תצפית בהתפוצצות כוכב בחודש דצמבר האחרון, הותירה את המדענים עם הרבה סימני שאלה
3.9.2003
מאת: ד''ר נח ברוש
הסופרנובות – התהליך המסתיים בהתפוצצויות של כוכבים – הפכו בשנים האחרונות לנושא מחקר ''חם'' מאוד באסטרופיזיקה. תצפית בסופרנובה מסוימת בדצמבר האחרון הותירה את המדענים עם כמה סימני שאלה בקשר לתהליך המסתורי והמסקרן הזה.
לפני פיצוץ של סופרנובה, מתחוללת תוך כמה ימים עלייה מדהימה בבהירותו של הכוכב, שמגיע בשיא התהליך למידת הבהירות של גלקסיה שלמה. החוקרים תהו איך אפשר שגוף קטן יחסית יגיע מהר כל-כך לבהירות של טריליוני כוכבים. כיום סבורים, כי הבנת היווצרות הסופרנובה היא הכרחית להבנת
ההתפשטות המואצת של היקום.
עקרונית, סברו האסטרונומים, קיימים שני סוגים של סופרנובות. בסוג הראשון, התהליך מתרחש בכוכב הגדול פי 8 ויותר מהשמש שלנו. תוך כדי בעירה תרמו-גרעינית, המימן שבליבת הכוכב הופך להליום; ההליום – לפחמן; הפחמן –
לסיליקון וליסודות כבדים יותר, עד שליבת הכוכב מתמוטטת ונוצר גוש זעיר בעל מסה גדולה פי כמה משל השמש. התוצאה הסופית: כוכב נויטרונים או חור שחור – גוף קומפקטי, בעל כוח משיכה עצום ויכולת לזרוק מעליו את שכבותיו
העליונות במהירות עצומה ותוך פליטת כמות אדירה של אור.
הסוג השנישל הסופרנובות מתרחש כשכוכב קטן כמו כדור-הארץ, בעל כמות
חומר כמו בשמש, סופח אליו מסה מבן-זוג. כשמסת הכוכב עולה כדי פי 1.4 ממסת השמש – הוא מתמוטט. אז נוצר כוכב נויטרונים, אלא שבמקרה זה, נפלטת קרינה רבה ואחידה בכמותה. דוגמה לכך היא הסופרנובה המכונה Ia. אם מודדים
את הבהירות שלה, ניתן לחשב את המרחק בינה לבין כדור-הארץ. סופרנובות Ia אינן מכילות מימן, כיוון שמוצאן בכוכב שסיים את תהליך הבעירה הגרעינית שלו.
התגלית החדשה בנושא זה מתייחסת לסופרנובה שנראתה בדצמבר 2002. גם היא היתה מסוג Ia, אך למרבה ההפתעה, התצפיות הספקטרוסקופיות הראו שליד הכוכב שהתפוצץ קיימות כמויות גדולות מאוד של מימן. ההסבר הניתן עתה (כהשערה) להתפוצצות: ייתכן שלא מדובר בכוכב קטן יחסית שהתמוטט והפך
לכוכב נויטרונים, אלא דווקא בכוכב גדול פי 25 מהשמש שלנו -שהתפוצץ.
למרות התוצאה המעניינת, עדיין מוקדם להספיד את המחקרים שהראו כי היקום מתפשט באופן מואץ, על סמך מדידת מרחקים מסופרנובות מסוג Ia.
