כריית מולקולות בענני אבק רחוקים

8 תגובות

1. עדות למורכבות הבעיה ומידע על כיווני הפתרון מופיעים בכתבה:
   “הם מתכננים לתעד את כל הקווים הספקטרליים שיקלטו, ולאחר מכן לנסות ‘לשדך’ אותם לתבניות מולקולריות קיימות על-ידי שימוש בתוכנות ליקוט-מידע.”
   מעניין – בהקשר הנוכחי – שהמונח שבו השתמש רועי – “ליקוט מידע” הוא למעשה תרגום לא לגמרי מוצלח של Data Mining – המונח המופיע במקור, שתרגומיו המקובלים לשפה העברית הם “כריית מידע” או “דליית מידע”. בכתבה זו הייתי משתמש, כמובן, ב”כריית מידע”.
   אבנר:
   ביחס להסטת/הזחת (לא “הסחת”) הספקטרום כתוצאה מאפקט דופלר – זו קיימת גם בגלקסיה שלנו ונגרמת לא רק על ידי הבדלי מהירות אלא גם על ידי שדות גרביטציה.
   פתרונה של בעיה זו נרמז כבר בדבריך כאשר באחת התגובות ציינת שמתבוננים במרחקים בין קווי הספקטרום יותר מאשר בקווים עצמם.

2. לסבדרמיש יהודה
   בקשר לאפקט דופלר=הסטה לאדום, שציינת הרי שבאופן עקרוני בוודאי שיש להתחשב בו, במיוחד כשמודדים כוכבים וגלקסיות רחוקיםות ברם-אולם, לעניננו כאן, בענני הגלקסיה שלנו, הרי שהמרחקים קרובים ביותר בקנ"מ אסטרונומי ולפיכך, להערכתי, ההסחה לאדום, במידה וקיימת בכלל,זניחה.

3. עלה לי רעיון
   מה שאפשר כן לעשות, הוא להוכיח את אי קיומו של חומר. כלאמר, למשל שום שילוב לא ייתן לנו ברזל או נחושת וכו’ . ועומת זאת, את הקיום של חומרים, נוכל להניח רק בספק מסוים.
   כלומר, לפי הדוגמא שהבאתי על המאמר, נוכל לאמר שהמילה פילוסופיה לא מופיעה וגם לא המילה סבדרמיש. לעומת זאת קיום מילים כמו “סגיטאריוס” נוכל להניח רק בספק .

   יום טוב למסתבכים
   סבדרמיש יהודה

4. ולא רק זה,
   יש אזורים בענני האבק הנעים אלינו וישנם, המתרחקים מאיתנו , ולכן, על פי אפקט דופלר, יש סטיה של קווי הבליעה.
   התוצאה?לך תדע איך הם מתגברים על כל הבלאגן!.

   שיהיה לנו יום טוב
   סבדרמיש יהודה

5. אני מניח שהתכנה לא רק בודקת הופעת תדרי פליטה מסויימים אלא גם את הופעתם ביחד עם תדרים נוספים. למעשה מה שמזהה ספקטרום פליטה-בליעה של חומר נתון הוא המרחקים האופיינייםבין קווי הפליטה-הבליעה שלו. לדוגמא: אם ספקטרום פליטה של מולקולה נתונה הוא:
   5-00-8-000-6 אז ברור שלא מחפשים את 5 לבד או 8 לבד או 6 לבד אלא את הופעתם המשותפת הידועה כספקטרום פליטה של חומר ידוע.
   ברור כי בפועל זה מורכב יותר כי יש ערבוב של קווי פליטה של חומרים רבים. לכן ישנה חשיבות רבה לכושר ההפרדה של הספקטרומטר.
   עוצמתם של קווי פליטה-בליעה מסויימים מעידים מחד על הריכוז היחסי של החומר בענן ומאידך מסייעים באימות האנליזה הספקטרוסקופית.

6. יהודה,

   השגיאה תוקנה, תודה. לכל אורך הכתיבה הייתי צריך להשתדל במודע שלא לכתוב ‘מיקרוסקופ’ במקום ‘טלסקופ’, וכנראה שבאיזושהי נקודה הטעות היתה חייבת לקרות.

   לגבי המיון עצמו, הוא מגיע מתוכנות המשתמשות במתמטיקה ברמה גבוהה. למרות שאין לי ידע אמיתי באשר לדרך הפעולה של התוכנות המסויימות הללו, אני מכיר אלגוריתמי בקרה שמסוגלים לאתר גלים מסויימים מתוך תוהו-ובוהו של תדרים מעורבבים, ע”י שימוש בטרנספורמציות שונות ומשונות. אני מניח שמדובר בתוכנות דומות.

   יום טוב,
   רועי.

7. שני דברים:-
   בשורה 15 במאמר, תיקון,"או בשימוש במיקרוסקופים אחרים." צריך כנראה להיות "טלסקופים".

   ולגבי המאמר עצמו. מה שמפריע לי הוא חוסר ההסבר כיצד נעשה המיון. ננית אנו לוקחים את המאמר הזה או כל מאמר שהוא ומניחים את כל המילים אחת מעל השניה . האם היינו יכולים למיין את כל המילים מתוך הערימה הזאת שהיא בליל של אותיות?., הרי זה מה שנעשה כאן , אנו מקבלים אוסף של קווי בליעה שרבים ממנו חופפים למולקולות רבות , אז איך מכל החפיפה הזאת אפשר להגיע בוודאות למולקולות?
   בדוגמא שהבאתי על המילים שבמאמרינו הנחות אחת מעל לשניה, אולי היינו מצליחים לנחש את קיומה של המילה "טלסקופ" במאמר , אבל מילים קצרות היינו יכולים רק לנחש שהן קימות. לדוגמא :- האם היינו יכולים לאמר בביטחון שגם המילים:- טל, כל , וו, זך, יופיעו ?, כאפשרות, כן, אך לא בביטחון שהן קימים.

   אני מקווה שהובנתי.
   שיהיה לנו יום טוב
   סבדרמיש יהודה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.