# שיר השרירים פרק ב' – כך זה התחיל / הבהרות ראשוניות

> עם ישראל היה נטוע היטב ברקמות החיים וההווייה של התרבויות והציביליזציות בתוכן חי ופעל, ובנושאים ובתחומים רבים, ולענייננו בסדרה הנוכחית – בפעילות הגופנית האמירה הלקוחה מפרשת בלק במקרא – "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" שגויה מעיקרה, אם כי שזורים בה לא מעט מאוויי נפש ומישאלות לב. עם ישראל היה נטוע היטב ברקמות החיים וההווייה של התרבויות והציביליזציות בתוכן חי ופעל, ובנושאים ובתחומים רבים, ולענייננו בסדרה הנוכחית – בפעילות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/muscle-song-2-3112105
- Author: דר. יחיעם שורק
- Published: 2010-12-31T00:10:00+02:00
- Modified: 2025-07-31T16:57:52+03:00
- Sections: היסטוריה של הספורט, היסטוריה של עם ישראל
- Topics: דתות, ההסטוריה של הספורט, ההסטוריה של עם ישראל, ספורט, שיר השרירים

## Article

עם ישראל היה נטוע היטב ברקמות החיים וההווייה של התרבויות והציביליזציות בתוכן חי ופעל, ובנושאים ובתחומים רבים, ולענייננו בסדרה הנוכחית – בפעילות הגופנית האמירה הלקוחה מפרשת בלק במקרא – "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" שגויה מעיקרה, אם כי שזורים בה לא מעט מאוויי נפש ומישאלות לב. עם ישראל היה נטוע היטב ברקמות החיים וההווייה של התרבויות והציביליזציות בתוכן חי ופעל, ובנושאים ובתחומים רבים, ולענייננו בסדרה הנוכחית – בפעילות הגופנית. ראוי לציין ולהדגיש מספר אמיתות יסוד קודם שנחפור בשכבות הקדומות מאוד של העם המדובר, קרי עם ישראל. ראשית – עם ישראל כעם לא החל להופיע על במת ההיסטוריה לפני ראשית ימי הבית השני (אמצע מאה ששית לפנה"ס) אם לא מאוחר יותר – אי שם מראשית התקופה ההלניסטית – הרבע הראשון של המאה הרביעית לפנה"ס. כלומר עד אז היה מין בליל של דתות, תרבויות וזכרונות היסטוריים, ועל כן לכשנתחיל ונטפל בתקופת המקרא נתקשה מאוד להתייחס לעדויות, מעבר לספיקותן ולפקפוקן ההיסטורי, כאלה המשקפות מאפייני עם אחד. שנית – נושא הפעילות הגופנית בעידן הקדום, הקדום מאוד, מעורר בעייתיות מורכבת, שעיקרה עצם ההגדרה של הפעילות הגופנית כספורט. מקובל בין חוקרי הנושא, לראות את נקודת הזינוק ההיסטורית בתחום זה כנטועה עמוק בתולדותיה של יוון הקלאסית (שאף לגבי ההגדרה של יוון הקלאסית קיימת פרובלמטיקה סבוכה על שום ביזוריותה של זו, ולא פחות מכך על שום ההיבטים הכרונולוגיים הכרוכים בכך) ויוצאת מתחומה המעין-טופוגרפי רק במאה הרביעית לפנה"ס, היינו בזיקה מאוחרת יחסית לאיבחונים הנידונים, הספורטיביים, הקשורים לעדויות המקרא. מסיבה זו נוח יותר להתייחס לעדויות המקרא כנוגעות לפעילות גופנית בהקשר כלשהו, הישרדותי, צבאי ופולחני. שלישית – וכמשתמע מן הנ"ל – הפעילות הגופנית בעידן הקדום היתה כרוכה היטב בהישרדות לשמה, ועד למידה כזו שקשה מאוד, ולעיתים כמעט בלתי אפשרי לנתק בין הפן ההישרדותי לבין זה הספורטיבי. ניתן לומר כדלקמן: הספורט "נולד" בשעה שהפעילות הקרבית/הישרדותית השילה מעליה את המאפיינים הקטלניים והיתה כפופה למערכת של כללים וחוקים. השלב ה"אחרון" בבקיעת הפרפר הספורטיבי מחוטי הכליאה של הגולם הקטלני התמצה בהעברת הפעילות הגופנית לתחום החברתי והתרבותי, קרי לתחום פעולות שעות הפנאי, ומתוך כך נבין מיד את ההקשר הסוציו-כלכלי וכמובן הפוליטי בין הפעילות לבין העוסקים בה ו/או המעסיקים אחרים בה. אם נסכם את הנקודה האחרונה נאמר כי "הספורט הינו הסובלימציה התרבותית/חברתית/פוליטית של המלחמה והכרוך בה, אם במודע ואם שלא במודע, אם ביוזמה או במקריות" (כהגדרתו של כותב שורות אלה). רביעית – בין הפעילות הגופנית הקדומה לבין הפעילות הפולחנית נקשר קשר אמיץ ביותר, ולא רק משום שכמעט כל תחומי העשיה והעיסוק בעידן הקדמון היו כרוכים בצורה זו או אחרת באמונה, בדת ובפולחן. כלומר, ההנהגה בתקופה הקדומה נעזרה בכל כלי הקודש, אם בשליטה על המערכת הדתית ואם בחפיפה של "אחד-לאחד" קרי מלך/שופט=כוהן דת. והיות שהפעילות הגופנית, הצבאית או הדומה לה, נכרכה בטקסים דתיים, ועל כך יעידו המקורות הרלוונטיים והמחקרים האנתרופולוגיים, נוצק אותו קשר דלעיל. זאת ועוד, אחד מתחומי העיסוק הגופניים-פולחניים היה נעוץ בריקוד, ונדרשו איפוא העושים במלאכה להיות בעלי כושר גופני גבוה, הרבה מעבר לצאן מרעיתם. בפרקים הבאים נטפל בפעילות הגופנית של עם ישראל בתקופת המקרא ושומה עלינו לזכור כי עדיין קיים חיבור חזק בין הפעילות הגופנית לבין ההישרדות והצבאיות/קרביות, אם כי ניתן להבחין, פה ושם, באיזשהו סדק בין שתי הקטגוריות, ואף רמז להתפתחות מעניינת מההישרדות אלי המבוא לספורט.