הנציבות האירופית הכריזה על בחירתו של “מיזם מוח האדם” (Human Brain Project) כאחת משתי “ספינות הדגל” של טכנולוגיות עתידיות. המיזם יאגד מאמצים אירופיים למתן מענה לאחד האתגרים הגדולים של המדע המודרני: הבנת מוח האדם.
הנציבות האירופית הכריזה על בחירתו של “מיזם מוח האדם” (Human Brain Project) כאחת משתי “ספינות הדגל” של טכנולוגיות עתידיות. המיזם יאגד מאמצים אירופיים למתן מענה לאחד האתגרים הגדולים של המדע המודרני: הבנת מוח האדם.
מיזם מוח האדם נועד לאחד את הידע על המוח, המתקבל מגישות מחקר מתקדמות שונות, ולאפשר בניית מודלים של פעילויות המוח בעזרת מחשבי-על רבי עוצמה. המודלים אמורים לאפשר הבנה טובה יותר של המוח ומחלותיו, ובד בבד יאפשרו פיתוח של טכנולוגיות מיחשוב עוצמתיות ורובוטיקה חדשנית מושרית-מוח. הנציבות האירופית תמכה בחזון המבוטא במיזם, ובחרה בו כאחד משני המיזמים שבהם תתמוך, במסגרת התוכנית להקמת “ספינות דגל” אירופיות של טכנולוגיות חדשניות.
מיזם מוח האדם מתוכנן לפעול במשך עשר שנים (2023-2013), תוך כדי שילוב של יותר מ-80 אוניברסיטאות ומכוני מחקר באירופה ומחוצה לה. כלל התקציב המשוער למיזם אמור בסופו של דבר להסתכם ב-1.19 מיליארד אירו, ממקורות שונים. המיזם יתואם במכון הטכנולוגי של לוזאן (EPFL) בשווייץ, על-ידי חוקר המוח פרופ’ הנרי מרקרם, יחד עם פרופ’ קארלהינץ מאייר מאוניברסיטת היידלברג בגרמניה, ופרופ’ ריצ’רד פרקוביאק מהמרכז הרפואי ואלואה ואוניברסיטת לוזאן שבשוויצריה.
מדענים ישראליים משתתפים במיזם מראשיתו, עובדה המעידה על מעמדו הגבוה של מחקר המוח הישראלי בחזית המחקר העולמית. פרופ’ מרקרם עצמו הוא בוגר מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לנוירוביולוגיה במכון. פרופ’ מרקרם כיהן כפרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע בטרם עבר ללוזאן.
למדענים הישראליים המשתתפים במיזם בשלב זה עשויות להצטרף קבוצות מחקר נוספות, בעקבות קול קורא שהמיזם יפרסם. המתאמים המדעיים של החלק הישראלי במיזם הם חוקרי המוח פרופ’ עידן שגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן למדע. ד”ר מירה מרקוס-קליש מאוניברסיטת תל-אביב תתאם את כריית המידע.
המחקר בת”א, בהובלת ד”ר מירה מרקוס-קליש ובשיתוף חוקרים בעלי שם עולמי, יתמקד בפיתוח כלים ייעודיים לכריית מידע וניתוחו תוך הקפדה על שיעור טעויות נמוך. כלים אלו ישמשו לנתח מגוון רחב של פרמטרים ונתונים הקשורים במוח, במטרה לאפשר איפיון, איבחון וטיפול יעיל במחלות נוירולוגיות שונות.
בנוסף, אוניברסיטת תל אביב תיקח חלק פעיל בנושאי מחקר נוספים במיזם המוח האנושי, לדוגמא בתחום החינוך באמצעות ביה”ס סגול למדעי המוח ובנושאי מחקר אחרים, במענה לקולות הקוראים שיפורסמו במהלך הפרויקט.
במכון ויצמן מוסיפים כי בחירתו של מיזם מוח האדם כ”ספינת דגל” של אירופה בתחום הטכנולוגיות העתידיות היא תוצאה של הכנה מאומצת שנמשכה יותר משלוש שנים, ובחינה מדוקדקת רב-שלבית על-ידי ועדות עצמאיות, שנבחרו לשם כך על-ידי הנציבות האירופית. בחודשים הקרובים ינהלו שותפי המיזם מו”מ עם הנציבות האירופית לשם סיכום ההפעלה של המיזם בשנתיים וחצי הראשונות שלו (“תקופת ההרצה”, שתמשך עד לאמצע 2016). המיזם אמור להתחיל לפעול בשלהי 2013.
39 תגובות
ספקן, מצחיק שמצד אחד אתה פוסל בהינף יד את הרעיונות של קורצווייל אך מצד שני אומר שלא תיגע בספרים שלו בהם הוא מסביר בצורה מפורטת את טיעוניו ועל מה הם מבוססים.
תמשיך לחיות באשליות שאתה כביכול יודע על מה אתה מדבר, אתה לא.
מסתבר שישנם אנשים לא פחות חכמים ואינטיליגנטיים ממך שדווקא כן לוקחים אותו ברצינות:
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3593234,00.html
מנחה היקום.
בעניין ספרו של קורצוויל. לא קראתי אף אחד מספריו, גם לא אקרא כי ספרי סיינס פיקשן לא מעניינים אותי עד כדי כך. אבל אתייחס למה שטענת בדבריך כאל תיאור נאמן של דבריו. אמרת , פחות או יותר, שניתן לקיים העתק מושלם דיו במערכת דיגיטלית של אינפורמציה שמאוכסנת במוח. בדברים אילו יש אי הבנה יסודית של המצב, שכן אחת הבעיות, אולי הבעיה הקשה ביותר, היא היכולת הטכנולוגית להעביר מידע מדוייק ממקום אחד , המוח, למקום שני ,המערכת הדיגיטלית.
עד היום טכניקות העתקה , למשל fMRI, מפגרות פיגור ענק אחר ההעתקה המושלמת שקורצוויל טוען שהיא ישימה. לאמר בבטחון שהעתקה כזו ישימה תוך מאה שנה זו התרברבות.
עניין אחר שלא נוגע לקורצוויל אבל ממחיש את היומרות של אינטליגנציה מלאכותית וכשלונן במשך 50 השנים האחרונות. יש סרט סיינס פיקשן קלסי שניקרא אודיסיאה בחלל 2001. בסרט הזה תואר רובוט ששמו האל שמסוגל לתפוס מושגים בדומה לבני האדם, אני מניח שבמאי הסרט קובריק תיאר דיעה רווחת בשנת צילום הסרט , בערך לפני 50 שנה. היום מקץ 50 שנה בקירוב לא הצלחנו לייצר שום רובוט שמתקרב ביכולת התפיסה שלו לזו של האל. פה לא מדובר בחוות דעת של מישהו, יהיה גאון ככל שיהיה, פה מדברות העובדות : יומרה של חלק מהמדענים לגבי יכולות פיתוח של אינטליגנציה מלאכותית מול חוסר הצלחה ברור בתום 50 שנה.
מנחה היקום
תגובה שלי אליך של מספר שורות לא ניקלטה משום מה במערכת. באותה תגובה הסתייגתי ממומחיותו של קורצוויל מכיוון שיש פער ענק בין הישגיו ומומחיותו המוכחת לבין טענותיו מרחיקות הלכת שלא מגובות בשום מבחן מעשי שלו.
מנחה היקום.
קורצוויל הוא דמות מושכת לחובבי פנטזיות, כי מצד אחד הוא מדען מחשב – פחות או יותר – ומצד שני הוא חוטא בפינטוזים מרחיקי לכת. אז אנשים רבים חושבים כך, אם הוא מדען מחשבים נערץ הרי גם הפינטוזים שלו מבוססים ; ובכן, זה היקש מוטעה. כל עוד הוא מיישם רעיונות ארציים, אף אחד מהם לא מדהים במיוחד, זה בסדר; ברגע שהוא מדבר על רעיונות מרחיקי לכת צריך להתייחס מאוד בספקנות לגבי תקפותם.
למה הדבר דומה ? נניח שיש לנו מומחה עולמי לחיזוי מזג האוויר שכל הקריירה שלו היא חיזוי מזג אוויר של עד שבוע מראש . ונניח שאותו מומחה כותב היום 5 ספרים שבהם הוא טוען שהטכניקות של חיזוי מזג אוויר מאפשרות חיזוי של מזג אוויר שנה מראש. האם תאמין לאותו מומחה עולמי או תעדיף את הדעה המקובלת שלא ניתן לחזות בוודאות מספקת חיזוי של יותר מאשר שבועיים מראש (בגלל האופי הכאוטי של שינויי מזג אוויר) ?
לספקן. ריי קורצוויל חושב בדיוק הפוך ממך. להערכתו קריאה של מוח האדם,כולל זכרונותיו אישיותו הכוללת, ואיפסונו לצרכים של העתקה או שדרוג או כל צורך אחר, הם דברים שיקרו עוד במאה הזו.
מכיוון שטענתו מגובה במעשים רחבי היקף במהלך חייו שלו, ומנומקים היטב בספרו האחרון, אני נוטה לקבל את עמדתו על פני עמדתך
everybody entitled their own opinion but not their own facts..
“אולי את יכולה לעורר רושם על הדיוטות שיתרשמו מהניסוח הרהוט שלך, אבל זה לא יותר מרושם כוזב”
מעניין, זה בדיוק מה שחשבתי על התגובה שלך.
קמילה
אני מתייחס כאן לדבריך שבאו כתגובה למה שכתבתי ב- 29 ינואר. אין לי זמן להכנס לפרטים, מאוד אפשרי שגם לא יהיה לי זמן בעתיד.
מה שאני יכול לאמר כרגע הוא שאני עומד בתוקף על הערכת המצב שלי לגבי הביזבוזים העצומים שיהיו במתווה של המיזם (כפי שמפורט בפיסקה השלישית של המאמר כאן).
מי שטוען שיוכל עשות סימולציה בעלת ערך ישיר של מוח האדם, מפנטז גם אם קוראים לו פרופסור עידן שגב, וגם אם הוא קיבל המון כסף כדי לבנות סימולציה כזו ל- 10 השנים הקרובות. גילוייים פרקטיים שיהיו לו, אם בכלל, לא יהיו ישירים אלא שיוריים (מה שניקרא לעיתים תוצאות SPIN-OFF ). אבל אותם גילויים יכולים להיות מושגים בתקציבים זעירים יחסית ובזמנים קצרים יותר — אם יהיו ממוקדים בבעיות פשוטות (מהסוג שהזכרתי בתגובתי הקודמת).
אשר לטענה שלך המבקרת את האבחנה שלי לגבי כשלון מוחץ בעניין ציפיות העבר לגבי אינטליגנציה מלאכותית. הביקורת שלך היא קישקוש ברמות. אולי את יכולה לעורר רושם על הדיוטות שיתרשמו מהניסוח הרהוט שלך, אבל זה לא יותר מרושם כוזב. אינטליגנציה מלאכותית הועלתה לפני כ- 50 שנה כאפשרות ריאלית , היומרה הייתה שניתן באצעות מחשבים לעשות סימולציה של אינטליגנציה אנושית מעבר לתיפקודים נמוכים (הזכרתי כמה תיפקודים נמוכים כאילו בתגובתי מ- 29 בינואר כאשר הזכרתי רובוטים לעבודות בית).
מסתבר שכל המאמצים שהשקיעו ב- 50 השנים הנ”ל העלו חרס, זזו רק כמה מילימטר (למשל מכונת שחמט, או טייס מלאכותי), אילו פונקציות נמוכות (!!) שהצליחו רק לאחר השקעת כסף רב בכמויות. לא רק זאת, אפילו רובוטים עם התיפקודים הנמוכים מהסוג שהזכרתי בתגובתי מ- 29 ינואר טרם ניבנו, מה שמוכיח עד כמה אנו רחוקים מפתרונות של ממש באינטליגנציה מלאכותית. בעינייך הכשלון המוחץ הזה ביומרות של אינטליגנציה מלאכותית, לא מוכיח כלום. טוב, כנראה שאת לא יכולה להסיק מסקנות ומעדיפה להמשיך ולהתבשם מפנטזיות.
ראי עוד מה שכתב ירון בתגובות למאמר הזה, ראי גם מה שאמר אהוד בתגובה שלו למאמר אחר (לא זוכר איפה). הם די קרובים ברוחם למה שאמרתי כאן (לפי זכרוני — אהוד דיבר על כך שמודלים מתמטיים טובים יש רק למערכות מצומצמות מאוד כגון פיסיקה, לגבי מערכות ביולוגיות הם לא אפקטיבים).
הייתי יכול להוסיף עוד אבל אין לי זמן. מצטער אם פה ושם יש לי טעויות ניסוח.
יש זכר אחרי, אני מנסה לעקוב אחריך אבל לא ממש מצליח, שורה תחתונה מה הטענה שלך ?
נכון שאדם (כמו כל אורגניזם אחר) פולט קרינה מסוגים ותדרים שונים בזמן שהוא חי, נגיד שהקרינה הזו לא מתפזרת ודועכת, ונגיד שהיא לא הייתה נבלעת תוך זמן קצר בכל רעשי הרקע מסביב, ונגיד שיהיה אפשר לפענח אותה ולדעת מתוכה בעוד 1000 שנה המון על הבן אדם בזמן שהוא היה בחיים:
איך הוא נראה (גלי אור) , מה הוא חשב (הקרינה האלקטרומגנטית מהמוח) , מה הוא אמר (גלי הקול) …… וכו’, נו ו…. ?
אז תוכל לדעת עליו כמעט כל דבר לגבי התקופה בה הוא היה בחיים, מה לגבי מותו והלאה ? הרי מהרגע שהגוף מת ומתפרק באדמה הוא מפסיק מן הסתם לפלוט את כל הקרינות האלו, לא ניתן יותר לפענח לגביו שום דבר מנקודה זו והלאה.
האם אנחנו מסכימים ?
מישהו, אני לא דיברתי על הנשמה, וגם לא איכפת לי מה חשב מישהו,
גלעד, לא הסתבכתי בשום דבר, ואין לי עניין משום סוג מיסטי, מיתי, דתי, מאגי. בפשטות הצבעתי על משהו שלדעתי גם אם עד כה לא זכה לבירור מוכרח להיות קיים, ולא נראה לי שדבריכם הפריכו את דברי. העובדה שקרינה אלקטרומגנטית נפלטת מהאורגניזם, ולכן יש לה סיכויי שרידה לזמן ארוך, אותה נחוץ להפריך כדי להפריך את דברי.
קמילה, לא רק קרינת חום נפלטת מהאורגניזם. לגבי המידע שאפשר להפיק ממנה, כדאי לשחזר בקצרצרות את התפתחות הפקת המידע מקרינת הכוכבים: בעבר רחוק – רק אור,והיום גם תכונות חימיות של הכוכבים, מסלוליהם המדוייקים, מסלולי לויניהם, תהליכים פיזיקלים המתרחשים בהם ועוד. מה יהיה אפשר להפיק מהקרינה הקלושה של האורגניזם אני לא יכול לומר, אבל נראה לי שכולנו בטוחים שבעוד מאה שניםהטכנולוגיה שתהיה מצויה אי פאשר לנחש אותה.
יזא”ה
המידע שניתן להפיק מהקרינה שנפלטת מאורגניזם היא בעיקר הטמפרטורה הכללית שלו ואולי מידע מסויים על המרכיבים הכימיים העיקריים שהוא מכיל. זה מידע מצויין בעיקר לצילום תרמי ואולי אפשר לדעת ככה למי יש חום גבוה ואז לתפוס ממנו מרחק לפני שמתקרבים ונדבקים ממנו, אבל לא נראה לי שלכך התכוונת, נכון? בכל אופן המח האנושי הוא כלי די גרוע לזיהוי קרינה כזו כי רובה ככולה נפלטת בתחום התת-אדום כך שקרינה זו אפילו אינה מגיעה אל המוח דרך החיישנים הידועים שקיימים אצלנו (עינ יים וכד’). אתה כמובן יכול להפליג בדמיון ולהציע שאולי יש לנו איבר חוש שעדיין לא גילינו ושמזהה קרינה באורכי גל אלה אבל זו תהיה הצעה מאוד מאוד לא סבירה לאור הידע העצום שיש לנו על יכולת החישה של אורגניזמים ככלל ושל בני אדם בפרט.
יהיה טוב אם תנסה לענות באופן פרטני לשאלות ששאל אותך גלעד בתגובתו למעלה.
יש זכר אחרי המוות,
אני לא מבין למה אתה מסתבך.
כדי להשאיר רישומים אלקטרומגנטיים מאוד אמינים של קיומך כאן, כל שעליך לעשות זה להצטלם בתמונות סטילס, וידאו, להגיב בפייסבוק, ולכתוב כל מיני דברים באתרים וירטואליים נוספים.
אה, בעצם אני מניח שאתה כבר עושה זאת 🙂
“לדעת מה אותו אדם חשב לאחר מותו”
התכוונתי לדעת לאחר מותו מה הוא חשב, בזמן שהיה חי.
כמו כן תצתרך למצוא דרך להעביר את החיישן הרגיש לגלאקסיה רחוקה מהר יותר ממהירות האור על מנת להספיק לקלוט את האותות (שמהירותם מהירות האור) שיצאו ממוחו של אותו אדם בזמן שעוד היה בחיים.
קראתי, ועדיין אני לא מבין איך זה קשור לנשמה ?
המוח משדר קרינה אלקטרומגנטית בעוצמה כל כך נמוכה (אלפיות המיליוולט) שרק מכשירים שצמודים לגולגולת מסוגלים לקלוט אותה, לאחר מכן היא מתפזרת בצורה שווה (סימטרית) לכל הכיוונים כך שאחרי מספר מטרים היא כבר מתערבבת לגמרי עם רעשי הרקע ולא ניתן להשתמש בה.
אז נגיד ויהיה אפשר (וזה לא רק בתאוריה, ישנם מחקרים שכבר התקרבו לזה) לתרגם את הקרינה הזו למחשבות שאותו אדם חושב, כיצד תוכל לנצל זאת לאחר מותו ?
נגיד ותמצא דרך לבנות חיישן סופר-רגיש שמסוגל לקלוט את הקרינה הזו (שנעה במהירות האור) באיזו גלקסיה מרוחקת, ולדעת מה אותו אדם חשב לאחר מותו.
נו ? אז ?
ומה הקשר לנשמה ?
ממש חזון העצמות היבשות
🙂
לגלעד, למישהו, לא העצמות היבשות, אלא האורגניזם בחייו. הקרינה הזאת עשויה להשתמר. אני לא מציע תיאוריה מדעית, אלא מזכיר השתמעות של התיאוריה האלקטרומגנטית. כל אטום מייצר אותה, וכל גוף. אנחנו קולטים אותה מאז המפץ הגדול בצורות שונות, ממרחקים עצומים. השאלה היא אם קרינה זאת של אורגניזם ייתכן לקלוט אותה כייצוג של הגוף או כייצוגים של מרכיביו. על מה מבוסס רדר אם לא על העיקרון הזה? אולי אם יהיו מכשירים רגישים יותר גם גילוי קרינת אורגניזמים בחייהם ולאחר חייהם יתאפשר. אני לא משער שהקרינה האת מייצרת מחשבות, אלא שהיא קיימת, ולדעתי בהכרח היא קיימת.המידע הגלום בה מותנה ביכולת הפיענוח של הקולט. אולי המוח האנושי הוא המכשיר הרגיש. הדוגמה של שידורי רדיו מתאימה לעניין, כיוון שהם לא מפסיקים להתקיים, אם יהיו מכשירים בחלל הם יוכלו לקלוט חלק מהם.
זכר אחרי ? מה הקשר ? נכון שהגוף פולט קרינה אלקטרומגנטית (כתוצאה מהפעילות החשמלית במוח לדוגמה, או פעולת השרירים) אבל מה הקשר בין זה ובין תודעה או מחשבות שיכולות להמשיך להתקיים גם כשהגוף מת ?
זה כמו שתטען שבגלל שתחנת רדיו מקומית משדרת דרך האנטנות שלה קרינה אלקטרומגנטית (מוסיקה, חדשות…) היא תמשיך לתפקד וליצור תקשורת החוצה גם אחרי שבניין התחנה יהרס ויהפוך לערימת חורבות.
עזוב אותך מהסברים תאורטיים, בו נדבר רגע תכלס, על הוכחות. ישנם אנשים הטוענים כי הם מתקשרים כל יום עם נשמות של אנשים שמתו, מעניין שלעולם הם אינם מצליחים לקבל מהנשמות מידע ספציפי לגבי חפץ שמונח מאחורי וילון באותו החדר, או לספק מידע קונקרטי שלגבי משהו שרק מי שמכיר אותם יודע.
שלום “יש זכר אחרי המוות”,
לא הבנתי למה כוונתך ב”קרינה אלקטרומגנטית אינטגרטיבית”.
איזה קרינה אלקטרומגנטית אתה מצפה שעצמות יבשות ישגרו בדיוק? כיצד השידור הזה מתבצע?
איזה מידע בדיוק אתה חושב שיהיה גלום בקרינה הזו?
האם יש לך איזו דוגמה למנגנון דומה בעולם המוכר?
מה זה נשמה אני לא יודע, אבל בודאי יש זכר אחרי המוות. הגוויה יכולה להשתמר אלפי שנים כחומר אורגני או מיליארדי שנים כמאובן, ואילו הקרינה האלקטרומגנטית שכל אורגניזם יוצר תבלע רק אם יהיה גורם בולע בדרכה. השאלה היא אם הקרינה הזאת אינטגרטיבית, ולכן ייתכן לקלוט אותה כייצוג של מי שהיה. אני מאמין שהיא אינטגרטיבית. קראתי חלק מהמאמרים היפים של גלעד בהפניות הקודמות, ועד למקום שהגעתי הם מתעלמים מהאפשרות האלקטרומגנטית.
גם הקישור השני טוב, ומוסבר בו בדיוק מה מטרת הפרוייקט.
ספקן, בנוסף לדברים הנכונים והחכמים שאמרה קמילה אני מציע לך לצפות בהרצאה של הנרי מרקראם שקישור אליה ניתן בתגובה הראשונה של אורי, שם מפורט בדיוק במה יעסוק המיזם ומה אמור לצאת ממנו.
צפה, ואז תדבר.
ספקן,
קראת את הצעות המחקר המפורטות שבעטיין זכו קבוצות המדענים בכספי המחקר? האם אתה מכיר לעומק את הפעילות המחקרית של אותם חוקרים שכבר הוכיחו גילויים מרתקים בתחומם? או שאתה סתם עסוק בלהתנבא כאחרון השוטים, בבטחון גמור שלא ברור על סמך מה הוא מבוסס, ששום דבר משמעותי לא יצא ממחקרים אלה?
למזלנו, של כולנו, אנשים אחרים מעריכים מה תהיה התרומה של מחקרים אלה. זה מזל של כולנו, כי גם אנשים כמותך כנראה יהנו מתולדות אותם מחקרים, אם לשפוט לפי ההיסטוריה של ההתפתחויות הטכנולוגיות המבוססות גילויים ממחקרים מדעיים. אני כלל לא אתפלא אם התובנות שיתגלו במהלך המחקרים ייושמו במגוון תחומים וגם מעבר למטרות המצומצמות יחסית שעבורן ביקשו את הכספים.
אני המציעה לכל ה”ספקנים” שימתינו קצת לפני שהם מתנבאים ושאם כבר רוח ההתנבאות מדגדגת להם אז שקודם יקראו קצת על ההתפתחויות בתחומים אלה בעשור האחרון, רצוי בספרות המקצועית ולא הפופולרית, כדי שלא ייפלטו להם משפטים טפשיים להפליא כמו: “עשרות שנים מפנטזים בנושא ללא תוצאות.”
לפי מה שכתוב כאן כלל לא ברור במה יעסוק המיזם. כל אחד רואה בתחום העיסוק מהרהורי ליבו.
נראה לי שישפך כאן הרבה כסף ללא תוצאות. יקחו את הכסף מדענים עם מרפקים מספיק חזקים כדי להדחק לראש התור של הקצבות, בדרך כלל מרפקאות אינה ערובה לתוצאות בעלות ערך.
מי שמצפה פה לגילויים על אינליגנציה מלאכותית יתאכזב. עשרות שנים מפנטזים בנושא ללא תוצאות. עד שלא אראה רובוטים שעושים עבודות בית סיזיפיות, נקיון בישול, טיפול בילדים וכדומה — לא אשתכנע שיש טעם בבזבוז הכסף על מטרות
מסובכות פי מיליארד , נאמר.
יש טעם בחקר המוח אבל לא במטרות גבוהות לא ריאליות. למשל, יש טעם להבין טוב יותר מומים מוחיים, לרבות מחלות נאורולוגיות, שפוגעים קשה באחוז ניכר של האנשים. למשל: סכיזופרניה, מצב רוח פולארי, הפרעות קשב.
bit.ly/Vs84KD
אפרופו אשליות אופטיות , ניסוי קטן: יש לקחת 2 תמונות סטריאוסקופיות (ע”ע – bit.ly/Vs84KD )
אבל כעת במקום סתם לצפות בהן פשוט להפוך ביניהן, את הימנית לשים בצד שמאל ואת השמאלית בימין,
(כאשר עין ימין רואה את התמונה הימנית ועין שמאל את התמונה השמאלית – יש לקרב את הפנים לתמונות עד כדי פזילה, ולהתרחק אט אט מהתמונות, יש לשמור על הפזילה עד שהתמונות ‘מצטלבות’..)
מוזר מאוד מה ניתן ‘לראות’..
מי שמעוניין לדעת שאי אפשר לדעת מה זה תודעה מוזמן לשמוע(ולשבור את הראש) את ספק סביר 107-108-112
תהנו (ותענו)
‘עוד אחד’, ישנה אפשרות שלא בטוח שהיא מופרכת בעליל, בפרט היום עם חקר המוח, שבעתיד הלא רחוק תופיע בינה מלאכותית אמיתית. פרופסור עידן שגב אומר זאת. יכול להיות שזו יומרה נפוחה נכון להיום, אך האם אתה ‘פתוח’ מספיק לאפשרות הזו?
תודה קמילה על ההפניה 🙂
וספציפית לעניין חוויות סף מוות (NDE), הנה תחקיר שערכתי בנושא:
http://sharp-thinking.com/category/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA/?order=ASC
עוד אחד (בחרת שם קולע),
יש משהו משותף לכל הדברים ברשימה שלך שיש לגביהם נכונות לפתוח את הראש (לפחות מצד המדע) מהסיבה הפשוטה שהם לפחות מעוגנים בידע תיאורטי אשר מנבא שהדברים אפשריים. עשית קישור פסול מאוד בין כל אלה ובין נושא שאפילו הגדרות המושגים הבסיסיים שלו לוקות בחסר עד לא קיימות. כבר הזהות שעשית בין תודעה ובין נשמה היא כנראה שגוייה לחלוטין אפילו מבלי הגדרה מספקת של מונחים אלה (רק מתוך השוואת ענני האסוציאציות והשימושים שנעשים במושגים אלה). ולגבי “חוויות סף מוות”, זו זכותך המלאה להתעלם מכל המחקרים והעובדות, כולל היכולת לעורר חוויות כנ”ל בתנאים מבוקרים, שכולם מצביעים על מקור אורגני לחוויות מסוג זה, וזה כנראה כל מה שהן – חוויות, ממש כפי שאשליה אופטית היא חווייה שנראית לנו אמיתית לגמרי, ולא רק לנו אלא למרבית בני האדם אשר מצויים באותם תנאים. העובדה שרבים מאיתנו חווים חוויה דומה ומפרשים אותה באופן דומה אינה אומרת שפרשנות זו היא הפרשנות הנכונה, ממש כפי שהעובדה שמרביתנו שוגים בפרשנות באשליות אופטיות. תמימות הדעים הזו נובעת בסך הכל ממבנה אורגאני דומה שבעטיו אנחנו “נופלים” באותו פח. צריך בדיקה מסודרת ומבוקרת כדי לבדוק האם הפרשנות מייצגת את מה שקורה במציאות האובייקטיבית או שמא מדובר רק בתחושה ובפרשנות האישיים שאינה מייצגת בצורה טובה את מה שקורה באמת. אני אבין אותך אם תתקשה מאוד להשתחרר מתחושת הביטחון שלך בפרשנות שלך כי גם הרגשת זאת בעצמך וגם יש אנשים נוספים סביבך שמאשרים שגם הם הרגישו בדיוק אותו דבר, אבל זכור שזה בדיוק המצב שקיים לגבי אשליות אופטיות, גם שם מי שרואה את האשלייה (הרבה פעמים אפילו שהוא יודע שזו אשלייה) עדיין בטוח לגמרי שהוא חווה דבר מסויים כאשר ניתן להראות בקלות שהמציאות החיצונית שונה לגמרי ושיש הסבר פשוט שקשור למבנה האורגני של איבר החוש או של המוח שלנו, שכושל בסיטואציה המיוחדת הזו למרות שבמרבית המצבים הוא פועל “כשורה” ותופש את המציאות בקירוב טוב.
כשמבקשים מכם לפתוח את הראש צריך להיזהר לא לפתוח את הראש במידה כזו שהשכל מחליק ונופל החוצה. איך תדעו כמה לפתוח את השכל? כאן זו התחלה טובה:
http://sharp-thinking.com/
לפי התאוריה שהתודעה/הנשמה היא אלמנט רוחני, אזי המוח הוא המשכן או הקונטרול רום אם תרצה, של התודעה שלנו, והראש לא צריך להיות חלול
האומנם לא מדעי, אבל דורש לתת את הדעת לאפשרות זו, לאור הבעיה הפסיכופיזית
אין שום עדות אמיתית לקיומה של נשמה פרט לסיפורים, אין בעניין שום הגיון, אם “נשמה” יכולה לבצע תהליכי חשיבה ללא חומר פיזי מדוע אנו בכלל זקוקים למוח ? יכולנו לחיות עם ראש חלול.
התודעה היא הנשמה, ואינה תוצר לוואי של פעילות מוחית… (דעתי בלבד)
לפני שקוראי הידען מטילים ווטו אוטומטי
תרשו לעצמכם מעט לפתוח את הראש באותה מידה שאתם פתוחים להקשיב, לתאורית היקומים המקבילים, האנלוקליות, הסופר פוזיציה, הדואליות של החלקיק גל (והתלות בבודק) במכניקת הקוונטים, התכנות מסע בזמן, ושלל תאוריות מרתקות, שהם לא מתיישבים אינטואטיווית בכלל להגיון הניוטוני שלנו, ואעפ”כ אנחנו מקשיבים וצוללים לעומק התופעה\התאוריה, מה שמניתי כאן הוא לכאורה על גבול ההזוי, לא פחות מאותן כמויות של “עדויות” של אנשים כמוני וכמוך, שחוו NDE
לרשום NDE ביוטיוב ולראות שזו לא תופעה נדירה כמו סיפורי החייזרים, זה ממש כאן, לידינו, מאות אלפים אנשים בריאים שמספרים סובייקטיבית את הסיפור שלהם
פשוט לנו נשאר להיות כמו חוקר או שופט בבית המשפט,
השופט מקשיב לעדויות ומחליט האם לבלוע את העדות, או להקיא אותה בטענה שהעד שקרן,
אני בלעתי ובענק
מומלץ:http://www.youtube.com/watch?v=YqJsEo1b-8U&list=UUEGUZuh93X4Z11N_6iZPdLg&index=92
גם זה נראה מעניין:
http://www.patternsinnature.org/Book/EmergentPatterns.html
תודעה היא תופעה הנוצרת (“Emerge”) כאשר פריטים רבים (נויירונים) נמצאים יחד באינטרקציה בו זמנית, בדומה לתבניות המרהיבות הנוצרות כאשר עשרות אלפי זרזירים יוצאים יחד לריקוד ערב:
http://www.youtube.com/watch?v=MIzlcH2q6Vo
ירון,
וכי מה זו תודעה להבנתך?
צעד מבורך, 10 שנים נראה לי קצר מדי.
כמי שעוסק בבינה מלאכותית (AI) אני מביע ספק שהתגשמות החלום קרובה. שכפול של מבנה ידוע (ניורונים) כמות גדולה של פעמים ללא הבנה של תהליכי חשיבה מעבר למה שידוע כיום תשיג יכולות תנועה, ראיה, שמיעה מתקדמות אך לא בהכרח תודעה.
בעתיד הרחוק אין לדעת מתי נוכל להשיג תודעה מלאכותית, כל זה אם המדע יהיה לגיטימי אז.
נראה לי שכעת כל התחזיות שזה על סף הדלת, מוגזמות קצת.
עוד קטע וידאו קצר בנושא:
http://www.youtube.com/watch?v=L0AR1cUlhTk
(עברית)
איזה מגניב !! חיכיתי בקוצר רוח להכרזה הזו 🙂
למי שלא הבין, הם מתכננים לבנות סימולציה מלאה של מוח אנושי בתוך 10 שנים, כלומר מחשב שתהיה לו מודעות עצמית ויחשוב ממש כמו בן אדם!
הנה הרצאה מרתקת בנושא, 3 חלקים:
http://www.kurzweilai.net/henry-markram-simulating-the-brain-next-decisive-years
פשוט כיף לשמוע שהם זכו במענק.