דו”ח מבקר המדינה חושף: 4,000-6,000 ישראלים לפחות מתים מזיהומים מחיידקים עמידים בהם נדבקו בבתי החולים מדי שנה

לפחות אלף ממקרי המוות הללו ניתן היה למנוע. אילו היו שומרים על הגיינה, דבר שלדברי המבקר נמנע בשל העומס הרב על עובדי מערכת הרפואה

מבקר המדינה יוסף שפירא חשף אתמול (ד’) בדוח השנתי הראשון שהגיש ליו”ר הכנסת ליקויים במשרד הבריאות ובהם ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה. זאת בשל הידבקות חולים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במהלך טיפול רפואי שגרתי לרוב.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי שירותי הבריאות הכלולים ב”סל שירותי הבריאות” יינתנו באיכות סבירה. איכות סבירה משמעותה, בין השאר, בתנאים שלא יגרמו נזק מיותר לחולה.

“בעשורים האחרונים נצפתה בעולם ובמדינת ישראל עלייה בשיעור הזיהומים שגורמים חיידקים, פטריות ווירוסים אלימים, הפוגעים בחולים המאושפזים בבתי החולים. על פי הספרות המקצועית, זיהומים הנגרמים ממזהמים המצויים בבית החולים פוגעים ב-7%-10% מכלל המתאשפזים. חלק גדול מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים אפשר למנוע.”

“בשנת 2006 אירעה בישראל התפרצות של חיידק הקלבסיאלה, העמיד לתרופות רבות; מאות חולים נפגעו ממנו וחלקם נפטרו עקב כך. בעקבות זאת הקים משרד הבריאות בשנת 2008 יחידה ארצית למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה הפועלת במסגרת המרכז הארצי למניעת זיהומים במוסדות רפואיים ולמניעת העמידות לאנטיביוטיקה. . המרכז הארצי קובע מדיניות לאומית, תקנים ושיטות התערבות במגפות ובמחלות מתהוות. היחידה הארצית עוסקת בחקר אפידמיולוגי ופועלת מול המוסדות הרפואיים והקהילה.

פעולות הביקורת

בחודשים ינואר-אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, את פעילות משרד הבריאות, בתי החולים הכלליים הממשלתיים, בתי החולים הכלליים ממשלתיים-עירוניים והכלליים של שירותי בריאות כללית; ואת קופות החולים: הכללית, מכבי שירותי בריאות , קופת חולים מאוחדת ולאומית שירותי בריאות להקטנת תופעת הזיהומים ונזקיה. נבדקו בעיקר פעולות המשרד להסדרת מניעת זיהומים, פעילותם של בתי החולים הכלליים הממשלתיים, הממשלתיים-עירוניים ושל הכללית למניעת זיהומים – קיום נהלים ואופן יישומם. לצורך כך משרד מבקר המדינה שלח שאלון ל-18 בתי חולים. כמו כן נעשו בירורים עם מומחים העוסקים במניעת זיהומים בבתי חולים ציבוריים אחרים ובאקדמיה.

עיקרי הממצאים

חוסר בנתונים בנוגע לזיהומים ולתמותה ישירה מהם

על פי תחשיב שערך המרכז הארצי בשנת 2012, מניין הפטירות הקשורות לזיהום שנרכש בבתי החולים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה או הרגישים לה בישראל נאמד בכ-4,000-6,000 חולים בשנה. על פי אותו תחשיב, אפשר למנוע בין רבע לשלושה רבעים מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים, דהיינו, כ-1,000 עד 4,500 פטירות. במרבית בתי החולים אין נתונים על תמותה ישירה מזיהומים נרכשים; אין מעקב קליני של רופא מומחה למחלות זיהומיות אחר כל המטופלים עם זיהומים נרכשים; אין אסמכתאות בדבר מקרי התמותה והסיבות לכך משום שמשרד הבריאות אינו דורש זאת.

הגורמים לריבוי זיהומים במוסדות רפואיים

1. היגיינת ידיים לקויה: ההיענות של הצוות המטפל להנחיות בדבר היגיינת ידיים היא הדרך היעילה ביותר למניעת העברת מחוללי מחלות. על פי דיווחי בתי החולים למשרד מבקר המדינה הסיבה של “עומס רב על הצוות” היא ההסבר השכיח להיענות הנמוכה של הצוות הרפואי להקפדה על היגיינת ידיים.

2. חוסר מודעות של ציבור המבקרים בבתי חולים: מנהלי בתי החולים מסרו למשרד מבקר המדינה, כי ריבוי המבקרים וחוסר ידע של ציבור המבקרים על אודות המותר והאסור בעת ביקור חולים בבית החולים תורמים להעברת זיהומים.

3. תנאי אשפוז ומחסור בכוח אדם: עקב הצפיפות הרבה בחדרי האשפוז, במסדרונות המחלקות ובחדרי האוכל המחלקתיים, והעומס על הצוות הסיעודי, גוברת סכנת ההידבקות של החולים בין השאר גם בחיידקים עמידים. מדוחות הבקרה של היחידה הארצית עולה כי עקב מחסור בחללי אחסון, ציוד רפואי נקי המיועד לטיפול בחולים המאושפזים מאוחסן סמוך לאזור מזוהם, כמו אזור שבו מרוכזות עגלות כביסה מלוכלכות וחדר סירים. כמו כן, אין הנחיה שלפיה כל פעילות של בינוי או שיפוץ מבנים תיעשה בשיתוף מומחה למניעת זיהומים כדי להבטיח שמרחבי האשפוז ומרחבי האחסון של הפריטים שבשימוש המחלקה יתוכננו וייבנו בדרך שתמנע העברת זיהומים.

4. היעדר בידוד חולים: (א) לפני אשפוז – בביקורת עלה כי בניגוד להנחיות משרד הבריאות, בבתי החולים אין בידוד מקדים לרוב החולים שיש חשש שהם נשאים של מזהמים. זאת, עקב מצוקה פיזית (חוסר בחדרי בידוד) והיעדר כוח אדם לבודד חולים החשודים כנשאים ולטפל בהם.

(ב) במהלך אשפוז – בביקורת עלה כי בתנאי האשפוז ובעומסים הקיימים בבתי החולים אין אפשרות להבטיח אשפוז בתנאי בידוד לכל חולה שנדרש לו אשפוז כזה.

נמצא כי אין בידי המשרד נתונים בדוקים על היקף החולים שאינם מאושפזים בבידוד כנדרש: בין אם לפני אשפוז עד שהוכח שאינם נשאים ובין אם במהלך האשפוז, לאחר שנמצא כבר כי הם נשאים. בתי החולים מסרו למשרד מבקר המדינה כי לכ-75% מהחולים שנדרש עבורם אשפוז בתנאי בידוד ניתנים התנאים. לעומת זאת, המרכז הארצי מעריך, נכון לשנת 2012, כי פחות מ-25% מכלל החולים שעל פי הספרות ראוי לבודדם שוהים בחדר בודד.

תגובת משרד הבריאות: “לדעתנו, מספר מקרי המוות כתוצאה מזיהומים כבר מגלם בתוכו את תוצאות העשייה האינטנסיבית, של המשרד, ומשקף למעשה את המצב שלאחר המניעה. בתי החולים השקיעו בשנים האחרונות למעלה מ-150 מיליון ש”ח ברכש ציוד למניעת זיהומים וביצעו תכניות הסברה והדרכה לצוותים. חשיבות הנושא בתוך בתי החולים עולה בהתמדה. המשרד הציב יעד להורדת שיעור הזיהומים הנרכשים והתווה תכנית וכלים להשיג זאת, ומנכ”ל המשרד עוסק אישית בנושא”.

“המצב המתואר מחייב את בתי החולים להקפדה יתירה. בעקבות הערת המבקר, המשרד מינה ועדה במטרה לפתח הנחיות בנושא שימוש מושכל באנטיביוטיקה, וכללי ‘מותר ואסור’ בעת ביקור בבתי החולים ובמוסדות אשפוז אחרים”.