כדור אור בשמי מאדים

שביט מעניין יחלוף בשעה 21:27 שעון ישראל סמוך לכוכב הלכת האדום * ניתן יהיה לצפות בו בטלסקופים קטנים ואף במשקפות אך רק מחצי הכדור הדרומי

על ההיערכות של נאס”א ממאדים, מכדור הארץ ומלוויינים ראו הרחבה: נאס”א ערוכה ומוכנה למעבר השביט סיידינג ספרינג ליד מאדים הערב

השביט Siding Spring נתגלה לפני פחות משנתיים, והערב (19.10.14) בשעה 21:27 שעון ישראל הוא עומד לעשות היסטוריה, ולחלוף סמוך מאוד למאדים. ליתר דיוק, הוא עומד לעשות היסטוריה מבחינת אורחים קצרי מועד כמונו, שכל ההיסטוריה המתועדת שלהם אינה אלא הרף עין קוסמי. מבחינתו? זה רק עוד ביקור אחד בסביבת השמש, כמו שהוא עושה בכל כמה מיליוני שנים, ככל הנראה עוד מלפני שכדור הארץ נוצר.

חלון היסטורי

שביטים הם גושים של קרח ואבק הנעים במסלול ענקי ואליפטי מאוד סביב השמש. כשהם מתקרבים אליה ומתחממים, הקרח המפשיר והאבק המשתחרר גורמים להם ליצור סביבם מעין אטמוספרה של גזים, ולהותיר מאחוריהם שובל זוהר של אלפי קילומטרים. אבל חוץ מהמראה מלא ההוד, החוקרים מקווים כי ההצצה הקרובה בשביט תפתח לנו צוהר לתהליכים של ראשית מערכת השמש, ואולי תסייע להסביר מדוע גופים מסויימים הצליחו להתגבש לכוכבי לכת, בעוד אחרים נזרקו למסלולים שונים ומשונים. “אם נחקור את השביט ונלמד את הרכבו ואת המבנה שלו, אנו עשויים ללמוד מכך רבות על האופן שבו נוצרו כוכבי הלכת”, מסביר פרופ’ קרי ליס (Lisse) מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, השותף לחקר השביטים בסוכנות החלל האמריקנית. “חשוב לציין גם שכל חקר השביטים של נאס”א בעבר התמקד בשביטים שנוצרו בחגורת קויפר, חגורת האסטרואידים שמעבר למסלול של נפטון, ולא בשביטים כמו Siding Spring שנוצרו בענן אורט –המרוחק בהרבה. עם הטילים שברשותנו כעת איננו יכולים להגיע לשביטים של ענן אורט, המסלולים שלהם הרבה יותר מדי מרוחקים ומהירים. השביט הזה מגיע אלינו במקום שאנו נבוא אליו, ומעניק לנו תצפית חינם. זה אירוע נהדר בשבילנו”, הוא מסכם.

מבט מקרוב

Siding Spring, הקרוי על שם מצפה הכוכבים באוסטרליה שבו זוהה, יחלוף הערב במרחק של כ-130,000 ק”מ בלבד ממאדים (לנקודה הקרובה ביותר יגיע השביט ב-21:28 שעון ישראל). מכדור הארץ יהיה אפשר להבחין בו בטלסקופים, ואפילו במשקפות שדה, אבל רק מחצי הכדור הדרומי. ואולם, מבחינת האסטרו-פיזיקאים, האירוע הנדיר מתרחש כשלהם יש כרטיסים לשורה הראשונה: לא פחות מחמישה לוויינים חגים כעת סביב מאדים, שלושה של נאס”א, אחד של סוכנות החלל האירופית ואחד של הודו. לחגיגת התצפית יצטרפו גם שני רכבי השטח האמריקנים על פני מאדים, אופורטיוניטי וקיוריוסיטי, שינסו לתעד את האירוע במצלמותיהם. הלוויינים, אגב, אמורים לנוס מייד לאחר האירוע לצדו האחר של מאדים, מחשש כי האבק הרב יזיק למכשיריהם, אבל נקווה שהם יספקו תצפיות נאותות.

מופע חימוםז

ובעוד Siding Spring יחלוף לו הלאה, לחובבי השביטים צפויה בעוד כמה שבועות חגיגה נוספת, כשסוכנות החלל האירופית תשגר מהחללית “רוזטה” את הנחתת “פילאי”, לנסיון ראשון אי פעם של נחיתה על שביט, צ’וריומוב גרסימנקו (Churyomov Gerasimenko). אתר הנחיתה על השביט כבר נבחר, והחללית האם משלימה בימים אלה את התמרונים והבדיקות האחרונות לקראת שיגור הנחתת, המתוכנן ל-14.11. המבצע המורכב הזה אמור להתבצע כ-700 מיליון ק”מ מכדור הארץ, ואם יצליח, הידע שלנו על שביטים יגדל לאין ערוך, ואולי ישפוך אור נוסף גם על ההיסטוריה של כדור הארץ שלנו.

באותו הנושא באתר הידען:
נקבע אתר הנחיתה של הנחתת פיילי (הצמודה לחללית רוזטה) על השביט