שגריר ליטא בישראל וראשי הכנס, שבארגונו שותפה גם חברה ישראלית סיפרו על כך במסגרת כנס ביומד 2012 שהתקיים בשבוע שעבר בת”א. מסתבר שליטא היתה בתקופת ברה”מ האב של מדעי החיים והוקמה בה תשתית לניסויים קליניים שנשמרה ופותחה מאז
כלת פרס נובל פרופ’ עדה יונת, וכן פרופ’ מישל רבל, שניהם ממכון ויצמן ועמם גם רינה פרידור שייסדה וניהלה במשך שנים ארוכות את פרויקט החממות בלשכת המדען הראשי ישתתפו בכנס Life Science Baltics שיתקיים בוילנה בירת ליטא ב-12-14 בספטמבר. כך נמסר באירוע מיוחד שהתקיים במהלך כנס ביומד 2012 שהתקיים בת”א בשבוע שעבר.
שגריר ליטה בישראל דריוס דגוטיס אמר כי היחסים בין ישראל לליטא נמצאים כיום בעידן הטוב ביותר שלהם אי פעם. “אני משרת בישראל שלוש שנים. לפני שלוש שנים התקים ביקור הדדי אחד בשנה של שר ישראלי או ליטאי, עכשיו כבר מתקיים ביקור כל חודש. בשנה שעברה גדל הסחר בין המדינות ב-50% והתיירות ב-62%. גם אנשי עסקים ישראלים גילו את ליטה, המדינה שנמצאת במקום מאוד אטרקטיבי, ומשמשת האב לצפון אירופה, שבפיתוחה מזכירה את אלו של סקנדינביה, מדינה ששמה דגש על הכשרה של צעירים בהייטק. בליטא הוקמה תשתית דור רביעי שמאפשרת לכל אחד להכנס בחינם לאינטרנט מכל מקום. כמעט מחצית מהצעירים שלנו בעלי השכלה גבוהה, חצי מהאנשים מדברים לפחות שתי שפות זרות (לרוב אנגלית ורוסית) ועוד 40% מדברים שפה נוספת אחת.”
פאולוס לוקאוקאס, מארגן אירוע Life Science Baltics תיאר את התפתחותה של ליטא מאז עצמאותה (השלישית) ב-1990, כניסתה לארגון הסחר העולמי, האיחוד האירופי, נאט”ו ואפילו עומדת בקריטריון מאסטריכט לכניסה ליורו (לא שזו מציאה גדולה היום, הוסיף). במחצית השניה של 2013 תוביל ליטא את נשיאות האיחוד האירופי.
“הדבר העיקרי שיש לנו בליטא זה הכשרון האנושי, בדיוק כמו ישראל. אין לנו משאבי טבע. רמת השכלה שלנו הרבה מעל הממוצע האירופי, המיקום שלנו נותן לנו גישה לשוק של האיחוד האירופה, יש לנו עדיין קשרים ויחסים טובים עם מדינות ברה”מ לשעבר – שליש מהיצוא שלנו, ומדברים רוסית, וכמו כן אנחנו חלק ממדינות הים הבלטי – ומדינות סקנדינביה הם שותפי סחר שלנו.
התשתית הפיזית – דרכים, רכבות ושדות תעופה מפותחים מאוד, והדבר נותן לנו הזדמנויות בתחום הלוגיסטיקה. בליטא גם נרשמה חדירת הסיבים האופטיים הגדולה באירופה – 28% והשישית בעולם. רשת נקודות הגישה לאינטרנט הציבורית הדחוסה ביותר באירופהץ קצב האיטננרט המהיר באירופה – בפרט קצב הורדה של 32.4 מגה, ושניים בעולם במהירות ההעלאה – 24.4 מגה, וכן הראשונים בחדירת GSM באירופה – 147%.
בתחום מדעי החיים יש בנו 130 חברות ו-47 מכונים בתחום מדעי החיים – היינו האב בתחום מדעי החיים של ברית המועצות, וזה לפחות הדבר החיובי היחידי שנשאר מהתקופה ההיא. הממשלה השקיעה 400 מיליון יורו ב-5 עמקי מחקר – תשתית וציוד כדי להפוך לאחת ממרכז החדשנות הגדול באירופה
אנחנו מחפשים חברות זרות שישתמשו בתשתית. ומחפשים שותפים באאוטסורסינג, בתשתיות.
הצלחת תעשיית הביוטכנולוגיה הליטאית מתבטאת בהעסקתם של 18 אלף חוקרים בתחומים הללו – במדינה של 3 מיליון תושבים. ליטא גם מומחית בתחום הלייזר העולמי. בכל מרכז מדעי בעולם מוצאים מכשירים מתוצרת ליטה – 10% מהשוק העולמי.
לוקאוקאס מביא דוגמאות לכמה מהחברות שכבר מנצלות את התשתיות וכוח האדם בתחום מדי החיים. אחת מהן היא טבע, שגם תשתתף בכנס, רכשה חברה בליטא – סיקור בייוטק ב-2007. החברה השלישה מאז את הפעילות שלה במופ ובייצור מאז. כיום מתכננת השקעה של 22 מיליון יורו במפעל חדש. תרמו פישר סיינטיפיק – חברה אמריקאית רכשה יצרנית של אנזים בשם REAGEMNT וערכות למחקר בתאים וביומו לקולר. MOOG – חברת ציוד רפואי – השקיעה 4 מיליון דולר בחברה מקומית.
לסיכום אומר לוקאוקאס כי המדינה גם מספקת הטבות במסים, וכוח האדם זול בעשרות אחוזים משאר מדינות אירופה למרות רמתו הגבוהה, וכן מציעה המדינה הטבות למי שיבחר לייצר בליטא.
באירוע בכנס ביומד בת”א השתתפו גם נציגים ממוסדות המחקר. לאיימה מטוולבוציוט (Laima Matuileviciute) ראש מחלקת הפיתוח באוניברסיטה הליטאית למדעי הרפואה מספרת כי המחלקה השתתפה במספר תוכניות מחקר במימון האיחוד האירופי וכיום היא מרחיבה את הקשר עם התעשיה ומחפשת שותפים להעברת טכנולוגיות. “הפרויקט המוצלח ביותר שלנו הי העם יבמ חיפה, החוקרים שלנו חשבו על רעיון זיהוי קול פתולוגי, כלומר זיהוי מחלות מניתוח הקול של המטופל. אנחנו פיתחנו את הרעיון, ביבמ הציעו את הרעיונות הטכנולוגיים, שתי קבוצות חוקרים עובדים ביחד ועכשיו רושמים על זה פטנטים. אין לנו מספיק ידע בהעברה אבל אנחנו משתמשים בידע של יבמ והם כבר דואגים לרישום הפטנט.”
אנו ממוקמים בקובנה בבית החולים המחקרי הגדול באיזור הבלטי הכולל 35 מרפאות בהם מתקיימים ניסויים קליניים עבור חברות מרוסיה, ארה”ב וישראל. האוניברסיטה שלנו, המלמדת בשפה האנגלית, גם מושכת סטודנטים זרים ורבים מהם נשארים בליטא.
בארגון האירוע משתתפות שתי חברות ישראליות – ביופורום וקליידוסקופ. שני בולוק מנהלת פיתוח עסקי בחברת ביופורום, האחראית על התוכנית המדעית וכן על פניה לגורמים ישראלים ובינלאומיים כחלק מהפיתוח העסקי של הכנס, אומרת כי מלבד ההרצאות של פרופ’ יונת ופרופ רבל, יהיו הרצאות רבות בעלות אורינטציה עסקית וכן יתקיימו מפגשים ופורומים שבהם ידובר על דרכים להגברת שיתוף הפעולה בין התעשייה לבין גורמים ממשלתיים. “הכנס מאפשר קרקע פוריה למפגשי B2B ופותח אפשרויות בפני חברות ישראליות המעוניינות בשיתוף פעולה ובשירותים עם המדינות הבלטיות.
הכנס ממומן בכספים מהאיחוד האירופי וגם הממשלה הליטאית מעורבת באירוע. ראש ממשלת ליטא יגיע לאירוע זה וכן נכבדים אחרים מטעם ממשלת הרפובליקה הליטאית. לכנס מתעתדים להגיע אנשי עסקים מכל העולם וכן מדענים, ישראל אשר המדינות הבלטיות רואים בה כמרכז לביומד מתעתדת לשלוח נציגות נכבדה הן מהמגזר העסקי והן מהמגזר המדעי.”
