סיקור מקיף

לפני שהאסטרואיד יתפוס אותנו עם המכנסים למטה

סדנה בת חמישה ימים בדארמשטאט דנה בסוגית ההערכות לפגיעת אסטרואיד, בדגש על שיתוף פעולה בינלאומי.

מכתש הפגיעה Manicouagan בקנדה. צילום: נאס"א
מכתש הפגיעה Manicouagan בקנדה. צילום: נאס"א

ב-24 השעות האחרונות פגעו כדור הארץ כמיליון מטאוריטים שרובם נשרפו באטמוספירה ונראו כמו כוכבים נופלים. הדבר מתרחש מדי יום. אחת לעשרת אלפים שנה אסטרואידים ממש גדולים (קילומטר ומעלה קוטרם) מגיעים לכדור הארץ ועלולים לגרום להכחדה. דבר המטריד מנוחתם של רבים, אך בין שתי הקצוות הללו – אחת ל-200-300 שנה מצטלב מסלולו של עצם קטן עם זה של כדור הארץ כאשר שניהם עוברים באותה נקודה ומתרחש אירוע כדוגמת זה שאירע בטונגוסקה שבסיביר בשנת 1908.

“בעצמים אלו אנו עוסקים” אמר אסטרונאוט אפולו לשעבר ראסטי שוויקרט, בסדנה בת שלושה ימים בדארמשטאט שבגרמינה, אשר התמקדה בתוכניות והמלצות לתיאום בינלאומי בתגובה לאיום אסטרואידים. “אנחנו צריכים לפעול כעת כדי להביא את העולם להכרה כי מדובר באיום גלובלי כדי שנוכל לקבל החלטה בינלאומית משותפת להאריך את השרדות החיים על פני כדור הארץ.”

“ישנם כמיליון עצמים קרובי ארץ שעלוים לגרום לנו נזק אם אחד מהם יפגע בכדור הארץ. הדבר לא חדש – כדור הארץ נמצא באותה סביבה מיליארד שנים. מה שחדש הוא שכעת נפקחו עיננו בזכות טלסקופים שרואים כל דבר שעף מעל ראשנו” אמר שוויקרט. ואולם במקום לנהוג כברווזים במטווח יש לנו היום יכולת לכופף את מסלולם ולגרום לעצמים הללו להחטיא אותנו, משום שכיום אנו מבינים את האיום הזה, ויש לנו אפשרות למנוע פגיעה, ולפיכך יש לנו חובה מוסרית לעשות זאת.”

האסטרונאוט לשעבר טום ג ‘ונס, אשר נכח גם הוא בסדנה, אמר ליוניברס טודיי כי כי נאס”א מקווה לאתר את כל העצמים בקוטר של 500 מטר ויותר בתוך כמה עשורים, “ולכן דרך הפעולה תהיה למנוע את הפגיעה מהעצמים הגודלים ולהסירם ממצבת הסיכון. עצמים קטנים יותר רבים גם במספרם (מיליון העצמים שהוזכרו לעיל) ועלולים לגרום לנזק בגודל של עיר. אנו חייבים לחפש את אלו העלולים לפגוע בנו בעשור הקרוב ויידרשו עוד כמה עשורים לפני שנמצא את כל מאות אלפי העצמים בוקטר של 30 מטר, כמו זה של טונגסקה ופחות.

Schweickart טען במאמר קודם ביוניברס טודיי, שהטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת לנו לשנות מסלום של אסטרואידים וכי הטכנולוגיה הזו צריכה להיבדק. מכיוון שהשפעת אירוע יכולה להיות כל עולמית, כך גם צריכה ההחלטה על המדיניות להקבע בהסכמים בינלאומיים ובפיתוח משותף של הטכנולוגיות הנדרשות. “בירוקרטיה היא הסיבה שבגללה ניפגע מאסטרואיד בעתיד, לא הטכנולוגיה” אמר שוויקארט. “זו הכרזה קשה, אך אם אנו רוצים להתגבר על האסון ולעשות את עבודתנו נכונה, לא נצטרך לעולם להפגע בידי אסטרואיד שעלול לחסל את החיים על כדור הארץ, וזה יהיה אתגר עצום.”

סדנת קבוצת העבודה לתכנון ותפעול (MPOG) כללה אסטרונאוטים ומדעני חלל והיתה האחרונה בסדרה של סדנאות שתוכננו להציע לועידת האו”ם לניצול החלל החיצון לצרכי שלום. בין היתר השתתפו בסדנה נציגים של נאס”א, סוכנות החלל האירופית, קרן Secure World ואגודת סיירי החלל (the Association of Space Explorers). חברי הארגונים הללו עובדים על הגדרת משימות התכנון העתידיים של הקבוצה שימוזגו בסופו של דבר עם הממצאים של מומחים נוספים כדי ליצור דו”ח סופי לוועדת האו”מ. בדוח זה תהיינה המלצות בדבר הדרכים להגיב לאיום פגיעה.

אבל יש בעיות כגון, כיצד שינוי במסלול של האסטרואיד עלול להחטיא איזור אחד בכדור הארץ ולפגוע באחר.

“סוגיית עצמים קרובי ארץ (NEO) כבר נשקלה על ידי האו”ם לפני עשר שנים.” אומר סרג ‘יו קמאצ’ ו, המייצג את ועדת האו”ם. “הסיבה שזה צריך להיות באחריות האו”ם היא שכאשר אנו מקבלים החלטה, כל פעולה שתתבצע עלולה להשפיע על אחרים ולהציב אותם בסיכון, במקום שלא היו בו נתונים לסיכון מלכתחילה.

היא נלקחה עשויה להשפיע לאחרים לשים אותם בסיכון שבו הם אינם נמצאים בסיכון בראשית. זה לא יכול להיות החלטה חד צדדית, ואנחנו צריכים הבריכה המשאבים של סוכנויות החלל על מנת לטפל בבעיה. זה יהיה במסגרת של האו”ם כי נוכל לשלוט על שיתוף הפעולה הזה. ” זו לא צריכה להיות החלטה חד צדדית של מדינה כלשהי ואנו נדרשים לאגום משאבים של סוכניות חלל במטרה לענות על הבעיה. זה נופל בתוך המסגרת של האו”מ וכך נוכל לנהל את שיתוף הפעולה הזה.”

שוייקארט ואגודת מגלי החלל עבר עובדים על הנושא מזה למעלה מתשע שנים וכעת מתחילים לראות התקדמות קטנה בתהליך הבירוקרטי. כל משתתפי הסדנה הסכימו כי ההחלטות והמודעות הפוליטית היא משהו שצריך להילקח ברצינות.

“לפני שבועיים עבר עצם קטן בין כדור הארץ לירח”, אמר שוויקארט, ובליל כל הקדושים אמור עצם בקוטר של כחצי קילומטר לעבור במרחק של פי חמש מהמרחק לירח, מרחק שבמונחים אסטרונומיים הוא קרוב מאוד.

דברים אלו מתרחשים, אבל אני מקווה שאנחנו נוכל בקרוב לנהוג באחריות מבלי שיהיה לנו צורך לקבל תזכורת “- כלומר קריאת האזהרה של פגיעה של עצם גדול בכדור הארץ מבלי שנהיה מוכנים אליה.”

לידיעה ביוניברס טודיי

7 תגובות

  1. אומנם לא עשיתי סקרים על כך אבל עד כמה שאני יודע- אחוז גבוה מכלל הטכנולוגיות הקיימות בעולם פותחו, קודם כל, בצבא או לשימוש צבאי. ורק לאחר שימוש צבאי (של אותן הטכנולוגיות הצבאיות) הטכנולוגיה עוברת לשימוש אזרחי ומפותחת/מותאמת לשם יעילות אזרחית (במקום צבאית).

  2. למירום גולן כמי שמתנגד לדרך השמאל המעוות, לא הבנתי למה נראה לך שרק מלחמות פיתחו את האנושות?
    רוב רובו של המדע התפתח דווקא בזמן שלום ובטחון, ונוצל בימי מלחמה וגם כצובן התפתח בזמן מלחמה אבל בכיוונים לא תמיד מועילים לאנושות!
    החלק העיקרי של הטכנולוגיה שיש היום התפתחה ע”י ממציאים ומפתחים שחיפשו רעיונות לפתרון בעיות בחיי היוםיום ונעזרו בין היתר בגילויים המדעיים..לכן אני דווקא מסכים עם 1 שבני אדם צריכים להפסיק את הסכסוכים ביניהם ולהתרכז בהתפתחות חברתית טכנולוגית ואישית, זה לא אומר שזה ישים רק שכך היה צריך להיות !

  3. למגיב מס’ 1:
    אם בני האדם לא היו נלחמים אחד בשני, לא היו מתפתחים הכלים שיעזרו לנו להתגונן מפני איומים קוסמיים 🙂
    כמובן שיהיו פצפיסטים שיחלקו עלי ויגידו שמספיק לעמוד על מגדלי עזריאלי ולשיר את “שיר לשלום” על מנת להסיט אסטרואיד ממסלולו- אבל עדיין…

  4. במקום שבאני האדם ילחמו אחד בשני, בין מדינה למדינה… עדיף שיחשבו על איומים קוסמיים…
    כדי שלא יהיה כמו בארמגדון…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.