ג’ון יאנג, שהלך על הירח במסגרת משימת אפולו 16, פיקד על משימת מעבורת החלל הראשונה ב-1981 וביצע ארבע טיסות חלל נוספות, הלך לעולמו בגיל 87
האסטרונאוט האמריקאי ג’ון יאנג הלך לעולמו ביום שישי, 5 בינואר, בעקבות סיבוכים של דלקת ריאות, כך הודיעה אתמול נאס”א.
יאנג היה האדם התשיעי שהלך על הירח, במהלך משימת אפולו 16 בשנת 1972. יאנג טס לפני כן פעם נוספת לירח, ללא נחיתה עליו, במשימת אפולו 10, ולפני כן טס פעמיים למסלול נמוך-ארץ בחלליות ג’מיני. יאנג שימש גם כמפקד משימת מעבורת החלל קולומביה, בטיסה הראשונה של תוכנית מעבורות החלל ב-1981.
לאחר טיסת מעבורת שנייה, יאנג הפך לאדם הראשון שביצע שש טיסות לחלל. הוא גם האדם היחיד שטס ופיקד על ארבע חלליות שונות (ג’מיני, מודול הפיקוד של חללית אפולו, רכב הנחיתה הירחי ומעבורת החלל). יאנג פרש מנאס”א ב-2004, לאחר קריירה בת 42 שנים, במהלכה השלים 835 שעות טיסה בחלל.
“היום, נאס”א והעולם איבדו פורץ דרך” אמר המנהל בפועל של נאס”א, רוברט לייטפוט, בהודעה שפרסמה הסוכנות. “הקריירה המוערכת של האסטרונאוט ג’ון יאנג התפרסה על פני שלושה דורות של טיסות חלל; נעמוד על כתפיו בזמן שאנו צופים אל עבר הגבול האנושי הבא”.
צפו: יאנג משתולל על הירח ברכב הנדידה הירחי
“ג’ון נמנה על קבוצה של חלוצי חלל ראשונים, שגבורתם ומחויבותם אפשרה את הישגיה הגדולים הראשונים של אומתנו בחלל”, הוסיף לייטפוט. “אבל, בלי שהסתפק בכך, תרומותיו הנמרצות המשיכו הרבה לאחר ששת טיסותיו לחלל – שיא עולמי בזמן פרישתו מתא הטייס”.
תחילת דרכו כטייס בצי האמריקאי
יאנג נולד בשנת 1930, ובילדותו, אחד מתחביביו המועדפים היה בנייה של מודלים של מטוסים – רמז ראשון לאהבתו לטיס וחלל. ב-1952 השלים תואר ראשון בהצטיינות יתרה בהנדסת אווירונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה.
לאחר השלמת לימודיו התגייס לצי האמריקאי, ושירת במלחמת קוריאה כקצין בקרת אש בסיפון משחתת. ב-1953 החל באימוני תעופה בבית ספר של הצי, והחל לשרת כטייס ב-1954. במשך ארבע שנים טס על מטוסי קרב מסוג F-9 קוגר ו- F-8 קרוסיידר.
ב-1959 החל לשרת כטייס ניסוי, ובחן מערכות נשק עבור מטוסים שונים. במהלך תקופה זו רשם שני שיאים עולמיים לזמן טיפוס לגובה, 3 ק”מ ב-34.5 שניות, ו-25 ק”מ ב-227.6 שניות, במטוס קרב F-4 פנטום.
הטייס, האסטרונאוט והמנהל לשעבר של סוכנות החלל האמריקאית, צ’ארלס בולדן, אמר ב-2004 כי יאנג, יחד עם האסטרונאוט רוברט “הוט” גיבסון, היה הטייס הטוב ביותר שפגש: “אף פעם לא פגשתי שני אנשים כמותם. כל אחד אחר נכנס למטוס; ג’ון והוט לבשו את המטוס שלהם. הם פשוט מדהימים”.
ב-1961, בעקבות נאומו של נשיא ארה”ב ג’ון פ. קנדי בפני הקונגרס, בו הכריז על יעדו להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום עד סוף העשור, יאנג החליט שהוא רוצה להצטרף למאמץ הנועז. בספטמבר 1962 הוא נבחר לקבוצת האסטרונאוטים השנייה של הסוכנות, שנודעה בכינוי “התשעה החדשים” (The New Nine).
טיסות ראשונות ותקרית סנדוויץ’ החלל
במרץ 1965, יאנג טס לחלל לראשונה כטייס משנה לצדו של גאס גריסום (שנספה באסון אפולו 1 שנתיים מאוחר יותר), במשימת ג’מיני 3, הטיסה המאוישת הראשונה של חללית ג’מיני.
חללית הג’מיני בעלת שני המושבים החליפה את הדור הראשון של החלליות האמריקאיות, מרקורי, שיכלה להכיל רק אדם אחד. חלליות הג’מיני שימשו על מנת לבחון במסלול סביב כדור הארץ את הטכניקות שידרשו עבור משימה לירח, כגון עגינה בחלל ופעילות חוץ-רכבית (“הליכת חלל”).
במשימה שנמשכה 4 שעות ו-52 דקות, גריסום ויאנג לא ביצעו אמנם הליכת חלל או עגינה, אלא רק בחנו את היכולות הבסיסיות של החללית, וכן ביצעו את התמרון המסלולי הראשון עבור חללית מאוישת, בו שינו את גובה המסלול שבו הקיפה את כדור הארץ.
תקרית משעשעת למדי קרתה כשעתיים לאחר השיגור, כשיאנג הוציא מכיס חליפת החלל שלו סנדוויץ’ בקר כבוש. “מאיפה זה הגיע?”, שאל גריסום המופתע. “הבאתי את זה איתי”, ענה יאנג. “בו נראה מה הטעם של זה. מריח, לא?”.
יאנג הבריח את הסנדוויץ’ האסור לטיסה, שנקנה על ידי אסטרונאוט אחר יומיים לפני כן, למרות החשש מפירורים שיתפזרו בסביבה חסרת המשקל ויוכלו להוות סיכון לרכיבים האלקטרוניים שלה, או להיכנס לעיניי הטייסים. ואכן, כשגריסום נגס בסנדוויץ’, הוא אמר: “זה מתפרק. אני הולך לתקוע את זה בכיס שלי”. “זה היה רעיון, בכל מקרה… לא אחד טוב במיוחד”, יאנג השיב לו. “די טוב, אם זה רק היה נשמר ביחד”, ענה גריסום.
מכיוון שאחת ממטרות המשימה הייתה לבחון מזון חלל מיוחד עבור האסטרונאוטים, שהוספה לו שכבת ג’לטין על מנת שלא יתפורר, מספר חברי קונגרס ביקרו את נאס”א בשל תקרית הסנדוויץ’, שכן הם ראו בכך בזבוז כספי ציבור.
יאנג אמנם ננזף על ידי הסוכנות בשל התעלול, אך חזר לטוס לחלל שנה מאוחר יותר, ביולי 1966, כמפקד משימת ג’מיני 10. במהלך המשימה הוא וטייס המשנה שלו, מייקל קולינס, ביצעו עגינה כפולה ראשונה בתוכנית ג’מיני, עם שתי חלליות אג’ינה רובוטיות.
הטיסות לירח – אפולו 10 ו-16
במאי 1969 יאנג טס לעבר הירח בחללית אפולו 10, שביצעה “חזרה גנרלית” לפני הנחיתה הראשונה על הירח של משימת אפולו 11 ההיסטורית, חודשיים מאוחר יותר. בזמן שמפקד אפולו 10 טום סטאפורד ושותפו יוג’ין סרנן נכנסו לרכב הנחיתה הירחי והנמיכו את מסלולם לגובה של כ-15 ק”מ בלבד מעל הקרקע הירחית, יאנג נשאר במודול הפיקוד והמתין לשובם. במהלך החזרה לכדור הארץ, אפולו 10 הגיעה למהירות הגבוהה ביותר אי-פעם עבור רכב מאויש כלשהו – 39,897 קמ”ש.
יאנג הוא אחד משלושת האנשים היחידים שטסו פעמיים לירח, לאחר שחזר אליו באפריל 1972, במשימת אפולו 16. הפעם יאנג שימש כמפקד המשימה, ונחת על הירח ביחד עם שותפו צ’ארלי דיוק.
השניים שהו על הירח במשך כמעט שלושה ימים (71 שעות), וביצעו שלוש הליכות ירח באזור “רמות דקארט“. משימתם הייתה השנייה במשימות אפולו שהייתה מצוידת ברכב הנדידה הירחי, שאפשר ליאנג ודיוק לנסוע למרחקים ארוכים על פני הירח, ולגמוע 26.7 ק”מ בסך הכל. הם החזירו לכדור הארץ 95 ק”ג של דגימות מקרקע הירח.
מפקד מעבורת החלל הראשונה, ועוד משימה אחת אחרונה
יאנג לא הסתפק בנחיתה על הירח, והמשיך לשמש כאסטרונאוט פעיל גם לאחר סיום תוכנית אפולו. בין 1974 ל-1987 כיהן כראש משרד האסטרונאוטים של נאס”א, תפקיד בו היה אחראי על הפעילויות של טייסי סוכנות החלל.
באפריל 1981 חזר לחלל, הפעם כמפקד מעבורת החלל קולומביה, בטיסה הראשונה שלה ושל מעבורת חלל כלשהי, STS-1. זו הייתה הפעם הראשונה שבה רכב חלל שוגר ביחד עם בני אדם בטיסת הבכורה שלו, בלי שביצע טיסות לא-מאוישות לפני כן.
במשימה בת 54 וחצי שעות, יאנג וטייס המשנה שלו בוב קריפן בחנו את מאפייניה השונים של מעבורת החלל קולומביה, והשלימו 133 יעדי טיסה שונים. הם ביצעו, בפעם הראשונה עבור חללית החוזרת ממסלול סביב כדור הארץ, נחיתה אופקית על מסלול טיסה בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.
במשימתו השישית והאחרונה לחלל, STS-9, שימש פעם נוספת כמפקד מעבורת החלל קולומביה, הפעם עם עוד חמישה חברי צוות נוספים. המשימה הייתה הראשונה בה הותקן בסיפון המעבורת מעבדת החלל “ספייסלאב“, בה בוצעו ניסויים שונים בדומה לאלו שמבוצעים כיום בתחנת החלל הבינלאומית. הצוות עבד ללא הפסקה במשמרות בנות 12 שעות, במשך 10 ימים.
המשך שירותו בסוכנות
לאחר החזרה לכדור הארץ, יאנג היה אמור לבצע עוד טיסה לחלל, שביעית במספר, במשימה המקורית להבאת טלסקופ החלל האבל למסלול ב-1986, אך אסון הצ’לנג’ר באותה שנה הביא לדחייתה ל-1990 ולשינוי צוות המשימה.
יאנג המשיך לעבוד במספר תפקידי ניהול שונים בסוכנות, כאמור עד פרישתו בשנת 2004, לאחר 42 שנות שירות, משך הקריירה הארוך ביותר עבור אסטרונאוט.
בראיון שנתן אז ל-Houston Chronicle, אמר יאנג כי בני אדם צריכים לחזור לירח ולהתיישב במקומות אחרים במערכת השמש, אם ברצונם להמשיך לשרוד: “זה בלתי נמנע שיקרו לנו דברים רעים, כמו פגיעת שביט או אסטרואיד, או [התפרצות] על-הר געש. לטוס לחלל זה עסק מסוכן, אבל פשוט להישאר על כוכב הלכת הזה זה גם עסק מסוכן”.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
נפתלי
בדיחה גרועה.
הלך על הירח? יותר מדויק, הלך במדבר נוואדה
“נפטר” אומרים רק על אדם יהודי.