מחקר: יונקים עברו לפעילות בשעות היום מיד עם היכחדות הדינוזאורים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב איששו השערה משנות ה-30: היונקים הקדמונים התאימו עצמם לפעילות לילית כדי להימנע ממפגש עם הדינוזאורים, והחלו לעבור לפעילות יומית זמן קצר ביותר לאחר היעלמותם

מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מאשש לראשונה השערה שהועלתה כבר בשנות ה-30: היונקים הקדמונים שרדו בעידן הדינוזאורים בכך שהגבילו את עצמם לפעילות לילית, והחלו לעבור לפעילות יום רק לאחר היכחדות הדינוזאורים, לפני 66 מיליון שנה. המחקר, שנעזר באלגוריתמים מורכבים לשחזור דפוסי הפעילות הקדומים של היונקים, העלה כי פעילות בשעות היום החלה להופיע בקרבם כ-200,000 שנה לאחר היעלמות הדינוזאורים – ממש כהרף עין מבחינה אבולוציונית.

המחקר בוצע על ידי הדוקטורנט רועי מאור ופרופ’ תמר דיין מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, במסגרת עבודת הדוקטורט של מאור, בשיתוף עם מדענים מ-University College London (UCL).

המאמר התפרסם ביום שני (6.11) בכתב העת Nature Ecology and Evolution.

“מדענים שואלים כבר שנים רבות כיצד שרדו היונקים בעידן שבו הדינוזאורים שלטו בעולם – במשך 150 מיליון שנה,” מסבירה פרופ’ דיין, יו”ר מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט. “היונקים היו אז קטנים ולא מגוונים, ונחותים בכל תחרות מול הדינוזאורים. אחת ההשערות היא שהיונקים הקדמונים התאימו את עצמם לפעילות לילית, בשעה שהדינוזאורים, כזוחלים הזקוקים לקרינת השמש כדי להתחמם ולחיות, היו פעילי יום. כך יכלו היונקים להתקיים באותו אזור גיאוגרפי שבו חיו הדינוזאורים, ועם זאת בנישה אקולוגית שונה לחלוטין – הסביבה הלילית. השערה זו מתבססת בין היתר על העובדה שעד היום רובם הגדול של היונקים הם פעילי לילה. למעשה, הקופים, שעליהם נמנה האדם, הם היונקים היחידים שחוש הראייה שלהם מותאם באופן מובהק לאור יום.”

כדי לבחון את ההשערה, ביקשו החוקרים לברר מתי בדיוק הופיעה לראשונה פעילות יומית בקרב היונקים, ואם יש לכך קשר כלשהו להיעלמות הדינוזאורים. “לקחנו את דפוסי הפעילות (יום/לילה/מעורב) של 2,415 מיני יונקים, ובעזרת אלגוריתמים סטטיסטיים חישבנו את דפוסי הפעילות של כל אחד מאבותיהם של אותם מינים – עד לאב הקדמון של כל היונקים שחיים היום,” אומר רועי מאור. “במחקר התייחסנו לכל סוגי היונקים: יונקי שליה, שהם רוב היונקים סביבנו, יונקי כיס כמו הקנגורו, ויונקי ביב כמו הברווזן, שמטילים ביצים ולאחר הבקיעה מניקים את הוולדות.”

החישובים הראו שהאב הקדמון של היונקים היה, כצפוי, פעיל לילה, וכך גם היונקים המוקדמים שבאו אחריו. התגלית האמיתית היא מה שקרה לאחר מכן: נמצא כי פעילות יומית חלקית הופיעה בקרב היונקים כ-200,000 שנה בלבד לאחר היכחדות הדינוזאורים. “הממצא המדויק הזה הוא לא פחות ממדהים”, אומר מאור. “בדקנו אותו בשלוש שיטות סטטיסטיות שונות, אך התוצאות נותרו בעינן. במונחים אבולוציוניים זה שינוי מיידי, ונראה שהקשר בין היעלמות הדינוזאורים להופעת פעילות יומית אצל יונקים הדוק מאוד. בתחילה הופיעו יונקים שפעלו גם ביום וגם בלילה, ובהמשך התפתחו גם פעילי יום מובהקים – שבולט ביניהם האב הקדמון של הקופים.”

“מחקר זה הוא הראשון המציג ראיות חד-משמעיות לכך שיונקים פעילי יום הופיעו רק לאחר היעלמות הדינוזאורים,” מסכמת פרופ’ דיין. “האפשרות לפעול בשעות היום היא ככל הנראה אחד הגורמים לשגשוגם של היונקים עם הסרת שלטון הדינוזאורים, ולהתפתחות מואצת של מגוון רחב של יונקים מאז ועד היום. בנוסף מצביע המחקר על כך שחלוקת זמני פעילות, בדומה לחלוקת משאבים אחרים בטבע, מאפשרת דו-קיום יציב בין מינים שונים.”

למאמר המלא

ראו עוד בנושא באתר הידען:

• עלייתם לגדולה של היונקים
• היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים
• הפרכת שישה מיתוסים אודות הדינוזאורים
• מה הרג את הדינוזאורים?
• כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים
• העופות ניצלו מההכחדה של קרוביהם הדינוזאורים בזכות היכולת לאכול זרעים