# ישראל התדרדרה חמישה מקומות במבחני המיצ"ב הבינלאומיים במתמטיקה * איפה אובאמה הישראלי?

> ישראל מדורגת במקום ה-24 במתטיקה ובמקום ה-25 במדעים, לא מפליא על רקע הצטברות הידיעות מהשבוע האחרון לפיהן הצפיפות בכיתות בישראל מהגבוהות בעולם המערבי, ושכר המורים נמוך במחצית, ובכלל ההשקעה בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD * את הפוליטקיאים שלנו זה לא מעניין ישראל ירדה חמישה מקומות במבחני המיצ"ב הבינלאומיים במתמטיקה, והיא מדורגת במקום 24 מתוך 49 מדינות. במבחני המיצ"ב הבינלאומיים שבדקו את רמת התלמידים בתחומי המדעים נמצאת ישראל במקום ה - 25.…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/israel-slams-in-timss-1012089
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2008-12-10T00:25:51+02:00
- Modified: 2008-12-10T01:23:47+02:00
- Sections: החינוך בישראל
- Topics: חינוך, חינוך מדעי, מצוינות בחינוך, משבר ההשכלה הגבוהה, מתמטיקה

## Article

ישראל מדורגת במקום ה-24 במתטיקה ובמקום ה-25 במדעים, לא מפליא על רקע הצטברות הידיעות מהשבוע האחרון לפיהן הצפיפות בכיתות בישראל מהגבוהות בעולם המערבי, ושכר המורים נמוך במחצית, ובכלל ההשקעה בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD * את הפוליטקיאים שלנו זה לא מעניין ישראל ירדה חמישה מקומות ב[מבחני המיצ"ב הבינלאומיים במתמטיקה](http://nces.ed.gov/TIMSS/table07_1.asp), והיא מדורגת במקום 24 מתוך 49 מדינות. ב[מבחני המיצ"ב הבינלאומיים שבדקו את רמת התלמידים בתחומי המדעים](http://nces.ed.gov/TIMSS/table07_3.asp%20%20)נמצאת ישראל במקום ה - 25. מהנתונים עולה עוד כי במקום הראשון במבחני המדעים בעולם נמצאת סינגפור, ואחריה טיוואן ויפן. את רשימת המצטיינות במתמטיקה מוליכה טיוואן, ואחריה דרום-קוריאה וסינגפור. בכיתה ח' עומד הציון הממוצע על 44.1 בתחום המתמטיקה, ואילו באנגלית עומד הציון הממוצע של כיתה ח' על 58.4. תלמידי כיתות ח' דוברי השפה העברית שנבחנו על יכולות שפת האם שלהם קיבלו את הציון הממוצע 67.9, ולעומתם, התלמידים ששפת אימם היא ערבית הוציאו במבחני הערבית ציון ממוצע של 58.6, פער של כעשר נקודות. תלמידי כיתה ה' קיבלו את הציון הנמוך ביותר בתחומי המדעים והמתמטיקה, שבשניהם עמד ציונם על 59.2. תלמידי כיתות ה' דוברי השפה העברית קיבלו את הציון הגבוה ביותר, 79.7, בעוד תלמידי כיתות ה' דוברי הערבית קיבלו 63.8 במבחן שפת האם. ממוצע ציוני האנגלית לתלמידי כיתות ה' עמד על 73.8. ציונים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים נוספים מהשבוע האחרון ובהם העובדה שההשקעה בחינוך בישראל [מהנמוכה במדינות ה-OECD](https://www.hayadan.org.il/spending-on-education-in-israel-low-vs-oecd-0912086/) וכי [הצפיפות בכיתות בישראל גבוהה מהממוצע ושכר המורים נמוך במחצית מממוצע ה-OECD](https://www.hayadan.org.il/edutcation-statistics-0512088/). מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו לבחון באיזו מידה עומדים תלמידי בית הספר היסודי ותלמידי חטיבת הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: מדע וטכנולוגיה, אנגלית, שפת-אם (עברית/ערבית), ומתמטיקה, בשתי דרגות כיתה: ה' ו-ח'. בשפות-אם נערכה בחינה גם בכיתה ב'. החל משנת התשס"ז (2007) חולקו בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לארבע קבוצות שוות ומייצגות של בתי ספר, המכונות "אשכולות". כל אשכול בתי ספר נבחר כך שייַצג את כלל בתי הספר בארץ. בשנת התשס"ח (2008) הועברו מבחני המיצ"ב החיצוני בבתי הספר בחודשים מאי-יוני, 2008. ארה"ב הגיעה בשני המבחנים ובשתי הכיתות, למקומות התשיעי והעשירי בהתאמה, אבל שם מאוכזבים, משום שגם אם מבחינת מספר הנקודות, הוא לא השתנה מאז 1995, הרי מבחינת המיקום היחסי היא נמצאת בהתדרדרות. מדינות אחדות שפיגרו אחרי ארה"ב עברו אותה, בעיקר מדובר במדינות כגון הונג קונג וטאיוון. כזכור, הנשיא הנבחר אובאמה, אמר עוד בתקופת מערכת הבחירות כי [רמת החינוך תהיה בסדר עדיפות גבוה בארה"ב](https://www.hayadan.org.il/obama-want-america-to-stop-laging-in-innovation-0511081), במיוחד בתחומי המתמטיקה והמדעים, כדי לא לאבד את הבכורה לסין ולהודו. הארגון הלאומי האמריקני של מורי המדעים, הארגון הגדול בעולם המעודד מצוינות וחדשנות בהוראת המדעים פרסם הודעה באשר למבחני המיצב הבינלאומיים (in International Mathematics and Science Study ( ).. "האיגוד הלאומי של המורים למדעים מאוכזב מהתוצאות והמגמות של המחקר הבינלאומי. הציונים במדע הן בכיתות ד' והן בכיתות ח' (בארה"ב) תקועים באותו המקום מאז 1995, וההשגים של בני המיעוטים הולכים ומתדרדרים. התחרותיות הגלובלית של אמריקה תלויה ביכולת שלנו לחנך טוב יותר את הדור הצעיר במדעים. למרות כל הדוחות בעשור האחרון שהמחישו כי אנו חייבים לשפר את רמת התלמידים במדעים לא נעשה דבר. חייבים להגביר את הכשרת המורים ולשפר את הציוד בכיתות. חייבים לפתח ולשמר מורים טובים למדעים, במיוחד בבתי ספר בעלי סיכון גבוה באמצעות משיכת מועמדים רבים יותר להוראה, תוך שיפור רמת הכשרתם. אסור לנו להסכים לרמת הציונים הנוכחית במבחני המיצ"ב. לשם כך יש צורך בשיתוף פעולה מצד ההורים, הקהילה העסקית, קובעי המדיניות ובעלי עניין אחרים בחשיבות איכות החינוך המדעי." ומה אצלנו? את זה כאמור אומרים בארה"ב שדרכה במקום ומה אצלנו, המתדרדרים? אתר NRG מוסר מפי מנהלת היחידה להערכת איכות במועצה להשכלה גבוהה, מיכל נוימן, כי: "הועדות קבעו שיש ירידה ברמה ואנחנו בהתדרדרות קשה". ממשרד חינוך נמסר בתגובה כי הם החליטו להקים ועדה, שנייה במספר, שתבחן את תוכנית הלימודים במתמטיקה בתיכונים. באתרי חדשות אחרים צוטטה השרה יולי תמיר כמאשימה את שביתת המורים שפרצה בשנה שעברה בציונים הנמוכים. גם באוניברסיטאות המצב לא מזהיר: בחודש שעבר התפרסם כי האוניברסיטאות נאלצות ללמד חומר ברמה של בית ספר תיכון עקב חוסר ידע של תלמידים במתמטיקה פשוטה. מי שיכנס לשיעור באוניברסיטה, יופתע למצוא על הלוח תרגילים זהים לאלו הנלמדים בבתי הספר התיכון. ממצאים מדוח האקלים הבית ספרי הרשות ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה אתמול במקביל לדו"ח על מבחני המיצב גם דוח ובו ניתוח התשובות של מורים ותלמידים לשאלות שונות באשר לאקלים הבית ספרי • כשני שלישים מהתלמידים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מבית הספר. תלמידי כיתות ה’-ו’ דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מביה"ס בהשוואה לתלמידי כיתות ז’-ט’. לא נמצא הבדל ברמת שביעות הרצון בין תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לתלמידים בבתי ספר דוברי ערבית. • כמחצית מהתלמידים מדווחים על יחסים חיוביים עם המורים. שיעור גדול יותר של תלמידי כיתות ה'-ו' מדווח על יחסים חיוביים עם המורים, בהשוואה לתלמידי כיתות ז’-ט’. שיעור גדול יותר של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית מדווח על יחסים חיוביים עם המורים בהשוואה לתלמידים בבתי ספר דוברי עברית. • האחוז הממוצע של התלמידים אשר דיווחו על מעורבות באירוע אלים מסוג כלשהו פעם אחת או יותר בחודש שקדם להעברת השאלון, עומד על 14%. עם זאת, נרשמה שונות באחוזי המדווחים על פי סוג האלימות: • אלימות: כחמישית מהתלמידים דיווחו כי ספגו מכה/בעיטה או אגרוף, וכשליש דיווחו כי דחפו אותם. שיעור גבוה יותר בקרב תלמידים דוברי עברית דיווח על אירועים אלה מאשר בקרב תלמידים דוברי ערבית. • אלימות חמורה: כעשירית מהתלמידים דיווחו על פגיעה ע"י חפץ, מכות חזקות ואיומים במהלך החודש שקדם להעברת השאלון. מעטים דיווחו על סחיטה באיומים. שיעור גבוה יותר בקרב תלמידים דוברי ערבית דיווח על מעורבות באירועים של אלימות חמורה מאשר בקרב עמיתיהם דוברי העברית. • אלימות עקיפה: בין עשרה לעשרים אחוזים דיווחו כי נפלו קורבן לשמועות, חרמות ונידויים, יותר בקרב תלמידים דוברי ערבית מאשר בקרב תלמידים דוברי עברית. • באופן כללי, תלמידי כיתות ה'-ו' דיווחו בתדירות גבוהה יותר על מעורבות באירועי אלימות, מכל הסוגים, מאשר תלמידי כיתות ז’-ט’. • כי כ – 40% מכלל התלמידים מדווחים כי הם מסתייעים בשיעורים פרטיים לפחות במקצוע אחד מתוך מקצועות המיצ"ב. שני המקצועות העיקריים בהם נעזרים התלמידים בשיעורים פרטיים הם אנגלית (כ – 30%) ומתמטיקה (כ – 25%). היקף השיעורים הפרטיים דומה בין שכבות הגיל, למעט במתמטיקה – מקצוע שבו שיעור תלמידי כיתות ז'-ט' מעט גבוה יותר מאשר בקרב תלמידי ה’-ו’. תלמידים דוברי עברית מדווחים בשיעור גבוה יותר על היעזרות בשיעורים פרטיים מאשר תלמידים דוברי ערבית, ובעיקר הדברים נכונים בחטיבות הביניים, במקצועות מתמטיקה ואנגלית. • שתי הסיבות העיקריות שמורים מסבירים בעזרתן הישגים נמוכים של התלמידים קשורות בתלמידים עצמם: חוסר השקעה בלימודים או יכולות נמוכות וכן דפוסי השבה מעט שונים בין מורים המלמדים בבתי ספר דוברי עברית לבין עמיתיהם המלמדים בבתי ספר דוברי ערבית: בעוד שהראשונים מייחסים הישגים נמוכים של תלמידים בעיקר לחוסר השקעה בלימודים ו/או יכולות נמוכות, הרי שהאחרונים בחרו גם בחוסר ההשקעה ובחוסר תמיכה מצד הורי התלמידים כסיבה מרכזית להישגים נמוכים בלימודים. מורים מעטים מאד, מכל מגזרי השפה ומכל שכבות הגיל, מייחסים חוסר הצלחה של תלמידים לחוסר ידע של בית הספר או שלהם עצמם. [לתמונה ולרשיון שלה](http://www.sxc.hu/photo/1082808)