# המסע אל השמש

> נאס"א מתכננת לשלוח גשושית שתבחן את השמש ממרחק של 7 מיליון ק"מ ותנסה לפענח שתי תופעות מסתוריות הקשורות לשמש יורם אורעד ועידן פייביש, גלילאו זה למעלה מ-400 שנה נחקר הכוכב הקרוב ביותר אלינו ממרחק רב מדי, למגנת לבם של המדענים. והנה, לראשונה מתכננת נאס"א לשלוח גשושית שתבחן את השמש ופרמטרים שונים הקשורים בה ממרחק קטן הרבה יותר. במהלך משימתה תבצע הגשושית סדרה של התקרבויות, שבהן תצלול פעם אחר פעם אל…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/journey-to-the-sun-1611081
- Author: גליליאו - מגזין המדע
- Published: 2008-11-16T00:17:26+02:00
- Modified: 2008-11-20T19:24:58+02:00
- Sections: סולר פרוב פלוס
- Topics: השמש, חקר השמש, סולר פרוב פלוס, עטרת השמש

## Article

נאס"א מתכננת לשלוח גשושית שתבחן את השמש ממרחק של 7 מיליון ק"מ ותנסה לפענח שתי תופעות מסתוריות הקשורות לשמש יורם אורעד ועידן פייביש, גלילאו זה למעלה מ-400 שנה נחקר הכוכב הקרוב ביותר אלינו ממרחק רב מדי, למגנת לבם של המדענים. והנה, לראשונה מתכננת נאס"א לשלוח גשושית שתבחן את השמש ופרמטרים שונים הקשורים בה ממרחק קטן הרבה יותר. במהלך משימתה תבצע הגשושית סדרה של התקרבויות, שבהן תצלול פעם אחר פעם אל עבר השמש ותשוב ותתרחק ממנה. בשיא קרבתה, תגיע החללית למרחק של 7 מיליון קילומטרים מפני השמש. מרחק זה שווה לכעשרה רדיוסי שמש בלבד (רדיוסה הממוצע של השמש הוא כ-700 אלף קילומטרים). במרחק כזה, גודלה הזוויתי של השמש יהיה גדול פי 23 ובהירותה גבוהה פי 500 בהשוואה לדמותה הנצפית מכדור-הארץ. מה שיראו משם, מסתבר, אין רואים היום מכאן. תחקור תופעות מסתוריות המשימה, הקרויה גשושית שמשית פלוס (Solar Probe Plus), נמצאת לפי שעה בחיתוליה, ומתוכננת לצאת לדרכה בשנת 2015 ולהסתיים לאחר כשבע שנות פעילות. החללית תנסה לפענח שתי תופעות מסתוריות, שעד כה לא נמצא להן הסבר: האחת היא תופעת הטמפרטורה הגבוהה מאוד של העטרה (Corona), השכבה העליונה של אטמוספרת השמש. הטמפרטורה של הפוטוספרה, שהיא שכבת פני השטח של השמש, היא כ-6,000 מעלות צלזיוס. ההיגיון הפשוט אומר שככל שנתרחק משכבה זו כלפי חוץ, תרד הטמפרטורה. למרבה הפליאה, ההפך הוא שקורה, והטמפרטורה דווקא הולכת ועולה עד שבעטרה היא מגיעה ליותר ממיליון מעלות צלזיוס. אף שחלפו כבר יותר משישים שנה מאז הבחינו חוקרים לראשונה בתופעה זו, עדיין לא נמצא לה הסבר מלא.  התופעה המסתורית השנייה שתנסה החללית להסביר היא ההאצה הבלתי מוסברת של חלקיקי רוח השמש. רוח השמש היא שטף של חלקיקים טעונים הנפלטים מן השמש. מהירות החלקיקים מגיעה ליותר מ-400 ק"מ לשנייה. למרבה ההפתעה, אין כל זכר לקיומה של רוח שמש סמוך לשמש עצמה. בין השמש לבין האזור שבו מובחן שטף החלקיקים המרכיב את רוח השמש קיים כנראה גורם מתווך כלשהו הגורם להאצת החלקיקים, אך עד כה הוא טרם התגלה. כאמור, הגשושית שמשית פלוס תנסה להתחקות אחר גורם זה. חוקרים חושדים שרבים מהחלקיקים המסוכנים הנוצרים במהלך סערות שמש מקבלים את האנרגיה שלהם בעטרה. הגשושית תנסה לצפות בתהליך מסירת האנרגיה בפועל, וכך לאפשר לחוקרים לחזות אירועים שבהם ייפלטו חלקיקים המסכנים את בריאותם ואת בטיחותם של אסטרונאוטים. עזרה מנוגה במקום הימצאותה של החללית בשיא קרבתה אל השמש, תגיע הטמפרטורה שלה לערך גבוה מאוד, של 1,400 מעלות צלזיוס. כדי להגן עליה, היא תצויד במגן חום מיוחד. המגן יהיה חייב גם לעמוד בפני התפרצויות קרינה חזקות ביותר, ששום רכב חלל לא היה צריך לעמוד בהן עד כה. מקור האנרגיה של החללית יהיה, איך לא, השמש בכבודה ובעצמה. החללית תצויד בתאי שמש מקוררים בנוזל, שיספקו לה את האנרגיה החשמלית שלה תזדקק להפעלת מכשיריה. בצלילותיה אל עבר השמש, תסתייע הגשושית שמשית פלוס בכוכב-הלכת נוגה. לאחר כל צלילה, היא תחזור אל קרבת נוגה ואז תשוב ותחזור על עקבותיה אל עבר השמש. באופן כזה יושג רווח נוסף - התקרבות אל נוגה שתאפשר תצפית גם עליה.  בריאיון עם כתב מערכת "גליליאו", עידן פייביש, אמר פרופ' לאון הופמן (Ofman) מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה וממרכז גודארד (Goddard) לטיסות חלל של נאס"א במרילנד: "במהלך משימתה של הגשושית ינוטר האבק הקוסמי המצוי בקרבת השמש, שחלקו כנראה מורכב מאותם חומרים שמהם נוצרה מערכת השמש". כשנשאל על הסכנות הצפויות לגשושית במהלך משימתה, השיב: "קיימת סכנה מאבוקות שמש (Sun Flares) רבות-עוצמה בתחום של קרינת X ומפליטת חלקיקים מסיבית מעטרת השמש - אלה עלולים לפגוע ישירות בציוד הנמצא מעבר לשכבת המגן." בנוגע לתובנות החדשות שעשויות להתחוור במהלך המשימה, אמר הופמן: "התובנות העיקריות יהיו בנוגע לזרימת האנרגיה לעטרה. נוסף על כך, חקר הרכב האבק הקוסמי המצוי סביבה, אפשר שישפוך אור על מערכת השמש משחר היווצרותה".