# מדינה רדופת שדים ל"ה: מדינת ישראל תהפוך למדינה ברמה נמוכה אפילו מזו של העולם השלישי

> כך התריע היום פרופ' דן בן-דוד, ראש מרכז טאוב, בעקבות ד"וח חמור שפרסם היום המרכז תחת הכותרת "דו"ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2011-2012". פרק החינוך מתוך המחקר להלן סעיף "חינוך ודמוגרפיה" מתוך מאמרו של פרופ' דן בן דוד "מדינת הסטארט-אפ והאיום מבית", מתוך המחקר "דו"ח מצב המדינה - חברה כלכלה ומדיניות 2011-2012" של מכון טאוב. תרשים העוגה מחלק את הילדים בישראל לארבעת זרמי החינוך העיקריים במדינה. מעט יותר…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/israel-to-become-third-world-281112
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2012-11-28T00:10:47+02:00
- Modified: 2021-04-05T20:49:24+03:00
- Sections: דמוגרפיה, החינוך בישראל, מדינה רדופת שדים
- Topics: דן בן-דוד, חינוך, חרדים, מדינה רדופת שדים, מכון טאוב, שוק העבודה

## Article

כך התריע היום פרופ' דן בן-דוד, ראש מרכז טאוב, בעקבות ד"וח חמור שפרסם היום המרכז תחת הכותרת "דו"ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2011-2012". פרק החינוך מתוך המחקר להלן סעיף "חינוך ודמוגרפיה" מתוך מאמרו של פרופ' דן בן דוד "מדינת הסטארט-אפ והאיום מבית", מתוך המחקר "[דו"ח מצב המדינה - חברה כלכלה ומדיניות 2011-2012](http://taubcenter.org.il/index.php/featured-publication/new-state-of-the-nation-report-society-economy-and-policy-2012/lang/he/)" של מכון טאוב. תרשים העוגה מחלק את הילדים בישראל לארבעת זרמי החינוך העיקריים במדינה. מעט יותר ממחצית מתלמידי בתי הספר היסודיים (52 אחוז) למדו בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים. הישגיהם הממוצעים של ילדים אלו במתמטיקה, במדעים ובקריאה הם מתחת להישגים הממוצעים בכל אחת מ-25 מדינות ה-OECD הרלוונטיות (בן-דוד, 2111ג'). החינוך הניתן לילדים הערבים-ישראלים – שהם 28 אחוז מתלמידי בתי הספר היסודיים – מניב הישגים הנמצאים מתחת למדינות עולם שלישי רבות. 21 אחוז מתלמידי בתי הספר היסודיים בישראל משתייכים למערכת החינוך החרדית. במערכת זו לא נמשכים לימודי הליבה לבנים מעבר לכיתה ח', ומה שנלמד עד אז הוא מינימלי במקרה הטוב; הרוב המכריע של הבנים אינו לומד מדעים או אנגלית, ומתמטיקה נלמדת ברמה שאינה מתקרבת לזו שלומדים ילדים בגילאים דומים במדינות מערביות אחרות. המצב אצל חלק מהבנות טוב יותר במידה מסוימת, אך הוא רחוק מלשקף את התמונה לגבי כולן. מבט על המגמות הנוכחיות בבתי הספר היסודיים בעשור האחרון מספק אינדיקציה לדמוגרפיה בישראל, העומדת מאחורי נתונים אלו (גרף העמודות). בין השנים 2000 ו-2010 לא היה כמעט שינוי (0.3 אחוזים) במספר התלמידים שנרשמו לבתי הספר הממלכתיים. בבתי הספר הממלכתיים-דתיים היה גידול של 11 אחוז. הרישום בבתי הספר הערביים עלה ב-37 אחוז. במהלך אותו עשור בלבד גדל מספר התלמידים בבתי הספר החרדיים ב-57 אחוז. לאור העובדה כי כבר היום כמחצית מהילדים הם ערבים או חרדים, ולאור הישגיהם הנמוכים מאוד בתחומי הליבה – המגיעים לרמה של עולם שלישי או למטה מזה – השינויים הדמוגרפיים הנוכחיים משקפים התפתחות חברתית- כלכלית שלא תהיה בת-קיימא כאשר ילדים אלו יגדלו. עד כמה גרועה מערכת החינוך החרדית בהכנת ילדיה לעבודה במשק המודרני? הצצה אל כמה מן התוצאות בשוק העבודה חושפת לא מעט בהקשר זה. כפי שצוין לעיל, תהליך הצמיחה הכלכלית מצריך תהליך מתמשך של שיפור בפריון, והדבר בא לידי ביטוי בגידול מתמיד בביקוש לעובדים משכילים ומיומנים – ובמקביל בביקוש פוחת (במונחים יחסיים) לעובדים משכילים פחות ובלתי-מיומנים. כתוצאה מכך, בעוד שיעורי התעסוקה של גברים בגילאי 35–50 בכל רמות ההשכלה היו מעל 90 אחוז ב-1970, הרי שככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, כך הייתה ירידה חדה יותר בתעסוקה במהלך ארבעת העשורים שחלפו מאז (בן-דוד,2111א'). תרשים 18 מראה את הקבוצות בכל אחת מקצוות ספקטרום ההשכלה מאז 1979: בעלי 1–0 שנות לימוד ובעלי השכלה אקדמית. בשני המקרים התרשים מבדיל בין יהודים שאינם חרדים ובין ערבים-ישראלים. שיעורי התעסוקה בקרב יהודים וערבים בעלי תואר אקדמי היו דומים מאוד במהלך 33 השנים האחרונות (התנודתיות הרבה יותר אצל הערבים נובעת מגודל המדגם הקטן של גברים ערבים בגילאי העבודה העיקריים שיש להם השכלה אקדמית), ונעה בסביבות 21 אחוז כה נמוכה, עד ששיעורי התעסוקה שלהם עבור כל שנות הלימוד (שכן למספר שנות הלימוד אצל חרדים אין כמעט חשיבות כשמדובר בהשכלה הדרושה לעבוד במשק מודרני ותחרותי) היו דומים מאוד לאלה של הישראלים בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר. שני המסלולים הללו – גברים חרדים וגברים חסרי השכלה ממגזרים אחרים – דומים במיוחד, ומידרדרים בעקביות במשך 33 השנים האחרונות (תרשים 18). אלה הן ההזדמנויות התעסוקתיות שמערכת החינוך החרדית מעניקה לבניה. הסוגיה של כמות ההשכלה – כלומר, מספר שנות הלימוד – ושל איכותה רחבה הרבה יותר מחשיבותה בהקשר החרדי בלבד. לצד זאת שהוכח שוב ושוב שכמות ההשכלה קשורה מאוד לתוצאות הכלכליות של הפרט (כפי שניתן לראות לעיל) ושל המדינה (ראו לדוגמה מנקיו, רומר ווייל, 1993, ובארו, 1991), מצטברות ראיות רבות יותר ויותר לחשיבותה הקריטית של איכות ההשכלה בשני הקשרים אלו. הניושק ווסמן (2010) מראים את המתאם החזק בין הישגים בנושאי הליבה – מתמטיקה, מדעים וקריאה – ב-51 מדינות ובין הבדלים בשיעורי הצמיחה הכלכלית באותן ארצות במהלך תקופה של 40 שנה (תרשים 19). כאשר מיישמים את הממצאים הסטטיסטיים שלהם על ישראל, מתברר שאילו רמות ההישגים בארץ בתחומי היסוד היו גבוהים ב-51 נקודות (הפער בין ממוצע ההישגים ב-OECD לרמה בישראל בקירוב), היה שיעור הצמיחה של התמ"ג לנפש בישראל גבוה יותר ב-0.44 נקודות אחוז ב-2010