# ייצור בשר בפחות נזק לאטמוספירה

> גידול בעלי חיים לבשר, בפרט מעלי הגירה כרוך בפליטת גזי חממה, חוקרים באוסטרליה מציעים פתרון להקטנת הנזק הסביבתי בלי לותר על מקור המזון העיקרי לאוכלוסיה ההולכת וגדלה ענף חיות המשק תורם להתחממות העולמית על־ידי פליטת גזי חממה. תרומה נוספת היא כריתת יערות ליצירת שטחי מרעה לבקר ולצאן המהווה גורם תורם משמעותי בהתחממות העולמית. בו בזמן, חיות בית מהוות מקור מחיה ומזון עבור מיליוני אנשים שרובם עניים, לכן ההתייחסות לחיות משק…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/more-meet-in-less-damage-1203149
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2014-03-12T00:00:40+02:00
- Modified: 2026-05-25T21:28:20+03:00
- Sections: ההתחממות: ההיבט המדעי, יונקים, תזונה
- Topics: אכילת בשר, בקר, בשר, גזי חממה, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים, מתאן, צאן

## Article

גידול בעלי חיים לבשר, בפרט מעלי הגירה כרוך בפליטת גזי חממה, חוקרים באוסטרליה מציעים פתרון להקטנת הנזק הסביבתי בלי לותר על מקור המזון העיקרי לאוכלוסיה ההולכת וגדלה ענף חיות המשק תורם להתחממות העולמית על־ידי פליטת גזי חממה. תרומה נוספת היא כריתת יערות ליצירת שטחי מרעה לבקר ולצאן המהווה גורם תורם משמעותי בהתחממות העולמית. בו בזמן, חיות בית מהוות מקור מחיה ומזון עבור מיליוני אנשים שרובם עניים, לכן ההתייחסות לחיות משק במדיניות הפחתת פליטות גזי חממה מחייבת זהירות. לשם כך נבדקו אפשרויות לגידול חיות משק תוך כדי הפחתת הנזק הסביבתי או להפקת המירב משטח נתון במינימום פגיעה. לחוקרים יש הצעות כיצד להפחית את הנזק הסביבתי שנגרם מאכילת בשר וכיצד ניתן להפחית את פליטת גזי החממה מגידול חיות למאכל, בעיקר מעלי גירה. לדברי חוקרים שמפרסמים מסקנותיהם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, ניתן להפחית את תרומת חיות משק לגזי החממה על־ידי האכלתן במזון עשיר באנרגיה. החוקר שמפרסם את הממצא הוא ד"ר מריו הררו Dr. Mario Herrero שעובד ב: CSIRO, מכון אוסטרלי לחקר מערכות מזון וסביבה. לדברי הררו, האכלת בקר במזון עשיר באנרגיה, יפחית את פליטת גזי החממה ב-23% תוך שני עשורים. כמו כן, תפחת פעילות השמדת היערות המקושרת לביקוש ההולך וגובר לבשר. הררו טוען כי מול הדרישה הגוברת להפסיק לאכול בשר, עומד הקושי לשנות את הרגלי הצריכה ולכן נכון יותר לשנות את צורת השימוש בשטחים חקלאיים. גידול חיות משק, בקר וצאן מהווה כ-12% מפליטת גזי חממה (על־ידי פעילות אנושית), כאשר עיקר התרומה נובע מכריתת יערות והפיכתם לשדות מרעה. על-פי ארגון המזון והחקלאות (FDA) הדרישה העולמית לבשר תוכפל ל-470 מיליון טון עד 2050. לדברי הררו ״כמות הבשר הנאכל גדלה בגלל התעשרות האוכלוסיה״, לכן החיפוש הוא אחרי דרכים פחות פוגעניות ויותר בנות קיימא להגדלת ייצור הבשר לרמה הנדרשת. במחקר שמומן על־ידי CGIAR Research Program on Climate Change, Agriculture and Food Security, מצאו החוקרים שיטה לה קראו ״תיגבור בר-קיימא״ "sustainable intensification" על־פיה ניתן להפחית את שטחי היערות שנכרתים כדי לספק את הדרישה העולמית לבשר. החוקרים הראו כי לפי שיטה זו, עד 2030 ניתן יהיה להציל מיליון וחצי קמ"ר של יער טבעי. כדי להגיע לתיגבור בר-קיימא של ייצור בשר יש לעבור מהאבסה בחציר ועשב, למזון עשיר שכולל גרעינים ותערובות משופרות. כמו כן ניתן לערבב במזון שניתן לחיות פסולת ושיירי מזון שהיום נזרקים. ככל שהיעילות האנרגטית של ייצור הבשר ומוצרי המזון מהחי תשתפר, יפחת הלחץ על משאבי הטבע, ניתן לייצר את אותן כמויות בשר מפחות חיות, כלומר שטחים קטנים יותר. נוסף לכך חיות שמעכלות את מזונן ביעילות גבוהה מייצרות פחות מתאן שגם הוא גז חממה ואפילו מסוכן יותר מפחמן דו־חמצני. לדברי הררו עיקרי השינויים יהיו משמעותיים עבור הארצות המתפתחות בהן יעילות הפיכת מזון החיות לבשר וחלב נמוכה ביותר. חוקר אחר - סטפן ווידמן, Stephen Wiedemann, מצא כי האכלת בקר בגרעינים בתקופה קצרה לקראת סוף חיי החיות הפחיתה את פליטת גזי החממה ב-17% - לעומת האכלה בעשב. לדברי ווידמן הנתונים כוללים את חישוב כל אמצעי הייצור, המזון וההובלה, לטענתו ההפחתה בפליטת גזי החממה היתה בעיקר בגלל שחיות שמואבסות בגרעינים גדלות מהר יותר ולפיכך מוסיפות משקל רב יותר בפחות זמן. החיות מגיעות ל״משקל שוק״ בשלושה עד ארבעה חודשים מוקדם יותר מאוכלי העשב. כמו כן, נמדדו פחות פליטות מתאן אצל בקר שהואבס בגרעינים לעומת אלה שאכלו עשב. לדברי ווידמן את השיטה ניתן יהיה ליישם רק אם ״ניתן יהיה בעזרת כמות קטנה של גרעינים לגרום לשיפור משמעותי ביעילות גידול החיות, שכן במקרים רבים שטחי מרעה אינם מתאימים לשימושים אחרים. אחרי הכל יש לבחון את השיטה של ד"ר הררו מול הפגיעה שתיגרם משימוש מוגבר בשטחים לגידול מזון לבקר על-חשבון גידול מזון לאנשים, זאת מהסיבה שגידול גרעינים להאבסת בקר יהיה בשטחים בהם ניתן לגדל מזון לאנשים וצריך יהיה למצוא את האיזון הנכון. לדעתי, חלק מהאיזון הנכון יהיה הפחתה בהאבסת האוכלוסיה המערבית בכמויות ענקיות של בשר, כמו שכתבתי בעבר: הדרישה מאוכלוסיות שכלכלתן המסורתית ומזונן מבוססים על גידול צאן ובקר לשנות מנהגים וצורת חיים - אינה מעשית. לעומת זאת יש לדרוש מהאוכלוסיה הדשנה של העולם המערבי לחדול ולהרפות מ״תרבות הצריכה״ שפוגעת והורסת כל חלקה טובה. במסגרת הפרידה מ״תרבות הצריכה״ ולמען עתיד סביבתי טוב יותר, ראוי שהחברה המערבית הדשנה תצרוך פחות בשר, אין זו קריאה לצמחונות ובטח לא לטבעונות. זו קריאה לצריכה הגיונית, סבירה ונכונה של מזון מהחי וצריכה בכלל. שכבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.