# עדויות לחיים חוץ ארציים עשויות להימצא במערכות כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים

> האסטרופיסיקאים פרופ' אבי לייב ופרופ' דן מעוז מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת הארווארד מעריכים כי ניתן יהיה לאתר כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים בטכנולוגיה הצפויה להיכנס לשימוש בעשור הקרוב אפילו כוכבים הנוטים למות עשויים לארח עדיין כוכבי לכת נושאי חיים - ואם חיים כאלה קיימים, אנו עשויים לאתר אותם בעשור הקרוב. כך עולה ממחקר תיאורטי של כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים ננסים לבנים. החוקרים מצאו כי ניתן לגלות חמצן באטמוספירה של…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/life-in-plantes-orbiting-white-dwarft-040313
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2013-03-03T00:20:43+02:00
- Modified: 2021-12-25T11:32:05+02:00
- Sections: כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ננסים לבנים
- Topics: טלסקופ החלל ג'יימס ווב

## Article

האסטרופיסיקאים פרופ' אבי לייב ופרופ' דן מעוז מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת הארווארד מעריכים כי ניתן יהיה לאתר כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים בטכנולוגיה הצפויה להיכנס לשימוש בעשור הקרוב אפילו כוכבים הנוטים למות עשויים לארח עדיין כוכבי לכת נושאי חיים - ואם חיים כאלה קיימים, אנו עשויים לאתר אותם בעשור הקרוב. כך עולה ממחקר תיאורטי של כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים ננסים לבנים. החוקרים מצאו כי ניתן לגלות חמצן באטמוספירה של כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים הרבה יותר בקלות מאשר על כוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים כוכב הדומה לשמש. בחיפוש אחר אותות ביולוגיים חייזריים, הכוכבים הראשונים שאנו צריכים לחקור יהיו ננסים לבנים" אומרים פרופ' אבי לייב ופרופ' דן מעוז מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת הרדווארד. המאמר המתפרסם השבוע בכתב העת של החברה האסטרונומית המלכותית הבריטית. כאשר כוכב כמו השמש שלנו מת, הוא מעיף את השכבות החיצוניות שלו אל החלל ומשאיר מאחור ליבה חמה המכונה ננס לבן. גודלו של ננס לבן טיפוסי הוא כגודלו של כדור הארץ. הוא מתקרר לאיטו ומתעמעם במהלך הזמן, אך הוא יכול לשמור על החום מספיק זמן כדי לחמם עולם סמוך למשך מיליארדי שנים. מכיוון שננסים לבנים הרבה יותר קטנים וחוורים מהשמש, כוכב הלכת יצטרך להיות קרוב בהרבה כדי להיות באיזור המאפשר חיים, כלומר מקום שבו מים על פני השטח של כוכב הלכת נמצאים במצב נוזלי. כוכב לכת ניתן ליישוב עשוי להקיף את הננס הלבן כל עשר שעות במרחק של כמיליון וחצי קילומטר (אחוז אחד מהמרחק שבין כדור הארץ לשמש). לפני שכוכב הופך לננס לבן הוא מתנפח ונהיה ענק אדום, בשלב זה הוא בולע את כוכבי הלכת הקרובים ומחסל את החיים בשאר כוכבי הלכת. לפיכך כוכב הלכת צריך להגיע לאיזור החיים החדש לאחר שהכוכב הפך לננס לבן. כוכב הלכת יכול להתפתח משאריות אבק וגז ובכך הוא הופך לעולם מדור שני, או שהוא יכול להגר פנימה ממרחק גדול יותר. אם נמצאים כוכבי לכת באיזור החיים של ננס לבן, נידרש למצוא אותם לפני שנוכל לחקור אותם. שכיחות היסודות הכבדים על פני השטח של ננסים לבנים מעידה על כך ששיעור משמעותי שלהם עשוי להכיל מערכת ובה כוכבי לכת סלעיים. לייב ומעוז מעריכים כי סקר של 500 הננסים הלבנים הקרובים ביותר עשוי להניב לפחות כוכב לכת ארצי אחד הנמצא באיזור המאפשר חיים. הגישה הטובה ביותר למציאת כוכב לכת כזה היא חיפוש ליקויים – כלומר להסתכל על כוכב המתעמעם כאשר כוכב הלכת חולף על פניו וחוסם חלק ניכר מהאור שלו ויעיד בכך על קיומו. חשוב מכך, אנו יכולים לחקור רק את האטמוספרות של כוכבים החולפים על פני השמשות שלהם. כאשר אורו של הננס הלבן יאיר דרך טבעת האוויר המקיפה את דיסקת כוכב הלכת, האטמוספירה תבלע חלק מאור השמש. זה מספיק כדי לאתר טביעות אצבע כימיות שיראו לנו האם האוויר הזה מכיל אדי מים ואולי אפילו אותות לחיים כגון חמצן. האסטרונומים מעוניינים במיוחד במציאת חמצן משום שהחמצן באטמוספירה של כדור הארץ מקורו בתהליך הפוטוסינתיזה בידי הצמחים. אם כל החיים יחדלו על כדור הארץ, האטמוספירה שלנו תתרוקן במהירות מהחמצן שיתמוסס באוקיאנוסים ויחמצן את פני השטח. לפיכך נוכחות של כמויות גדולות של חמצן באטמוספירה של כוכב לכת מרוחק עשויות לרמז על קיום חיים על פניו בזמן אמת. טלסקופ החלל ג'יימס ווב שנאס"א מתכננת לשגר בסוף העשור, צפוי לאפשר לנו לאתר גזים בעולמות רחוקים מעין אלה. לייב ומעוז ערכו הדמייה של נתונים שטלסקופ ג'יימס ווב יראה אם יחקור עולם מאוכלס המקיף ננס לבן. הם מצאו כי הן החמצן והן אדי המים יהיו ניתנים לגילוי בתוך שעות תצפית ספורות. "טלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא התקווה שלנו למציאת כוכבי לכת המכילים חיים בעתיד הקרוב" אומר מעוז. "אף כי ייתכן שכוכב הלכת נושא החיים הקרוב ביותר מקיף כוכב רגיל, כוכב הלכת הראשון שיתגלה עם עדות לחיים עשוי להקיף ננס לבן, וזאת בהסתמך על הטכנולוגיה הקיימת וזו שצפויה בשנים הקרובות.