נתגלתה רצפת פסיפס ביבנה-ים, מהמאה ה-6 לספירה

התגלית בוצעה במסגרת חפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב


רצפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה נתגלתה השבוע , במהלך חפירות יבנה-ים הנערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר של אוניברסיטת תל אביב ובניהולן של פרופסור משה פישר ומר איתמר טקסל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום על שם יעקבמ. אלקוב , כחלק מחפירות במקום המתקיימות מאז שנת 1992 . בין היתר הממצאים הרבים שנתגלו עד כה, היו גם שרידי האחוזה של הקיסרית הביזאנטית אודוקיה שהעמידה אותה לרשותו של הבישהופ הגיורגי פטרוס האיברי בשלהי המאה החמישית לספירה.
 בחודש יולי 2007 החלה העונה השביעית של החפירות הארכיאולוגיות בגן הלאומי יבנה-ים הנמצאת על שפת ים-התיכון במרחק של כ – 15 ק"מ מדרום ליפו ומצפון לאשדוד, כ- 1.5 ק"מ מדרום לקיבוץ פלמחים.החפירה התרכזה ברצועה שבמרחק של כ – 60 מ' מהמכלול שתואר לעיל על מנת לבדוק את המרקם היישובי ולעמוד מקרוב על אפשרות הקשר עם פעילותו של פטורס האיברי במקום. החפירה הניבה תוצאות מרהיבות בעיקר בשני תחומים, התחום הכלכלי ומסגרת המגורים. בחלק המזרחי של השטח שנבדק נחשפו שרידי מחסנים הכוללים פיטסים/דוליה הטמונים בתוך הרצפות וחדרי איחסון גדולים ובהם כלים רבים שהושמדו בשלהי העת העתיקה.
בצדו המערבי של השטח שנחפר השנה נתגלו שרידיה של וילה מהתקופה הביזאנטית ובה אולם קבלה או אוכל המעוטר ברצפת פסיפס. גודלו של האולם כ- 7 X 5 מ' ולצדו היו חדרי כניסה וחצר פנימית ובה רצפת טיח חזקה שעליה ובתוכה נתגלו כלים תמימים באתרם. רצפת הפסיפס נשתמרה רק בחלקה, אך זה כבר מצביע הן על האיכות הגבוהה והן על העדר דגמים פיגוראטיביים. בשולי הצפה היו מספר רצועות מסגרת המעוטרים בדגם החבל הקלוע ואילו במשטח המרכזי היה מדליון רחב ידיים המחולק למספר סגמנטים באמצעות רצועות של דגם המיאנדר (קו שבור זוויתי) המורכב מרצועות אדומות וצהובות. במשטחים שנוצרות מהחלוקה הזאת היו דגמים של עצי פרי וסלי פירות. ארבע הפינות שנוצרו בין המדליון המרכזי למסגרת הריבעית היו מעוטרים ככל הנראה בכלי לאיחסון יין (אמפורה) שממנו צומחים שריגי גפן ואשכולות ענבים. הדגם הזה נשתמר בשלמותו בפינה אחת בלבד, ואילו בפינה נוספת השתמר רק הבסיס המשולש שלו. האפמורה שהשתמרה מזכירה את האמפורות הרומיות העדינות, שידיותיה הן בצורת וולוטות (קווים מסתלסלים) והגוף מעוטר צילוע לכל גובהו. הדגמים שבפסיפס ועיצובו מאפשרים לתארכו ולמאה השישית לספירה, תאריך שנתמך במלואו על-ידי הקרמיקה והמטבעות שנמצאו באותו מכלול.

במהלך החפירות, מאז 1992 , נתגלו גם שרידי יישוב משלהי תקופת הברזל (המאה השביעית לפני הספירה), התקופה הפרסית (מאות שישית-רביעית לפני הספירה), התקופה ההלניסטית, ובעיקר שרידי החורבן שנגרם על-ידי הכיבוש החשמונאי של היישוב (שלהי המאה השנייה לפני הספירה), התקופה הביזאנטית (מאות חמישית עד שביעית לספירה) והתקופה האיסלאמית הקדומה (מאן שמינית עד אחת-עשרה לספירה).
בכל התקופות הללו מדובר ביישוב משגשג שהיה מרוכז מסביב לנמל שלו, שהיה מקור פרנסתו העיקרי ובכך להיחשף לעולם הים-תיכוני. הממצאים הרבים לאורך כל התקופות הללו המצביעים על קשרי תרבות ומסחר ערנפים עם מצרים, לבנון, קפריסין, אסיה הקטנה והאיים היווניים.

יבנה –ים שימש כנמל לישובים בפנים הארץ, כמעט ללא הפסקה, החל מתקופת הברונזה התיכונה (אמצע האלף השני לפני הספירה) ועד לימי הביניים. שמה היה קשור ליבנה, כפי שציין במקורות ספרותיים מהעת העתיקה, כגון ספרי המקבים, כתביו של פליניוס הזקן, יוסף בן מתתיהו, הגיאוגרף תלמי מאלכסנדריה, הספרות הכנסייתית והמקורות המוסלמיים. מתוך המקורות הללו יש לציין במיוחד את החיבור אודות לחייו של פטרוס האיברי, בישהופ ממוצא גיאורגי שבילה את סוף חייו ביבנה-ים בסביבות שנות התשעים של המאה החמישית לספירה. החיבור הזה מאפשר הצצה יוצאת דופן אל אופיו של היישוב, הרכבו האתני ודתי וחשיבותו. עונת החפירות הנוכחית אכן מוסיפה את ההיבט הארכיאולוגי למצב שתואר שם.

בחפירה משתתפים מתנדבים מהארץ ומחו"ל כולל משלחת מטעם האקדמיה של רפובליקת גאוגריה. החפירה מהווה מסגרת למספר מצומצם של תלמידי הקורס "ארכיאולוג חופר" של החוג לארכיאולוגיה וחפירה לימודית לשתי תלמידות מהחוג הזה.
פרופ' פישר מציין כי האתר הארכיאולוגי יבנה-ים נמצא בתחומו של גן לאומי מוכרז אך מאחר והוא לא מוגן על-ידי מערכת בקרה כל שהיא. "אני צופה שבעוד מספר שנים לא יהיה זכר לשרידים העתיקים שבאתר. פרוייקט החפירות יבנה-ים מנסה להציל חלק מהעתיקות אך גם להתריע על הסכנה שבשמירת האתר הזה" אומר פרופ' פישר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. יש כאב באובדנם של ממצאים ארכאולוגיים. כאב זה מבוסס על הכמיהה שלנו להגיע לאמת ולפתור את החידות שמוסתרות בעבר. אנחנו חושבים שהעלמותם של הממצאים ומכירתם לסוחרי עתיקות יפחיתו את היכולת שלנו להגיע לאמת המסתתרת בעבר. יתכן שכך הוא ויתכן שלא.

    על אף זאת, לא נדרשת צבירה של כל העדויות בשטח. הצבירה שלהם ושימורם היא מטעמי אספנות ואגרנות. אם יש ממצא מצולם ומתועד , אין צורך באגירתו ובהצגתו על מנת להפיק ממנו את העדות .

    יחד עם זאת, קשה לראות את הממצאים נעלמים ונשדדים. אני מנסה להפחית את הכאב שלי על איבוד העדות מן העבר. אם כל האמור לעיל, זה עדיין כואב.

  2. פעם ראשונה שאתה חופר ונאךץ לכסות, פרופסור? זה מפתיע אותך? אין כסף לארכיאולוגיה, לכן אני כבר לא בתחום, כי אני מבין שעדיף לא לחשוף מלחשוף ולהשאיר פרוץ. אם יש לך טענות, אולי תעמוד בעצמך ותשמור על הפסיפס (זה מה שאנחנו עשינו עד שהוחלט לכסות).

  3. לאבי – איך אתה מעז לפרסם כזו ידיעה חתרנית?
    זהו יום אבל ל"ד"ר" יחיעם שורק וחבריו מהפקולטה הידועה והמהוללת להיסטוריה בסמינר הקיבוצים, האוכלים בתיאבון רב את כובעיהם ושורקים את הימנון החמאס מהסוף להתחלה. אוי ואבוי מה יהיה ? הממצאים הללו עלולים להעמיד בספק את התאוריה שפיתחו שמאז ומתמיד היו כאן רק חושות של פלסטיקאים וכל מה שמעבר לכך זה בגלל הכיבוש.
    היכן לעזאזל משמרות המהפכה?

  4. למעשה יש בפלמחים חפירות בשני אתרים, דרומי וצפוני
    כשהאתר הצפוני הינו חפירות " סקר" שמבוצעות תמיד לפני התחלת בנייה של פרוייקט של דירות נופש (נופש= מיגדלי דירות לעשירים בלבד והריסת הטבע הקיים)
    הלוואי וימצאו שם קבר עתיק שיש עליו קללה וכל מי שיתקרב למקום יקולל (חוץ מהחופרים והעם הפשוט)
    אמן

  5. מעניין אם ביצוע חפירות מתחת לים
    עם כלכך הרבה שנים של ימאות בטח פזורים שם אוצרות
    קרקעית הים זה המקום היחידי ששודדי אוצרות נמנעו ממנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן