החור השחור הסופר-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו עשוי להיות פעיל באותה מידה כמו בגלקסיות אחרות, הוא רק לוקח הפסקה קטנה. העדות לכך? ההדהודים מפיצוץ אדיר שהתרחש לפני 300 שנים
החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו שקט- יותר מדי שקט- כך עשויים לומר אסטרונומים. אך לפי צוות אסטרונומים יפני, החור השחור הסופר-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו עשוי להיות פעיל באותה מידה כמו בגלקסיות אחרות, הוא רק לוקח הפסקה קטנה. העדות לכך? ההדהודים מפיצוץ אדיר שהתרחש לפני 300 שנים.
האסטרונומים מצאו עדות לפיצוץ באמצעות טלסקופ החלל XMM-Newton, וכן לוויני רדיו יפנים ולוויני נאס”א. זה עוזר לפתור את החידה, מדוע החור השחור במרכז שביל החלב הוא כ”כ שקט. אף על פי שמסתו גדולה מהשמש שלנו פי 4 מיליון, הוא פולט כמות קרינה נמוכה מאוד יחסית לחורים שחורים במרכזי גלקסיות אחרות.
“תהינו מדוע החור השחור של שביל החלב מתנהג כמו הענק הישן בגנו”, אומר ראש הצוות טצויה איניו מאוניברסיטת קיוטו ביפן. “אך כעת אנו מבינים שהחור השחור היה הרבה יותר פעיל בעבר. אולי הוא רק נח אחרי פיצוץ אדיר”.
הצוות אסף תצפיות מ-1994 עד 2005. הם ראו בתצלומי הרנטגן כיצד ענני גז באזור מרכז החור השחור התבהרו והתעמעמו כאשר פולסים של קרינה שטפו את האזור. אלו הדהודים, שנשארים הרבה אחרי שהחור השחור השתתק שוב.
ענן גז גדול אחד הוא סגיטריוס B2, והוא ממקום 300 שנות אור ממרכז החור השחור. במילים אחרות, המקור של קרינה המשתקפת מסגיטריוס B2 נפלט מהחור השחור 300 שנים קודם.
באמצעות תצפיות על האזור במשך 10 שנים, האסטרונומים יכלו לראות אירוע שקרה לענן. בערך לפני 300 שנים, החור השחור יצר התפרצות אדירה שגרמה לו לזהור פי מיליון ממה שהוא היום.
קשה להבין מדוע החור השחור משנה את כמות פליטת הקרינה בצורה כה קיצונית. יתכן שסופרנובה באזור השליכה גז ואבק אל סביבת החור השחור. זה הוביל לחומר הזנה עבורו וגרם לחור השחור ליצור התפרצות גדולה.
57 תגובות
תגותי האחרונה נוגעת לדיונכם בתגובות 40-42
נקודה ורועי צזנה
האפקט לפיו נצפיית תנועה כאילו במהירות גבוהה ממהירות האור (supperluminal motion)
הוא מוכר ומוסבר היטב:
http://en.wikipedia.org/wiki/Superluminal_motion
באופן כללי ניתן להראות כי עבור פקטור לורנץ g>>1 מתקבלת מהירות נצפיית של עד gc עבור תנועה בזווית של 1-^g (ברדיאנים כמובן) בכיוון הצופה.
כדי להבין את האפקט, חשוב על מקור מרוחק שנע במהירות v ובזווית a (ביחס לקו הראייה אל הצופה) ופולט שתי פעימות בהפרש זמנים מסויים t (אנחנו עובדים כל העת במערכת הצופה)
נניח שהאות הראשון מגיע בזמן 0, אז האות השני מגיע בזמן dt השווה ל- ((t*(1-cos(a
באותו זמן עבר העצם מרחק (בציר הניצב לקו הראיה) dx השווה ל- ((v*(sin(a
אם כך המהירות הנצפיית היא: U=dx/dt
עבור זווית 1-^g (תחת ההנחה g>>1) נקבל (תוך שימוש בטור טיילור) כי ֹU=gv~gc
למגיב 52
סוף סוף מישהוא שמבין שהכבידה מחושבת לגבי הרדיוס שלנו מהמרכז
הטענה שלי שעליה הותקפתי כאן היא כי זה נכון גם לגבי גלקסיות
אם מרחק כדור הארץ ממרכז הגלקסיה 25000 שנות אור. כל הכוכבים שמרחקם שווה או פחות מ 25000 שנות אור ממרכז הגלקסיה משפיעים על הכבידה שאנו חשים
לנקודה (הערה 50):
בהסבר היפה שלך התכוונת בודאי לא לרדיום הקטן מרדיום הגוף שעליו פועל הכוח, אלא לרדיוס הקטן מהמרחק בין מרכז הגוף שעליו פועל הכוח ומרכז כדור המסה שמפעיל את הכוח.
לצורך חישוב הכבידה כדור הארץ מפעיל עלי כוח כאילו כל המשה של כדור הארץ מרוכזת במרכז הכדור. הרדיוס שלי לא חשוב. אם אני בבור עמוק באדמה – אזי לצורך חישוב הכבידה רק המסה שנמצאת בתוך הכדור הקטן שעל שפתו אני יושב משפיעה עלי.
נקודה, יפה הסברת זאת, נקודה לזכותך.
מאיר, התכוונתי לכך שלא הבנת מה שכתבתי, שהדברים שאתה אומר הם הבל הבלים מבחינה פיסיקלית. המלצתי לך להתחיל מאנציקלופדיה מדעית לנוער וכך תתקדם.
דוגמא פשוטה, מאיפה הבאת את השטות הזו שכאילו הכוח משיכה נובע מהמסה ההיקפית? זה בדיוק ההיפך! כוח המשיכה נובע רק ממסה שנמצאת שמאורגנת בצורה כדורית ברדיוס שקטן מרדיוס הגוף שעליו פועל הכוח. והדברים שאתה אומר הם בדיוק הפוכים לעובדה פיסיקלית פשוטה זו.
מאיר גלעדי,
ראשית, חישוב אורך חיי החור השחור אינו שטויות. אם ידועה המסה שלו (שאתה לא מכיר בקיומה) וידוע קרינת הוקינג שלו, אפשר לחשב כמה זמן יקח לחור להתאייד.
אתה טוען שהרעיון שלך יותר הגיוני, אבל:
א) רעיון הגיוני אינו בהכרח נכון. תורת הקוונטים לדוגמה, אינה הגיונית כלל, אך היא מדוייקת להפליא ופועלת היטב בכל הניסויים.
ב) קיומם של חורים שחורים בעלי מסה המרוכזת ברדיוס קטן מרדיוס שוורצשילד נובע ישירות ממשוואות תורת היחסות הכללית.
מאיזה משוואות אתה מסיק שלחורים שחורים אין מסה???
האם לדעתך תורת היחסות הכללית פשוט איננה נכונה?
זכור – לא מספיק לטעון שהרעיון שלך "יותר הגיוני" – נימוק כזה לא מצדיק שום תיאוריה מדעית!
דבר נוסף: יש אינסוף תיאוריות משונות שאף אחד עדיין לא סתר אותן – זה לא מעיד על נכונותן! (וראה למשל את התיאוריה על מפלצת הספגטי, או על קנקן התה המעופף)
נקודה
כנראה שלא תפסת את הנקודה.קודם כל אין כאן שום שחצנות לפחות מצידי.ובטח שאינני מטיף. אני עונה באופן עניני על השאלות והתהיות כי אני מבין שזה בלתי אפשרי כמעט לאנשים לעשות שינוי חשיבה ולהיות פחות מקובעים ומאמינים לכל מה שהם קוראים.אין לי עניין לשכנע אותך בצדקתי כי זה נראה אבוד מראש.ולכן אני מאחל לך רק טוב ואינני מתכוון להשיב לך יותר.
לנעם- התחום הזה של האסטרופיזיקה אינו מדע מדויק ובניגוד למה שאתה חושב דבר לא "מוכח" כולל המפץ הגדול וחורי התולעת ותורת המיתרים. למרות הפרסומים המענינים אין כאן שום דבר מוחלט ומבוסס .לעומת זאת בהחלט יש חוקי פיזיקה רבים או למשל חוקי קפלר שהוכחו ללא כל ספק.
התיאוריות הדנות בחורים שחורים אמנם יכולות לחשב בקירוב את עוצמת החור השחור בהסתמך על תאוצת ומהירות החומר בקרבתו.או את גודל אופק האירועים וכדומה(מלבד זמן קיום החור השחור כי זה שטויות) אבל נוטות לשייך את כח המשיכה הזה למאסה אדירה המצויה בחור השחור ואני טוען כי כח המשיכה הזה נובע מהחומר סביב ולא ממאסה נסתרת בתוכו.אין כאן שום דבר לא סביר בהתבסס על כך שגם כח המשיכה בכדור הארץ לדוגמא מחושב כאילו מצוי כולו במרכזו וכולנו יודעים שכח המשיכה של כדור הארץ נובע מהמאסה שמסביב למרכז עצמו.אף אחד עד עתה מכל המגיבים לא סתר טענה זו שלי ובסך הכל אני טוען בפשטות כי גם כך צריך להתייחס לגלקסיה. כאילו כל כח המשיכה שלה מצוי במרכז ונובע ממאסת הכוכבים שמחוץ למרכז.
הרעיון לגיטימי והגיוני וסביר יותר מהתיאוריה הנוכחית שמייחסת מאסה לחורים שחורים. פעם אני קורא על מאסה של 3.5 שמשות לחור שחור ופעם על מאסה של חור שחור בעוצמה של מיליוני שמשות.
אבל זה בסדר מבחינתך כי זה נכתב במרורות מדעיים.
ובכן אני בניגוד לאחרים אינני מקבל דבר כמובן מאליו ולא מאמין מייד לכל מה שאני קורא או שומע גם אם זה הוקינג.
המשתמש האנונימי זה אני…
מאיר גלעדי,
התיאוריות של המדענים המכובדים, כמו הוקינג ואחרים, מגובים בפיתוחים מתמטיים מורכבים ונשענים על תיאוריות פיזקליות שכבר אוששו בעבר.
אלו לא סתם רעיונות מעניינים אל חישובים כמותיים שנותנים מסגרת נוקשה לתיאוריה. כך לדוגמה התיאוריות הדנות בחורים שחורים, מציעות דרך לחשב רדיוס אירועים, לחשב זמן קיום, לחשב חוזק של שדות וכו וכו’.
אתה בנתיים רק הצעת רעיון שניראה לך נכון ומעניין, אבל זה פשוט לא מספיק. יש כמות עצומה של תיאוריות מעניינות שהוצעו בעבר ע”י אנשים חכמים מאוד, שהבעייה היחידה שלהן היא שהן פשוט לא היו נכונות!
אנשים חושבים וסקרנים לא נוטים לבזבז זמן על רעיונות שאין להם שום בסיס ושום ביסוס, יש פשוט יותר מידי כאלו.
מאיר, אני לא מבין אותך, אחרי שמתברר לך שלא הבנת את מה שקראת אתה עוד ממשיך להטיף כאילו שהכל כרגיל.
מאיפה השחצנות הזו?
נעם
בציטוט שהבאתי דובר על פליטת הסילונים מהחור השחור
אני דווקא כן מסכים כי הסילונים נפלטים בגלל החור השחור ולא ממנו .טענתי כי החור השחור איננו אלא נקודה וירטואלית( ללא חומר משלו.) שבה נמצא שקול כוחות המשיכה של החומר מסביב לחור השחור.כוונתי היתה כי החור השחור גורם לפליטת החומר שמואץ על ידו בניצב למישור סיבוב הגלקסיה.
אין שום הוכחה אמיתית לתיאוריה הנוכחית של הוקינג או אחרים לגבי חורים שחורים וגם הם יורים באפילה תיאוריות משונות גם בנושאים נוספים כגון כגון חורי תולעת או חזרה בזמן ללא הוכחה בהסתמך על המוניטין שלהם .אנשים נוטים לקבל את התיאוריות כתורה מסיני.
יש בעיה להביא ממצאים או הוכחות לגבי חורים שחורים. הבעיה היא לא רק שלי אלא של כל ה"מדענים" שממציאים תיאוריות .להם אתה דווקא מאמין כי הם נחשבים .זו זכותך אבל מה אם הם טועים?אינני זקוק לאישור שלך או כל אחד אחר לתיאוריה שלי וכל אחד יקבל או לא וזו זכותו. אבל לאנשים חושבים וסקרנים אני נותן נקודת מבט שונה וחומר למחשבה. יקבלו אשמח לא יקבלו לא אתאבל על כך..
מאיר גלעדי,
לא הבנת את שני המאמרים שציינת.
כפי שכתב נקודה, סילוני החומר לא נפלטים מהחור השחור אלא נגרמים בגללו.
הוקינג לא חזר בו מהנושא של קרינת הוקינג, אלא התייחס לאופייה ולמידע שבתחילה חשב שנאבד ועכשיו חושב שבכל זאת המידע לא אובד.
ראה, אפשר להמציא אינסוף תיאוריות פיזיקליות מרתקות, אך הבעייה היא שצריך לבסס אותן על מימצאים.
לטעון שאנחנו לא מבינים, וכולם עוד יכירו בצדקתך, זה לא ביסוס של תיאוריה מדעית אלא אמונה פשוטה וצרופה.
אתה כמובן רשאי להחזיק באמונתך שכולם טועים חוץ ממך, ואני מכיר עוד כמה שחושבים כך.
על כל פנים, הדרך לשכנע היא להציג תיאוריה מבוססת על מימצאים, על מתמטיקה ועל תיאוריות פיזיקליות אחרות. אשמח להתמודד ונסות להבין את הטיעונים שלך כאשר הם יחרגו מגדר אמונה, ויגיעו לשערי המדע.
בזמנו כשקראתי על זה לא היה שום הסבר לתופעה, אלא הניחו שאיכשהו מדובר באשליה אופטית או סוג של טעות מדידה. מדובר היה בקוואזר רחוק מאוד, בקצה היקום ולכן אולי בדרך מהעבר הרחוק אלינו קרו כל מיני דברים.
ההנחה היא שתורת היחסות הפרטית תקיפה בכל זמן ומקום.
נקודה,
זה נשמע מעניין. יש הסבר למהירות הבלתי-אפשרית הזו?
——————
הבלוג החדש שלי – מדע אחר
מאיר, הסבר פשוט לבלבול שלך:
הסילונים זו תופעה מוכרת וישנה של חורים שחורים, אלא שדמיינת דברים שלא כתובים בשום מקום. הסילונים לא יוצאים מתוך החורים השחורים אלא כתוצאה מסחרור הגז שסביב החור השחור.
נושא הסילונים הוא מעניין בפני עצמו, ובלי קשר, ישנם תצפיות שמראות סילונים של חורים שחורים רחוקים רחוקים שנראה שנעים במהירות הגדולה פי 3 ממהירות האור!
בכלל מאיר, אתה כותב הרבה דברים שהם כלל לא נכונים פיסיקלית וזה נראה שאתה חושב שהם כן כתובים היכן שהוא. אף אחד לא מציג אותך באור שלילי, אלא את דבריך בענינים פיסיקליים כדברי הבל.
הלינק לידיעה באתר הידען כי הוקינג חזר בו מטענתו
https://www.hayadan.org.il/hawking-0704/
אבל ממילא זה לא מוסיף ולא גורע ולא רלבנטי מבחינתי כי הסילונים שציינתי אינם כלל מה שחושבים שהם המדענים כיום
נעם היקר
תקרא בבקשה את הכתבה הזו
https://www.hayadan.org.il/galactic-black-hole-fires-a-jet-at-a-nearby-neighbour-1912075/
בידען עד סופה ואני מצטט "ראינו סילונים רבים שנוצרו בידי חורים שחורים, אך זו הפעם הראשונה שראינו סילון כזה פוגע בגלקסיה אחרת כמו שאנו רואים כאן." אומר דן אוונס, מדען במכרז הארוארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה והחוקר הראשי בפרויקט. "סילון זה יכול לגרום לבעיות מסוגים שונים בגלקסיה הקטנה שבה הם פוגעים." אתה יכול לטעון כמה שתרצה שאין פליטה מחורים שחורים אבל אינך מבין כי זו בדיוק השגיאה שאני מדבר עליה כי חורים שחורים אינם בעלי מאסה-אילו היו כאלה אכן לא היה נפלט מהם חומר.
בקשר להוקינג הוא אכן הודה בטעותו וגם זה כבר נכתב בעבר גם בידען. אבל זה לא רלבנטי לטענתי כי דעתו של הוקינג אחרת משלי.
בכלל כל הטענות המועלות כאן ובאות להציג אותי באור שלילי לא מזיזות אותי מדעתי כי אינכם מבינים שאני מדבר על מהות שונה לגמרי של החורים השחורים ואתם מצדיקים את הדעה הרווחת ומנסים להגן עליה מעלים שוב טענות והוכחות כביכול בהסתמך על תורה שאינה נכונה כלל מבחינתי.
כדי להיות פתוח באמת לחידוש שאני מעלה צריך לשים בצד את כל מה שידעתם או קראתם על חורים שחורים וזה אכן קשה לכם והתגובה שלכם היתה צפויה ולכן אינני מתרגש ממנה כלל.
יתכן, זה בסה"כ עניין של סגנון
נעם, לפעמים עדיף ואפילו נדרש לומר לבן אדם שהוא מדבר שטויות.
מאיר גלעדי,
אין סילונים שנפלטים מחור שחור!
אמנם טענת שסילונים כאלו ניצפו, אך טרם הבאת הוכחה לכך – וזה בדיוק מה שביקשתי. הנה אני מבקש פעם נוספת, ואינני מצפה ממך להגן על שום תיאוריה, אלא להגן על מה שאתה בעצמך טענת.
לגבי קרינת הוקינג, אתה טועה ומטעה – הוקינג לא הודה בטעות, להיפך ההשערה שלו נחשבת לנכונה ויש לה כמובן ביסוס פיזיקלי ומתמטי.
אין לקרינת הוקינג ולא כלום עם סילוני חומר, ולפני שאתה פוסל תיאוריה מסויימת כדאי להבין את מה שאתה מנסה לפסול.
מאיר גלעדי, אתה מבולבל לחלוטין.
תתחיל מאנציקלופדיה לנוער.
מכיוון שאינני מקבל את המודל של החור השחור כפי שמוצג אני מציין שוב כי סילונים אלה של חומר הם למעשה חומר שמואץ ע"י החור השחור ונפלט בניצב למישור סיבוב הגלקסיה.
קרינת הוקינג איננה אלא ניחוש של אדם שהודה כבר כי טעה בקשר לכך .שני הסילונים האלה הוסברו ע"י הוקינג בצורה מוטעית .
אתה מצפה ממני להגן על תיאוריה שאני שולל מלכתחילה.
אם תנטרל את כל התיאוריות ששמעת עליהן בעבר ותהיה פתוח לרעיונות חדשים מבלי לשמש כעו"ד של אחרים אולי תחשוב שיש אפשרות אמיתית שאני צודק.
מאיר,
נראה שהתבלבלת – אני ביקשתי לינק /רפרנס לתופעה שציינת על פליטת חומר מחור שחור, שאיננו קרינת הוקינג ("שני סילונים מהמרכז").
עדיין ממתין
תיקון קטן
תגובתי מספר 29 היתה לנועם ולא למיכאל
מאיר
לעניין תגובתך מספר 27
כפי שציינתי בדוגמא לגבי כדור הארץ שאפשר לחשב את כוח המשיכה שלו כאילו כל כוח המשיכה מצוי במרכזו. וכח זה נובע מהחומר המצוי מחוץ למרכזו.
כך בדיוק טענתי כי ניתן לחשב את כח המשיכה של הגלקסיה כמצוי כולו במרכזה וכח המשיכה שלה נובע מהכוכבים סביבה. נקודת מרכז גרביטציה זו של הגלקסיה היא החור השחור.
כל ההתנשאות בסגנונך אינה במקומה .ואני משוכנע כי הדיעה שאני מחזיק בה היא הסבירה ביותר ואינה נוגדת כל חוק כפי שאתה מנסה להציג זאת.
קודם כל תגובתי לתגובה 26 לעיל בעניין סילוני חומר שניצפו בניצב לחור השחור
יש אלפי עדויות לכך אבל מקוצר היריעה אציין לינקים לכתבות אחדות כולל דיווחים מנאסא
http://www.physorg.com/news79361214.html
http://www.space.com/common/media/video/player.php?videoRef=080428_blazar-coil
http://www.wired.com/wiredscience/2009/01/spectacular-new/
ועוד דבר – מאיר גלעדי:
הרעיון שלך על "קובעי מדיניות" במדע מצחיק אף הוא.
באופן כללי נטייתם של עורכי העיתונים המדעיים כמו נטייתי שלי היא למנוע פרסום (במקרה של עתונים מדעיים) והטפה (במקרה של אתרי טוקבק כמו הידען) של שטויות
מאיר גלעדי:
מה אני יכול לעשות עם העובדה שזו הזייה?
לומר שזו אינה הזייה?
אני, לפחות, אומר דברים נכונים.
אין ולו שמץ של אמת ברעיון שכוחות המשיכה של הכוכבים מסביב לחור השחור מושכים את החומר לעברו.
לו ידעת משהו על גרביטציה היית יודע זאת אבל אתה כנראה טרחת לא ללמוד את הנושא.
באופן כללי – הן הגרביטציה והן השדה החשמלי מקיימים את חוק גאוס האומר (במקרה של גרביטציה) בין היתר שטענתך לא תיתכן אבל ברור לי שאני מדבר אל אזניים ערלות.
אני בטוח שמעולם לא נסית לעשות חישוב כלשהו ולאמת את טענתך כי לו עשית זאת היית רואה שזה פשוט בלתי אפשרי גם לפי התיאור הפשוט של חוקי ניוטון.
לשם הדגמה על “גלקסיית צעצוע” – תאר לך מצב שיש בגלקסיה שני כוכבים ראשיים בלבד.
נניח לשם הפשטות שמסתם זהה.
אמנם יש באמצע הדרך ביניהם נקודת שיווי משקל הנקראת נקודת לגרנז’ אבל זו נקודת שיווי משקל בלתי יציבה. כל גוף שאינו נמצא בה מלכתחילה לא ייפול אליה אלא אל הכוכב הקרוב אליו.
גם טענתך שאין כאן סתירה של חוק שימור האנרגיה ממש מצחיקה.
החומר נופל לכיוון החור השחור ובכך מתרגם אנרגיה פוטנציאלית לאנרגיה קינטית.
אז הוא מגיע לדיסקה ובהסתחררו שם פולט חלק גדול מאותה אנרגיה בצורה של קרינה.
בגלל איבוד אנרגיה זה כבר לא יכול להיות שום תהליך שיחזיר אותו לאותו מרחק שבו היה כשהתחיל ליפול אל החור השחור כי לשם כך נחוצה לו אנרגיה קינטית שהיא זהה בגודלה לאנרגיה הפוטנציאלית של אותה נקודה מרוחקת אבל, כאמור, כבר יש לו פחות אנרגיה קינטית.
טוב.
באמת כבר הקדשתי יותר מדי מאמץ להזיה הזאת. הרי מי שהיה אמור להקדיש מאמץ במצב בו אנחנו נתונים הוא אתה (ללימוד הנושא שעליו אתה מדבר) ולא אני (בניסיון להכריחך ללמוד)!
מאיר גלעדי,
כתבת שחומר נפלט ממרכזו של חור שחור בצורת שני סילונים, ו"סילונים כאלו אכן נצפו".
איפה שמעת על כך? האם תוכל לציין לינק או רפרנס לידיעה המרעישה הזו?
עד היום, הדעה המקובלת על המדענים היא שהחומר היחידי שנפלט מחור שחור הוא קרינת הוקינג.
אתה תכתוב שאין לך כח להזיה הזאת או כל ביטוי שיעלה על דעתך ואינני מתכוון להתנסח באותה צורה
כנראה שאינך פתוח באמת לרעיונות חדשים.אנסה להסביר במילים אחרות כי הדברים די פשוטים להבנה.
העוצמה של החור השחור אינה נובעת מהחומר שנמשך לאופק האירועים ונמצא שם לזמן קצר עד שיפלט חזרה לחלל.המאסה שציינת שנמצאת באזור הקטן מאופק האירועים לא היתה שם כל הזמן (ולא תישאר שם מעבר לזמן קצר )אלא נמשכה לשם ע"י המאסות של החומר שמחוץ לאופק האירועים והחור השחור מהווה מבחינה זו שקול כוחות המשיכה של הכוכבים מחוץ לאופק האירועים והטענה שלי היא כי כי לא חייב להימצא בתוך אופק האירועים חומר כדי שלחור השחור תהיה עוצמה כפי שיש לו.
אילו לחורים שחורים היתה מאסה משלהם היתה עוצמתם עולה ביחס ישר לחומר ה"נבלע" -הכוונה שלי בניסוח זה היא כי החומר הנכנס לאופק האירועים אינו יכול להישאר באופק האירועים ועם הזמן להגדיל את עוצמת החור השחור כי החומר לאחר שנכנס לאופק האירועים ממשיך להסתחרר ולקבל תאוצה עד שמגיע למרכז החור השחור ונפלט חזרה לחלל בצורת שני סילוני חומר בניצב למישור הסיבוב. סילונים אלה אכן ניצפו וצולמו.אילו עוצמת החור השחור היתה נובעת ממאסה עצומה חבויה .לא היה החומר המגיע לחור השחור נפלט חזרה לחלל אלא מתווסף למאסה שכביכול חבויה במרכז החור השחור וכך היתה עולה עוצמת החור השחור ביחס ישר למאסה הנכנסת ולא נפלטת ועם הזמן היו החורים השחורים "בולעים" את כל החומר ביקום.
בקשר להצעה שלך לכתוב מאמר בעיתון מדע רציני. אני מאמין שהשינוי יבוא ועם הזמן הדיעות שלי הם שיהיו מקובלות ואז אשמח אם יאפשרו לי לכתוב מאמרים. בינתיים זה אינו המצב כי קובעי המדיניות הם אנשים כמוך שאינם מאפשרים ביטוי חופשי לדיעות "חריגות"
מאיר גלעדי, מה זה: "טעות לכן היא לחשוב כי לחורים שחורים מאסה משלהם.אילו היה הדבר כך היתה עוצמתם עולה ביחס ישר לחומר ש"נבלע"על ידם ועם הזמן הם היו "בולעים" את כל החומר ביקום."
1)לא ציינת שזה תלוי במהירות התרחקות החומר שעלול להיבלע מהחור השחור. 2) מה הקשר בכלל בין ההנחה למסקנה.?
נראה לי שאתה מבולבל. חור שחור זה השם של כל האזור שנמצא ברדיוס שקטן מרדיוס אופק האירועים כפי שהוא נראה מבחוץ אצלנו.
בתוך אותו אזור יש מסה. אז מה אתה בדיוק מנסה לומר לא הבנתי.
מאיר גלעדי:
אין זה מקרה שדעתך חריגה.
היא פשוט אינה נכונה.
אתה חוזר ונכשל אפילו במתמטיקה כאשר אתה מנסה לשכנע אותנו שהצבת אפס במכנה של שבר שהמונה שלו איננו אפס נותנת אפס כתוצאה (כאשר אינסוף היא התוצאה הנכונה כפי שיודע כל מי שמבין).
אין לי כוח להמשיך להתמודד עם ההזיה הזאת.
נראה אותך מכניס אותה לאיזה עיתון מדעי רציני.
תגובה צפויה ולא מפתיעה
בשביל הבידור אני אענה לך כי אין שום סתירה בין מה שתיאתי לחוק שימור האנרגיה והחור השחור במרכז הגלקסיה הינו שקול כוחות המשיכה של כל החומר בגלקסיה והוא פועל כמאיץ והחומר שמגיע לאופק האירועים של החור השחור פשוט נזרק בשני סילונים שכבר ניצפו ובזה לא חידשתי דבר. אין כאן שום סתירה לחוק שימור האנרגיה.
לא טענתי כי אין חורים שחורים ולכן מוזרההממשפט האחרון שלך שמשתמע ממנו כי שללתי קיומם של חורים שחורים
הטענה שלי היתה לגבי אופיים. לדעתי הם אינם "כוכבים שקרסו" או מאסה מרוכזת של חומר אלא כח המשיכה העצום שלהם נובע מהחומר סביבם ולא מחומר הקיים כביכול בתוכם.
לגבי כח המשיכה בקרבת החור השחור. ככל שנתקרב כמובן שהוא יגבר בריבוע אבל הנקודה התיאורטית שמרחקה מהמרכז 0 . אם תציב בנוסחה מרחק 0 תקבל תוצאה סופית של כח משיכה 0
נכון שמרחק 0 הוא תיאורטי. אבל בתיאוריה עסקינן ובמרחק כלשהוא ואפילו אפסי מהמרכז כח המשיכה יהיה כמובן עצום אם כי לא אינסופי.
לגבי ההבנה שלי .עם כל הכבוד אני מייצג דיעה חריגה ואני מודע לכך. כל מי שהמציא או חידש אי פעם היה בעל דיעה חריגה.
כל מי שחשב כמוך מעולם לא חידש או המציא דבר מקורי.
מאיר גלעדי:
אכן יש אי הבנה בנושא אבל בעיקר אצלך.
סתם כך, בשביל הבידור, אציין אחת מאי ההבנות שלך. נוסחאות תורת היחסות הכללית כמו גם נוסחאות הכבידה של ניוטון מנבאות כח משיכה אין סופי במרחק אפס.
כידוע ההבדל בין אפס לאינסוף הוא גדול למדי.
גם כל התיאור שלך את מה שאמור לדעתך לקרות לחומר המסתחרר בדיסקה סותר את חוק שימור האנרגיה.
מעבר לעניין התיאוריה – יש גם עדויות עקיפות לקיומם של חורים שחורים וביניהן גם מסלולי כוכבים שלא היו אפשריים אחרת.
יש טעות יסודית בהבנת "חורים שחורים"
חורים שחורים אינם כוכבים שקורסים לתוך עצמם. אילו היו אלה כוכבים קורסים .כח המשיכה שהיינו חשים אילו היינו ניצבים על פני הכוכב היה שווה לכח המשיכה לאחר קריסת הכוכב לתוך עצמו אילו המשכנו לעמוד באותה נקודה במרחב. כח המשיכה של כל גוף כגון כוכב נובע ממסתו. מכיוון שהכוכב הקורס לא מכיל עקב קריסתו יותר מאסה מאשר היתה לו לפני כן. לא תשתנה עוצמת הכבידה גם אם קרס הגוף.כח המשיכה תמיד מחושב כאילו כל המאסה היתה מלכתחילה מרוכזת במרכז.אמנם אילו קרסנו יחד עם הכוכב "ונשארנו בחיים" היינו חשים בכח משיכה עצום מכיוון שהמרחק שלנו ממרכז הכוכב התקצר לכמעט אפס.לכן השפעת כוכבים קורסים על סביבתם במרחב לפני שקרסו ויצירת חורים שחורים עקב כך היא שטות מוחלטת.
כח המשיכה של כדור הארץ למשל מחושב כאילו כל המאסה שלו היתה מרוכזת במרכז.כח המשיכה שאנו חשים מושפע ממרחקנו ממרכז כדור הארץ ולכן יש שינוי קטן בעוצמת כח המשיכה על פני כדור הארץ מכיוון שאינו כדור מושלם אלא אליפסה. ולכן משוגרים לווינים מקו המשווה בעלות נמוכה יותר מאשר בקטבים.
כח המשיכה של כל גלקסיית שביל החלב גם הוא מחושב כאילו היה מרוכז כולו במרכז.או יותר נכון במרכז שקול הכוחות הגרביטציוניים.מרכז זה הוא למעשה ה"חור השחור" וכוחו נגזר ממאסת הכוכבים והחומר סביבו ללא חומר משלו.
אם מרחקנו ממרכז שביל החלב הוא כ 25 אלף שנות אור. יהיה כח המשיכה שבו אנחנו נימשך יחד עם כדור הארץ אל המרכז שווה לכח המשיכה הנובע ממאסת הכוכבים והחומר ברדיוס 25 אלף שנות אור מהמרכז. הכוכבים מחוץ לרדיוס זה משפיעים עלינו בצורה שונה.חלקם מושכים אותנו יחד עם החור השחור וחלקם מושכים אותנו בניגוד לכח זה (אלה כוכבים שאנחנו נמצאים בינם לבין החור השחור).
טעות לכן היא לחשוב כי לחורים שחורים מאסה משלהם.אילו היה הדבר כך היתה עוצמתם עולה ביחס ישר לחומר ש"נבלע"על ידם ועם הזמן הם היו "בולעים" את כל החומר ביקום.
מכיוון שלחורים שחורים אין מאסה משלהם ולמעשה בנקודה הוירטואלית במרכז החור השחור לא יהיה קיים גם כח משיכה כלל כי המרחק מהמרכז הוא 0 ולפי נוסחת כח המשיכה במרחק 0 הכח גם 0.
החומר שמואץ כלפי החור השחור ונופל לאופק האירועים שלו ומסתחרר בתאוצה ולבסוף מושלך חזרה לחלל בצורת שני סילונים בניצב למישור הסיבוב.למה בניצב? כי רק בניצב למישור סיבוב הכוכבים כח המשיכה הוא הקטן ביותר כי הכוכבים סובבים במישור דיסקה סביב המרכז ולכן רק בניצב לדיסקה כח המשיכה חלש יותר והחומר יכול להימלט.
נכון, שינוי תנועת הפוטון תחת שדה גרוויטציוני אינה מחייבת מסה כלשהי לגוף, המחרב משנה את מסלולו.
רק כרגע שמתי לב לטענה מספר 2 בתגובתך.
טענה זו אינה נכונה.
עדיין לא נמצאה תוצאה אחת של שזירה קוואנטית שסותרת את תורת היחסות וזה שאתה יכול לפנטז על כאלה תוצאות אינו גורם להן להתרחש במציאות.
הפוטון לא מכופף בשדה גרביטציוני. המסלול שלו מכופף בגלל עיוות המרחב. איינשטיין חזה זאת למרות שלא ייחס לפוטון שום מסה.
קרן לייזר היא אור.
אתה בטח מתכוון לומר שיש תווך שבו האור נע מהר מאשר בריק. נדמה לי שגם אני נתקלתי פעם בכתבה על תגלית כזאת.
מבחינה עקרונית זה לא משנה כלום.
1.הצליחו להאיץ קרן לייזר במעבדה מעל למהירות האור למרחק קצר דרך תווך של צסיום, אם אני לא טועה זה אפילו היה בידען שראיתי על זה לראשונה.
2.עדיין לא ידוע אם אפשר או אי אפשר להעביר מידע דרף חלקיקים מסובכים קוונטית, בכל מקרה תורת היחסות קובעת שכל תגובה כלשהי לא יכולה לפעול מהר יותר ממהירות האור ותופעת ההסתבכות הקוונטית סותרת לחלוטין דבר זה.
3.אני מאמין שתתכן אולי מסת מנוחה מסויימת לפוטון בעיקר מהסיבה שהוא "מכופף" תחת שדה גרוויטציוני.
תורת היחסות אומרת שלא ניתן לעבור את מהירות האור בריק.
זה דבר שמעולם לא הצליחו לעשות בשום מקום.
ההשפעה ההדדית של חלקיקים שזורים קוואנטית אינה מאפשרת אפילו העברת אינפורמציה.
העברת אינפורמציה במהירות העולה על מהירות האור תאפשר הפיכת הסדר של סיבה ומסובב.
אתה, אישית, מוזמן להמשיך להאמין אבל לי (אישית) זה נראה בלתי סביר.
יש לי הערה בקשר למהירות האור, לפי תורת היחסות שום דבר אינו יכול לעבור את מהירות האור ( אם אני לא טועה ישנה אסימפטוטה בדיוק במהירות האור), הצליחו כבר במעבדות לעבור את מהירות האור – שזהו דבר שמעלה תמיהה מאוד גדולה ביחס לעניין.
ניסויים במכניקת הקוונטים כבר הראו שבעת הסתבכות קוונטית ההשפעה הינה גבוהה בהרבה ממהירות האור והינה מיידית – דבר המעלה תמיהות מרובות עוד יותר מפני שהן סותרות לחלוטין את תורת היחסות.
ביום מן הימים תורת הקוונטים והיחסות יישרו את ההדורים בינייהן, אישית אני מאמין שניתן לעבור את מהירות האור ושלפוטונים ישנה מסה מסויימת שעדיין לא נמדדה.
יהודה:
איש לא מסתבך ובתיאור הקשר בין הזמנים חזרת על מה שכמעט כל המגיבים כבר אמרו.
בייחס לשאלתך על מהירות הגעתם של חלקיקי הניוטרינו – התשובה ניתנת בקישור שהבאתי למעלה. חלקיקי הניוטרינו יוצאים לדרכם בשלב מוקשם יותר של תהליך היווצרות הסופרנובה, הרבה לפני שיוצא ממנה האור.
הם אינם נעים במהירות האור אבל מהירותם קרובה למהירות זו.
הלו, מה אתם מסתבכים?
השמש רחוקה ממרכז שביל החלב כ 30,000 שנות אור, לכן הכוונה היא כמובן לא לאירוע שהתרחש לפני שלוש מאות שנים בחור השחור שבמרכז הגלקסיה, שאותו ניראה רק בעוד 29,700 שנה , כי אם מדובר על ארוע שהתרחש לפני 30,300 שנה .אותן ראינו לפני 300 שנה (או ניוטון אם היה לו את טלסקופ האבל.}
הארוע של הסופר נובה 1987A התרחש בענן המגלני הגדול לפני כ 170.000 שזה המרחק בשנות אור לענן הנ"ל.
השאלה הקשה באמת היא איך מסבירים את שטף חלקיקיי הניטרינו מגיעים לכדור הארץ במהירות האור. מסה לא אמורה לנוע במהירות האור. הניטרינו היגיעו שלוש שעות לפני שראו בשנת 1987את פיצוץ הסופר נובה!
בהתאם לתורת היחסות שום חומר או מידע שקורה לא יכולים לנוע במהירות גדולה יותר ממהירות האור.
לתשובת ליבכם, אי הודאות לגבי הממרחקים למרכז שביל החלב ולענן המגלני הגדול יכולה להתבטא באלפיי שנות אור.
אז שיהיה לנו יום טוב
סבדרמיש יהודה
אבי:
אני חושב שאתה טועה.
כשמדברים על 1987A מתייחסים לשנה שבה היא נתגלתה ולא לשנה שבה ארעה.
כשמדברים על השנה שבה אירע אירוע קוסמי כלשהו נוהגים לדבר על הזמן האמיתי בו אירע ולא על הזמן בו נתגלה.
כאן יש בכלל מין ניסוח כלאיים. אם רוצים לדון בזמן בו התגלה הרי שזה היום ולא לפני 300 שנה.
ראה, לדוגמה, כיצד מתבטאים בוויקיפדיה בייחס ל 1987A וסופרנובות אחרות:
http://en.wikipedia.org/wiki/SN_1987A
השאלה מתי משהו קרה לא רלוונטית אחרת נצטרך היום להשוות בין סופרנובה של 2543 לפני הספירה שהיתה בכיוון אחד עם סופרנובה של 500 אחרי הספירה במקום אחר. לגבינו הזמן הרלוונטי הוא הזמן שבו הם הגיעו אלינו.
לגבי כוכבים קרובים עלולה להיות בעיה אבל גם 4 שנות אור זה לא רלוונטי. כך זה לפחות לאסטרונומים, לסוג מסוים בלבד של אירועים יש חשיבות למרחק והוא קביעת המרחק – כוכבים פועמים המשמשים כנרות סטנדרטיים מאפשרים להעריך את המרחק ביננו לבין הגלקסיה שבה הם נמצאים.
לתשובתך – לא מציינים על אירוע במרחק 400 שנות אור מאיתנו שהיא קרתה לפני 400 שנה.
תגובה לאבי:
למה לא רלוונטי מתי הוא קרה באמת?
אם רוצים לדבר על סופרנובה של כוכב במרחק של 400 שנות אור מאיתנו, לא מציינים שהאירוע קרה לפני 400 שנה?
לעמירם ונמרוד, בטוח שלכל אירוע צריך להוסיף את המרחק בשנות אור כדי להעריך מתי הוא קרה באמת אבל זה לא רלוונטי, אחרת לא היו מדברים על ערפילית הסרטין – סופרנובה שאירעה בשנת 1054, וגם לא על הסופרנובה החזקה 1987A.
מכיוון שכל כוכב רחוק מרחק אחר מאיתנו, המשמעות המדעית הרלוונטית לצורך העניין (האם המרכז שקט או לא) היא הזמן שבו אנו רואים את האירוע. אין לנו גם דרך אחרת למדוד.
טוב, רק עכשיו הגעתי למאמר זה ואני שותף, כמובן, לדעת המעירים בנושא משך הזמן מאז הארוע המדובר.
בייחס לשאלתו של רמי – חור שחור אכן לא פולט אנרגיה (למעט קרינת הוקינג שקיומה לא הוכח ושהיא בכל מקרה אחידה ולא מתפרצת).
חור שחור אחראי, עם זאת, לארועים אנרגטיים בסביבתו (כאשר מדי פעם נופלים לתוכו כוכבים נוספים). אני מניח שהקרינה שבה מדובר היא זו שנפלטת מן הדיסקה שסובבת את החור השחור.
נמרוד, אתה בהחלט צודק ! הארועים בחור השחור היו 300 שנה לפני שקרני האור יצאו מענן הגז אלינו, בסך הכל צריך להוסיף עוד כ-30,000 שנה (המרחק שלנו ממרכז הגלסיה). לא מי יודע מה טעות – רק פי מאה.
טעות כזו אסור שתהיה באתר כזה !
ברור ואולי היה כדאי להדגיש זאת בכתבה, שכל האירועים המוזכרים היו לפני כמה עשרות אלפי שנים – מרחקנו בשנות אור מהחור השחור שבלב הגלקסיה.
חור שחור פולט קרינה בתחום קרני הרנטגן.
לסוגיית 300 השנים, הענן הגזי התפרץ מהחור השחור לפני איקס זמן, אם ההתפרצות התפשטה במהירות האור (פלוס מינוס) וכעת המרחק הוא 300 שנות אור בין הגופים – משמעו שעברו 300 שנה מההתפרצות שאחנו היינו חוזים בכדור הארץ.
לפי מיטב הבנתי, הארוע לא קרה לפני 300 שנה, אלא 300 שנה + המרחק בשנות אור ממרכז הגלקסיה אלינו. אני טועה ?
שאלה קטנה: איך חור שחור יכול לפלוט אנרגיה?