקר את השפעת החומציות על האלמוגים באילת. ופרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל אביב (חבר האקדמיה למדעים) שנולטון מעריכה כאחד מהביולוגים הימיים הגדולים בעולם.