מארווין מינסקי, מחלוצי הבינה המלאכותית, הלך לעולמו

מינסקי נפטר בגיל 88 משטף דם במוח ● הוא היה מגדולי המומחים בתחום וזכה בפרסים רבים, בהם מדליית בנג'מין פרנקלין ופרס דן דוד

 

מארווין מינסקי ז"ל. צילום מתוך פליקר

מארווין מינסקי, מחלוצי הבינה המלאכותית, נפטר בגיל 88, כתוצאה משטף דם במוח. מינסקי היה מדען יהודי-אמריקני שתרם רבות למחקר ולפיתוח עולם זה, היה ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית של MIT עוד ב-1959 (יחד עם ג'ון מקארתי) וכתב ספרים נחשבים בתחום.

בדף שלו באתר של MIT, שהפך לדף לזכרו, נכתב כי מינסקי תרם לתחומי הבינה המלאכותית, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, המתמטיקה, הבלשנות הממוחשבת, הרובוטיקה והאופטיקה. בשנים האחרונות הוא פעל כדי לספק למכונות יכולת אנושית להסיק מסקנות ולהשתמש בהגיון. התפיסה שלו של מבנה ותפקוד השכל האנושי נכתבה בשני ספרים – "מכונת הרגשות" ו-"חברת הידע", שהיה גם נושאו של הקורס שלימד ב-MIT.

הוא קיבל את התואר הראשון במתמטיקה מהארווארד ב-1950 וסיים דוקטורט בתחום בפרינסטון ב-1954. עוד בהיותו סטודנט, ב-1951, הוא בנה את SNARC – הסימולטור הראשון של רשתות נוירונים תוך שימוש בשפופרות ואקום.

בין המצאותיו האחרות: זרועות וידיים מכאניות, התקנים רובוטיים נוספים ומיקרוסקופ סורק ממוקד. מינסקי היה שותף לפיתוח סינטיסייזר ה-Muse לווריאציות מוזיקליות ואחד המשתמשים הראשונים בשפת הלוגו (שפת הצבים). הוא שימש כחבר המכונים הלאומיים למדע בארצות הברית ובארגנטינה וקיבל פרסים רבים, בהם פרס טיורינג ומדליית בנג'מין פרנקלין. לפני כשנתיים העניקו לו אוניברסיטת תל אביב וקרן דן דוד את פרס דן דוד.

מינסקי ראה את המוח כמכונה שהתפקוד שלה יכול להיות משוכפל על ידי מחשב. ספרו מ-1985, "חברת הידע" (The Society of Mind), נחשב כעבודה היסודית בחקר מגוון המנגנונים המעורבים בתבונה ובחשיבה. ספרו האחרון, "המכונה הרגשית", ממשיך את הנושא ומציע מודל חדש לסוגיה כיצד פועל המוח.

הלך נגד הזרם

התפיסה המקובלת היא שתחום הבינה המלאכותית נמצא כעת בתור הזהב שלו, כאשר רשתות של נוירונים בעלי למידה עמוקה מתקדמות בתחומים של זיהוי קול ותמונה. מינסקי חלק על כך. באחד הראיונות האחרונים שלו, שנתן ל-MIT Technology Review, הוא אמר שהייתה מעט מאוד בינה מלאכותית בעשור האחרון. "העבודה הנוכחית שלי מנסה לשפר את המערכות, שאינן מספיק טובות ולא השתפרו במשך שני עשורים", ציין אז. לעומת זאת, לדברי מינסקי, "שנות החמישים והשישים הן אלה שהיו נפלאות בתחום – היה משהו חדש בכל שבוע".

הוא לא אהב את העובדה שחברות טכנולוגיה גדולות כמו גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) מעורבות בתחום הבינה המלאכותית. "אנחנו חייבים להיפטר מהחברות הגדולות ולחזור לתת תמיכה לאנשים בודדים שיציעו רעיונות חדשים, משום שניסיון למסחר דברים קיימים לא עובד מספיק טוב", אמר.

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אנשים ומחשבים

 

עוד בנושא באתר הידען

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לאביהו,
    טל צריך להחליט לגבי זיהוי המציאות של 'מינסקי':
    אם 'המוח המלאכותי' יכול תפקד כמו המוח הלא מלאכותי של מינסקי, והוא גם קיים – הכתבה, וגם התודה של טל – מיותרים. 'מינסקי' קיים, ואם כך – למי מודה טל כמישהו שתרם בעבר, אבל עכשיו הוא בר מינן, ורק זכרו וזכר פועלו נשארו איתנו?
    ואם 'המוח המלאכותי' אינו יכול לתפקד כמו המוח הלא מלאכותי של מינסקי, ו/או שאינו קיים – חוזרת השאלה למקומה: למי שלח טל את התודה?

  2. תודה לך מר מינסקי על תרומתך האדירה למין האנושי, על כתפיהם של מדענים כמוך נבנה עתיד האנושות. יהי זכרך ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן