# הים התיכון רועד, התגלו מוקדי רעידות אדמה ליד חופי ישראל, סכנת צונאמי

> פרופ' רגינה כצמן מאוניברסיטת חיפה מסבירה מדוע קרקעית הים מול ישראל היא מערכת גיאולוגית פעילה ומורכבת. מחקרים מהשנים האחרונות חושפים שכבות מלח בעובי של כמעט שני קילומטרים, מאות גלישות קרקע והעתקים החוצים את קרקעית הים — ומחדדים את הצורך בניטור סיסמי ימי ובהיערכות לצונאמי ולסיכונים לתשתיות

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/mediterranean-geohazards-israel-offshore-faults
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2026-09-07T12:38:34+03:00
- Modified: 2026-09-07T13:52:21+03:00
- Sections: אוניברסיטת חיפה, אוקיאנוגרפיה, גאולוגיה
- Topics: אוניברסיטת חיפה, גאולוגיה, גיאופיזיקה ימית, גלישות קרקע תת־ימיות, הים התיכון, העתקים, חופי ישראל, סייסמולוגיה, סיסמיות מושרית, צונאמי, רגינה כצמן, רעידות אדמה, שכבת המלח המסינית, תשתיות ימיות

## Article

פרופ' רגינה כצמן מאוניברסיטת חיפה מסבירה מדוע קרקעית הים מול ישראל היא מערכת גיאולוגית פעילה ומורכבת. מחקרים מהשנים האחרונות חושפים שכבות מלח בעובי של כמעט שני קילומטרים, מאות גלישות קרקע והעתקים החוצים את קרקעית הים — ומחדדים את הצורך בניטור סיסמי ימי ובהיערכות לצונאמי ולסיכונים לתשתיות המחשה של המבנה הגיאולוגי מתחת לים התיכון: שכבות משקע, שכבת מלח עבה, העתק וגלישת קרקע תת־ימית. תהליכים כאלה הם בין הגורמים שחוקרים כדי להעריך סיכונים גיאולוגיים מול חופי ישראל. איור: בינה מלאכותית [הים התיכון](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9f) נראה ברוב הזמן שקט. אלא שמתחת לפני המים משתרעת מערכת גיאולוגית מורכבת בהרבה: שכבות מלח עתיקות מתעוותות באיטיות, [העתקים](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%9d) חוצים את המדרון היבשתי, משקעים עלולים לגלוש במורד הקרקעית, ובאזורים אחרים של הים התיכון נפגשות מערכות טקטוניות פעילות המסוגלות לחולל [רעידות אדמה](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94) ו[צונאמי](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a6%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%9e%d7%99). פרופ' רגינה כצמן, ראש המעבדה לפיזיקה חישובית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, אומרת כי המחקר הסיסמי המסורתי נשען במידה רבה על תחנות יבשתיות, אף שחלק מן התהליכים החשובים מתרחשים הרחק מהחוף ומתחת לים. לדבריה, ההתפתחות בדימות סיסמי ברזולוציה גבוהה ובחיישנים בקרקעית הים מאפשרת כיום לראות טוב יותר את המבנים הללו ולבחון כיצד הם משתנים בזמן. ## לא כל העתק בקרקעית הים הוא שבר טקטוני עמוק אחת ההבחנות החשובות היא שהעתקים הנראים בקרקעית הים מול ישראל אינם כולם חלק מאותה מערכת ואינם בהכרח בעלי אותה משמעות סיסמית. מחקר של מאי לאור וזוהר גבירצמן מהמכון הגיאולוגי ומהאוניברסיטה העברית, שפורסם ב־2023 בכתב העת Natural Hazards and Earth System Sciences, מראה כי לאורך המדרון היבשתי הישראלי יש העתקים נורמליים רבים הקשורים לתנועת שכבות מלח רכות יחסית בעומק. אלה העתקים "דקי־קליפה" — כלומר הם מעוותים בעיקר את שכבות המשקע העליונות ואינם בהכרח ממשיכים לעומק הקרום. החוקרים מדגישים שבדרום ובמרכז המדרון היבשתי הישראלי אין ראיות לכך שהעתקים העמוקים הישנים ממשיכים כיום עד קרקעית הים. לעומת זאת, צפונה יותר, באזור הכרמל, הגליל ולבנון, התמונה הטקטונית שונה: שם קיימות מערכות פעילות הקשורות בין השאר להעתק כרמל־תירצה ולמערכת העתק ים המלח. לכן עצם העובדה שמופיע סדק או מדרגת העתק במיפוי קרקעית הים אינה מאפשרת להסיק לבדה שהוא צפוי לחולל רעידת אדמה חזקה. ## שכבת מלח בעובי של כמעט שני קילומטרים אחד המפתחות להבנת הגיאולוגיה של אגן הלבנט נמצא באירוע שהתרחש לפני כשישה מיליון שנה — משבר המליחות המסיני. בתקופה זו הוגבל הקשר בין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, מפלס הים ירד ונוצרו כמויות עצומות של משקעי התאדות, ובהם מלח. בחלקים העמוקים של אגן הלבנט מול ישראל מגיעה שכבת המלח הזו לעובי של כמעט שני קילומטרים. לאחר מכן כיסו אותה משקעים רבים, בין השאר כאלה שהגיעו מן הנילוס. מלח בעומק גדול אינו מתנהג לאורך מיליוני שנים כמו סלע קשיח לחלוטין. תחת לחץ הוא מסוגל לזרום ולהתעוות באיטיות. תנועתו משנה את צורת השכבות שמעליו ועלולה ליצור העתקים ומדרגות בקרקעית הים. המחקר מ־2023 מצא שבחלקים מהמדרון הישראלי העתקים כאלה יוצרים מדרגות בגובה של עשרות מטרים. החוקרים השתמשו בנתונים סיסמיים תלת־ממדיים כדי למדוד הן את ממדי ההעתקים והן את ההעתקה האנכית שנצברה לאורך כ־350 אלף השנים האחרונות, ומתוך כך הציעו שיטה לדרג את הסיכון היחסי שלהם לתשתיות ימיות. ## האם ההעתקים האלה מחוללים רעידות אדמה? כאן נמצאת אחת השאלות הפתוחות החשובות ביותר. החוקרים מציינים במפורש כי עדיין לא ידוע אם חלק מהעתקי המלח מול ישראל מחליקים באירועים סיסמיים, או שהם נעים בעיקר בזחילה איטית שאינה מייצרת רעידות אדמה חזקות. אפילו מיפוי מדויק מאוד של קרקעית הים אינו מספיק כדי להכריע בכך. במילים אחרות, יש הבדל בין העתק גיאולוגי פעיל מבחינת תנועה לבין העתק שמסוגל לייצר רעידת אדמה משמעותית. כדי לענות על השאלה נדרשים שילוב של דימות סיסמי, תיארוך שכבות, קידוחים, מדידות תנועה וניטור סיסמי רציף. זו גם הסיבה שכצמן מדגישה את המעבר מניטור פסיבי בלבד לניטור בזמן אמת בקרקעית הים. כאשר החיישנים נמצאים קרוב יותר למקור האפשרי של הרעידה, אפשר לזהות אירועים קטנים יותר ולשפר את קביעת מיקומם ועומקם. ## 447 גלישות קרקע תת־ימיות רעידת אדמה אינה הסיכון היחיד המסתתר מתחת לפני הים. מחקר שפורסם ב־2015 בכתב העת Marine Geology מיפה את המדרון היבשתי מול ישראל וזיהה 447 [גלישות קרקע תת־ימיות](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%aa%d7%aa%d6%be%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa), לצד צלקות רבות של העתקים. שטחי הגלישות נעו מאלפיות קילומטר רבוע ועד כ־91 קילומטרים רבועים. יותר מחמישית משטח המדרון שנבדק נשא סימנים לכשלי מדרון. גלישות כאלה נוצרות כאשר שכבות משקע מאבדות יציבות ונעות במורד המדרון. רעידות אדמה יכולות להיות אחד הגורמים המפעילים אותן, אך לא היחיד; גם הצטברות משקעים, שיפוע הקרקע, לחץ נוזלים ותהליכים גיאולוגיים איטיים יכולים להשפיע. במקרים מסוימים, תנועה מהירה של מסה גדולה בקרקעית הים יכולה להזיז נפח מים משמעותי ולתרום ליצירת צונאמי. ## הסיכון לצונאמי במזרח הים התיכון אינו תאורטי הים התיכון כבר חווה בעבר צונאמי הרסניים. סקירה מדעית של אירועי עבר במזרח הים התיכון מצאה עדויות למספר צונאמי גדולים הקשורים לרעידות אדמה באזור הגבול ההלני, וחלקם גרמו לנזק נרחב. החוקרים הדגישו כי קיימת עדיין אי־ודאות גדולה לגבי המקורות המדויקים של אירועים עתידיים. הבעיה עבור ישראל היא המרחק הקטן יחסית ממקורות אפשריים אחדים. כאשר מקור הצונאמי נמצא בתוך הים התיכון ולא מעבר לאוקיינוס, זמן ההתרעה עלול להיות קצר מאוד. כצמן מצביעה על כך ששילוב של סיכון צונאמי, גלישות תת־ימיות ותשתיות צפופות לאורך החוף מחייב לחשוב על האירועים לא בנפרד אלא כעל "סיכונים מדורגים": רעידת אדמה עלולה לגרום לגלישה, הגלישה עלולה לפגוע בצינור או בכבל, ובמקרים מסוימים גם לייצר גל ים. ## האם פעילות אנושית יכולה לגרום לרעידות אדמה? תחום נוסף המתפתח במהירות הוא [סיסמיות מושרית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%aa) — רעידות אדמה שנגרמות או מואצות לאחר שפעילות אנושית משנה את מצב המאמצים או את לחץ הנוזלים בסלע. סקירה רחבה ב־Annual Review of Earth and Planetary Sciences קבעה כי שינויים בלחץ נוזלים בתת־הקרקע יכולים להפעיל העתקים שכבר נמצאים קרוב לסף הכשל. מקרים כאלה תועדו בעולם בעקבות הזרקת מי שפכים לעומק, פעילות בשדות נפט וגז, הפקת אנרגיה גיאותרמית ופעולות הנדסיות נוספות. כצמן מציינת שבאגן הים התיכון קיימים כיום כמה סוגי פעילות שראוי לנטר בהקשר זה: שדות גז במים עמוקים, מתקני אגירת גז, שדות גיאותרמיים שבהם מוזרמים נוזלים לעומק וכן סכרים גדולים באנטוליה. עם זאת חשוב להבחין בין אפשרות פיזיקלית מוכרת לבין טענה על אירוע מסוים: אין במידע המובא כאן הוכחה ששדות הגז הישראליים גרמו לרעידות אדמה. כדי לבסס קשר כזה נדרשים נתונים המראים התאמה בזמן ובמרחב, מנגנון פיזיקלי מתאים ושינוי מדיד בלחצים או במאמצים בתת־הקרקע. ## התשתיות הופכות את הגיאולוגיה לשאלה מעשית לאורך [חופי ישראל](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c) מרוכזים מתקני התפלה, תחנות כוח, נמלים ומערכות הולכה, ובים עצמו נמצאים צינורות, כבלים ותשתיות גז. זו הסיבה שמיפוי ההעתקים בקרקעית הים אינו רק עניין אקדמי. מטרתו של המחקר מ־2023 הייתה לפתח דרך שתסייע כבר בשלב התכנון לבחור נתיבים העוברים באזורים שבהם הסיכון היחסי מהעתקים קטן יותר. לאחר מכן ניתן לבצע בדיקות מפורטות יותר במקומות שבהם נדרשת חצייה של העתק. במובן זה, המדע הימי מתקדם מתיאור של מה שכבר קרה לעבר מערכת ניטור והתראה: דימות תלת־ממדי של תת־הקרקע, חיישנים על קרקעית הים, מדידות חוזרות והשוואה לאורך זמן. ## הים התיכון כמערכת דינמית לדברי כצמן, המסר המדעי המרכזי הוא שהים התיכון ואזור החוף אינם מערכת סטטית. טקטוניקה עמוקה, זרימת מלח, תנועת משקעים, נוזלים בתת־הקרקע ופעילות אנושית יכולים לפעול במקביל, ולעיתים להשפיע זה על זה. הנושאים האלה יעמדו גם במוקד כנס חיפה ה־12 למדעי הים, שייערך ב־9 בספטמבר 2026 באוניברסיטת חיפה ויעסוק השנה בסיסמולוגיה וב[גיאופיזיקה ימית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%92%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa). אבל מבחינה מדעית, השאלה הרחבה יותר ממשיכה הרבה מעבר לכנס: כיצד לנטר מערכת גיאולוגית שחלק ניכר ממנה מוסתר מתחת למאות ואף אלפי מטרים של מים ומשקעים — וכיצד לתרגם את הידע הזה לתכנון תשתיות ולהיערכות לאסונות טבע. ## שאלות ותשובות האם קיומו של העתק בקרקעית הים אומר שתתרחש שם רעידת אדמה? לא. חלק מההעתקים יכולים לנוע בזחילה איטית, ואצל אחרים לא ידוע עדיין אם התנועה מתרחשת באירועים סיסמיים. מיפוי ההעתק לבדו אינו מספיק כדי לקבוע את הסיכון. האם הפקת גז מול ישראל גורמת לרעידות אדמה? אין כיום במקורות שעליהם מתבססת הכתבה הוכחה לכך. ידוע בעולם שפעולות המעלות או מורידות לחץ נוזלים בתת־הקרקע עשויות בתנאים מסוימים לעורר העתקים, ולכן נדרש ניטור. האם ישראל נמצאת בסיכון לצונאמי? כן. במזרח הים התיכון התרחשו בעבר צונאמי גדולים, ומקורות אפשריים נמצאים במרחקים שיכולים להותיר זמן התרעה קצר יחסית. עם זאת, אין דרך לקבוע כיום מתי יתרחש האירוע הבא. מדוע צריך חיישנים דווקא בקרקעית הים? תחנות יבשתיות קולטות גם רעידות שמקורן בים, אך חיישנים הקרובים למקור מאפשרים לזהות אירועים חלשים יותר ולקבוע בצורה מדויקת יותר היכן ובעומק מה התרחשו. ## מקורות הראיון עם פרופ' רגינה כצמן באתר אוניברסיטת חיפה: [https://www.haifa.ac.il/2026/09/06/](https://www.haifa.ac.il/2026/09/06/) המחקר על סיווג העתקים ימיים מול ישראל, Natural Hazards and Earth System Sciences, 2023: [https://doi.org/10.5194/nhess-23-139-2023](https://doi.org/10.5194/nhess-23-139-2023) ## עוד בנושא באתר הידען - [מחקר חדש: רעידות אדמה בינוניות נעות מזרחה לאורך שבר מרמרה ומתקרבות למקטע המסוכן מול איסטנבול](https://www.hayadan.org.il/marmara-fault-earthquakes-migrating-toward-istanbul?utm_source=chatgpt.com) - [מה מרעיד את סנטוריני? בינה מלאכותית חושפת תנועת מאגמה עצומה מתחת לים האגאי](https://www.hayadan.org.il/santorini-quake-swarm-magma-ai-2025?utm_source=chatgpt.com) - [למרות הקרבה והכיוון, העתק ים המלח וההעתק במזרח טורקיה אינם מחוברים](https://www.hayadan.org.il/antolian-fault-and-dead-sea-tranbsform-not-connected?utm_source=chatgpt.com) - [המנגנונים הנסתרים מאחורי רעידות אדמה: חשיפת הסודות של התהליך הסיסמי](https://www.hayadan.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94?utm_source=chatgpt.com) - [סייסמולוגיה – שניות לפני הרעידה הגדולה](https://www.hayadan.org.il/seconds-before-earthqake-0908111?utm_source=chatgpt.com)

## Questions and answers

### האם ההעתקים האלה מחוללים רעידות אדמה?

כאן נמצאת אחת השאלות הפתוחות החשובות ביותר. החוקרים מציינים במפורש כי עדיין לא ידוע אם חלק מהעתקי המלח מול ישראל מחליקים באירועים סיסמיים, או שהם נעים בעיקר בזחילה איטית שאינה מייצרת רעידות אדמה חזקות. אפילו מיפוי מדויק מאוד של קרקעית הים אינו מספיק כדי להכריע בכך. במילים אחרות, יש הבדל בין העתק גיאולוגי פעיל מבחינת תנועה לבין העתק שמסוגל לייצר רעידת אדמה משמעותית. כדי לענות על השאלה נדרשים שילוב של דימות סיסמי, תיארוך שכבות, קידוחים, מדידות תנועה וניטור סיסמי רציף.

### האם פעילות אנושית יכולה לגרום לרעידות אדמה?

תחום נוסף המתפתח במהירות הוא סיסמיות מושרית — רעידות אדמה שנגרמות או מואצות לאחר שפעילות אנושית משנה את מצב המאמצים או את לחץ הנוזלים בסלע. סקירה רחבה ב־Annual Review of Earth and Planetary Sciences קבעה כי שינויים בלחץ נוזלים בתת־הקרקע יכולים להפעיל העתקים שכבר נמצאים קרוב לסף הכשל. מקרים כאלה תועדו בעולם בעקבות הזרקת מי שפכים לעומק, פעילות בשדות נפט וגז, הפקת אנרגיה גיאותרמית ופעולות הנדסיות נוספות. כצמן מציינת שבאגן הים התיכון קיימים כיום כמה סוגי פעילות שראוי לנטר בהקשר זה: שדות גז במים עמוקים, מתקני אגירת גז, שדות גיאותרמיים שבהם מוזרמים נוזלים לעומק וכן סכרים גדולים באנטוליה.