# השערה: ברירה טבעית בימי הביניים הגבירה את האינטליגנציה של יהודים אשכנזים

> האם ליהודים יש אינטליגנציה ממוצעת גבוהה יותר מלעמים אחרים? נשמע גזעני? גרגורי קוקרן טוען שיש

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/jewish-genome-1007051
- Author: שירות הידען
- Published: 2003-12-15T11:53:34+02:00
- Modified: 2026-10-23T13:06:34+03:00
- Sections: איינשטיין, הגנום האנושי
- Topics: איינשטיין

## Article

האם ליהודים יש אינטליגנציה ממוצעת גבוהה יותר מלעמים אחרים? נשמע גזעני? גרגורי קוקרן טוען שיש הרעיון שלקבוצות אתניות מסוימות, בממוצע, יש אינטליגנציה גבוהה יותר מאשר אחרות, הוא אחד מאותם רעיונות אשר אם ייאמרו בציבור יזכו לתג "גזענות". אך גרגורי קוקרן, מדען הידוע כמורד במוסכמות, מוכן להישמע בציבור עם רעיונות אלו. הוא ציפור נדירה, מדען אשר עובד באופן עצמאי, ללא קשר למוסדות מדעיים. הוא עומד מאחורי גילויים בדבר האתיולוגיה הזיהומית של מחלות אשר עד כה לא נחשבו זיהומיות. בנוסף, הוא טוען שהומוסקסואליות היא תוצאה של זיהום. אולם אפילו קוקרן עלול לחוש פיק ברכיים מהתיאוריה הבאה של עצמו. ביחד עם ג'ייסון הארדי והנרי הארפנדינג, מאוניברסיטת יוטה, הוא יפרסם מאמר בגיליון הקרוב של המגזין Journal of Biosocial Science שבו הוא מסביר כיצד הופיעו קבוצות אתניות שהן חכמות יותר מהאחרות. הקבוצה המדוברת היא של יהודים אשכנזים והתהליך הוא הברירה הטבעית. ## היסטוריה לפני מדע יהודים אשכנזים מצליחים יותר מהממוצע במבחני IQ, עם 15-12 נקודות מעל רמה של 100 נקודות. הם גם תרמו באופן לא פרופורציוני לחיים האינטלקטואליים והתרבותיים של העולם המערבי, כפי שממחישות הקריירות של פרויד, איינשטיין ומאהלר. במקביל, הם גם סובלים יותר מכלל האוכלוסייה ממחלות גנטיות דוגמת טאי-זאקס וסרטן שד. עובדות אלו לא קושרו עד כה. הצלחתם בתחום האינטלקטואלי נתפסה כנובעת מהשפעות חברתיות כמו מתן חשיבות רבה לחינוך. המחלות הגנטיות נובעות מבידוד גנטי, שכן גם כיום נוטים אשכנזים להתחתן בינם לבין עצמם. בעבר הם עשו זאת כמעט ללא יוצא דופן. ד"ר קוקרן, לעומת זאת, חושב שהאינטליגנציה והמחלות הגנטיות קשורות ביניהן. הוא טוען שההיסטוריה הייחודית של האשכנזים הפעילה עליהם לחצים אבולוציוניים ייחודיים אשר יצרו את המצב הפרדוקסאלי הנ"ל. ההיסטוריה האשכנזית מתחילה במרד של היהודים כנגד האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. כאשר מרד זה דוכא, פליטים יהודים גורשו לתפוצות. צאצאיהם של הגולים לאירופה קיבלו את השם אשכנזים. בימי הביניים, יהודים אירופיים סבלו מאפליה משפטית, אשר דחפה אותם למקצועות הקשורים לכספים, דוגמת בנקאות או מיסוי, אשר היו מוקצים או אסורים לציבור הנוצרי. זוהי נקודת ההתחלה של ד"ר קוקרן. קוקרן טוען שכל המקצועות שבהם עסקו האשכנזים היו מקצועות שבהם ישנה חשיבות רבה לאינטליגנציה. כמובן, קשה להוכיח שמידת האינטליגנציה קבעה את מידת ההצלחה בימי הביניים, אך קל יותר להוכיח את הקשר בין השניים במקצועות המקבילים בעת החדשה. כמה מחקרים מצאו שאינטליגנציה, אשר נמדדת על ידי מבחני IQ, קשורה ישירות לגודל המשכורת במקצועות דוגמת בנקאות. מה שניתן לדלות מן הרשומות ההיסטוריות היא העובדה שאשכנזים אשר הצליחו במלאכתם בימי הביניים, גידלו יותר ילדים עד בגרות מאשר אלו שלא הצליחו. כמובן, עובדה זו נכונה גם לגבי שאר הקבוצות האתניות. אך בימי הביניים, הצלחה בחברה הנוצרית אפיינה את האריסטוקרטיה האלימה (אדמות ומלחמות) ולא את המריטוקרטיה השלווה (בנקאות ומסחר). צרפו את שני הדברים - התאמה בין הצלחה לאינטליגנציה והתאמה בין הצלחה לפוריות - ותמצאו את הנסיבות הנכונות להעדפה של גנים של אינטליגנציה גבוהה. השאלות העולות כאן הן, האם גנים כאלה אכן קיימים, ומה בדיוק הם עושים? ד"ר קוקרן חושב שהם קיימים והם בדיוק אותם הגנים שגורמים למחלות המורשות באוכלוסייה האשכנזית. ## הקשר בין אנמיה חרמשית לאינטליגנציה העובדה שקבוצות קטנות ומבודדות הן בעלות נטייה חזקה למחלות גנטיות ידועה לכל. נישואים בין קרובים, רחוקים ככל שיהיו, מקטינים את הגיוון הגנטי ומגדילים את הסיכוי להתרחשותן של מחלות גנטיות מסוימות. אך האופן האקראי שבו מתרחשים התהליכים הגנטיים אמור למנוע העדפה למחלות מסוימות ולגנים מסוימים. במקרה של אשכנזים, טוען ד"ר קוקרן, המצב שונה. רוב המחלות הגנטיות הנפוצות באשכנזים מתחלקות לשתי קבוצות: או מחלות אגירה של שומנים מיוחדים, בשם ספינגוליפידים, בתאי עצב, או מחלות של פגיעה בתהליכי תיקון DNA. לקבוצה הראשונה שייכות מחלות גנטיות דוגמת טאי-זאקס, גושה או נימן-פיק. לקבוצה השנייה שייכת מחלת הסרטן. אין זה נראה מקרי. מה שעוד פחות מקרי הוא העובדה שבכמה מחלות שונות הבעיה היא באותו הגן, אך המחלה נבדלת בסוג שונה של מוטציה. חוסר מקריות זה מצביע על תהליך של בחירה טבעית ושימור הגן. אמנם, מצב זה אינו מסביר כיצד אבולוציה יכולה להעדיף מחלות, אך יש עדויות אחרות להעדפה דווקא של הפגום. שחורים תושבי מערב אפריקה, ושחורים מצאצאי אזור זה, הם בעלי סיכוי גבוה יחסית לחלות במחלה בשם אנמיה חרמשית, מחלה שנפוצה במיוחד באוכלוסיות אלו (והיא שכיחה גם באזורים מלריים אחרים, כמו הים התיכון והודו). האנמיה מתפתחת בתאי דם אדומים אשר מכילים סוג מסוים של המוגלובין, החלבון הנושא חמצן. אך המחלה קיימת רק באלו אשר נושאים שני עותקים של אותו הגן (עותק אחד מהאם ואחד מהאב). אלו הנושאים עותק אחד הם חסרי סימפטומים, אך במקביל, הם מוגנים ממחלת המלריה, הרווחת באזור זה של העולם. ועל כן, טוענת התאוריה, הלחץ להשאיר עותק אחד של הגן על מנת למנוע את מחלת המלריה מאזן את הלחץ הגנטי להעלים את הגן אשר עלול לגרום לאנמיה. באופן זה נותר הגן מבלי להתפשט או להתמעט. ד"ר קוקרן טוען שמנגנון דומה פועל אצל יהודים אשכנזים. גנים אשר מעודדים אינטליגנציה בעותק בודד יוצרים מחלה כשהם מופיעים בשני עותקים. תזה זו אינה חזקה כמו התזה בנוגע לאנמיה החרמשית והמלריה מכיוון שהוא לא הוכיח שהגנים היוצרים את המחלה אכן משפיעים על אינטליגנציה. מחלות אגירת הספינגוליפידים, טאי-זאקס, גושה ונימן פיק, כוללות צמיחת יתר של אזורים מסוימים המחברים בין סיבי עצב. גידול מוגזם של אזורים אלו (כפי שיוצרים שני עותקים של הגן) הוא פתולוגי לחלוטין. אך ייתכן שעותק בודד של אותו הגן, וגידול חלקי של אזורים אלה עשויים לשפר אינטליגנציה. אכן, במקרה של מחלת גושה, בוואריאנט הבודד, שבו מגיעים החולים לגיל הבגרות, נצפתה אינטליגנציה גבוהה מהממוצע. מרפאה ישראלית אשר עוסקת בטיפול בחולים במחלת גושה מדווחת על מספר גדול של מהנדסים, מדענים, רואי חשבון ועורכי דין בקרב מטופליה, בשיעור גדול מזה שבשאר האוכלוסייה. ## מבחן התחזית מה הקשר בין פגיעה במנגנון תיקון DNA לבין אינטליגנציה? לא ברור, וזוהי גם הנקודה החלשה ביותר בתזה, על אף שעדות שהגיעה לאחרונה מצביעה על האפשרות שהגן המדובר קשור להתפתחות ההתחלתית של המוח. אך לתזה יש גם נקודה חזקה: היא טוענת שאנשים עם גן בודד של טאי-זאקס, גושה, או נימן-פיק אמורים להיות חכמים יותר מהממוצע. ד"ר קוקרן ושותפיו טוענים שבעלי הגן הבודד יקבלו ציון גבוה בממוצע ב-5 נקודות IQ מהממוצע. אם תחזית זו תאושש במבחנים, היא תחזק את הרעיון שניסוי שיצרו הנסיבות והטבע בגנטיקה הפך את האשכנזים לחכמים יותר, אך במחיר כבד. מחקר המשך מ-2014, שפורסם ב-Nature Communications ובו נותחו 128 גנומים שלמים של יהודים אשכנזים, מצא שהאוכלוסייה האשכנזית עברה לפני כמה מאות שנים צוואר בקבוק גנטי חד, של כ-350 אנשים בלבד. ממצא זה סותר את טענת מחברי המאמר על העדר צוואר בקבוק, והוא תומך בהסבר המסורתי שלפיו שכיחותן של מחלות גנטיות באשכנזים נובעת מבידוד גנטי ([Carmi ואחרים, 2014](https://doi.org/10.1038/ncomms5835)). הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2014 שהגיע למסקנה שונה בנוגע להסבר שהוצע לשכיחות המחלות הגנטיות באשכנזים. ## שאלות ותשובות ### מהי ההשערה של גרגורי קוקרן על האינטליגנציה של יהודים אשכנזים? לפי קוקרן ושותפיו, ההיסטוריה הייחודית של יהודי אשכנז יצרה לחץ של ברירה טבעית שהעדיף אינטליגנציה גבוהה. לטענתם זה הסביר את הציונים הגבוהים של אשכנזים במבחני IQ, בממוצע 12 עד 15 נקודות מעל 100. ### מדוע, לפי ההשערה, הברירה הטבעית העדיפה אינטליגנציה בקרב האשכנזים? בימי הביניים אפליה משפטית דחפה יהודים אירופיים למקצועות כספיים כמו בנקאות, שבהם האינטליגנציה חשובה. אשכנזים שהצליחו במקצועות אלה גידלו יותר ילדים עד בגרות, ולכן גנים של אינטליגנציה גבוהה הועדפו. ### מה הקשר בין מחלות גנטיות כמו טאי-זאקס וגושה לבין אינטליגנציה? קוקרן טוען שהגנים שגורמים למחלות אלה, כשהם מופיעים בשני עותקים, מעודדים אינטליגנציה כשהם מופיעים בעותק בודד. הוא מציין שבמטופלי גושה בישראל יש שיעור גבוה במיוחד של מהנדסים, מדענים, רואי חשבון ועורכי דין. ### מהי אנמיה חרמשית ומדוע היא משמשת דוגמה בהשערה? אנמיה חרמשית היא מחלה של תאי דם אדומים שפורצת רק אצל מי שנושא שני עותקים של הגן. נושאי עותק אחד מוגנים ממלריה, ולכן הגן נשמר באוכלוסייה, ולטענת קוקרן מנגנון דומה פועל אצל האשכנזים. ### האם ההשערה הוכחה? לא. לפי הכתבה, קוקרן לא הוכיח שהגנים הגורמים למחלות אכן משפיעים על אינטליגנציה, והחיזוי שלו, שנושאי גן בודד ישיגו בממוצע ציון גבוה ב-5 נקודות IQ, עדיין צריך להיבדק. כתבה משלימה: גם בכתבה [סרט תיעודי ספרדי: בדיקות DNA מצביעות על מוצא יהודי ספרדי של כריסטופר קולומבוס](https://www.hayadan.org.il/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97%d7%95-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%91) מוצגת טענה גנטית על מוצא יהודי. גם הטענה ההיא שנויה במחלוקת, כי היא הוצגה בסרט תיעודי ולא פורסמה במאמר שעבר ביקורת עמיתים. ## עוד בנושא באתר הידען - [אשכנזים על דרך המשי](https://www.hayadan.org.il/origin-of-ashkenzim-1910184) - [מחקר גנטי מעמיק באתר קבורה יהודי בגרמניה שופך אור על הקהילות האשכנזיות מהמאה ה-14](https://www.hayadan.org.il/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%a0) - [נמצא גן חדש שמגביר את הסיכון לסכיזופרניה אצל אשכנזים](https://www.hayadan.org.il/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%93%d7%a8%d7%91%d7%a1%d7%99-%d7%96) - [מאגר מידע על המחלות הגנטיות הנדירות בישראל ומיזם אמנותי בשם "נדירות"](https://www.hayadan.org.il/282369) - [תרופה הניתנת לחולי גושה חוסמת את שכפול נגיף הקורונה בתא](https://www.hayadan.org.il/a-drug-given-to-gaucher-patients-blocks-the-replication-of-the-corona-virus-in-the-cell-2405206)

## שאלות ותשובות

### מהי ההשערה של גרגורי קוקרן על האינטליגנציה של יהודים אשכנזים?

לפי קוקרן ושותפיו, ההיסטוריה הייחודית של יהודי אשכנז יצרה לחץ של ברירה טבעית שהעדיף אינטליגנציה גבוהה. לטענתם זה הסביר את הציונים הגבוהים של אשכנזים במבחני IQ, בממוצע 12 עד 15 נקודות מעל 100.

### מדוע, לפי ההשערה, הברירה הטבעית העדיפה אינטליגנציה בקרב האשכנזים?

בימי הביניים אפליה משפטית דחפה יהודים אירופיים למקצועות כספיים כמו בנקאות, שבהם האינטליגנציה חשובה. אשכנזים שהצליחו במקצועות אלה גידלו יותר ילדים עד בגרות, ולכן גנים של אינטליגנציה גבוהה הועדפו.

### מה הקשר בין מחלות גנטיות כמו טאי-זאקס וגושה לבין אינטליגנציה?

קוקרן טוען שהגנים שגורמים למחלות אלה, כשהם מופיעים בשני עותקים, מעודדים אינטליגנציה כשהם מופיעים בעותק בודד. הוא מציין שבמטופלי גושה בישראל יש שיעור גבוה במיוחד של מהנדסים, מדענים, רואי חשבון ועורכי דין.

### מהי אנמיה חרמשית ומדוע היא משמשת דוגמה בהשערה?

אנמיה חרמשית היא מחלה של תאי דם אדומים שפורצת רק אצל מי שנושא שני עותקים של הגן. נושאי עותק אחד מוגנים ממלריה, ולכן הגן נשמר באוכלוסייה, ולטענת קוקרן מנגנון דומה פועל אצל האשכנזים.

### האם ההשערה הוכחה?

לא. לפי הכתבה, קוקרן לא הוכיח שהגנים הגורמים למחלות אכן משפיעים על אינטליגנציה, והחיזוי שלו, שנושאי גן בודד ישיגו בממוצע ציון גבוה ב-5 נקודות IQ, עדיין צריך להיבדק. כתבה משלימה: גם בכתבה סרט תיעודי ספרדי: בדיקות DNA מצביעות על מוצא יהודי ספרדי של כריסטופר קולומבוס מוצגת טענה גנטית על מוצא יהודי. גם הטענה ההיא שנויה במחלוקת, כי היא הוצגה בסרט תיעודי ולא פורסמה במאמר שעבר ביקורת עמיתים.