סיקור מקיף

נפתרה התעלומה: הים באמת חם

לפני כמה שנים נשמעה קריאת הרגעה שלפיה התחממות האוקיינוסים הואטה, לשמחת מכחישי שינוי האקלים. אך מחקר חדש מוכיח שהאוקיינוסים ממשיכים להתחמם, והטעות נבעה משימוש במכשירי מדידה שונים.

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

מאת אלינה ארביטמן, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

בזמן שדונלד טראמפ נשיא ארצות הברית ממשיך לחתום על צווים שמבטלים את המדיניות הסביבתית של קודמו ברק אובמה ומאיים למשוך את חתימתה של ארה”ב מהסכם פריז למאבק בשינוי האקלים, מי האוקיינוס האטלנטי, שלחופיו נמצאת האחוזה המפורסמת בבעלותו בפאלם ביץ’ פלורידה, ממשיכים להתחמם.

האוקיינוסים מכסים כ-70 אחוז משטח כדור הארץ, ושינוי האקלים הגלובלי לא פוסח גם עליהם. אלא שבאוקיינוס יש זרימת מים תמידית, ומים מן השכבות העליונות מתערבבים עם מים מן השכבות העמוקות, שהם קרים יותר. זה אולי מסביר מדוע לפי חזית הידע המדעי כיום, נראה כי המים באוקיינוסים מתחממים ״רק״ בעשירית מעלה כל עשר שנים – זאת לעומת התחממות מהירה יותר של הטמפרטורה על פני הקרקע.

לפני שנים אחדות סברו המדענים כי החל מ-1998 חלה האטה בקצב התחממות האוקיינוסים עד לכשליש עד מחצית מהקצב שנצפה במחצית השנייה של המאה ה-20. תופעה זו אף זכתה לכינוי משלה – ״חור בהתחממות הגלובלית״ (global warming hiatus), ושימשה את מכחישי שינוי האקלים. עם זאת, מחקר שפורסם במגזין Sciencee לפני שנתיים עורר הדים כאשר טען כי החור הזה לא היה ולא נברא, וכי האפקט המדומה קשור למעבר בין שיטות מדידה שונות. המחקר הבהיר שהסיבה לכך היא שמצופים, שהחליפו את מכשירי המדידה על האניות, נטו לדווח על טמפרטורות מעט נמוכות יותר.

כעת, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה ושפורסם במגזין Science Advances, מאשש את המסקנה הזאת בעזרת מידע בלתי תלוי: החוקרים בדקו את המגמה של הנתונים שהתקבלו ממכשירי מדידה שונים: מצופים, לוויינים ומכשירי מדידה רובוטיים, וגילו שבכל אחד מהם קצב ההתחממות היה דומה מאוד והתאים למסקנות המחקר שפורסם לפני שנתיים – כ-0.12 מעלות בממוצע בעשור.

לאיזה מכשיר להאמין?

פרופ׳ חזי גילדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית מעריך שזאת לא המלה האחרונה בחקר התחממות האוקיינוסים. “מדובר בשינוי של כעשירית מעלה בלבד על פני עשור, ולכן קשה להפריד אותה מה’רעש'”, הוא אומר. “אין הכוונה שאין התחממות, וייתכן אפילו שהיא גדולה פי שניים מהסברה המקובלת, אבל חשוב לזכור שהמגמה לא אחידה, ולכן אנחנו זקוקים לנתונים ארוכי טווח יותר מכפי שמצויים בידינו כרגע כדי להסיק בביטחון את המגמה האמתית״.

לגילדור יש גם מסקנה באשר לשיטות המדעיות: ״כשאנחנו משנים את שיטת המדידה, חשוב להיות זהירים ולבצע כיול מחדש כדי לוודא שנקבל רצף בנתונים”.

אז איך באמת מודדים את טמפרטורת הים? מכשירים שונים ומשונים למדידת טמפרטורת הימים נמצאו בשימוש בעבר ובהווה. כך, למשל, עד מלחמת העולם השנייה הבריטים ששלטו בימים נהגו להכניס תרמומטר (מד-חום) לדלי מים שהועלה לסיפון ולמדוד כך את טמפרטורת המים. לאחר מלחמת העולם השנייה שלט בימים הצי האמריקאי, שמדד את טמפרטורת המים שהוזרמו לספינה בצינור במטרה לצנן את חדר המנועים. כתוצאה מכך, בין שנות הארבעים לשבעים נדמה היה שהאוקיינוסים הולכים ומתקררים.

אחר כך נכנסו לשימוש מצופים, שדוגמים את טמפרטורת פני הים, וכיום היא נמדדת גם באמצעות כלים רובוטיים המכונים Argo, ששוקעים לעומק של מאות מטרים ודוגמים את המים העמוקים ברצף במשך שבוע ויותר. בנוסף לכך, נעשית המדידה כיום במכשירי CTD אלקטרוניים ובאמצעות לוויינים, שמודדים את הקרינה הנפלטת מפני הים.

חדשות טובות ורעות

המדידה כיום נעשית במכשירי CTD אלקטרוניים. צילום: Frhop, Wikipedia.
המדידה כיום נעשית במכשירי CTD אלקטרוניים. צילום: Frhop, Wikipedia.

ומה קורה באזורנו? החלק הדרום-מזרחי של הים התיכון – דרומה מקפריסין ולאורך חופי ישראל ומצרים – התחמם ב-30 השנים האחרונות בערך ב-3 מעלות, מממוצע של 24 מעלות בקיץ ל-27 מעלות. זהו קצב של כ-0.1 מעלות בשנה, כלומר גבוה בערך פי 10 מהממוצע באוקיינוסים וגבוה יותר גם בהשוואה לאזורים המערביים של הים התיכון.

ד״ר איסק גרטמן, אוקיינוגרף מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, מסביר: ״אנחנו נמצאים באזור מוגן יחסית של הים התיכון: יש פחות ערבוב של המים עם שכבות עמוקות וקרות יותר, והחלפת המים פחות יעילה בהשוואה לאוקיינוסים או לאזורים אחרים בים התיכון. לכן אנחנו יותר רגישים לשינויים אטמוספריים״.

החדשות הטובות (או הרעות) הן שבמקרה הזה לא צפויות להתגלות טעויות מדידה משמעותיות, זאת בראש ובראשונה משום שהעלייה בטמפרטורת הים התיכון מובהקת הרבה יותר מזו שנצפית באוקיינוסים. כמו כן, מתברר כי מזה כ-40 שנה, החל מ-1978, עושים בישראל שימוש במכשירי מדידה מסוג CTD. מכשירים אלה דוגמים, נוסף על הטמפרטורה, גם את מוליכות הים (ממנה מחושבת המליחות) ואת עומקו. את מכשיר ה-CTD מורידים לים באמצעות כבל פלדה המחובר למנוף, והוא דוגם את מי הים בעומקים שונים באמצעות חיישנים. מכשירים כאלה נמצאים בשימוש קבוע של המכון לחקר ימים ואגמים סמוך לחופי חדרה ואשקלון.

העלייה בטמפרטורת הים התיכון כבר נותנת את אותותיה במערכת הביולוגית הימית. עשרות מינים של בעלי חיים ימיים נעלמו בשנים האחרונות מחופי ישראל, ביניהם קיפודי הים ומספר מינים של חלזונות. המקרה של קיפודי הים מעניין, שכן ניסויים מצביעים על כך שלהתחממות המים תפקיד מהותי בהיעלמותם: בתנאי מעבדה הם לא הצליחו לשרוד בטמפרטורת מים גבוהה מ-30.5 מעלות, טמפרטורת מים הנפוצה בשיא הקיץ כיום, אך התמודדו היטב עם טמפרטורה של 29 מעלות, שהייתה אופיינית לקייצים של שנות התשעים.

במרבית המקרים האחרים, הסיבות להיעלמות אינן ידועות עד תומן, וקשורות ככל הנראה לשילוב של מספר גורמים – כגון דיג יתר, זיהום מי הים וחדירה של מינים פולשים מתעלת סואץ המתחרים עם המינים המקומיים על מקורות המזון, זאת בנוסף להשפעות של התחממות המים.

ומה צופן לנו העתיד? גרטמן מציין כי התחזית הטובה ביותר לעשר השנים הקרובות היא בבחינת מה שהיה הוא שיהיה: “הים התיכון ימשיך להתחמם בערך באותו קצב של 0.1 מעלה לשנה, כפי שראינו ב-30 השנים האחרונות״, אומר גרטמן, אך מוסיף גם מסר מרגיע: ״האזור שלנו הוא החם והמלוח ביותר בים התיכון. גילינו שכאשר יש עלייה בטמפרטורה ובמליחות, מתחיל ערבוב אנכי של המים עם שכבות עמוקות יותר, ואז הטמפרטורה יורדת”.

19 תגובות

  1. ועוד משהו, כשאתה מבקש ממני לתת מגוון דעות, שרק אחת מהן היא האמת אני חוטא למונח של כלי תקשורת. כלי תקשורת צריך לומר אמת. אחרת הוא פשוט כלי תעמולה.

  2. המדע צריך להיות נקודת המוצא של כל החלטה פוליטית. המתקפה לדבריך על טראמפ לא נובעת מהדעות שלו בנושאי רוסיה או צפון קוריאה אלא מהחלטה מכוונת להתעלם מהנתונים המדעיים – אגב לא רק בתחום הסביבה הוא גם הגביל את המכונים הלאומיים לבריאות ואת הקרן הלאומית למדע בתחומים שבהם הן יכולות לתת מענקים. מדע צריך להיות חופשי ורק כך הוא מתקדם. אם מישהו טועה מותר לבקר אותו גם אם הוא נשיא ארצות הברית.

  3. תיקון : הלינקים שלך זה לא בדיוק אותו מאמר שהתפרסם בידען ובזווית, כמו שאתה כותב.
    המאמר הנ”ל באדיבות “זווית” שהתפרסם בה “ידען”, ערוך וכתוב בצורת הטפה חד כוונית ולא בצורה מדעית.

    מתחת לכותרת של המאמר כתוב המקור שלו – אתר זווית.

    עכשיו תתנצל שקראת לי שקרן.
    סתאאם…

  4. לאיתן :
    שים לב לכותרות של מאמרים שאת הלינקים שלהם צרפת :
    Assessing recent warming using instrumentally homogeneous sea surface temperature records

    או : Collapse of the echinoid Paracentrotus lividus populations in the Eastern Mediterranean—result of climate change? (שים לב לסימן השאלה)
    זה בדיוק אותו מאמר חוץ מזה שאיפה כתוב שם ש “נפתרה התעלומה ” !!!? “” כמו הכותרת של המאמר של האתר “זווית” שהתפרסם גם בה”ידען” ?

    וזה בדיוק מוכיח את מה שאני אומר- זה הבדל בין פירסום מדעי לבין תעמולה ונסיון לשטיפת מוח פופוליסטית.

  5. לניסים אתה מתפרץ לדלת פתוחה וגם טומן ת’ראש בחול.
    1. אני לא כתבתי אפילו פעם אחת שלדעתי כדור הארץ לא מתחמם. גם לא טענתי שיש דעה כזאת בכלל.
    מה שכן יש זה ויכוח לגיטימי שמנסים להכניס לתוכו פוליטיקה .
    במדע אמיתי , במיוחד תצפיתי אין “עובדות” יש רק תאוריות והנחות. וכל תאוריה או הנחה מדעית לגיטימי לערער עליה ולגיטימי לסתור אותה .
    2. גם לא טענתי אפילו פעם אחת שהתאוריה לא נכונה.
    מה שכן טענתי זה על צורת הצגת הדברים, על הצגת המשמעות של המדידות שעשו בים בצורה מוגזמת, על הסתרה אובססיבית של כל מידע אחר, על ההשקעה האדירה בסרטוני ומאמרי תעמולה ושטיפת מוח , ועל זה שהופכים נושא מדעי לתעמולה פוליטית ולאמונה דתית .
    למשל אותם אלה שפירסמו את המאמר הנ”ל, “זווית” , ביום שישי הקרוב רוצים לעשות בתל אביב הפגנה פוליטית במסווה מדעי, שמטרתה האמיתית היא לנגח את נשיא ארצות הברית , ואולי גם את ראש הממשלה בישראל – הם אפילו לא מתביישים לציין שזאת מטרתם .

  6. אבי
    מה שאתה עושה גובל בחוסר יושר.
    1) אתה לא מבין כלל מה פירוש המילה “תיאוריה”. תיאוריה אינה משהו שחושבים שקורה, אלא הסבר לתהליך שאכן קורה (כלומר – נצפה). אתה אולי מתכוון להגיד שמדובר בהיפותיזה, אבל זה גם לא נכון:
    א) האקלים מתחמם. זו עובדה תצפיתית.
    ב) יש גידול מובהק בריכוז הפד”ח באטמוספירה. זו עובדה תצפיתית.
    ג) הגידול בריכוז הפד”ח הוא תוצאה של פעילות האדם. את זה אנחנו יודעים דרך אחוז הפחמן-14.
    ד) הפד”ח הינו גז חממה. זו עובדה תצפיתית.

    זהו בעצם. אתה באמת רוצה להוותכח על זה? לא, נכון? אז תפסיק בבקשה לזרוק חול בעיניים!

  7. אבי
    או שאתה משקר, או הבנת הנקרא שלך לא מספקת להגיע למאמרים המקוריים (שלא לדבר על קריאה שלהם)
    תחושתי היא שמדובר בשילוב של השתיים.
    בניגוד לטענתך, המאמר המקורי אינו מגיע מהאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.
    כמו אתר הידען, האתר הנ”ל קיצר, פישט ותרגם לעברית את מאמר המקור.
    יש קישור למקור בגוף המאמר:
    https://www.nature.com/articles/srep13479
    שאר המידע במאמר הידען, מקורו במאמר נוסף:
    http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1601207.full
    אם יש לך השגות לגבי אמינות המאמרים, תוכל לשלוח מכתב לעורכי Nature ו- Science.
    בהצלחה.

  8. המאמר המקורי באדיבות זווית- סוכנות ידיעות.. של ה”אגודה הישראלית לאקולוגיה..”. : וזה מה שהם כותבים על עצמם :

    “האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ~……….~ לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.”

    בשער האתר שלהם יש קריקטורה של נשיא ארצות הברית נושף עשן על כדור הארץ, קריקטורה ברמה של הקריקטורות האנטישמיות מלפני מאה שנים.
    כל יתר המאמרים בנושא ההתחממות הגלובלית באתר הזה הם חד הטפה סיטרית לחלוטין.
    כנראה שבסוף “הרצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות …” התגבר אצלם על ה “רצון לשמר מגוון דעות…”

  9. לאיתן
    כמו שכתבתי כמה פעמים אין לי שום ויכוח בעד או נגד התאוריה של ההתחממות הגלובלית ולכן לא מעניין אותי ספציפית המאמר המקורי במקרה זה.
    מפריעה לי רק צורת הצגת הנושא, הפוליטקה שיש בזה, ושטיפת המוח במסווה של מאמר מדעי.
    אני כן מצפה בעיתונות, בכל עיתונות , במיוחד מדעית גם מדעית פולפולרית, לאוביקטיביות ויושר ולהימנעות מהטפה, ושטיפת מוח במסווה של מדע.

  10. שוב ושוב מגיב ״רב-ידען״ במלל ששאוב מ …. ?
    הצרה היא שיש עדיין מי שמנסה להתווכח איתו
    ואז נפרצים כל סכרי ה״מידע״…

  11. אבי
    קשה לי להאמין שאתה באמת מצפה ממאמר עיתונאי על מדע פופולרי לספק כותרת לא סנציונית ולקשר לאדנדומים של חישובים סטטיסטיים ומתודולוגיה.
    או שאינך מבין כיצד בנוי מאמר מדעי וההבדל בינו לבין מאמר לבלוג או שאתה משתמש בטיעון איש קש וטוען שבגלל חוסר דיוק באתר שמתבסס על קליקים, המאמר המדעי שגוי אף הוא.
    נראה שאתה קורא כתבות בוואלה ומבלבל אותם עם מאמר מדעי מבוקר עמיתים.
    ננסה לקרוא אחד שכזה.
    בנוסף, נראה שמפריע לך חוסר הפנייה למקורות ובנוסף נראה שמפריע לך שבגוף מאמר ישנה הפנייה למאמר קודם עם תוצאות שונות.
    תחושתי היא שאין לך עניין אמיתי בתוכן המאמרים אלא רק במציאת מה שאתה רואה כשגיאות על מנת לחזק את אמונתך.
    לאור תגובותיך פה נראה שהדבר כן מטריד אותך. אני שוב אמליץ לך לקרוא את מאמר המקור.
    בהצלחה

  12. הכוונה שלי הייתה למחקר הזה עצמו – כמה דגימות איזה עומקים מה המובהקות של התוצאות ועוד.
    זה לא מטריד אותי כלכך שאלך לבדוק את זה , אני ראיתי שהמדענים ה”מכחישניים” טוענים שהמדידות לא מספיק מדוייקות כדי לאמר את זה וזוכר את ההסתרה המכוונת של הנתונים שבוצעה בזמנו והרעש התקשורתי שהושתק די מהר .
    הבעיה שלי עם המאמרים האלה שהם בנויים ככתבות תעמולה, ולא מאמר מדעי.
    קודם כל הם תמיד מראים רק צד אחד, יש להם כותרת מפוצצת כמו “נפתרה התעלומה” בעוד שמדובר בסה”כ על עוד כמה מדידות שמחר יבא עוד מישהו ויוכיח את ההפך …
    אני כל יום קורא מאמרים מדעיים היום מתפרסם מאמר שתרופה כזאת מזיקה ולמחרת מתפרסם מחקר אחר שמוכיח שההפך הנכון, ההבדל שהמאמרים האלה כולם כוללים נתונים של גודל מדגם, הסקות סטטסיטיות ומובהקות , הכותרות הם לא “נפתרה התעלומה אקמול הוא זה שגורם להתקפי הלב בעולם…” אלא “נבחנה השפעת האקמול על הלב ונמצא שיש סבירות שהוא משפיע כך וכך ” , ושבמדגם של כך וכך נבדקים נשאלו כך וכך גורמים אלה ואלה הובאו בחשבון או לא הובאו בחשבון מתוך ככה אחוז ככה חיו יותר בכה שנים וכן הלאה ההסתברות היא כזאת וכזאת המובהקות כזאת וכזאת שזה נכון וכך וכך שזה לא נכון, נמצאה התאמה לינארית במקדם ריגרסיה כך וכך או התאמה לעקומת U או לעקומת J וכן הלאה … והרבה פעמים גם הערה שיש גם מחקרים שמראים אחרת והפניה לאותם מקורות.

  13. אבי
    המידע זמין ברשת
    אם תרצה לדעת כיצד הגיעו למובהקות במדידות או את המתודולוגיה מאחורי המדידות, עליך רק לעבור על המאמר הרלוונטי של אותה קבוצה.
    כנ”ל לגבי סוג הסנסור ורמת הדיוק שלו. אתה יכול לעבור על ה SPEC ועל נתוני כיול וטווח שגיאה.
    (דוגמא: http://www.seabird.com/sbe3plus-ctd-temperature-sensor)
    לא ברור על סמך מה אתה מחליט שכולם טועים ושהמדידות חסרות ערך.
    ברור לך שמכתב שלך שיראה שגיאות מתודולוגיות במדידה יגרום למשיכת המאמר והבהרה בגליון עתידי.
    האם לדעתך יתעלמו ממכתב שכזה כחלק מקנוניית המדענים?

  14. אני בעד שמירה על ראש פתוח לא אוהב שאונסים את המדע בעזרת פוליטיקה וקונצנזוסים לשום כוון , גם גלילאו גלילי לא אהב , ועוד מדענים ששברו קונצנזוסים ודעות דתיות ופוליטיות לא אהבו.
    בנושא הזה לצערי מערבבים יותר מידי פוליטיקה, כל הזמן יש הטפות חד צדדיות, ויש “מכחישי התאוריה” … כאילו שזה איזו אמונה דתית שאסור להכחיש.
    הרי המדע מתבסס על מדענים שמטילים ספקות ומכחישים , אחרת היינו עדיין מאמינים שהעולם נברא לפני חמשת אלפים שנה והשמש מסתובבת סביבו.
    ההסתרה בזדון של הנתונים על התקררות כדור הארץ בעשור שלפני החלטת האו”ם מהוועדות של האום שעסקו בנושא היא פרשה ידועה שפורסמה בתקשורת , זה פסול, ולא מעניין אותי מי צודק.
    בנושא הסטטיסטיקה או הדיוק אי הוודאות של המדידות והמובהקות של התוצאות , לא ראיתי נתונים כאלה כמו שמקובל להביא במאמר מדעי.
    אין קשר בין מדידת טמפרטורה לבין מדידת אורכי גל . בתוך המכשיר שמושקע בים ה TDC הזה יש בסה”כ מד טמפרטורה מסוג RTD או טרמיסטור . לא שונים מאלה שמכיילים במעבדה שלי כל יום.
    נכון שהדיוק יכול להגיע למאיות מעלה אבל במעבדה בתנאים מאד מבוקרים ויש אי וודאות גדולה מאד בדיוקים כאלה. ולמדוד את הממוצע של כל הים לאורך עשר שנים בדיוק כזה זה לא משהו טרוואלי , אם היית עוסק בכיול מכשירי טמפרטורה היתה מבין כי יש המון שגיאות שאתה צריך להכניס למשוואת אי הוודאות של מדידה כזאת ומה המובהקות הסטטיסטית של חישוב הממוצע של כל הטמפרטורה של כל הימים בעולם בכלל ועוד ההשתנות שלה לאורך עשור …
    העלמות של מינים יכולה להיות בגלל אין סוף סיבות , הרבה בגלל האדם והזהום שהוא מכניס לים לאו דווקא בגלל שינוי הטמפרטורה.

    אני לא נגד התאוריה של התחממות הגלובלית, גם לי נראה שהיא נכונה , ואני לא מצדד בקאובוי שנבחר לנשיא ארצות הברית , ומאד בעד הקטנת הזיהום בעולם , אבל יש גם צד שני ויש למשענים האלה תאוריות לא פחות אמינות וצריך לבדוק גם אותם, ואני לא אוהב את התעמולה החד צדדית הזאת, את השטיפת מוח שמנסה שוורצנגר להכניס לסירטונים שהוא מפיק, ואת הפוליטיזציה של העניין.

  15. אבי
    1. נראה שעל פי הבנתך, “פוליטיקה” היא מחקר מדעי שאינך מסכים איתו.
    2. מניין לך שקשה למדוד שתי ספרות אחרי הנקודה במעבדת כיול?
    לויין COBE מסוגל לזהות סטיות של 1/100000 מעלה של קרינת רקע קוסמית.
    היתכן שהיכרותך עם מדחומים ביתיים ומכשירי כיול תעשייתים מספיקה לך להגיע למסקנה ש”מאוד מאוד קשה” למדוד סטיות של שתי ספרות אחרי הנקודה?
    3. יש מספיק מידע שנאסף (ממדידות לווינים, אנליזה של אויר בקידוחי ליבת קרח ועוד ועוד) שמראים שיש עלייה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית בקצב שלא נמדד ב 20,000 השנים האחרונות. המידע מראה קורלציה עם עלייה ברמות ה CO2. לעומת זאת, אין קורלציה ידועה בין האצת ההתחממות הגלובלית לפעילות שמשית, קוסמית או וולקנית.
    4. כמות הנתונים לא מאפשרת “הסתרה בכוונת זדון”, נראה שחשוב לך להאמין בזאת כי זה מרמז על קנוניית מדענים שלא מסכימים עם אמונותך. כל המידע שנאסף, נמצא ברשת ובספריות אונברסיטאיות לעיונך.
    5. כתבת “”הרבה מינים נעלמו” בגלל הפרש טמפרטורה של 0.12 מעלות ?!!”. נראה שאינך מבין מושגים בסיסיים יחסית כמו ממוצע. רצוי שתבין את המשמעות מאחורי הכלי הסטטיסטי הזה לפני שתוכל להבין דיונים בנושא אקלים (או כל מחקר שעושה שימוש בכלים סטטיסטים).
    בהצלחה.

  16. 1. אני מציע שהאתר ישאר מדעי ולא יערבב פוליטיקה במדע.
    2. למדוד 0.12 מעלות צלסיוס מאד מאד קשה במעבדת כיול סגורה ומבוקרת. לכן זה בדיחה עצובה שמדדו 0.12 מעלות בים עם מכשירי מדידה על אוניות.
    3. הויכוח הוא לא אם כדור הארץ מתחמם או לא, כולם מסכימים שכדור הארץ מתחמם , הויכוח הוא מה הסיבה לכך והאם זה באשמת האדם או שזה תהליך טיבעי.
    4. התנודה של טמפרטורת הים בעשור שלפני החלטת האום, שלפי מדענים מסויימים היתה דווקא בכוון התקררות התפרסמה בחדשות בזמנו בגלל שזה היה נתון שהוסתר בכוונת זדון ובצורה לא הוגנת מהועדות שדנו בחלטה באום . גם אם היא לא היתה נכונה או מדוייקת היא הוסתרה בכוונת זדון ועל זה היה הרעש ולא על עצם הויכוח אם הטמפרטורה ירדה או עלתה.
    5. חוץ מזה מה המשמעות של 0.12 מעלות בממוצע של עשר שנים ? מה סטיית התקן של המדידה? מה האי וודאות ומה המובהקות הסטטיסטית של נתון כזה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.