# יום ללא בשר?

> לדאוג לרווחתם של בעלי חיים זה דבר אחד, להעלות אולי טיפה את המרכיב הצמחי יכול לעזור, אבל להפסיק בשר לגמרי - אין סיכוי יותר ויותר רווחת הדחיפה לדרך החיים של צמחונות או טבעונות. אחד הצעדים בכיוון הוא יום בשבוע ללא בשר. שוחרי הצמחונות (או טבעונות) מצדיקים את דרכם בשלוש טענות עיקריות: הצמחונות היא דרך חיים בריאה ונכונה יותר עבור האדם הצמחונות מונעת התעללות בבעלי חיים הצמחונות מהווה את אחת הדרכים…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/meatless-monday-0911138
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2013-11-09T00:05:49+02:00
- Modified: 2014-02-16T10:15:58+02:00
- Sections: שמירת טבע, תזונה
- Topics: אכילת בשר, טבעונות, צמחונות

## Article

לדאוג לרווחתם של בעלי חיים זה דבר אחד, להעלות אולי טיפה את המרכיב הצמחי יכול לעזור, אבל להפסיק בשר לגמרי - אין סיכוי יותר ויותר רווחת הדחיפה לדרך החיים של צמחונות או טבעונות. אחד הצעדים בכיוון הוא יום בשבוע ללא בשר. שוחרי הצמחונות (או טבעונות) מצדיקים את דרכם בשלוש טענות עיקריות: - הצמחונות היא דרך חיים בריאה ונכונה יותר עבור האדם - הצמחונות מונעת התעללות בבעלי חיים - הצמחונות מהווה את אחת הדרכים למניעת פליטות גזי חממה באשר לסעיף הראשון, יש טענות ודעות ״מומחים״ לשני הכיוונים ומי שינסה להכיל את הצמחונות על אוכלוסיות רחבות בעולם כולו יצטרך להתחשב באוכלוסיות אוכלי בשר טיפוסיים שלהם אין אפשרות וגישה למקורות מזון אחרים. כאלה היו, עד לא מזמן, שתי אוכלוסיות שחיו באזורי אקלים שונים ומנוגדים: הרועים הנוודים במזרח אפריקה ובמדבריות ברחבי העולם ומנגד יושבי הצפון הרחוק. אלה גם אלה היו תלויים בעיקר ממזון מהחי והתפרנסו ממנו. כשבודקים את בריאותם מול חברות בהן הצמחונות נפוצה ומקובלת, קשה לזהות או לקבוע למי יש יתרונות בריאותיים. הסעיף השני הופך להיות יותר משמעותי בגלל הגישה המקובלת יותר ויותר כי ״בעלי חיים בטבע כמו גם חיות משק מרגישים צער, כאב, כעס ועוד רגשות שעד היום היה מקובל לחשוב שהן יחודיות לאדם. הסעיף השלישי נכון! ובהמשך יתברר עד כמה הוא משמעותי, אלא ששוב קשה לראות איך אוכלוסיות גדולות זונחות תפריט מסורתי בהרף החלטה. הוויכוח בעד ונגד צריכת בשר מערב גם בעלי עניין כלכלי משני הצדדים ומגיע עד לרמות לאומיות ובין־לאומיות. נשאלת השאלה: האם יש דרך ביניים ועד כמה תהיה דרך הביניים יעילה ומשמעותית? מאות מיליוני אנשים מתקיימים מגידול חיות בית (משק) ומיליארדים אחרים צורכים מוצרים ממשק החי קיום וצריכה שמספקים את הצרכים הבסיסיים ביותר בחברות כפריות וראשוניות וצרכים פחות הכרחיים בחברות בעולם המתפתח בכלל ובמערב בפרט. לכן הקריאה לצמחונות או לטבעונות של כלל האוכלוסיה העולמית אינה מעשית ובמקרים רבים גם אינה מוסרית. ובכל זאת ניתן לצמצם את הפגיעה בחיות משק ללא פגיעה באוכלוסיות מסורתיות, בחקלאים וביצרני מזון מהחי, בתנאי שיתאימו את פעילותם לדרישות (המוסריות) החדשות. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מפרסם המלצות לשיטות גידול חיות משק. [בדו"ח של הארגון](http://www.fao.org/news/story/en/item/197608/icode)ישנן המלצות שתהינה מעשיות כאשר צריכת המזון מהחי תופחת. ‫אחת השיטות להפחתת הצריכה היא ״יום ללא בשר״. איך ישפיע יום בשבוע ללא בשר על מצב הפליטות ואיך ישפיע על בריאות הציבור? יום בשבוע ללא בשר יאפשר גידול חיות משק בתנאי ״רווחה״ שפוגעים פחות בחיות. על־פי מחקר חדש שמפרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם: ״הרחבת השימוש בשיטות קיימות בגידול חיות בית (משק) יתרמו להפחתת פליטות גזי חממה מהחקלאות בכ-30%״. על־פי נתוני החוקרים: ״תרומת״ הפליטות של כ-70 מיליארד חיות בית מוערכת בכ-7 ג׳יגטון של פחמן דו־חמצני. ״תרומה״ שמהווה כ-14% מכלל הפליטות. המקור העיקרי לפליטות הוא ייצור ועיבוד המזון (45%). על כך נוספים: פליטות שנוצרות בזמן העיכול (39%), פליטות מפירוק הזבל (10%) והיתרה נפלטת בתהליכי העיבוד והשינוע של התוצרת ממשק החי. גידול בקר ״תורם״ כ-65% מכלל הפליטות ממשק החי. החוקרים אומרים כי ״הפחתה ניכרת בפליטות כתוצאה מגידול חיות … אפשרית״, זאת על־ידי אימוץ שיטות קיימות של האכלה, טיפולים וטרינריים, ניהול משק החי וטיפול נכון בזבל. בנוסף לכך שימוש בטכנולוגיה קיימת של הפעלת גנרטורים בביוגז וחיסכון באנרגיה. על־פי החוקרים ניתן לחסוך כ-30% מהפליטות ובד בבד להיות יותר יעילים וחסכוניים בשימוש באנרגיה, ותוך כדי החיסכון לייצר יותר מזון. בין היתר טוענים החוקרים כי ״שינוי קל ופשוט בתפריט השבועי יכול לעזור בהפחתת פליטות״. החוקרים מצאו כי ״במשק החי יש קשר חזק בין שימוש יעיל במזון ובאנרגיה לבין הפחתת הפליטות״. ממצאים אלה מראים כי ניתן לשפר את הביצועים של המשק החי באופן שהסביבה לא תיפגע, ״כדי לישם את השיטות יש צורך ברצון פוליטי ובשיתוף פעולה״. [בדו"ח שמתפרסם יש נספח ובו הצעות יישומיות לייעול גידול בקר, עופות וחזירים.](http://www.fao.org/news/story/en/item/197623/icode)לדברי החוקרים: ״בגידול בקר ש״תורם״ כ-65% מכלל הפליטות ממשק החי יש גם אפשרות טובה ביותר להפחית בפליטות״. הצורך בשיפור שיטות הגידול תוך כדי הפחתת הפליטות מתגבר בגלל הדרישה העולה למוצרים מהחי כתוצאה מגידול באוכלוסיה וכן מעליית רמת החיים בארצות מתפתחות. התחזית היא כי עד שנת 2050 יהיה גידול של כ-70% בביקוש לחלב וגידול של 60% בביקוש לבשר. בעולם כולו מספקות חוות תעשייתיות כשני שליש מכלל הביצים ובשר העופות וכמחצית מבשר החזיר. בחוות התעשיתיות נמצאות מאות אלפי חיות והפרשותיהן. החיות מוחזקות בכלובים צרים, צפופים ועירומים, והן מוחזקות ללא יכולת תנועה וללא יכולת ״תרגול״ טבעית. החוקרים ממליצים על שיפור תנאי הגידול וההחזקה של חיות משק ואומרים כי ״חשוב לתמוך בחוואים שנותנים לחיותיהם תנאי מחיה וטיפול נאות", בעיקר לאור הממצאים האחרונים שמראים כי ״לחיות יש יכולת חישה, צער וכאב״. באשר לקריאה ליום ללא בשר: על־פי מחקר שנערך בשנת 2008 בארה"ב: ״הימנעות מאכילת בשר אדום יום בשבוע ואכילת ירקות ופירות יפחיתו את פליטות גזי החממה בערכים ששווים ל-1600 ק"מ נסיעה ברכב משפחתי״. יש מי שמציע את שלושת ה-R: הפחתה (reducing) במזון מהחי, החלפה (replacing) מזון מהחי במזון מהצומח, ״העדנה״ (refining) או העדפה בבחירת מזון מהחי שמגיע מחוות בהן מגדלים את החיות בתנאים נאותים. אחת הצורות לעשות זאת היא באפנה המתפשטת בעולם כולו של ״יום שני ללא בשר". אם פתחתי בנטיה הכללית לכיוון הצמחונות הרי שנכון לאזן ולציין כי עדרי בקר עצומים רועים בשטחים שהיו עד לא מזמן יער גשם … והנזק ברור, אבל ראוי כי צרכני הטופו יהיו מודעים לעובדה שכדי לגדל סויה (בדרום אמריקה) מבראים יערות בקנה מידה לא קטן מהשטחים שמבוראים עבור עדרי בקר. ראוי גם כי כל מי שמחליף שומן מהחי בשומן צמחי ידע כי מקורו של השומן הצמחי ברוב המוצרים הוא בפרי דקל השמן, שכדי לגדלו מבראים שטחי יער עצומים באפריקה ובדרום מזרח אסיה. כך שבשני המקרים, אכילת חלבונים מהחי או מהצומח, עשויה לפגוע באופן חמור בסביבה הטבעית. לכן הכיוון הנכון הוא החישוב הסביבתי (החשיבה הסביבתית או חשיבה בת-קיימא). התחשבות בסביבה וגידול מזון באופן בר-קיימא יתן את המענה הנכון לשלושת הסעיפים בהם פתחתי. שכבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה! הויכוח עם טבעונים עורך האתר מוסיף: בוויכוח שלי עם טבעונים, הם שוכחים נתון מאוד חשוב: גידול בעלי חיים לבשר וצמחים למאכל אדם אינם רק מתחרים משאבים אלא במידה רבה משלימים. האדם (שלמרות הטענות המופרכות, הוא אינו בעל חיים צמחוני אלא אוכל כל, כמו קופים וקופי אדם אחרים) אינו מעכל תאית ולכן ברוב המקרים, אחוז ניכר מהצמח (90% ואף יותר) אינו ניתן למאכל אדם. הפרות לעומת זאת, מעכלות את התאית נהנות ממנה, וכך בעצם נמנע בזבוז, שבלעדיו היה צריך להכפיל פי כמה וכמה את שטחי הגידול החקלאיים (גם כי חלק מאותם אנשים מתנגדים להנדסה גנטית) וכבר אין לאן. בנוסף, בעלי החיים פולטים את מה שהם פולטים לאחר הארוחה ויוצרים דשן שמצדו מסייע לגדילה מהירה של צמחים (האם הטבעונים יעדיפו דשן סינתטי? ללא דשן אין סיכוי לכלכל את אוכלוסית העולם הנוכחית). בנוסף, קצב הגידול של בעלי חיים מהיר עשרות מונים מזה של כל צמח מאכל. המשמעות של תרנגולת שמטילה ביצה אחת בכל יום היא גידול בכמות המזון פי כמה יותר מאשר בצמח שגדל לאיטו במשך חודשים ואחר כך מוציאים ממנו את הגרגרים ואמורים לזרוק את כל השאר. ואחרון חביב, כדי לברא שטח לגידול שדות, מושמדים מיליוני מכרסמים וחרקים. האם הטבעונים חושבים שמה שרחוק מהעין גם רחוק מהלב?