# מהמוח לגוף – מדוע אנו חולים במצבי לחץ?

> חוקרים הצליחו לחשוף את הקשר בין מצבי לחץ ועקה לירידה בפעילות מערכת החיסון וחשיפה מוגברת למחלות. האשם : הורמון הקורטיזול ב- 1955 איחד הנרי ביצ'ר את תוצאותיהם של 15 מבדקי תרופות קליניים, והגיע למסקנה שזעזעה את עולם הרפואה. מתוך 1,082 מטופלים, למעלה משליש החלימו ממחלותיהם לאחר שקיבלו – לא יותר ולא פחות - גלולת סוכר. ביצ'ר טבע את מונח הפלסבו, המשמש עד היום כדי להסביר כיצד אנשים יכולים להבריא מטיפולים…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/mechanism-linking-stress-to-physical-illness-2207083
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2008-07-22T00:11:46+03:00
- Modified: 2008-07-22T07:55:31+03:00
- Sections: המוח - מחקרים בסיסיים
- Topics: המוח, לחץ, פלסבו, פסיכולוגיה

## Article

חוקרים הצליחו לחשוף את הקשר בין מצבי לחץ ועקה לירידה בפעילות מערכת החיסון וחשיפה מוגברת למחלות. האשם : הורמון הקורטיזול ב- 1955 איחד הנרי ביצ'ר את תוצאותיהם של 15 מבדקי תרופות קליניים, והגיע למסקנה שזעזעה את עולם הרפואה. מתוך 1,082 מטופלים, למעלה משליש החלימו ממחלותיהם לאחר שקיבלו – לא יותר ולא פחות - גלולת סוכר. ביצ'ר טבע את מונח הפלסבו, המשמש עד היום כדי להסביר כיצד אנשים יכולים להבריא מטיפולים שמעולם לא הוכחו כיעילים מדעית, כהומאופתיה והילינג. רבים טוענים כי אפקט הפלסבו מייצג את הקשר ההדוק שבין המוח לגוף, וכי עצם האמונה בכוחה של התרופה גורם לגוף להתחיל בתהליך הריפוי העצמי. למרות שטרם התגלה המנגנון המדוייק בו משפיע הפלסבו על הגוף, ידוע כיום כי לחץ וחרדה יכולים לפגוע בתפקודה של מערכת החיסון. תאי הדם הלבנים של הגוף מהווים חלק חשוב במלחמה בזיהומים מבחוץ ובסרטן מבפנים, אך הדנ"א של כל תא מכיל 'שעוני עצר' פנימיים הנקראים טלומרים. הטלומרים מתקצרים בכל חלוקה, וכאשר הם נהיים קצרים מדי, התא אינו מסוגל להמשיך להתחלק ופעילות מערכת החיסון יורדת. תאי הדם הלבנים מכילים אנזים בשם טלומראז, המסוגל 'לאפס' את שעון העצר ולהאריך את הטלומרים. במצבי לחץ ועקה פעילותו של האנזים יורדת בתאי הדם הלבנים, וכתוצאה נפגעת גם יכולתם להתחלק ולהילחם בסכנות הטמונות לגוף. במידה ומצב זה נמשך לאורך זמן, התאים עשויים להזדקן ולמות. במחקר שהתפרסם במאי 2008, הצליחו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה לוס-אנג'לס לעמוד על המנגנון המדוייק באמצעותו משפיע מצב הרוח על הטלומראז ועל מערכת החיסון. החוקרים הצליחו להראות כי קיים קשר ישיר בין רמת הפעילות של הטלומראז לבין רמת הקורטיזול מסביב לתאים. הקורטיזול הוא הורמון המשוגר לדם בתנאי עקה, ומסתבר כי הוא מסוגל גם לדכא את מערכת החיסון. "כאשר הגוף נמצא בתנאי לחץ, הוא מגביר את יצור הקורטיזול כדי לתמוך בתגובת 'ברח או נשך'," הסבירה ריטה ב. אפרוס, פרופסור לרפואה פתולוגית ומעבדתית בבית הספר לרפואה על שם דויד גפן באוניברסיטת קליפורניה לוס-אנג'לס. "אבל אם ההורמון נשאר ברמה גבוהה בזרם הדם למשך תקופה ארוכה, הוא יכלה את מערכת החיסון." המחקר מסביר מדוע אנשים השרויים בלחץ נפשי חשופים יותר למחלות. הוא יכול גם להסביר מדוע אנשים שהולכים לטיפולים רפואיים לא-קונבנציונליים, כגון הילינג, הומאופתיה ודומיהם, מוצאים מזור למחלותיהם. גם אם הטיפול עצמו אינו אפקטיבי, הוא מספק למטופל תחושת בטחון שהרפואה הקונבנציונלית אינה תמיד מספקת, ובכך גורם ליציאה ממעגל הלחץ שמביא להפרשת הקורטיזול. תוצאות המחקר עשויות להוות את הבסיס לסוג חדש של תרופות. "אנחנו בודקים דרכים תראפוטיות להגברת רמות הטלומראז, על מנת לסייע למערכת החיסון להתגונן מהשפעת הקורטיזול." אמרה אפרוס. "אם נצליח, יתכן שיום אחד תהיה גלולה שתחזק את יכולתה של מערכת החיסון לעמוד במצבי לחץ רגשי כרוניים." המחקר התפרסם במאי האחרון בכתב העת המדעי 'מח, התנהגות ומערכת החיסון' (Brain, Behavior and Immunity). הכותבת הראשית היא ג'ני צ'וי, ואיתה השתתפו גם סטיבן ר. פאוס וריטה ב. אפרוס. [לידיעה באתר UCLA](http://www.newsroom.ucla.edu/portal/ucla/ucla-study-identifies-mechanism-53166.aspx)