סיקור מקיף

למעלה משליש מאזרחי ישראל מוכנים שרובוט יחליף אותם בנהיגה

גברים סומכים יותר על רובוטים בנהיגה בהשוואה לנשים. גברים מעוניינים שרובוט יטפל בילדים ויבצע מטלות אישיות פי 2 בהשוואה לנשים. כ-62% מהגברים בגילאי 18-22 היו רוצים שרובוט יסייע להם במשימות היום יום דוגמת לצחצח שיניים, בהשוואה ל-31% בקרב נשים

רכב אוטונומי, אילוסטרציה. מקור: Jaguar MENA.
רכב אוטונומי, אילוסטרציה. מקור: Jaguar MENA.

הדיווחים המתרבים על הנוכחות הגדלה של רובוטים בחיינו, גורמים לנו לעיתים לשאול מה הדבר הבא? יש לנו כבר רובוט שמנקה את הרצפה, רובוט שהוא עוזר קולי, אז מה עם רובוט שיצחצח לנו את השיניים? או רובוט שיחליף חיתול לתינוק שלנו או ייתן לו תרופה כאשר אנחנו חולים? דמיינו שהרובוט שלכם דומה מאוד לבן אנוש, אולי אפילו למישהו שאתם מכירים, והוא מתוכנת לעשות כל מה שתבקשו ממנו? אילו עוד פעולות הייתם מוכנים שהרובוט יעשה עבורכם?

סקר חדש שנערך על ידי חברת הסקרים “מדגם” לקראת כנס החדשנות iNNOVEX2018 שייערך ב- 7 בפברואר, מציג ממצאים מרתקים עם פערי מגדר וגיל. הסקר נערך בקרב 502 נשאלים בגילאים 18-70.

בעידן הרכבים האוטונומיים ההולך ומתקרב, נראה שבני האדם מתחילים לסמוך יותר על הרובוטים כנהגים. כ-36% מן המשתתפים בסקר הסכימו להפקיד את חייהם – ואת הנהיגה ברכב – בידי רובוטים, כאשר גברים סומכים יותר על הרובוט שיחליף אותם בנהיגה בהשוואה לנשים (39% בהשוואה ל- 34% בהתאמה). הדור הצעיר סומך עוד יותר על הרובוטים כתחליף נהג עם 46% המוכנים לאמץ נהג-רובוט בקרב הגילאים 23-29.

הממצאים מראים למשל כי 62% מהגברים בגילאי 18-22 היו מעוניינים שרובוט יבצע בעבורם מטלות יומיות אישיות דוגמת לצחצח להם את השיניים, לעומת זאת רק כ-31% מהנשים בטווח גילאים זהה היו מסכימות לכך. 46% מן הצעירים בגיל 18-22 רוצים שרובוט יבצע עבורם מטלות אישיות בהשוואה ל- 26.5% בגיל 23 עד 49 ו- 7.6% בגילאי 50-70.

בנוגע להעברת הטיפול בילדים לידי רובוט, רוב המשיבים עדיין מסתייגים מהפקדת היקרים להם בידי רובוטים, אך גם כאן הגברים פתוחים יותר לסיוע רובוטי. למעלה מ- 10% מן הגברים היו מוכנים שרובוט יטפל בילדים שלהם ויבצע עבורם פעולות כגון החלפת חיתול בהשוואה לכ-5% בלבד מן הנשים. בחלוקה לפי שכבות גיל נראה שוב כי הצעירים סומכים הרבה יותר על רובוטים בהשוואה למבוגרים. 15.5% בשכבת הגיל 18-29 מוכנים לתת לרובוט לטפל בתינוק בהשוואה ל- 5.6% בגילאי 30-49 ו- 3.2% בלבד בגילאי 50-70.

לשאלה האם תהיה מוכן לפתח מערכת יחסים חברית עם רובוט דמוי אדם ענו 6.6% מכלל הנשאלים בחיוב, כאשר החלוקה על פי שכבות הגיל היתה כדלהלן: כ- 13% מן הצעירים בגילאים 18-29 השיבו בחיוב לשאלה, 3.1% בגילאים 30-49 ו-5.1% מן האנשים בשכבת הגיל 50-70. זו השאלה היחידה בסקר בה מבוגרים בגילאי 50-70 ענו בחיוב על רצונם בקרבת הרובוטים יותר משכבות גיל שמתחתיהם.

בחלוקה על פי מגדר עולה בבירור כי הגברים מעוניינים יותר בסיוע של רובוטים. כ- 58% מן הנשים אינן מעוניינות בסיוע של רובוטים ורק 40% מן הגברים השיבו שיוותרו על שירותי רובוטים. האוכלוסיה המבוגרת (50-70) תוותר ביתר קלות על סיוע מרובוט: 65% מן המשיבים בגילאי 50-70 השיבו כי יוותרו על שירותים של רובוט בהשוואה ל-36% בלבד מן הצעירים.

כנס החדשנות Innovex2018 ייערך השנה ב-7 לפברואר, במרכז הכנסים AVENUE בקרית שדה התעופה. הכנס יעסוק במגוון סוגיות הנוגעות לחדשנות הטכנולוגית החיונית להתפתחותה של כל חברה עסקית בתעשיה עתירת הידע. עשרות מנהלי ומומחי חדשנות מכל העולם ישתתפו בכנס הצפוי להציג שורה של חידושים טכנולוגים אשר ישפיעו על חיינו בעתיד הקרוב .

לפרטים נוספים על כנס iNNOVEX2018 בקרו ב- www.innovex.co.il

ראו עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. הנציגות של הגניוס היהודי בפסגת המדע של הבינה:
    יהושוע בנג’יו, דיוויד סילבר, אולי אהרון קורוויל, נפתלי תשבי, אלכס קריצ’בסקי. לעם שהוא 0.2% מהאנושות,
    כאשר בפסגה יש 10-20 מדעני צמרת. 5 מדעני צמרת יהודים, זה לא גזעני לומר הם 25% עד 50% מהצמרת הזו.

    אבל באותה מחיצה כדאי לציין שהערבים ובפרט האיראנים הם חוקרי צמרת בתחום. פשוט להסתכל מי ה CTO, וה CEO של DEEP MIND.

  2. חמשת הגדולים בתחום:
    יאן לה-קון, ג’פרי הינטון, יהושוע בנג’יו, איאן ג’ודפלו והכי חשוב – זה שביצע את פריצת הדרך אלכס קריצ’בסקי.
    אלכס הוא כנראה גאון, איכשהו הוא פחות ידוע מהקודמים.

    המתימטיקה כאמור מהממת במורכבותה. הגיע הזמן לנובל בבינה מלאכותית. זה לא הגיוני שבפיזיקה כן
    ובבינה מלאכותית שלא היתה קיימת בתקופת אלפרד נובל לא. וזה לא מכוסה במדליית פילדס.
    הם שם עסוקים מדי ב manifold theory, number theory. אבל בינה מלאכותית משפיעה לא פחות על חיינו.

    מה שיפה זה שהכל פתוח. מצד אחד – חוקרים בינוניים יהיו בינוניים. מצד שני נועזים -יש שם פתח להתקדמות.

  3. אפשר לרשום: כשני שליש לא מוכנים.
    האמת: ממה שלמדתי באוניברסיטה, אחרי שיתגברו על הקשיים, הרובוט יעשה את העבודה יותר טוב מאיתנו.
    ישנם רובוטים שנקראים reinforcement learning combined with deep learning
    שצוות deep mind בגוגל מפתח, יש לנו שם נציג מכובד בשם David Silver, יהודי מאנגליה, אבל חשוב
    לציין שה CTO, וה CEO שם ערבים, ובכן – פיתוחים אלה עושים את העבודה טוב יותר מאדם.
    המתימטיקה שם מהממת במורכבותה, פתוחה להתקדמות תיאורטית חדשה על ידי חוקרים, וחלק נוסף
    הנדסי לא מתימטי – מורכב לא פחות. בנוסף מימשתי לאחרונה לראשונה בחיי פרויקט כזה, וכמות הקשיים
    שבהם נתקלתי טכנולוגית רבה. הסוד הוא ללמוד בדרך הקשה את כל הקשיים ולהתקדם עד למצב שההפעלה בסביבת בינה מלאכותית קלה.

    ועוד דבר: האיראנים, והערבים בכלל הם תותחים בתחום בינה מלאכותית וזה סמן לכל מי שמתרברב על
    טיפשותם של בני דודינו. להיפך. האיראנים נמצאים בסטארט-אפים במערב, באוניברסיטאות הכי טובות בעולם: פרינסטון, סטנפורד, באנגליה קיימברידג’, בטורונטו – עיר הבירה ל AI, שם יושבים ג’פרי הינטון ויהושוע בנג’יו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.