סיקור מקיף

אכילת בשר אחראית להצלחה האבולוציונית של המין האנושי ולהתפשטות האוכלוסייה העולמית

תזונה איכותית יותר איפשרה לנשים לגמול את ילדיהן מוקדם יותר מחלב אם. זה מצידו איפשר לנשים להוליד יותר ילדים במהלך תקופת הפוריות שלהן, דבר אשר תרם להגדלת האוכלוסיה ואילץ אותה להתפשט בהדרגה ברחבי העולם.

שור הבר - ציור במערת לסקו, צרפת. מתוך ויקיפדיה
שור הבר - ציור במערת לסקו, צרפת. מתוך ויקיפדיה

אכילת בשר עומדת מאחורי ההצלחה האבולוציונית של המין האנושי. כאשר האדם הקדמון התחיל לאכול בשר ציד, ובסופו של דבר, תזונה איכותית יותר איפשרה לנשים לגמול את ילדיהן מוקדם יותר מחלב אם. זה מצידו איפשר לנשים להוליד יותר ילדים במהלך תקופת הפוריות שלהן, דבר אשר תרם להגדלת האוכלוסיה ואילץ אותה להתפשט בהדרגה ברחבי העולם. הקשר בין אכילת בשר לבין תהליך הגמילה המהיר הוצג על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת לונד בשבדיה, אשר השוו את תהליכי הגמילה של קרוב ל-70 מיני יונקים ומצאו דפוסים ברורים.

ללמוד לצוד היה צעד מכריע באבולוציה האנושית. הציד מחייב תקשורת, תכנון ושימוש בכלים, וכל אלה דרשו מוח גדול יותר. בנוסף, הוספת בשר לתפריט אפשרה לפתח מוח גדול יותר.

“התופעה ידועה מזה זמן רב. עם זאת, אף אחד לא הוכיח בעבר קשר חזק בין אכילת בשר לבין משך ההנקה, שהוא החלק החיוני של הפאזל בהקשר זה. אכילת בשר אפשרה לקצר את תקופת ההנקה ובכך גם את הזמן בין הלידות. הייתה לכך כנראה השפעה מכרעת על האבולוציה האנושית”, אומרת איליה פסואוני מאוניברסיטת לונד.

פסואני היא פסיכולוגית התפתחותית, ויחד עם מרטין גארביץ, נוירופיזיולוג – אף הוא מלונד, והגנטיקאי אקסל יאנקה (כיום בפרנקפורט, אך קודם לכן מאוניברסיטת לונד) פרסמו את ממצאיהם בכתב העת PLoS ONE.

משך הזמן הממוצע של ההנקה הוא שנתיים וארבעה חודשים. זה לא הרבה ביחס לתוחלת החיים המקסימלית של המין האנושי, בערך 120 שנה. זה אפילו פחות, אם לעומת קרובינו: שימפנזות מיניקות במשך 4-5 שנים את צאצאיהם, בעוד תוחלת החיים המקסימלית של השימפנזים היא רק 60 שנים.

חוקרים רבים ניסו להסביר את תקופת ההנקה הקצרה יחסית של בני האדם על בסיס תאוריות חברתיות והתנהגותיות של הורות וגודל המשפחה. אבל הקבוצה מלונד הראתה כעת כי בני האדם לא שונים מיונקים אחרים באשר לעיתוי של הגמילה. כשמכניסים את התפתחות המוח והרכב התזונה למשוואה, הזמן שבו הצעיר שלנו יונק, מתאים בדיוק לדפוס הנהוג אצל יונקים אחרים.

פסואני וחבריה בנו מודל מתמטי. הם הכניסו לתוכו נתונים על קרוב ל-70 מיני יונקים מסוגים שונים – נתונים על גודל המוח והתזונה. מינים אשר לפחות 20 אחוזים מתכולת האנרגיה שלהם מקורם מבשר – סווגו כטורפים. המודל מראה כי צעירי המינים הטורפים הפסיקו לינוק כאשר מוחם הגיע לשלב מסוים של התפתחות, לפני שמוחם הגיע לגודל מלא. טורפים, בשל התזונה באיכות הגבוהה, יכולים להיגמל מוקדם יותר מאשר אוכלי עשב ואף מאוכלי כל.

המודל גם מראה כי בני אדם אינם שונים מטורפים אחרים באשר לעיתוי של הגמילה. כל מיני הטורפים, מבעלי חיים קטנים כגון חמוסים, דביבונים ועד לטורפים גדולים כמו פנתרים, לווייתנים קטלניים ובני אדם, חווים תקופת הנקה קצרה. ההבדל בינינו לבין הקופים הגדולים, אשר הביכה חוקרים קודמים, נובעת רק מהעובדה שאנו טורפים, ואילו גורילות ושימפנזים ואורנגאוטנים הם אוכלי צמחים או אוכלי כל.

לפני מספר שנים, זכתה קבוצת החוקרים מאוניברסיטת לונד לשבחים על מחקר שעסק בתקופה שבה צעירי היונקים מתחילים ללכת. גם כאן, התגלו דפוסים דומים בין מיני היונקים, כי בשלב מסוים בהתפתחות המוח הגיע הזמן להתחיל ללכת, כי בשלב מסויים בהתפתחות המוח בכל היונקים – מגיע הזמן להתחיל ללכת” וזה נכון לגבי קיפודים, חמוסים ובני אדם.

“העובדה שבני האדם דומים כל כך לבעלי חיים אחרים יכולה, כמובן, להיחשב פרובוקטיבית. אנחנו אוהבים לחשוב שהתרבות עושה אותנו שונים כמין. אבל כשמדובר בהנקה וגמילה אין צורך בהסברים חברתיים או תרבותיים. עבור המין האנושי כולו, מדובר בעניין של ביולוגיה פשוטה. גורמים חברתיים ותרבותיים עשויים בוודאי להשפיע על השונות בין בני אדם”, אומרת פסואוני.

פסואוני מקפידה להדגיש כי התוצאות שלהם נוגעות לאבולוציה האנושית. המחקר הוא על איך אכילת בשר תרמה או יכלה לתרום להתפשטות המין האנושי על פני כדור הארץ ואינו אומר דבר על מה שאנחנו צריכים או לא צריכים לאכול היום כדי לקבל תזונה טובה.

1. . אליה Psouni, אקסל Janke, מרטין Garwicz השפעת אכילת בשר על אבולוצית האדם באמצעות ידי דגם חדש המשווה את הגמילה אצל יונקים PLoS ONE, 2012: 7 (4):. E32452 DOI: 10.1371/journal.pone.0032452

להודעה של החוקרים

43 תגובות

  1. בבקשה אל תשליך עלי את חוסר היכולת שלך להבין. אני הבנתי יפה מאוד. מי שלא מבין זה אתה, אז בבקשה.

    אתה בעצמך נגעת בתשובה בתגובתך. כתבת, “טבעונים… צריכים לקחת תחליפים מסונתזים”. אז הנה – פעם היינו זקוקים למשהו שרק הבשר יכל היה לתת לנו, ואתה בעצמך מודה שהיום זה לא המצב. היום אפשר לא לאכול בשר ולהשתמש ביכולותינו המדעיות כדי להשלים את החסר. מלבד זאת, התעלמת לגמרי מהדברים שכתבתי. אתה שואל למה שנפסיק לאכול בשר אם עד עכשיו אכלנו בשר וזה היה חיוני להתפתחותינו, אבל הסברתי לך בתגובה המקורית שלי את הסיבה. אבולוציה היא תלויית סביבה לחלוטין, והסביבה שלנו כיום (והאינטראקציה איתה דרך בחירה מלאכותית) שונה בתכלית מהאינטראקציה עם הסביבה של האדם הקדמון. אם אתה לא מבין כיצד עובדת אבולוציה, עליך לבוא בטענות רק לעצמך ולא להאשים אותי באי-הבנה.

    נראה שכלל לא קראת את תגובתי, רק ראית שהיא לא תואמת ב-100% את הדיעות שלך אז התחלת להשתלח. חבל שהיית צריך להפגין בדרך את בורותך ואת חוסר היכולת שלך לנהל דו-שיח (שים לב – דו-שיח משמעותו להתייחס לדברי האדם השני ולא להתעלם מהם). והאירוניה הגדולה היא שאני בכלל לא טבעוני ואיני מנסה להטיף לאף אחד להפסיק לאכול בשר. אני אוכל בשר בעצמי, אבל מה לעשות שהתגובה שלך (שאמרה שהשורה האחרונה במאמר מיותרת ושגויה) היא פשוט מטומטמת. אני לא מגיב מטעם קבוצת הטבעונים, אני מגיב מטעם קבוצת האנשים שאוהבים מדע ולא אוהבים שאנשים כמוך מסלפים אותו בשביל שישרת את מטרותיהם ויתן חיזוק למערכות האמונות שלהם.

  2. elbentzo,
    נראה שלא הבנת כלום מהמאמר. הרי אם אתה -מסכים- שעד היום הבשר תרם לאבולוציה וההתפתחות של האדם, אין שום הגיון בלהפסיק לאכול בשר היום. אנחנו כבר יודעים שאי אפשר להשיג את מה שיש בבשר ושומן מהחי דרך צמחים, ו”טבעונים” שאוכלים תחליפי בשר מסייטן וטופו צריכים לקחת תוספים מסונתזים .

    להגיד “התפתחנו עד כה בעזרת זה אבל עכשיו לא חייבים” זה חסר הגיון לחלוטין. הדבר שתרם לנו להתפתחות וגדילת המוח פתאום לא רלוונטי עכשיו כי…? מה בדיוק השתנה? יש טרנד של אכילת צמחים וזבל מעובד ? 🙂

  3. את המאמר הזה צריך לקבל בהסתייגות מופלגת גם אם חתומים עליו 30 דוקטורים. קודם כל מדובר במודל מתמטי, ובמודל מתקבלת תוצאה שמותנית בנתונים שהוכנסו בו.
    מספר קביעות של המחברים כפי שמביא אותן בליזובסקי, מעידות על טעויות. אין קשר בין אכילת בשר לגודל המוח. כיוון שהמחברים משווים אדם לעשרות יונקים, תשוו גורילה זכר כ200 קילו ומוח 500 גרם, לאריה עד 250 קילו מוח 250 גרם. גם הטענה שבשר זה מזון איכותי יותר מצמחים כוזבת, הבשר מרוכז יותר אבל לא איכותי יותר משום בחינה. וקרוב לודאי שלפני התחלת הבישול אכילת בשר גרמה לתחלואה רבה ולמות, מה שצמחים כמעט לא עשויים לגרום.כפי שרואים באוכלי צמחים.
    גםהטענה שתוחלת החיים המקסימלית של אדם 120 שנה מגוחכת אם .לא מסתמכים על המיתולוגיה התנכית.
    נוסף לכל המחברים נמנעו מלהכניס למודל החלקי שלהם את השפעות החברתיות תרבותיות, ואילו הכניסו אותן היו מקבלים תוצאות חדשות לגמרי.

  4. שם חם ויפת,

    המשפט אינו סותר כלום ואינו מיותר. הוא אינו סותר מפני שזה שהבשר שיחק תפקיד חשוב באבולוציה של האדם לא אומר שאנחנו צריכים להמשיך לאכול אותו, וזאת מכמה סיבות: ראשית, האופן בו האדם מתפתח כיום שונה באופן דראסטי מהאופן בו התפתח בעבר (בעקבות בגלל בחירה מלאכותית דראסטית שאנו מבצעים על עצמנו בעת בחירת בני זוג), אבל בעיקר בגלל שניתן להשיג את אותם גורמים שהיו כה חיוניים להתפתחות תהליך ההנקה גם בצורות אחרות שאינן כוללות ציד.

    וכמובן שהוא לא מיותר, כי אם הוא לא היה נאמר אז היה יכול להתקבל רושם שהמחקר המדעי מהווה ראיה לחסרונות אורח חיים צמחוני או טבעוני. אבל זה בפירוש לא המצב – החוקרת רוצה להבהיר שהמדע שופך אור על כיצד הגענו לאיפה שהגענו אבל לא בהכרח מכתיב מה הצעד הנכון לעתיד. זה שציד אפשר לבני אדם לגמול את ילדיהם מהנקה מוקדם לא אומר שאדם צמחוני או טבעוני בעת המודרנית עושה טעות כלשהי. את השיקולים בעד או נגד צמחונות וטבעונות יש לשקול ללא קשר לשאלה כמה מהתפתחותנו בעבר תלוי באכילת הבשר.

  5. המשפט האחרון מיותר לגמרי, וסותר במידת מה את תוכן המאמר. הרי אם בני אדם התפתחו עד היום -בעזרת- אכילת בשר, אי אפשר להגיד שזה לא מעיד שום דבר על חיינו המודרניים.

  6. לא הבנתי איך הגיעו לזה שאם 20% מתזונת האדם מקורה בבשר (בתקופה מסוימת לפחות) זה הופך את האדם לטורף ולא לאוכל כל. על פניו מין שאוכל 20% בשר קרוב בהרבה לצמחוני גמור מאשר לטורף גמור

  7. מכאלק

    אני גם טענתי שאין צמחונים נטו מכיוון שהצמחים שאוכלים ה”צמחונים” בטבע מכילים בשר תולעים שבלולים ועוד מיני חרקים..

  8. לערנסט

    0. הטענה שלי הייתה שזה ברור שכמעט כל בעלי החיים ניזונים מבשר ברמה כזו או אחרת.
    1. ההבדל הוא בעיקר כמותי. הטענה של המאמר היא בעצם שהאדם החל לאכול יותר בשר ולא החל לאכול בשר נקודה. זאת הנחה סבירה כיוון שחלק לא מבוטל מהפרימטים ובפרט השימפנזים ניזונים בין היתר מבשר.
    2. זו שאלה שצריכה דיוק בהתייחסות לפרקי הזמן. כשאישה מפסיקה להניק אחרי שלושה חודשים אומרים לה: תניקי עוד, זה בריא. היום ההנקה של רוב הנשים נגמרת אחרי פחות משנה. לעומת זאת, בשימפנזה ובאדם הקדמון זה נמשך הרבה יותר זמן ממילא (2-5 שנים!), כך שלא ברור אם ישנה תועלת נוספת להנקה הארוכה מאוד.

  9. קראתי בעבר מאמרים דומים על השפעת ‘גילוי האש’ על ידי האדם לגדילת המוח והתפתחות המוח האנושי. כל החיות בטבע נתרטעות מאש, חוץ מהמין האנושי.

  10. לא הבנתי את הקשר בין ההסבר שלך על הטורפים , לתוכן כתבה.

    “האדם/מיותר

  11. מכאלק

    לא הבנתי מה הקשר את ההסבר שלך לגבי הגדרת טורפים לכתבה ,
    בכתבה נטען שאכילת הבשר “האדם תרמה לגידול משמעותי באוכלוסייתו ובהיקף תפוצתה .
    העליתי נקודות/שאלות הקשורות לנושא שלא מצאתי התייחסות אליהן במאמר:
    1. כיצד הושפע האדם והגנום שלו עם חשיפתו לחיידקים ווירוסים שבבשר שמערכת החיסון שלו לא . מכירה.
    2. לפי ידיעתי ישנה הסכמה ברפואה שהנקה לתקופה ארוכה בריאה יותר ומחסנת יותר את התינוק.
    ויש לזה משמעות “אבולוציונית” שלילית. כיצד זה השפיע.
    3. יתכן, שעצם זה שהאדם רגיל היה לאכול בשר המצוי בצמחיה, תולעים שבלולים ועוד, הקלה
    את תהליך קליטת הבשר האחר בגופו.

    .

  12. ר.ח

    כל מה שאמרתי שכל יצור חיי ניזון במידה זו או אחרת בבשר זו עובדה.

  13. ברדוגו,
    לפני שאתה משמיץ, כדאי שתבדוק את עצמך: קפיצות הגודל של המוח התרחשו מספר פעמים והיו הדרגתיות למדי. הקפיצות מצביעות על מתאם לשיפור התזונה כדוגמת שימוש באש, כך שהמאמר תומך בכיוון המרומז בכותרת ולא כפי שציינת. עיין כאן:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D.
    באשר לכותרת, טיבן של כותרות שהן מתמצתות את הנאמר בהמשך ומותר ואפילו רצוי לתאר בהן דבר מה שימשוך את העין.
    אדם לא ימות אם יאכל בשר בלבד, ואני מכיר כמה שכך חיים. להיפך, אכילת מזון מן הצומח בלבד גורמת למחסור בחלק מהתפריט ההכרחי.
    אם ברצונך להיות הקובע את ההגדרות (מיהו טורף ומי לא), הצטרף לאקדמיה שם תוכל להתמחות בתחום ולקבוע. לעת עתה עליך להיכנע להגדרות שעל פיהן מי שמרבית מזונו (יותר מ-50%) היא בשר הוא בחזקת טורף.
    העליה בגודל המוח לא נבעה מהתפתחות תיבת הקול אלא להיפך: להתפתחות המוח יש השלכות וסיבות אפשריות רבות בעוד שלהתפתחות תיבת הקול אין כמעט השלכות אחרות מלבד היכולת לשכלל את הצלילים המופקים, מכאן שהיה בה יתרון אבולוציוני רק לאחר שהיה קיים מוח שיכול היה להשתמש בה.

  14. ערנסט,

    למעט מי שעושה פוטוסינטזה ומקבע פחמן מהאטמוספירה (צמחים וחיידקים פוטוסינתטיים), כל השאר ניזונים על פחמן מיצורים אחרים. זו שרשרת המזון. מבחינה עקרונית אין הבדל אם אתה מקבל את הפחמן שלך מאכילת צמח או מאכילת זה שאכל את הצמח. “טריפה” היא הגדרה שלנו לכאלה שאוכלים משהו שאינו צמחי אולם האם אתה באמת רואה הבדל עקרוני?
    “בשר” זו גם הגדרה שלנו לריקמת שריר, ולכן מה שאתה כותב “הרי בטבע אין כזה שאינו אוכל בשר” אינו נכון. אוכלי צמחים אינם טורפים לפי ההגדרות. אבל באמת שזה ויכוח סמנטי ולא עקרוני.

    אנונימי,
    בדיוק כמו שענה לך משה. אם הרובוט שלך היה : א. משתכפל ב. השכפול לא היה מושלם (מוטציות) ג. היתתה תחרות בין הפרטים ומיני הרובוטים על משאבים מוגבלים (סלקציה)

    אזי כן, היה חל שינוי אדיר והייתה מתחוללת אבולוציה. לא יודע אם בסוף היו מטוסים כי לא ניתן לחזות כיוונים אבולוציונים אבל בודאי שהיו מתקבלים אינספור מיני רובוטים חדשים ולא צפויים. דברים כאלה הודגמו בהדמיות מחשב רבות.
    אז אבולוציה באדם אפשרית?

  15. למכאלק.
    מסכים איתך. ולהוסיף עוד נק’ מעניינת. רק לאדם יש מערכת הזעה עם בלוטות הזעה. זה וההליכה על שניים הם התכונות היחידות שיחודיות לנו. כל שאר התכונות זה כמותי (יותר או פחות). לשימפאנז יש יותר שיער לנו יש יותר שכל.
    חג שמח

  16. על הטריפה (לערנסט):

    ברור שבטבע אין כזה שאינו אוכל “בשר”. גם “אוכלי העשב” מעכלים בסופו של דבר לא את העשב אלא את החיידקים שפירקו אותו בקיבה שלהם :). אבל זה קצת דיון חסר טעם. ההגיון בהגדרת ה”טורפים” איננו פילוסופי גרידא אלא אקולוגי-תפקודי. לאורך החיים שנקרא “טריפה” יש משמעותיות אקולוגיות מרחיקות לכת: ריסון אוכלוסיית אוכלי העשב (ומכאן, סיוע לצמחים), זמן טיפול גדול בכל טרף וטרף וצורך באורח חיים אקטיבי מאוד וכד’

    על הטקסונומיה (לברדוגו):

    אני חושש שאתה קצת מבלבל את הטקסונומיה עם אורח החיים. באשר לטקסונומיה – ישנה סדרה של יונקים שנקראת “טורפים” (carnivora), שם לא מאוד מוצלח לדעתי. ברם, בעלי חיים רבים מלבד סדרה זו חיים אורח חיים של טורפים מוחלטים. דוגמאות: הכריש שהזכרת, לווייתני שיניים, גמלי שלמה, דיונונים וכד’.
    עם זאת, ברור שבני האדם אינם טורפים אלא אוכלי כל. למעשה, עדיף להגדיר ציר רציף של כמות הבשר בתזונה. על הציר הזה ככל הנראה אנחנו ממוקמים יותר לכיוון הטורפים מאשר השימפנזים, אם כי שימפנזים נוטים לצוד בכמויות לא זניחות כלל, קבוצות מסויימות צדות אפילו יותר מציידים לקטים אנושיים מודרניים!
    באשר לקפיצה בגודל המוח ומתי היא אירעה – היא לא אירעה. בטח לא לפני 250 אלף שנה. ראה בגרף:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Brain_Size_Evolution_Heb_01.svg

    באופן כללי יותר: כל מי שכותב על הנושא הזה צריך להעזר בספקנות. אירעו המון אירועים בפרק זמן מאוד קצר וקשה מאוד לדעת מה הוביל למה וכו’. בפרט, התהליכים ככל הנראה האיצו זה את זה, מה שמאוד מקשה על שחזור אמין. אחת הסוגיות המרתקות היא שלאדם יש את מערכת קירור הראש המתקדמת ביותר בעולם החי. הנה עוד חתיכה בפאזל המרתק הזה.

  17. משתמש אנונימי.

    “אם התשובה היא “לא”. הרי שגם אבולוצית האדם אינה אפשרית.”

    ואם התשובה היא “כן”, אז אבולוצית האדם היא כן אפשרית?

  18. משתמש אנונימי,
    זה טיעון ברמה של כיתה ו’, ברמה הלוגית הנקיה ביותר בלי התחשבות בפיזיקה בכלל.
    אם הוא היה משתכפל בצורה לא מושלמת, אלא עם פגמים, כמו שקורה באמת ובצורה מוכחת לחלוטין, יכול להיות שהרובוט הזה שלך היה משתנה.

  19. ר.ח

    ישנם מליוני בעלי חיים מהחד תאיים ועד הרב תאיים בצמח,
    זחלים, גלמים וביצים של סוגי פרפרים,חגבים, חלזונות ותולעים.
    אם זה נכון, הרי בטבע אין כזה שאינו אוכל בשר.

  20. לברדוגו- מה דעתך על אפשרות שלישית: לא התפתחנו מפרימאטים קדמוניים אלא היינו כך מאז ומתמיד.

    קל להוכיח זאת בצורה לוגית- אם הייה לנו רובוט בצורת קוף ההולך על ארבע. נניח לצורך העניין שהרובוט הנ’ל יכל להתרבות (בעל מנגנון שכפול). האם הוא היה הופך לרובוט ההולך על שתיים לאחר מליוני שנים? האם הוא היה מסוגל להמציא מטוסים בכוחות עצמו *ללא תכנות מוקדם של האדם שהמציא אותו*?

    אם התשובה היא “לא”. הרי שגם אבולוצית האדם אינה אפשרית.

  21. נו באמת אבי, הם אפילו שמו תמונה עם הטקסונומיה שמשייכת את האדם לקבוצת קופי העל, אל תנסה להמציא את המדע מחדש. טורף הוא טורף, אוכל כל הוא אוכל כל, ובני אדם שייכים למשפחת קופי העל שאוכלים בעיקר פירות, עלים וקצת חרקים.
    וקראתי את המאמר, האינטרפרטציות שלהם, להבדיל מהכותרת שלך, הן הרבה יותר זהירות ושקולות. הם גם משום מה נמנעים מלדון בכך שאבותינו האוסטרלופיטקוסים התחילו לאכול בשר לפני כ3 מליון שנים בעוד קפיצת הגודל של המוח חלה לפני כ250 אלף שנים. אי סמיכות כל כך משמעותית מורידה מאוד את האפשרות של סיבה ותוצאה. אולי מה שגרם לגדילת המוח המשמעותית הוא התפתחות תיבת התהודה של האדם (הלרינקס) שאפשרה תקשורת? אולי זו המעבר להליכה זקופה? אין דרך לדעת והכל חייב להישאר בסימן שאלה. כמו גם הכותרת שהענקת למאמר.

  22. ערנסט,

    כל בעלי החיים אוכלים מזון אורגני. אם אתה מגדיר אכילת חיידקים כטריפה אזי גם אכילת צמחים היא טריפה.

  23. באחת הכתבות כאן נאמר שבגופו של האדם יש על כל תא כ-10 חיידקים ומשקלם כשני ק”ג
    בצמח שאוכל צבי למשל, הנחשב צמחוני, מעניין לדעת, איזו כמות של יצורים חיים נמצאים בתוך ומחוץ לצמח.בחלק העילי ובשורש.

    ניתן להסיק שכולם טורפים חלק תולעים, חרקים, חיידקים, וחלק גם יצורים יותר גדולים. אפשר להגדיר את כולם טורפים אבל ברמות שונות.

    לא סתם החליטו לייצר ירקות נטולי חרקים. בעיקר לציבור הדתי.

    זה מסביר מדוע יכול היה גוף האדם לעכל משהו כביכול חדש, בשר, כי גם בהיותו צמחוני אכל
    בשר, אולי החל לאכול בשר חיות, עוד בתרם ידע להשתמש באש.

  24. אבי בליזובסקי שלום.
    צר לי, אבל כתבת פה המון שטויות.
    “ההבדל בינינו לבין הקופים הגדולים, אשר הביכה חוקרים קודמים, נובעת רק מהעובדה שאנו טורפים, ואילו גורילות ושימפנזים ואורנגאוטנים הם אוכלי צמחים או אוכלי כל”
    אתה צריך לרענן את הסיווג הטקסונומי של החיות. טורף הוא למשל נמר, שכל תזונתו מבוססת על בשר. לא תראה נמר מנשנש תפוח. כנ”ל כריש, זאב, וכו’. אם אדם יאכל רק בשר הוא ימות תוך מספר שבועות.
    שנית, הכותרת שלך היא אחת המגוחכות ביותר בהן נתקלתי בחיי. צריך עזות מצח רבה כדי לטעון מה “אחראי” להתפתחות המין האנושי. הרי זה דבר בלתי ניתן להוכחה. זו היפותזה שבמקרה הזה נתמכת ע”י סיווג לא נכון של בני האדם כטורפים והתעלמות מהעובדה כי אנחנו צורכים היום הרבה בשר רק כי הוא זמין לנו. בעבר אחוז הבשר בתזונה היה נמוך מאוד, באוכלוסיות מסוימות הוא אפסי לחלוטין גם היום.
    עוד לא קראתי את המאמר עצמו, אבל אין לי ספק שאמצא עוד שגיאות רבות באינטרפרטציה שלך למאמר.

  25. לרובי אתה בהחלט צודק.
    שים אדם לבד בסוואנה בלי כלים וציוד ומיד תראה שהוא לא הטורף המוכשר מכולם.
    וכמובן שהשימפנזה אוכלת כל בדיוק כמו האדם.
    ההבדל הוא שהאדם יצר נגישות גדולה יותר לבשר באמצעות ציד יזום בקבוצות, תוך יכולת
    לרוץ במשך ימים שלמים (מרתון, לא ישים לשימפנזה).

  26. אולי יותר מתאים לכתוב, שביתרונות האבולוציוניים שהיו לאדם ……………
    נוספה בשלב מסוים .היכולת להשתמש בבשר כמאכל לאחר שהוכן בעזרת האש.
    וזה תרם ל……….

  27. לפרימט, הומו סאפיאנס, היה יתרון ראשוני שנתן לו יכולת להיות בראש שרשרת המזון, יכולת תקשורת, יכולת חשיבה יוצרת ומבנה גוף שיכול להחזיק וליצור כלים ולצייר ולתעד את המחשבות.
    אם רק אכילת בשר היתה הסיבה להתרבות האדם, אזי האריה והנמר ושאר הטורפים היות השולטים בכדור הארץ ולא כך

  28. מעניין מדוע בבשר הבקר שאנו אוכלים מבושל או צלוי, ישנם מרכיבים שמזיקים לבריאות, הרי הוא הסיבה לפי הכתבה להביאה לנו יתרון אבולוציוני. הרי אלו שאותם מרכיבים לא הזיקו להם. אמורים היו
    לשרוד ולהוות את האדם החדש.

    לפי “הרפואה המודרנית” בריא יותר לתינוק, תקופה ארוכה של הנקה מאשר קצרה, לחוזקו
    וחסינותו, אלו תכונות שללא ספק, (בעיקר בתקופת התרום רפואה) מעלות את אחוז הסיכוי של תינוקות לשרוד. ואילו לפי הכתבה, נראה שהכמות גוברת על האיכות, פחות תינוקות בריאים ומחוסנים ויותר כאלא שפחות בריאים ומחוסנים. בל נשכח שאכילת בשר יונקים העבירה לנו לא מעט וירוסים ומיני טפילים מזיקים שמערכת החיסון שלנו עדיין לא הכירה..

    .

  29. יכול מאוד להיות שאז, בשר באמת היה דרך קלה ונוחה, אפילו קריטית, לתזונה איכותית. אז מה? היום, בעידן החקלאות המתועשת, כשחלבונים ממקור צמחי מסוגים שונים זמינים לכולם (בעולם המערבי), היתרון עליו מדבר המאמר לא מתקיים יותר.

  30. חשוב מאוד שכתבה כזו לא תשמש כבסיס להכללה – לפיה אכילת בשר היא דבר שטוב לנו באופן כללי.

    שהרי מבחינות אחרות (תוחלת ואיכות חיים מיטבית, לדוגמא, לאור מחקרים אפידמיולוגיים עכשויים) – תזונה צמחית היא דווקא זו שמראה יתרון בריאותי.

    יתר על כן, גם אם אימוץ אכילת בשר הביא בעבר לשינוי חיובי אבולוציונית לכאורה – צריך לתת את הדעת על השלכות הנוהג הזה על הישרדות המין האנושי עכשיו:

    תעשיות המשק (מבעלי חיים), בהיותן הבזבזניות והמזהמות ביותר בהגדרתן מכל הדרכים האחרות להאכלת אוכלוסיה אנושית – מסתמנות כדרך המהירה ביותר שלנו להרוס את הפלנטה, לכלות המים שאנחנו שותים, ולעקר את השדות שמזינים אותנו. וזה – עלול יום אחד קצת להפריע להשרדות…

  31. כפי שניתן לראות במאמר המקושר (הבישול עשה אותנו אנושיים), האש והסכינים מחליפים את הניבים ושאר המרכיבים שיש לטורפים אחרים. עם זאת, אפשר להתווכח אם האדם הוא טורף או אוכל כל. זו שאלה של אחוזים.

  32. אני לא חולק על מסקנות המחקר לגבי התועלת הבריאותית של אכילת בשר ,אך עם זאת :

    ההגדרה של בני אדם כ”טורפים” אינה נכונה (ככה מצוטט המחקר בטעות או שלא : “…נובעת רק מהעובדה שאנו טורפים, ואילו גורילות ושימפנזים ואורנגאוטנים הם אוכלי צמחים או אוכלי כל”).

    תזונתו של האדם בשום שלב לא היתה בשר כמקור עיקרי למעט באזורים הארקטיים /חופים עשירים בדגה.גם היום אגב גדולי אוכלי הבשר בעולם המערבי השבע לא מגיעים ליותר מ-40% צריכת בשר מסך המזון שלהם.

    מעבר לכך :
    למרות שמערכת העיכול של האדם מעכלת בשר (בעיקר מבושל אגב) ,היא אינה חולקת את מרבית המאפיינים של מערכת עיכול והשיניים של טורפים טבעיים והרבה יותר מותאמת למזון צמחי או רכיכות/יונקים קטנים ודגים.

    כל מי שמגדיר את עצמו כ”טורף” מוזמן לנסות לצוד בעצמו חיות ואז לאכול אותם כמו טורף אמיתי :
    עם הפרווה /המקור ,הצפורניים ,החלקים הפנימיים והדם. וכמובן ללא בישול.
    מי שיצליח בכך מוזמן להקרא “טורף”.

  33. כתבה מאוד מעניינת, כדאי לשים לב למשפט האחרון של הכותב
    “המחקר הוא על איך אכילת בשר תרמה או יכלה לתרום להתפשטות המין האנושי על פני כדור הארץ ואינו אומר דבר על מה שאנחנו צריכים או לא צריכים לאכול היום כדי לקבל תזונה טובה.”

    היום, עם כל התיעוש של המזון אנשים אוכלים בשר בכמויות גדולות שאינן נחוצות לגוף בגלל שהבשר זמין מאוד לעומת זאת, בתקופת האדם הקדמון אנשים אכלו בשר לעיתים רחוקות יותר כיוון שהציד לא תמיד צלח, לכן באמת חשוב לא להשליך מהמאמר על הרגלי התזונה שלנו ולא להתחיל לאכול בשר בצורה מוגזמת, כיוון שאכילה כזאת פוגעת בבריאות.

  34. אני לא דתי אבל זה מוזכר בתנך,
    לאחר המבול השינוי שחל באדם הוא ההיתר לאכול בשר..

  35. אחד המכשולים העיקריים שעמדו בפני מיני האדם האחרים (הומנינים והומנידים) היה המין הומו סאפיינס-סאפיינס, המין שלנו…

  36. לצבי,

    אכילת הבשר הביאה אותנו (וכנראה גם את מיני האדם האחרים) לנקודה טובה יותר באבולוציה,
    משם, היו הם אחרים המכשולים שבסופו של דבר השאירו אותנו לבד היום.

  37. דבר אחד אינו ברור לי, האם מינים אחרים מסוג אדם שנכחדו לא היו גם כן אוכלי בשר?
    אם כן אז איך אפשר לתלות את ההצלחה האבולוציונית של המין האנושי באכילת בשר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.