# לב שסטוב: הפילוסוף שמרד בשלטון התבונה

> פרופ׳ אלכס גורדון חוזר אל חייו של לב שסטוב, הפילוסוף היהודי שהציב את חוויית הסבל והאמונה מול סמכות התבונה, ואת ירושלים מול אתונה.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/lev-shestov-existentialism-athens-jerusalem
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2026-10-16T08:30:00+03:00
- Modified: 2026-10-15T13:05:21+03:00
- Sections: ביוגרפיות, מדע וחברה
- Topics: אלכס גורדון, אמונה ותבונה, אקזיסטנציאליזם, אתונה וירושלים, הגות יהודית, לב שסטוב, פילוסופיה

## Article

פרופ׳ אלכס גורדון חוזר אל חייו של לב שסטוב, הפילוסוף היהודי שהציב את חוויית הסבל והאמונה מול סמכות התבונה, ואת ירושלים מול אתונה. מאת פרופ׳ אלכס גורדון לב שסטוב. צילום: פייר שומוף (Pierre Choumoff), כנראה בשנות ה־20 של המאה ה־20. נחלת הכלל, באמצעות Wikimedia Commons. ## מקייב אל הספרות והפילוסופיה לב שסטוב הוא שם העט של יהודה-לייב שוורצמן, פילוסוף דתי רוסי, אקזיסטנציאליסט וחוקר ספרות. הוא נולד בשנת 1866 בקייב, למשפחתם של יצחק שוורצמן, תעשיין גדול וסוחר מהגילדה השנייה, ואשתו אנה. "אגודת המפעלים של יצחק שוורצמן" שכנה ברובע פודול בקייב, והיקף מכירותיה עמד על שלושה מיליון רובל. היא הייתה ידועה באיכות הבדים האנגליים שרכשה. פודול שימש לאורך ההיסטוריה כרובע היהודי המרכזי של קייב. בני הזוג שוורצמן הקימו את החברה בשנת 1865. משנת 1884 החזיקה המשפחה בחנות הגדולה ביותר בעיר, ומשנת 1892 היה לה גם סניף בקרמנצ׳וג. אביו של לב היה מומחה בולט לכתיבה העברית הקדומה. הוא היה אדם בעל חשיבה חופשית ואופקים רחבים, שהחזיק בדעות מתקדמות למדי. הוא רצה שילדיו ימשיכו את דרכו, אך מעולם לא התעקש על כך. ללב היו שני אחים צעירים וארבע אחיות. הוא למד בגימנסיה השלישית בקייב, אך נאלץ לעבור למוסקבה. הוא למד בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה, ולאחר מכן עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטה הקיסרית על שם סנט ולדימיר בקייב. את לימודיו שם סיים בשנת 1889, כשהגיש עבודה לקבלת תואר דוקטור למשפטים. ועדת הצנזורה של מוסקבה אסרה את פרסום העבודה, "על מצבו של מעמד הפועלים ברוסיה", והחרימה אותה. בשל כך שסטוב מעולם לא קיבל תואר דוקטור למשפטים. במשך כמה שנים התגורר שוורצמן בקייב ועבד בחברה של אביו. במקביל עסק באופן אינטנסיבי בספרות ובפילוסופיה. עם זאת, התברר כי לא קל לשלב בין עסקים לפילוסופיה. בשנת 1895 חלה שוורצמן במחלה קשה (הפרעה עצבית), ובשנה שלאחר מכן נסע לחו"ל כדי לקבל טיפול. בהמשך הפך המיזם המסחרי של אביו ל"קללה משפחתית" עבור הפילוסוף. לא פעם נאלץ להתנתק ממשפחתו, מחבריו ומעבודתו האהובה ולמהר לקייב. שם היה עליו לסדר את ענייני החברה, שהוזנחו על ידי אביו המזדקן ואחיו הצעירים חסרי האחריות. בשנת 1896, ברומא, התחבר לב שוורצמן עם אנה ברזובסקאיה, שלמדה באותה עת רפואה. כעבור שנתיים עברו השניים יחד לברן, ובשנת 1898 חזרו לרוסיה. שסטוב מעולם לא הוטבל ולא זנח את היהדות, גם לאחר שנכנס לנישואים דה-פקטו עם אישה רוסייה אורתודוקסית. את הנישואים האלה הסתיר מאביו במשך שנים רבות. בדרכון הרוסי שלו, בסעיף "דת", נכתב: יהודי. ## המרד בתבונה ובהכרח בשנת 1898 ראה אור ספרו הראשון של שסטוב, "שייקספיר ומבקרו ברנדס". בספר הועלו סוגיות שהפכו לימים למרכזיות ביצירתו של הפילוסוף: מוגבלותו וחסרונותיו של הידע המדעי כאמצעי "התמצאות" של האדם בעולם; חוסר אמון ברעיונות כלליים, במערכות ובתפיסות עולם, המסתירים מאיתנו את המציאות האמיתית על כל יופיה וגיוונה; העלאת חייו הקונקרטיים של האדם לקדמת הבמה, על כל הטרגיות הנלוות אליהם; דחייה של המוסר ה"נורמטיבי", הפורמלי והכפוי, כמו גם של נורמות מוסריות אוניברסליות ו"נצחיות". בעקבות עבודה זו פרסם סדרת ספרים ומאמרים שניתחו את התוכן הפילוסופי ביצירותיהם של סופרים רוסים – פיודור דוסטויבסקי, לב טולסטוי ואנטון צ'כוב. "פילוסופיה של הטרגדיה" הוא מונח מפתח אצל שסטוב, וגם שמה של אחת מיצירותיו המפורסמות (1902). המונח מציין את מרדו של האדם החי והסובל נגד הדיקטטורה חסרת הנשמה של התבונה וההכרח הכללי. בשנת 1905 פורסמה היצירה שהפכה למניפסט הפילוסופי של שסטוב: "אפותיאוזה של תלישות: ניסיון למחשבה א-דוגמטית". היא עוררה מחלוקות חריפות בחוגים האינטלקטואליים של מוסקבה וסנט פטרסבורג, וזכתה לתגובות קוטביות – מהתלהבות ועד דחייה מוחלטת. לדברי שסטוב עצמו, "כל משימתי הייתה דווקא להיפטר אחת ולתמיד מכל סוגי ההתחלות והסופים, המוכתבים לנו בעקשנות בלתי מובנת על-ידי מייסדי כל מיני מערכות פילוסופיות, גדולות כקטנות". ## אמונה, סבל והמסורת היהודית שסטוב ביקר את הגישה הרציונליסטית להבנת העולם והאדם. לדעתו, גישה זו לא יכלה להסביר את ההיבטים הבלתי רציונליים של הקיום האנושי. במסורת הדתית היהודית, ובפרט בתפיסת האל כטרנסצנדנטי, החורג מגבולות התבונה, מצא אפשרות להתגבר על מגבלות החשיבה הרציונלית. הוא פנה לסיפורים תנ"כיים, כגון סיפורי אברהם, איוב ואחרים, כדי להמחיש את רעיונותיו הפילוסופיים. הוא פירש סיפורים אלה לא במובן המילולי אלא במובן קיומי. כך הראה כיצד הגיבורים התנ"כיים מתמודדים עם קשיי החיים ועם שאלות של אמונה וייאוש. במסורת היהודית, ובמיוחד בספר איוב, מצא שסטוב כי הסבל הוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. לדבריו, ניסיונות להסביר את הרוע באופן רציונלי מובילים לעתים קרובות לסבל חדש. שסטוב ביקר את הדוגמטיות והפורמליזם הדתיים, שלדעתו מעוותים לעתים קרובות את המשמעות האמיתית של האמונה. הוא טען כי אמונה אמיתית אינה יכולה להתבסס על הוכחות רציונליות או על ציות לדוגמות, אלא חייבת להיות קשורה לחוויה קיומית אישית. ה"שאלה היהודית" ביצירתו של שסטוב לא הייתה שאלה של זהות לאומית או פוליטית. זו הייתה שאלה פילוסופית, הקשורה להבנת טבע האדם, מקומו בעולם ויחסיו עם אלוהים. שסטוב הודה כי "אין לי מזל עם היהודים". הוא ניסה שוב ושוב למצוא את מקומו בסביבה היהודית, אך קבע במרירות כי "העומדים בראש התנועה הציונית, ובאופן כללי התנועה היהודית, אינם מבינים במיוחד בעבודה תרבותית, ובמיוחד הפילוסופיה זרה להם". ## אתונה וירושלים בחיפושיו הפילוסופיים הסתמך שסטוב על התנ"ך. ממנו שאב טיעונים לטענתו כי אמונה ושכל אינם מתיישבים זה עם זה. הוא ראה את מקור נפילת האדם בכניעתו בפני כוחן של האמיתות המופשטות. שסטוב היה רחוק משיטות הפרשנות הדתיות המסורתיות לטקסטים הקנוניים. הוא הכיר הן בברית הישנה והן בברית החדשה, מבלי לשאוף לנקוט עמדה דתית מובהקת כלשהי. עם זאת, הוא העמיד שוב ושוב את המסורת היהודית-מקראית, על חוויית האמונה הדתית שלה, מול המסורת ההלניסטית, המדגישה את עליונותו הבלתי מעורערת של השכל. הרעיון של חוסר פיוס קיצוני בין התבוננות פנימית להתגלות (אתונה וירושלים) הפך לנושא המרכזי ביצירותיו של שסטוב. הרעיון חוזר מספר לספר: "סמכות המפתחות" (ברלין, 1923); "על כפות המאזניים של איוב. מסע בנשמות" (פריז, 1929); "פרמנידס הכבול" (פריז, 1932); ולבסוף יצירת המופת שלו, "אתונה וירושלים" (פריז, 1938). בשנת 1915 נהרג בחזית סרגיי (1892–1915), בנו של לב שסטוב שנולד מחוץ לנישואים. מהפכת פברואר 1917 לא עוררה בשסטוב התלהבות מיוחדת, אף שהפילוסוף תמיד התנגד לשלטון המלוכה. את מהפכת אוקטובר הוא כינה "ריאקציונרית ורודנית". בשנת 1920 עזב לב שסטוב עם משפחתו את רוסיה הסובייטית ושהה זמן קצר בשווייץ. בשנת 1921 התיישב בצרפת, ושם התגורר עד מותו. ## הגלות בצרפת והביקור בארץ ישראל בצרפת עסק שסטוב ביצירתם של פרמנידס, לותר, פסקל וקירקגור, וכן ביצירת בן זמנו הוסרל (ממוצא יהודי). שסטוב היה חלק מהאליטה האינטלקטואלית המערבית של אותה תקופה: הוא היה בקשר עם הוסרל ועם הוגים נוספים בני תקופתו. הוא גם הרצה באוניברסיטת פריז. רבות מהרצאותיו הוקדשו לדוסטויבסקי, לטולסטוי ולמחשבה הפילוסופית הרוסית בכללותה. בשנת 1936 יצא שסטוב, יחד עם אחותו פניה ובעלה הרמן לובצקי, למסע בן חודשיים בפלשתינה המנדטורית. המסע נערך בהזמנת המחלקה התרבותית של ההסתדרות. שסטוב נשא סדרת הרצאות ביישובים יהודיים, בין היתר בחיפה, בתל אביב ובירושלים. לב שסטוב נפטר בנובמבר 1938 בפריז, במרפאה ברחוב בואלו. ## שאלות ותשובות מי היה לב שסטוב? לב שסטוב הוא שם העט של יהודה-לייב שוורצמן, פילוסוף דתי רוסי, אקזיסטנציאליסט וחוקר ספרות. הוא נולד בקייב בשנת 1866 ונפטר בפריז בנובמבר 1938. מה פירוש "אתונה וירושלים" במשנתו של שסטוב? זהו הניגוד בין המסורת ההלניסטית, המדגישה את עליונות השכל, לבין המסורת היהודית-מקראית וחוויית האמונה שלה. הניגוד הזה הוא הנושא המרכזי ביצירותיו, וזה גם שם יצירת המופת שלו (פריז, 1938). מדוע לא קיבל שסטוב תואר דוקטור למשפטים? עבודתו "על מצבו של מעמד הפועלים ברוסיה" נאסרה לפרסום והוחרמה על ידי ועדת הצנזורה של מוסקבה. האם שסטוב ביקר בארץ ישראל? כן. בשנת 1936 יצא למסע בן חודשיים בפלשתינה המנדטורית, בהזמנת המחלקה התרבותית של ההסתדרות. הוא נשא הרצאות ביישובים יהודיים, בין היתר בחיפה, בתל אביב ובירושלים. ## מקור ביוגרפי [ציר הזמן של לב שסטוב — אגודת לימודי שסטוב באוניברסיטת גלאזגו](https://www.shestov.arts.gla.ac.uk/html/biog.htm) ## עוד בנושא באתר הידען - [וילהלם רייך: המהפכה המינית והגבולות של שחרור האדם](https://www.hayadan.org.il/wilhelm-reich-sexual-revolution) - [בוריס הסן: המדען שקשר בין ניוטון לחברה](https://www.hayadan.org.il/boris-hessen-newton-social-history-science) - [החיים הכפולים של פליקס האוסדורף](https://www.hayadan.org.il/felix-hausdorff-mathematician-paul-mongre) - [עלייתו ונפילתו של הפיזיקאי סמיון שובין](https://www.hayadan.org.il/semyon-shubin-soviet-physicist-stalin-terror) - [יצא לאור ספרו של פרופ' אלכס גורדון: "יהודים אינטלקטואלים, יוצרים והורסים, בפני "השאלה היהודית"](https://www.hayadan.org.il/alex-gordon-jewish-question-after-october-7)