# בניגוד לנצרות ולאסלם ההלכה היהודית מעודדת שימוש בתאי גזע עובריים לצרכי ריפוי

> פרופ' שטיינברג, חתן פרס ישראל, מחבר האנציקלופדיה למדע והלכה, אמר את הדברים בהרצאה מיוחדת בבר-אילן, לרגל קבלתו תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה * לדבריו חקר תאי גזע יסייע במציאת מרפא למחלות קשות כגון פרקינסון, סכרת ועוד

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/jewish-rule-pro-stem-cell-therapy-1306083
- Author: אוניברסיטת בר אילן
- Published: 2008-06-13T00:15:00+03:00
- Modified: 2022-09-10T14:02:31+03:00
- Sections: תאי גזע, תאי הגזע - מוסר ופוליטיקה
- Topics: אוניברסיטת בר-אילן, תאי גזע, תאי גזע עובריים

## Article

פרופ' שטיינברג, חתן פרס ישראל, מחבר האנציקלופדיה למדע והלכה, אמר את הדברים בהרצאה מיוחדת בבר-אילן, לרגל קבלתו תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה * לדבריו חקר תאי גזע יסייע במציאת מרפא למחלות קשות כגון פרקינסון, סכרת ועוד <img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2008/06/Depositphotos_70463771_L-1.jpg" alt="פוטנציאל הריפוי של תאי גזע. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.comפוטנציאל הריפוי של תאי גזע. [איור: depositphotos.com](https://depositphotos.com.%20) "בניגוד לגישה הקתולית, שאוסרת מחקר בתאי גזע עובריים, הגישה היהודית דווקא מתירה מחקר כזה". כך אמר פרופ' הרב אברהם שטיינברג, מנהל המרכז לאתיקה רפואית בבית הספר לרפואה בירושלים וראש המכון לאתיקה רפואית בשערי צדק, שזכה השבוע לתואר ד"ר לשם כבוד מאוני' בר-אילן. פרופ' שטיינברג, שזכה לפני כמה שנים בפרס ישראל לתרבות תורנית על חיבור האנציקלופדיה למדע והלכה, אמר את הדברים השבוע בהרצאה בפני אנשי סגל וסטודנטים בבר-אילן, ערב קבלתו את התואר הנכבד. גישה זו איפשרה לישראל למעשה להיות בחזית המדעית בפיתוח תאי גזע, וכמה מהתגליות הגדולות בתחום נעשו במעבדותיה. שטיינברג הסביר שההבדל בין הגישות בדתות השונות נעוץ בראייה הדתית המתייחסת לעובר כאדם בתוך פרקי זמן שונים מאז ההפריה. בתהליך הפקת תאי הגזע נדרשים החוקרים להשמיד עוברים בני 4-5 ימים. לדבריו, הקתולים מנסים למנוע את המחקר בתאי גזע משום שלפי אמונתם הנשמה נכנסת לגוף ברגע ההתחברות של הזרע והביצית בין אם ברחם או במבחנה. לראייתם, כל ביצית היא אדם בפוטנציה שיש לו את כל הזכויות והשמדתה נחשבת רצח בכל שלב. מנגד, ביהדות ישנן מספר דעות לגיל העובר בעל הזכויות, אך הדעה המקובלת היא 40 ימים. קריטריון שני חשוב המאפשר מחקר בתאי גזע על פי היהדות הוא התנאי שלעובר הנמצא במבחנה אין עדיין את הפוטנציאל להפוך לאדם, והוא אינו מושתל ברחמה של אשה. שתי סיבות אלה מובילות לכך שניתן על פי היהדות להשתמש בעוברים עודפים מהפריות חוץ גופיות. פרופ' אברהם שטיינברג (משמאל) בטקס הענקת תואר ד"ר לשם כבוד בבר אילן, יוני 2008 בהרצאתו תאר פרופ' שטיינברג כיצד מפיקים תאי גזע ואת הפוטנציאל העצום שיש בתאים אלה לצורכי ריפוי מחלות קשות ובהן פרקינסון וסוכרת. "אם נצליח למצוא את המנגנון שאומר לתא הגזע לאיזה תא להפוך, ניתן לבקש ממנו במקרה של הפרקינסון להפוך לתא המייצר דופאמין ובמקרה של סוכרת – תא לבלב המייצר אינסולין", אמר שטיינברג. שטיינברג תומך גם בשיבוט רפואי, שבו משתילים תא של אדם בוגר לתוך ביצית שתוכנה הוצא ממנה, בכדי לגרום לביצית הזו להתחלק. כעבור 4-5 ימים מפיקים את תאי הגזע ומשתילים אותם לאחר השינוי הנדרש בגוף התורם, וכך נחסך הסיכון של דחיית הרקמות. לדבריו החוק הישראלי אינו אוסר על שיבוט לצרכי הפקת תאי גזע לריפוי ובלבד שהעוברים שיווצרו בדרך זו לא יושתלו ברחם. לסיכום, קבע פרופ' הרב שטיינברג כי אם הדבר נועד כדי להציל חיים של מיליוני אנשים, מותר להקריב לשם כך צבירי תאים של עוברים עודפים מהפריות חוץ גופיות, במיוחד כשהם עומדים בשני הקריטריונים - הפקת תאי הגזע לפני גיל 40 יום של העובר ושלא יושתלו ברחם אשה. נכתב ע"י אבי בליזובסקי עבור אוניברסיטת בר-אילן