סיקור מקיף

מגמה ירוקה: מוכנים לניסוי פצלי השמן בחבל עדולם אך ללא עקיפה של חוקי התכנון ובשיתוף משרדי הבריאות, הסביבה והחקלאות שיבקרו נזקים סביבתיים

נייר עמדה של ארגון מגמה ירוקה, אודות המאבק בניסוי פצלי השמן

מוגש כשירות לציבור

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה בהפנגנה שהתקיימה בחבל עדולם ב-4 באוקטובר 2012. צילום: מיכל שוקרון מגמה ירוקה
מור גלבוע, מנכ”ל מגמה ירוקה בהפנגנה שהתקיימה בחבל עדולם ב-4 באוקטובר 2012. צילום: מיכל שוקרון מגמה ירוקה

חבל עדולם, אזור שמשתרע מעמק האלה ועד נחל גוברין, הינו אחד השטחים הפתוחים היפים ביותר בארץ. השטח מתאפיין לא רק ביופיו המרשים, שמושך אלפי מטיילים ותיירים במשך השנה, אלא גם בחשיבות אקולוגית הכוללת מגוון מינים עצום, מרכזיות היסטורית ותרבותית החל מימי התנ”ך, תרומה משמעותית לכלכלה ולחקלאות בארץ.
למרות כל זאת, האיזור נמצא תחת סכנה ממשית: ניסוי להפקת נפט מפצלי שמן, הנמצאים בבטן האדמה, מתוכנן להתרחש במקום. פצלי שמן הינם שכבות סלע עבות המכילות ריכוז גבוה של חומר אורגני . מפצלי השמן ניתן להפיק חומר הדומה לנפט. תהליך ההפקת הנפט דורש חימום של הקרקע לטמפרטורות של 400 מעלות למשך שנתיים(!!) וזאת בכדי להמיס את הסלע המוצק ולהפכו למקור אנרגיה נוזלי. הדבר עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לאיזור ולפגיעה קשה הן בבריאות התושבים והן באקוויפר ההר, אחד ממקורות המים העיקריים בארץ.
שיטה זו של הפקת נפט מפצלי שמן תעשה in situ, כלומר, באתר עצמו ללא חפירת הקרקע החוצה. הטכנולוגיה המוצעת שנויה מאוד במחלוקת ועדיין מוטלת בספק בקרב מדענים וגאולוגים רבים, כך שמדובר כאן למעשה ב”ניסוי” גרידא.
באופן מטריד, בחוק הנפט אין התייחסות לתהליך הפקת נפט מפצלי שמן או ממקורות מסוג זה כלל.
הניסוי
ב-2008 קיבלה חברת IEI רישיון ממשרד האנרגיה והמים להפעלת פרויקט חלוץ שיבחן טכנולוגיה זו של הפקת נפט בחבל עדולם מתוך כוונה לעבור בעתיד לתהליך הפקה מסחרי בקנה מידה גדול.
ניסויים בטכנולוגיה זו כבר נערכו בארצות הברית, אך הם נעצרו בשל חוסר כדאיות כלכלית, חששות התושבים ופגיעה סביבתית. בנוסף, הפקת נפט בטכנולוגיה זו טרם יושמה בעולם ואינה משמשת להפקה מסחרית של נפט בשום מקום בעולם. האם אנו רוצים לשמש כשפן מעבדה של חברה בעלת אינטרסים פרטיים? האם אנו החצר האחורית של האמריקאיים?
מטרתו של הניסוי (פרוייקט החלוץ) היא בחינת כדאיות כלכלית בלבד (עבור החברה), והוא מתעלם מהנזקים הצפויים לכלכלה, לבריאות הציבור ולסביבה. להערכתנו, כל אלה עולים על תחזיות החברה הפרטית לתועלת.
חוק הנפט
משרד האנרגיה והמים מקדם את מיזם פצלי השמן מתוקף חוק הנפט. ברם, בחוק הנפט הקיים בישראל אין מערך ברור של קריטריונים, איזונים ובלמים לתהליך הפקת נפט מפצלי שמן וכן אין התייחסות בתקנות לניסויים בטכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיה בקרבת יישובים. לפיכך, אנו סבורים כי חוק הנפט אינו רלונטי לענייני פצלי שמן. מתוקף כך גם אין להחיל את סעיף 47 לפיו ניתן לעקוף את חוק התכנון והבנייה ולזרז תהליכים לאישור חיפוש פצלי שמן.
חשוב מכל, תהליך קבלת ההחלטות על הניסוי נעשה ע”י משרד האנרגיה והמים בחוסר שקיפות וללא מתן אפשרות לציבור להביע את דעתו ובידיעה כי מעולם לא נעשתה בדיקה מקיפה ע”י גוף מקצועי חיצוני של השלכות הניסוי על הציבור הרחב.
פגיעה סביבתית, חברתית וכלכלית:
1. תהליך חימום תת-הקרקע הנדרש להפקת נפט בשיטה זו עלול להוביל לחלחול מתכות, מלחים ושיירים של תרכובות אורגניות אל אקוויפר ההר, מקור ממים העיקרי בארץ, וקיים חשש מהותי שמי התהום בו יהפכו ללא ראויים לשתייה בצורה בלתי הפיכה.
2. בתהליך הפקת הנפט נפלטים גזי חממה וגזים רעילים אחרים המוכרים כמסרטנים. בנוסף לפליטות המזהמות, לא ברור כיצד יטופלו הפסולת הרעילה והשפכים שייווצרו במהלך הפקת הנפט וכעת לא קיימים מנגנוני בקרה על פגיעות בבריאות הציבור כתוצאה מהניסוי.
דרישות ממשרד האנרגיה והמים:
1. יש לבצע בדיקה מעמיקה ומקיפה ע”י גוף מקצועי חיצוני ואובייקטיבי של ההשלכות הכלכליות, בריאותיות וסביבתיות של הפרויקט לטווח ארוך וקביעה ברורה של סטנטרטים לביצוע, פיקוח וטיפול בסיכונים.
2. יש להקים ועדת בין משרדית בלתי תלויה שבה יקחו חלק נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד הפנים ומשרד האנרגיה והמים ויבחנו את אישור הניסוי/ההפקה והבקרה עליהם.
יש לבחון את השפעת הטכנולוגיה מבחינה בריאותית, סביבתית והשפעתה על כלכלת המדינה (פגיעה במאפייני הקרקע, מגוון ביולוגי, הסיכון שבזיהום מי תהום וכו’).
3. יש לבטל את סעיף 47 המאפשר להחריג את העניין ולעקוף את מערכת התכנון. בנושא כזה הטומן בחובו סכנות רבות אין להקל ראש ולזרז תהליכים. אנו דורשים שקיפות לציבור על תהליך קבלת ההחלטות של משרד האנרגיה והמים ביישום ניסויים מסוג זה והצגת תכנית מפורטת של הפרויקט בפני הציבור.
4. באם יתקיים ניסוי, אנו דורשים שייקבעו קריטריונים להגדרת הצלחה בניסוי, תוך התייחסות כמובן להיבטים בריאותיים וסביבתיים פרט לכדאיות הכלכלית. כמו כן יש להקים מנגנוני בקרה שיגנו על האזור ותושביו מפני נזקים.
דרישות נוספות:
5. יש לקדם במהירות תיקון לחוק הנפט, אשר יתייחס גם לסיכונים ולהיבטים הבריאותיים והסביבתיים של הפקת אנרגיה ממקורות מתכלים.

בארגון מגמה ירוקה אומרים כי פגיעה סביבתית, חברתית וכלכלית: תהליך חימום תת-הקרקע הנדרש להפקת נפט בשיטה זו עלול להוביל לחלחול מתכות, מלחים ושיירים של תרכובות אורגניות אל אקוויפר ההר, מקור ממים העיקרי בארץ, וקיים חשש מהותי שמי התהום בו יהפכו ללא ראויים לשתייה בצורה בלתי הפיכה. בתהליך הפקת הנפט נפלטים גזי חממה וגזים רעילים אחרים המוכרים כמסרטנים. בנוסף לפליטות המזהמות, לא ברור כיצד יטופלו הפסולת הרעילה והשפכים שייווצרו במהלך הפקת הנפט וכעת לא קיימים מנגנוני בקרה על פגיעות בבריאות הציבור כתוצאה מהניסוי.

במהלך האירוע, שהתקיים כאמור ב-4 באוטקובר 2012, אמר מור גלבוע, מנכ”ל מגמה ירוקה: “כ-400 אנשים הגיעו לעצור ניסוי חימום האדמה ל 400 מעלות. חברת IEI ומשרד האנרגיה מנסים להרוויח כסף מהיר על הגב של כולנו, הם לא מתעניינים בנזקים הבריאותיים, הסביבתיים והחברתיים הצפויים שייגרמו כתוצאה מחימום הקרקע ל 400 מעלות למשך שנתיים. כל זאת כשלא ברור מה ההצדקה לניסוי המסוכן הזה לאור תגליות הגז העצומות שנמצאו בים התיכון. במקום לייצא את הגז, יש לייצא את הטכנולוגיה של הפקת נפט מפצלי שמן למקום אחר.”

9 תגובות

  1. קרא את הכתבות הקודמות. לחץ על התגית פצלי שמן. מופיעה בהן עמדתה של החברה בצורה מסודרת.
    https://www.hayadan.org.il/hot-land-in-adulam-290312/
    וחוץ מזה מה הם יענו? הרי ממילא הירוקים נאלצו להסכים לדרישה שלהם לניסוי תוך בקשה למיזעור סיכונים. לכל היותר ישמחו.

    אני גם כתבתי דעה של פרופסור נגד יצוא הגז, ולא ביקשתי תגובה של חברות הגז. תגובה סתמית של יחצן שמקבל כסף כדי להוציא את הלקוח שלו כחברה נקיה לא תוסיף כלום לקורא.
    אבל אם אתה רוצה ומכיר שם מישהו, שישלחו תגובה, אפרסם אותה.

  2. חבל שאתר כמו הידען מפרסם ניר עמדה שהוא כמובן מציג רק עמדה של צד אחד ולא טורח להביא תגובה של הצד השני -תגובה של משרדי הממשלה ? חברת IEI ? יוק !
    זה פשוט עבודה עיתונאית מחפירה שמעלה חשד לעבודה בעינים.

  3. לא מבינה; אם כל העניין הופסק בארצות הברית בגלל חוסר כדאיות כלכלית, אז למה מתעקשים על זה בארץ? רק בגלל שמישהו החליט שהוא רוצה?

  4. איך זה אמור לקרות אם זה לא קרה במשך מיליוני השנים האחרונות (שריפה ספונטנית של פצלי השמן). ואיך בדיוק האדם יתקיים ללא שמירה על הטבע, או שכל התגובה שלך היא צינית ולא הבנתי.

  5. מסוכנים לקידמה האנושית!!!
    כל השטויות האלו על הפגיעה בסביבה זה המצאה של גופים מסוכנים שמנסים למנוע מאיתנו את הקידמה האנושית והמציאו שטויות כמו “התחממות גלובלית” (ואני אומר לכם שדווקא לא יותר חם) ו”שמירה על הטבע”.
    השארת פצלי השמן במקום עלולה לגרום לאסון חמור ביותר כאשר אלו יבערו מההתחממות הגלובלית שהם המציאו ואז יישרף כל האזור והעשן עלול לחנוק את כולם עד נהריה ואילת.

  6. מצד אחד החשש של הירוקים לגבי תוצאות קשות הוא נכון
    כאשר יש פגיעה סביבתית כמו במי תהום הסיכוי לתקן הוא קטן
    ודורש משאבים אדירים מעין בכיה לדורות, נראה לכאורה שהניסוי הוא לא המטריד האמיתי עבורם
    אלה הפחד שהניסוי יצליח ואז יכנס לתמונה הכסף הגדול כמו רכבת דורסנית שאי אפשר לעצור,
    גם במחיר פגיעה סביבתית, כך שתמיד יש רצון לעצור את זה כאשר זה קטן
    כאשר ההיתכנות דורשת הרבה משאבים ועוד לא ריווחית,
    אבל
    לגבי הדרישה לוועדה לא תלויה כאשר זה מדובר בירוקים זה בזבוז כסף וזמן
    ברגע שהירוקים מחליטים שמשהו לא טוב שום תוצאה שלא תהיה זהה לדעתם
    לא תספק אותם,
    כי אצל הירוקים אם יש ספק אז אין ספק, ותמיד יש ספק בכל חתימה אנושית על הקרקע,
    ובבדיקה מדעית של משתני הסביבה תמיד ישאר ספק זה זה לא 1 בינארי
    זה יותר אנלוגי סטטיסטי \ סבירות לנזק,
    הסבירות שנשארת היא עכב ריבוי המשתנים הגדול שלא כולם כלולים במודלים של אותם ועדות
    אם הינו יודעים בוודעות מלאה מה קורה מתחת לקרקע אז כל קידוח לנפט\גז היה בינגו.

  7. חימום פצלי השמן לטמפרטורות של 400 מעלות, יכול לגרום לכול התהליך לצאת משליטה.
    והקרקע תתחיל לבעור בעומק, ולהתפשט במרחב, כמו שרפה שיוצאת משליטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.