ניצול אור היום לחיסכון בחשמל הוא דבר מתבקש לכאורה, אבל מעט בנייני משרדים עושים זאת
חברת “ניו יורק טיימס” חוסכת אנרגיה בבניין המטה בעל 52 הקומות שלה בעזרת טכנולוגיית התאורה העתיקה בעולם: השמש. החלונות, הנמתחים מן הרצפה עד התקרה מאפשרים לאור השמש לנהור פנימה וחיישנים מעמעמים בהתאם את התאורה המלאכותית בבניין כדי לחסוך בחשמל. בהשוואה לבניינים אחרים בניו יורק, הפחית בניין הטיימס את צריכת החשמל שלו ב-24%, מציין דוח חדש של המעבדה הלאומית האמריקנית על שם לורנס ברקלי (LBNL).
האנרגיה הנצרכת לתאורה, לקירור ולאוורור בניינים בערי העולם גורמת לכ-40% מפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם, גז החממה העיקרי הגורם לשינוי האקלים. הגברת השימוש באור השמש נראית פתרון ברור ומתבקש, אבל מתברר שהפתרון הזה מסובך יותר משנדמה במבט ראשון. בניין מודרני בעיר כמו ניו יורק זקוק לזיגוג שמשות מיוחד המונע בּוֹהַק ולהצללה שתחסום לפחות חלק מאור השמש, כדי שהעובדים בבניין יוכלו לראות את התוכן המוצג במסכי המחשבים שלהם.
למערכת חסכונית באנרגיה נחוצים גופי תאורה ניתנים לעמעום המתכווננים באופן אוטומטי, לא יקרים, עמידים לאורך זמן וקלים לתחזוק, ונחוצות לה גם תוכנות וחומרות מחשב להפעלת גופי התאורה האלה. צריך גם שהמשתמשים בבניין יאהבו את המערכת, או לפחות שתהיה קלה לתפעול לדעתם. התקנת 20 קומות המשרדים של בניין הטיימס באמצעים לשימוש באור יום הייתה “הרכישה הישירה הגדולה ביותר של טכנולוגיות הצללה ותאורה בתולדות ארה”ב,” נכתב בדוח של LBNL.
לפני 35 שנה החל גוּרוּ הבנייה של LBNL, סטיבן זלקוביץ’, להטיף להגברת השימוש באור השמש. אבל מאז המגמה הייתה בכיוון ההפוך דווקא. “לא הצליחו להרחיב את הטכנולוגיה,” הוא אומר ומתכוון לכך שהלקחים שהופקו בבניין אחד לא יושמו בבניינים דומים בערים אחרות.
בניין הטיימס מדגים גם את הקשיים האלה. חברת הניו יורק טיימס עצמה תופסת קצת פחות ממחצית הבניין, ששטחו כ-150,000 מטר רבוע, ולא כל הדיירים האחרים בחרו להשתמש בטכנולוגיה החדשה, שעולה 20 סנט עד דולר אחד למטר רבוע של חלל משרדי.
אבל ההוצאות האלה מביאות לחיסכון. לפי הניתוח של זלקוביץ’, ההשקעה שעשתה חברת ניו יורק טיימס חוסכת לה כ-13,000 דולר בשנה לכל קומה. החזרת עלות הציוד ארכה שלוש שנים, ומאז החברה רק חוסכת. “אין זה רע כלל,” הוא אומר.
ואולם, בגלל בניינים חדשים הנבנים מצפון וממערב, המערכת המשוכללת צריכה להסתגל עכשיו לבוהק הבלתי צפוי מן החלונות החדשים של השכנים. בסופו של דבר, אף על פי שאור השמש נראה קל לניצול, “אתם לא יכולים לקום יום אחד בבוקר ולהחליט שאתם עושים את זה בעצמכם,” כלשונו של זלקוביץ’.
2 תגובות
נועם, הכל תלוי בשמשות. עיקר החום שמספקת השמש מקורו באורך גל לא נראה – אינפרא אדום עד מיקרו גל. ישנן שמשות (למשל ברכבי ב.מ.וו ומרצדס היקרים ובעוד רכבים כיום) שמעבירות בעיקר אור בתחום הנראה ובולעות ו/או מחזירות אור בתחומים ה”מחממים”. אני מניח שבשמשות המדוברות נעשה שימוש בטכנולוגיה מהזן הזה, אחרת איך אתה מסביר את החיסכון שהבניין משיג? (לשיטתך הבניין היה אמור לספוג הפסדים כתוצאה משימוש מוגבר במיזוג-אוויר – צרכן אנרגיה יותר רציני מתאורה).
לקרני שמש יש את תופעת הלוואי שהן גם מחממות, תופעה לא רצויה בקיץ.
האם תאורה מודרנית, שמתמשת בנורות לד שצורכות מעט חשמל, לא עדיפה?