הבוקר שוגרה הודו את החללית מאנגליאאן (רכב המאדים) שאמורה להקיף את מאדים ובנויה כולה במיכשור תוצרת הודו * נאס”א תצרף אליה בעוד שבועיים את MAVEN
עדכון נכון לשעה 14:12
אתר יוניברס טודיי מדווח כי השיגור של החללית ההודית הראשונה למאדים עבר ללא תקלות. בכך החל מסע ארוך ותקדימי של חללית הודית לרחבי מערכת השמש. מסעה של מאנגליא יארך עשרה חודשים ועם הגיעה תחל להקיף את כוכב הלכת האדום ותחקור את האטמוספירה שלו.
החללית שוגרה לחלל על גבי טיל ארבע שלבי בשם פולאר Polar Satellite Launch Vehicle (PSLV) בדיוק בשעה 09:08 שעון גריניץ’ (11:08 שעון ישראל) בידי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO) שהוא למעשה סוכנות החלל של הודי ממרכז החללסאטיש דהאוואן בשריהריקוטה, בחוף המזרחי של הודו.
הודו משגרת חללית ראשונה לכוכב הלכת האדום
מאת איתי נבו, 05/11/13 שעה 10:00
אם הכל יתנהל כשורה, תעשה הבוקר הודו צעד קטן לקראת הצטרפות למועדון מצומצם ויוקרתי מאוד, של מדינות המשגרות חללית אל המאדים. עד כה רק ארה”ב, רוסיה והאיחוד האירופי שיגרו חלליות אל כוכב הלכת האדום. החללית מנגליאאן (Mangalyaan) – “רכב המאדים” בהינדי – אמורה להגיע ליעדה בעוד כעשרה חודשים, להיכנס למסלול סביבו ולחקור – מהאוויר – את מבנהו ואת הרכב האטמוספרה שלו, במכשור שכולו תוצרת הודו. “מדיניות החלל של הודו עברה שינוי ניכר בשני העשורים האחרונים”, אומרת ד”ר דגנית פייקובסקי, מרכזת ועדת החלל במועצה הלאומית למו”פ. “בראשית דרכה זו היתה תכנית מאוד מעשית, ונועדה לקדם את כל אזרחי הודו בצורה ישירה, בעזרת לוייני תקשורת ולוויינים שיתרמו לבריאות ולחקלאות. מסוף שנות ה-70, ובעיקר מסוף המלחמה הקרה, הרחיבה הודו את מגוון משימות החלל, והתחילה לצאת לכיוונים שאין בהם תועלת מיידית, כמו המשימה הזו למאדים”.
המזרח המתעורר
את שאיפות החלל של הודו אפשר לזקוף במידה רבה לשאיפות של שכנתה הגדולה, המקימה תחנת חלל משלה ומציינת בימים אלה עשור לטיסתו של הטייקונאוט הראשון. “הודו תמיד מסתכלת לראות מה סין עושה, לא בהכרח כגורם מאיים, אלא כדי לראות איך היא ממצבת עצמה”, אומרת פייקובסקי. “כשסין משתמשת בחלל ככלי דיפלומטי ממעלה ראשונה, גם הודו מתחילה לחשוב – ולפעול – בכיוון הזה”.
אם בעבר, סוגיית היתרון הצבאי היתה הבסיס למרוץ החלל בין המעצמות, הרי שגם כיום הסוגיה הזו לא נעלמה לגמרי. “לתחרות יש היבטים אסטרטגיים, לאו דווקא בטחוניים”, אומרת ד”ר פייקובסקי. “החלל, כמו טילים וכמו גרעין, הוא סמל של עוצמה ושל מעמד, אבל נוסף לסמל ישנה גם המהות של העוצמה. מה שמחבר חלל עם יכולות אחרות הוא אמצעי שיגור, ובסופו של דבר מדובר בד”כ בטכנולוגיות שיש להם שימוש כפול – גם בטחוני וגם אזרחי”.
מתחיל להיות צפוף
את הדרך הארוכה למאדים, לא תעשה מנגליאאן לגמרי לבדה. בעוד כשבועיים תשגר גם ארה”ב את חללית המחקר MAVEN (ראשי תבות של Mars Atmosphere and Volatile Evolution Mission – משימה לחקר ההיסטוריה האטמוספרית של מאדים). גם היא אמורה להיכנס למסלול סביב מאדים בספטמבר 2014, ולבצע מדידות בגבהים שונים כדי לעמוד טוב יותר על טיב האטמוספרה של מאדים, ולנסות להבין מה גרם להידלדלותה. מדענים מעריכים כי הירידה בצפיפות האטמוספרה של מאדים היא שגרמה להתייבשותו של כוכב הלכת, מאחר שאפשרה למים הנוזלים שהיו על פניו בעבר להתאדות לחלל. על פי התכנית, הנתונים האטמוספריים שיאספו שתי החללית – האמריקנית וההודית – ישלימו זה את זה ויקנו לחוקרים תמונה טובה ומדוייקת הרבה יותר של האטמוספרה בגבהים שונים ובאזורים שונים. מעניין לציין כי על אף הדמיון המסויים בין המשימות, בהודו טוענים כי עלות המשימה תסתכם רק ב-70 מיליון דולרים, לעומת תג מחיר של יותר מ-480 מיליון לחללית האמריקנית (לא כולל עלות השיגור, עוד כ-190 מיליון דולר). שתי החלליות מצטרפות לשלושה לוויינים שכבר חגים בשמי מאדים: Mars Reconnaissance Orbiter ו- Mars Odyssey האמריקנים, וכן Mars Express האירופי, וכמובן לשתי הגשושיות Curiosity ו-Opportunity, שממשיכות לתור את פני המאדים. כל אלה אמורים להכשיר את הקרקע לאתגר הגדול ביותר: הנחתת אדם על מאדים ביום מן הימים.
