מערך הייצור של החיידק E-COLI מכוון למוצר אחד בלבד: הוא מבקש לשכפל את עצמו, כלומר לייצר מפעל נוסף. וכמו כל מנהל עסקים טוב, הוא רוצה לקבל מקסימום תפוקה במינימום עלות
בבתי-ספר למינהל עסקים מלמדים את התלמידים כיצד להשיג רווחים גבוהים יותר: להפחית עלויות, להגביר הכנסות ולייעל עד למקסימום האפשרי את תהליכי העבודה במפעל. באופן מפתיע, מי שיכול להציע תובנות מעניינות בתחום היעילות הכלכלית הוא לא אחר מאשר חיידק האשריכיה קולי, מהיצורים החד-תאיים הנחקרים ביותר. במובן מסוים, אפשר לראות את החיידק הזה כמעין מפעל תעשייתי.
מערך הייצור של החיידק הזה מכוון למוצר אחד בלבד: הוא מבקש לשכפל את עצמו, כלומר לייצר מפעל נוסף. וכמו כל מנהל עסקים טוב, הוא רוצה לקבל מקסימום תפוקה במינימום עלות. העלות במקרה זה נמדדת בשיעור האנרגיה והמשאבים האחרים שהחיידק צריך להוציא כדי לייצר את הרכיבים השונים של גופו, ואת האנרגיה הנדרשת לצורך הרכבתם ויצירת חיידק חדש, עצמאי. התפוקה נמדדת במשך הזמן הנדרש לייצורו של חיידק חדש. השילוב בין שני הגורמים האלה (זמן ומשאבים) הוא שיעור יעילות ה”מפעל”.
ד”ר צבי טלוסטי ותלמיד המחקר ארבל תדמור מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע פיתחו מודל מתמטי שמתאר את מערך הייצור של החיידק ובוחן את מידת יעילותו. המודל, שתואר באחרונה במאמר שפירסמו המדענים בכתב-העת המקוון PloS Computational Biology, מצליח לתאר את המיקרו-מפעל המורכב הזה באמצעות חמש משוואות מתמטיות פשוטות להפליא. הראשונה בוחנת את התהליך שבו החיידק מייצר ריבוזומים, האברונים התוך-תאיים שבאמצעותם התא מייצר חלבונים (שלא כמו רוב המפעלים של בני-האדם, המפעל החיידקי מייצר את מכונותיו ומכשיריו בעצמו). באופן טבעי, המשוואה השנייה מתארת כיצד הריבוזומים האלו מייצרים את יתר החלבונים המרכיבים את התא.
המשוואה השלישית מתמקדת בתהליך הייצור של האנזים שבאמצעותו התא מתרגם את המידע הגנטי הצפון בדי-אן-אי, ומייצר על-פיו מולקולות חד-גדיליות של אר-אן-אי שליח, הנושאות את המידע הגנטי מגרעין התא אל הריבוזום. במובן מסוים אפשר לראות את האנזים הזה (הקרוי אר-אן-אי פולימרז), כמעין “מנהל ייצור” שמשתמש בתוכנית הייצור הנשמרת בדי-אן-אי כדי לנהל את ייצור החלבונים בכמויות הנחוצות ובקצב הרצוי. חלק מהאר-אן-אי שהפולימרז מייצר משמש לבניין הריבוזומים, כך שמנהל הייצור הוא עצמו, בעצם, מעין מכונה. המשוואות הרביעית והחמישית מתארות כיצד החיידק מחלק בחוכמה את הריבוזומים (“המכונות”) והפולימרזים (“מנהלי הייצור”) בין המשימות השונות של ייצור חלבונים, ייצור ריבוזומים וייצור פולימרזים. חמש המשוואות הפשוטות האלה מאפשרות לחשב ולחזות את קצב ההתרבות של החיידק – “השורה התחתונה” שלפיה נמדדת יעילותו.
המודל נבחן מול ניסויים שבהם נמדד קצב ההתרבות של חיידקי אשריכיה קולי, ולאחר מכן נצפו השינויים שחלו בקצב ההתרבות כתוצאה משורה של שינויים גנטיים שנעשו בחיידקים אלה (השינוי התבטא בהוספה או החסרה של גנים שונים האחראים או ממלאים תפקיד מרכזי בייצור של רכיב מרכזי כלשהו בתא החיידק. למשל, הגן האחראי לחלק העיקרי במבנה הריבוזום). כתוצאה מהשינויים הגנטיים שינו החיידקים את “אסטרטגיית הייצור” שלהם, במטרה להגיע לביצועי הייצור הטובים ביותר האפשריים במצב הנתון שנכפה עליהם. המודל הצליח לחזות בדייקנות את תגובות החיידקים.
לדוגמה, החיידק יכול “להחליט” כמה ריבוזומים לייצר. לכאורה יש לשאוף לריבוזומים רבים ככל האפשר, כי ככל שיהיו יותר ריבוזומים, הוא יוכל לייצר יותר חלבונים בפחות זמן. אבל ייצור הריבוזום ותחזוקתו עולים לא מעט במונחי אנרגיה. המודל מצא שהמספר האופטימלי של גנים המקודדים את ייצור הריבוזום הוא שבעה, כפי שאומנם מתקיים בטבע. יתירה מזו, באלה שהכילו תשעה עותקים של גן הריבוזום, או רק חמישה עותקים לדוגמה, נמדדה יעילות התרבות נמוכה יותר בהשוואה לחיידקים בעלי שבעה עותקים. כלומר האבולוציה “מתכננת” את המפעל כך שיהיה היעיל ביותר בתנאים הנתונים.
8 תגובות
הטבע הוא חסכני
אייי,ה’שום’ הזה היה כמעט ,,קטלני,,:)
בטח ימצאו שימוש למשוואות האלו שימוש כשננורובוטים ירכיבו את עצמם.
הוגין:
די.
כמה כבר אפשר לחזור על אותו ווכוח.
אני מביא נתונים ונימוקים ואת מביאה הצהרות חסרות בסיס ואומרת שאין הוכחה.
תני לי לדבר עם אנשים שמבינים את שפתי וחדלי מנסיונותייך לגרור אותי לוויכוחי סרק.
למדת ממני שצריך להגדיר על מה מדברים ועכשיו את דורשת הגדרה לכל מילה אז בבקשה – התחילי את! הגדירי את המילה "להגדיר" והשתמשי רק במילים שהגדרת קודם לכן!
שוב נכנסים לאותו ויכוח סימנטי שאינו ודאי .?
אבולוציה= התפתחות /בתהליך איטי והדרגתי
מאין הודאות ש’לטבע’ לכשלעצמו ולכל גרמיו אין ‘סוג מחשבה’ או סוגי -מוח מתכננים/אינטואיטיביים/פנימיים?
אם אנחנו יוצאי הטבע החושבים אין שום סיבה שרמות ראשוניות אינן ‘חושבות’.
מיכאל:טרם הגדרנו ‘מחשבות בעלי חיים’ לסוגם./טרם הוכח שאין ‘רצון’ של טבע.
יש הבדל גדול בין מכונות מלאכותיות שמייחסים להם האנשה ובין גרמי טבע שונים הקרובים לטבעינו יותר.
נקודה:
מדובר כאן בצורת דיבור שמקלה מאד את ההתבטאות ולכן קשה להמנע מכך. אנו עושים האנשה של האבולוציה כשם שאנו עושים פעמים רבות האנשה של המחשב או המכונית. לכולם אנו מייחסים בדיבורנו רצון למרות שברור לנו שאין להם רצון.
כדי למנוע סירבול ארכני ומזיק של הטקסט עדיף לדעתי להמשיך ולהשתמש בצורת דיבור זו ורק להעיר מדי פעם – כפי שעשית אתה כאן – שצורת דיבור זו היא בעצם רק קיצור המשמש לתיאור אופן התנהגות שדומה חיצונית, וברזולוציה נמוכה על ציר הזמן, לזה של יצורים בעלי רצון ושהמציאות ברזולוציה גבוהה היא אחרת.
לדרוש אחרת קצת דומה לדרישה לתאר את התנהגות העולם המקרוסקופי במונחים של תורת הקוואנטים (לא בדיוק אבל אני מקווה שאתה מבין את כוונתי).
הערה נוספת שיש לי – הערה שאני מעלה מדי פעם אבל אינני טורח להדגיש בכל ביטוי – בדיוק מאותה סיבה – היא שהאבולוציה היא בעצם משפט בסטטיסטיקה – משפט שהתנאים שהוא מציב להתקיימותו אינם כוללים דרישה של חיים אלא רק של שכפול עם טעויות ותחרות על משאבים. לכן ניתן לראות אבולוציה גם בסביבות ממוחשבות, גם בממים וגם בטכנולוגיה (מימוש ממים).
לחיידקים אין גרעין
מעניין.
לגבי המונח אבולוציה, כדאי להפסיק ולהשתמש במונח הזה לתיאור איזשהו גורם פעיל.
האבולוציה היא לא משהו, שמתכנן או פועל או אחראי לאיזשהו דבר שקיים בטבע.
אבולוציה היא מילה שבאה לתאר תהליכים טבעיים שאנו רואים בטבע. התהליכים הללו הן תוצאות של חוקי הפיסיקה-כימיה-ביולוגיה בלבד.
לומר (ואפילו במרכאות, בלשון השאלה, או באנלוגיה) שהאבולוציה מתכננת שיעילות מפעל הייצור תגדל, זה בדיוק כמו לומר שההר מתכנן שהגשם שהומטר עליו ירד במורד ההר. כלומר, ללא שום משמעות הסברי, לא מילולית, לא ענינית, ולא מדעית. ובסופו של דבר מטעה ומבלבל את הציבור שגם ככה לא מבין כל כך בענינים האלו.