# כריית מולקולות בענני אבק רחוקים

> שיטה חדשה לזיהוי מולקולות בענני אבק רחוקים עשויה להביא להבנה מקיפה יותר אודות הצעדים הכימיים הראשונים בדרך להיווצרות החיים בימי קדם היו נשלחים סוקרים לאיזורי מכרות. תפקידם היה לבדוק אלו מתכות קיימות באותם איזורים, ומה הסיכוי לחצוב אותם בהצלחה. הציוד שהיה ברשותם היה פשוט, לעיתים, עד כדי גיחוך - את, מסננת, פטישים ואזמלים – אך הם עשו את עבודתם נאמנה. ובכל זאת, ככל שהשתנו הזמנים, כך השתנו גם הסוקרים. היום…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/mining-for-molecules-in-the-milky-way-0907082
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2008-07-09T00:19:01+03:00
- Modified: 2008-07-12T18:08:37+03:00
- Sections: פנספרמיה, ראשית החיים
- Topics: גז בין כוכבי, פנספרמיה, ראשית החיים, שביל החלב

## Article

שיטה חדשה לזיהוי מולקולות בענני אבק רחוקים עשויה להביא להבנה מקיפה יותר אודות הצעדים הכימיים הראשונים בדרך להיווצרות החיים בימי קדם היו נשלחים סוקרים לאיזורי מכרות. תפקידם היה לבדוק אלו מתכות קיימות באותם איזורים, ומה הסיכוי לחצוב אותם בהצלחה. הציוד שהיה ברשותם היה פשוט, לעיתים, עד כדי גיחוך - את, מסננת, פטישים ואזמלים – אך הם עשו את עבודתם נאמנה. ובכל זאת, ככל שהשתנו הזמנים, כך השתנו גם הסוקרים. היום הסוקרים הם אסטרונומים מנוסים, הם משתמשים בטלסקופ ענק בשווי של מליוני דולרים ויעדם נמצא בין הכוכבים. בשלוש השנים האחרונות ניצלו מדענים את כוחו של 'טלסקופ רוברט ס. בירד גרין בנק' (GBT באנגלית) לסקירת עננים עשירים בממולקולות בגלקסיית שביל החלב שלנו. אנתוני רמיג'ן, ממצפה הכוכבים הלאומי לאסטרונומיית רדיו, ועמיתיו הצליחו לגלות עשר מולקולות בין-כוכביות חדשות בשלוש שנים בלבד – שיא שטרם נשבר על-ידי קבוצות אחרות או בשימוש בטלסקופים אחרים. "עננים כמו זה הם החומר הגולמי ליצירת פלנטות וכוכבים חדשים. אנו יודעים שמולקולות פרה-ביוטיות נבנות בכימיה מורכבת בעננים כאלו זמן רב לפני שהפלנטות והכוכבים נוצרים. קיים סיכוי טוב שחלק מהמולקולות הבין-כוכביות האלה ימצאו את דרכן לפני השטח של כוכבים צעירים כמו כדור-הארץ הקדום, ויתנו את יריית הזינוק לכימיה של החיים." אמר רמיג'ן. "לראשונה, יש לנו עתה היכולת לבצע חיפוש יסודי מאד ומתודי למציאת כל הכימיקלים בעננים." מולקולות, מטבען, נוטות לרטוט ולהסתובב סביב צירן, ופולטות גלי רדיו בתדרים ספציפיים. לכל מולקולה יש תבנית יחודית לה של תדרים שכאלו, הנקראים קווים ספקטרליים. תבנית זו משמשת בתור 'טביעת אצבעות' בה ניתן להשתמש לזיהוי המולקולה. רוב התגליות בעבר נעשו מתוך זיהוי תבנית התדרים של מולקולה מסויימת במעבדה, וחיפוש אחר אותה תבנית במיקרוסקופ רדיו באיזור מסויים בשמיים. עד עתה התגלו למעלה מ- 140 מולקולות שונות בחלל החיצון בדרך זו. למרות הצלחותיה של השיטה, חסרונה הגדול הוא שניתן לגלות רק את המולקולות אחריהן מחפשים. עתה משנים המדענים ממצפה הכוכבים את האסטרטגיה ומתחילים לסרוק את העננים מבלי לדעת מראש מה ימצאו. החוקרים גם ישתפו את כל המידע שימצא עם מדענים אחרים, בתקווה לזירוז קצב התגליות. תכניתם של החוקרים הוצגה במפגש האגודה האמריקאית לאסטרונומיה בסיינט-לואיס. האסטרונומים ישתמשו ב- GBT לחקר מדוקדק של ענן גז ואבק בשם סגיטאריוס B2(N), הממוקם בסמוך למרכז הגלקסיה שלנו, במרחק 25,000 שנות אור מכדור-הארץ. הם מתכננים לתעד את כל הקווים הספקטרליים שיקלטו, ולאחר מכן לנסות 'לשדך' אותם לתבניות מולקולריות קיימות על-ידי שימוש בתוכנות ליקוט-מידע. "מולקולות אורגניות מורכבות שנוצרו בחלל הבין-כוכבי הינן, ללא ספק, אבני הבניין הבסיביות של האסטרו-ביולוגיה. קיטלוג סך-כל המולקולות הקיימות בענן זה יקדם רבות את הבנת התנאים הפיזיקליים השוררים בענן ואת הצעדים הכימיים הראשונים לקראת החיים," אמר פיל ג'וול, מצוות מצפה הכוכבים. האסטרונומים יערכו סריקה מדוקדקת של הענן הבין-כוכבי בטווח הרחב של תדירויות רדיו שבין 300 מגה-הרץ ל- 50 ג'יגה-הרץ. טכניקה זו, לדבריהם, תאפשר להם לגלות מולקולות שהיו חומקות מתצפיות שאפתניות פחות. "בהסתמך על מחקרים קודמים, יש מספר מולקולות פרה-ביוטיות מורכבות שאנו חושבים שקיימות בעננים כאלו, אך רק בעזרת השימוש בשיטה רחבת-ההיקף עם ה- GBT ניתן יהיה למצוא את הראיות שאנו צריכים כדי לגלות אותן," אמר רמיג'אן. "אסטרטגיה זו לא היתה אפשרית בתדרים שבין 300 מגה-הרץ ו- 50 ג'יגה-הרץ לפני ה- GBT. היכולות הכבירות של הטלסקופ הזה מאפשרות לנו לפתוח עידן חדש לגמרי של אסטרו-כימיה," אמר ג'אן מ. הוליס, ממרכז גודארד לתעופת החלל של נאס"א. [לידיעה באתר מצפה הרדיו הלאומי האמריקני](http://www.nrao.edu/pr/2008/molmine)