# דעה/ פגיעת מטאוריט והכחדת דינוזאורים – כדאי לנו לפעול כדי למנוע מהאדם גורל דומה

> כדור הארץ הוא מטרה במטווח קוסמי. האנושות היא המין הראשון בהיסטוריה שיכול גם לעשות משהו כדי להתגונן אחד התחביבים שלי כעורך האתר הוא לבדוק מאילו מילות מפתח אנשים נכנסים לכתבות באתר. לאור ההתעניינות בנושא עצמים קרובי ארץ והסכנה הטמונה בהם, צדה את עיני שאילתה "האם תקופת הדינוזאורים יכולה לחזור על עצמה?" החלטתי להרים את הכפפה ולענות על השאלה הזו, לפחות כפי שניתן להבין מההקשר – האם הכחדת הדינוזאורים יכולה לחזור…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/meteorite-crash-and-the-extintion-of-the-dinosaurs-170213
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2013-02-17T00:15:49+02:00
- Modified: 2013-02-17T20:40:10+02:00
- Sections: בע"ח בסכנת הכחדה, דעות - מדע ופוליטיקה, עצמים קרובי ארץ, צמחים בסכנת הכחדה
- Topics: 2012-DA14, הכחדה המונית, הכחדות המוניות, הכחדת הדינוזאורים, פגיעת מטאוריט, פיצוץ מטאוריט, רוסיה

## Article

כדור הארץ הוא מטרה במטווח קוסמי. האנושות היא המין הראשון בהיסטוריה שיכול גם לעשות משהו כדי להתגונן אחד התחביבים שלי כעורך האתר הוא לבדוק מאילו מילות מפתח אנשים נכנסים לכתבות באתר. לאור ההתעניינות בנושא עצמים קרובי ארץ והסכנה הטמונה בהם, צדה את עיני שאילתה "האם תקופת הדינוזאורים יכולה לחזור על עצמה?" החלטתי להרים את הכפפה ולענות על השאלה הזו, לפחות כפי שניתן להבין מההקשר – האם הכחדת הדינוזאורים יכולה לחזור על עצמה. בתקופה האחרונה הולכות ומצטברות ראיות לכך כי לפגיעות מטאוריטים היו השלכות חשובות על פני כדור הארץ, ובמיוחד על האבולוציה הביולוגית. פגיעה כזו עלולה להוות סכנה ממקור טבעי לחיים על כדור הארץ. פעמיים במאה עשרים, ידוע על מטאוריטים גדולים שהתנגשו בכדור הארץ ([טונגסקה](https://www.hayadan.org.il/the-tunguska-event-100-years-later-0507082/)) והשבוע (יום ו' 15/2/2013) כאמור קיבלנו תזכורת כפולה לאיום: מצד אחד [אסטרואיד בקוטר 50 מטרים שחלף במרחק קרוב לפני הקרקע של כדור הארץ](https://www.hayadan.org.il/2012-da14-pass-earth-16021/), 2012 DA14 (רק 27 אלף ק"מ, פחות ממסלול לוויני התקשורת), וכמה שעות קודם לכן [התפוצצות מטאור באוויר ברוסיה](https://www.hayadan.org.il/meteor-blasts-rock-russia-15021/), שגרמה ללמעלה מאלף פצועים כתוצאה מפיצוץ זכוכיות בבתים ומכוניות עקב גל ההדף. אם הפגיעה תהיה גדולה מספיק, היא עלולה לשבש את תנאי הסביבה בכדור הארץ כולו ולגרום לאסון אקולוגי. הפגיעה המתועדת ביותר מסוג זה התרחשה לפני 65 מיליון שנים, בסוף תקופת הקרטיקון. תקופה זו בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ עומדת בסימן הכחדה המונית, כאשר למעלה ממחצית מהמינים על פני כדור הארץ נכחדו. אמנם הרשומות הגיאולוגיות מספרות על עשרות הכחדות המוניות, אך ההכחדה ההמונית בסוף הקרטיקון תמיד סיקרנה פליאונטולוגים כי היא מסמנת את סוף עידן הדינוזאורים. במשך עשרות מיליוני שנים, היצורים הללו שגשגו ופיתחו מגוון רחב של התמחויות. ואז, לפתע, הם נעלמו. הגוף שפגע בכדור הארץ בסוף תקופת הקרטיקון היה מטאוריט בעל מסה של למעלה מטריליון טון וקוטר של לפחות 10 ק"מ. המדענים זיהו את הפגיעה הזו בשנת 1980 לאחר שבחנו שכבה שהקיפה אז את כל העולם, כתוצאה ממשקעים שנשרו מענן האבק שאפף את כדור הארץ לאחר הפגיעה. שכבת משקע זו מועשרת במתכת הנדירה אירידיום וביסודות אחרים הנמצאים בשפע במטאוריטים, אך נדירים מאוד בקרום כדור הארץ. אפילו לאחר שעבר דילול על ידי החומר היבשתי שנחפר מהמכתש, המרכיב הכימי של מטאוריטים עדיין ניתן לזיהוי בקלות. בשנת 1990 חפרו גיאולוגים שמצאו את אתר הפגיעה עצמו באזור יוקטן שבמקסיקו. קוטרו של המכתש, הקבור עכשיו עמוק מתחת לפני הקרקע (ולמי מפרץ מקסיקו, היה במקור כ-200 קילומטרים. פגיעה זו שיחררה כמות עצומה של אנרגיה, ויצרה מכתש גדול כפליים ממכתש טיכו שעל הירח. הפיצוץ הרים 100 טריליון טונות של אבק לאטמוספרה, כפי שניתן לקבוע על ידי מדידת עובי שכבת המשקע שנוצר כאשר אבק זה שקע אל פני השטח. כזו כמות של חומר, חסמה לחלוטין את אור השמש, והאפילה על כדור הארץ לתקופה של קור וחושך שנמשכו לפחות כמה חודשים. לפי החישובים, הפיצוץ גם הפיק כמויות גדולות של חומצה חנקתית וסלעים נמסים שרוססו על פני חלקים נרחבים מפני השטח של כדור הארץ. החום הצית גל שריפות נרחבות שכנראה כילו יערות ואדמות מרעה. יש להניח, שהאסונות הסביבתיים הללו יכולים היו להיות אחראים להכחדה המונית, כולל מותם של הדינוזאורים. קיים חשד כי גם הכחדות המוניות במעברים בין תקופות גיאולוגיות נגרמו בשל פגיעות של עצמים שמימיים גדולים, אבל אף אחת מהן לא היתה כל כך דרמטית כמו אירוע הקרטיקון. גם בלי תיעוד ספציפי כזה, ברור שפגיעות בסדר גודל כזה אכן מתרחשות ושתוצאותיהן יכולות להיות הרות אסון. ואולם אסון לקבוצה אחת של בעלי חיים עשויה ליצור הזדמנויות לקבוצה אחרת. לאחר כל הכחדה המונית, קיים פרץ אבולוציוני פתאומי ומינים חדשים מתפתחים וממלאים את הגומחות האקולוגיות שרוקנו מיושביהם הקודמים בזכות האירוע. פגיעות מטאוריטים מייצגות מנגנון חשוב שיכול לגרום לאסונות גלובליים ולהשפיע על האבולוציה של החיים על פני כל העולם. על פי כמה הערכות, רוב ההכחדות הגדולות של מינים יכלו להיות בגלל פגיעה מהחלל. הדבר משנה את נקודת המבט שלנו על האבולוציה הביולוגית. הקריטריון הסטנדרטי להישרדותו של מין אנושי הוא הצלחתו בתחרות עם מינים אחרים והסתגלות לסביבה שמשתנה לאט. עם זאת, קריטריון חשוב לא פחות הוא היכולת של מין לשרוד אסונות אקולוגיים גלובליים אקראיים כדוגמת פגיעת מטאוריטים. לאט לאט, כתוצאה מהתובנות בגילוי הסיבה להכחדת הדינוזאורים חדרה לתודעה ההכרה שכדור ארץ הוא מטרה במטווח קוסמי. בשנת 1991 ביקש הקונגרס של ארצות הברית מנאס"א לחקור את הסיכון לפגיעה גדולה של עצם שמימי בכדור הארץ. הקבוצה שערכה את המחקר הסיקה מניתוח מפורט שפגיעות כאלה אכן יכולות להיות מסוכנות. המסקנה היתה כי יש להיערך לאירועים כאלה, אך רק לאחרונה החלו ממש לנקוט בצעדים. נאס"א עצמה סורקת את השמים בחיפוש אחר עצמים קרובי ארץ וברגע שהתגלה עצם כזה הוא זוכה למעקב צמוד ולחישוב מתמיד של סיכוייו להתנגש עם כדור הארץ. גם סוכנויות חלל אחרות, ובפרט זו הרוסית (שכרגע גם קיבלה חיזוק לצורך שלה לפעול), כמו גם ממשלות רבות ואפילו המשרד לענייני החלל החיצון של האו"ם מבקשים להגביר את הפעילות בנושא. לאחרונה גם שמענו על [הצעה לבנות לווינים שימקדו את אור השמש בקרני לייזר שישוגרו לעבר אסטרואידים](https://www.hayadan.org.il/laser-blasting-system-could-blow-up-big-asteroids-160213/) כאלה כדי לשנות את מסלולם או אף לפוצצם. אמנם מדובר בתעודת ביטוח, ובימים כאלה של קיצוצי תקציב זה נראה כמו הוצאה בלתי אפשרית, אבל הטבע רומז לנו שאין לנו יותר מדי זמן להתלבטויות. חובה עלינו לפעול כדי למנוע מהאדם גורל דומה לזה של הדינוזאורים ולזה שהוא בעצמו גורם לאינספור מינים של בעלי חיים וצמחים (אבל על כך כתבנו בעבר ועוד נכתוב בטורים אחרים בנושאי סביבה).