תוכנית החלל הישראלית היא בעלת חוסן גבוה. שלא כמו זו המצרית שבה אבדן לווין אחד גרמה לפגיעה אנושה בתוכנית ולפיטורי המהנדסים

הדברים נאמרו ע"י טל דקל, חוקר בסדנת יובל נאמן במסגרת כנס של הסדנה בנושא "סייבר וביטחון בחלל" שהתקיים אתמול (ג') באוניברסיטת תל-אביב

טל דקל צילום: חן גלילי
טל דקל צילום: חן גלילי

במסגרת כנס של סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון שהתקיים היום באוניברסיטת תל אביב, טען חוקר הסדנה, טל דקל, כי אבדן הלוויין המצרי EGYPTSAT-1, שביולי 2010 איבד קשר עם מפעיליו, פגע אנושות בתכנית החלל המצרית: "השפעות איבוד הלוויין היו הרסניות. עשרות מדענים בתכנית החלל המצרית פוטרו מתפקידם ולו"ז השיגור של הלוויין EGYPTSAT2 נדחה ללא הודעה על תאריך חדש. על פי מקורבים לתכנית החלל המצרית, נראה שלפחות ב-5 השנים הקרובות מצרים לא תהיה בעלת יכולת ריגול ויזואלית משמעותית".

"משמעות הבטחון בחלל היא היכולת להבטיח גישה ושימוש ברי קיימא בחלל אל מול האיומים בסביבה זו" הגדרת החוסן הלאומי החללי בה נעשה שימוש היא: "יכולתה של מדינה להתמודד, לספוג ולהתאושש מפגיעה ו/או הפרעה למערכות החלל בהן היא משתמשת בזמן סביר ולרמת ביצוע מתקבלת על הדעת"

"מטרת המחקר היא פיתוח כלי מדידה לבחינה אחידה והשוואתית של חוסנה של מדינה אל מול פגיעה במערכות החלל בהן היא משתמשת יש לשים דגש על כך שכיום רבות מהמדינות עושות שימוש במערכות שאינן שלהן או עברו בצורה כזאת או אחרת." מסביר דקל ומוסיף כי "המוטיבציה לפיתוח המדד הוא היעדר מענה במדדים הקיימים שיהיה אחיד כמותי והשוואתי ויאפשר מדידת החוסן הלאומי לדוגמה אציג מספר מדדים מובילים: ה- Space Report אינו כלי השוואתי ואילו ה- SSI אינו כמותי וכן אין בו דירוג , מדד התחרותיות של פוטרון מדרג רק מדינות עם תכניות חלל ולבסוף מדד שמצאנו כמתאים בצורת בנייתו לענינינו – ה- ICT development index איננו קשור לחלל."

"המתודולוגיה בה אנו עושים שימוש היא ניתוח תרחישי הייחוס מתחום הבטחון בחלל במספר אופנים. לאחר מכן ניתוח האיום הנגזר מתרחישי היחוס למערכות חלל והפגיעות הרלוונטית במערכת וניתוח הכלים והיכולות הנדרשים להתמודדות עם תרחיש הייחוס. בשלב זה אנחנו מוצאים מטריקות המשקפות את אותן יכולות ומשקללים אותן."
"את בניית תרחישי הייחוס אנחנו מבצעים בשתי דרכים top down ניתוח מגמות כללות בתחום הבטחון בחלל ו bottom up ניתוח של אירועים הקשורים לבטחון בחלל דרך הפריזמה של החוסן הלאומי."

"מחקרים עדכניים מצביעים על כך שישנה עליה בכמות המדינות שמעוניינות בגישה לחלל. ישנה ירידה בחסמי הכניסה המאפשר כניסה "רכה" לשחקנים חדשים ישנה צפיפות גדולה של לוויני תקשורת ואיתה עולו בעיות בספקטרום האלקטרומגנטי ישנה עליה בכמות הפסולת בחלל ההמביאה לקיצור הזמן הממוצע בין התנגשויות ישנה מודעות גוברת לאיומים הטמונים במרחב הקיברנטי."

"החלל הופך להיות משמעותי בתחומים מגוונים. החלל הופך להיות צבאי יותר אף כי לא הוצב עדין נשק בחלל ישנה התקדמות בשקיפות בתחום ה – situational awareness.
השנה החולפת היתה השנה הראשונה בה לא נרשם אירוע פסולת חלל משמעותי. מדינות נוטות לגבש תכניות להגנה על היכולת החללית ולא על הלווין עצמו. ישנו עיסוק בדרכים למניעת מרוץ החימוש בחלל ובדרכים ליצירת שקיפות ובניית אמון בעיקר בין ארבעת מעצמות החלל המרכזיות רוסיה, סין, ארה"ב ואירופה."

"מחקר נוסף אותו אנחנו מבצעים בסדנה מנתח את האירועים עצמם תוך נסיון ליצר קו מגמה על סמך התרחשויות בפועל. "אירועי בטחון בחלל הם אירועים הפוגעים בגישה בטוחה וברת קיימא לחלל וכן מפחיתים את היכולת לבצע שימוש בחלל"

"בעשור האחרון התקיימו שני ניסויי נשק נגד לווינים. היתה לנו התנגשות אקראית הרסנית אחת (אירידיום-קוסמוס) בנוסף לשבעה אירועים מתועדים נוספים. היו לנו לפחות שלשה אירועים של סינוור לווין, שריפה משמעותית בתחנת קרקע, לפחות שתי תקיפות קיברנטיות של לווין, יותר מחמישה אירועים של אבדן לווין בלתי מוסבר וזאת במקביל למאות אירועים של חסימות והפרעות. אציג מספר מקרים להם רלוונטיות לחוסן לאומי לוויני."

"המקרה הראשון אירע בשנת 2001 ברוסיה. שריפה שפרצה בתחנת הקרקע סרפוקוב 15 הרסה את אחד המבנים. כתוצאה מהשריפה אבד הקשר עם שלשה לווינים לווין רביעי ביצא תמרון אך לא חזר לשירות. הפגיעות שבאה לידי ביטוי באירוע זה היא בעיית בטיחות קרקעית לגמרי שמביאה לאובדן של 4 לווינים."

בספטמבר 2006 דיווחו מקורות רשמיים אמריקאים כי לווינים אמריקאים סבלו מהפרעות כשהם חולפים מעל סין אחת הסברות היא כי הפרעות אילו בוצעו לכאורה על ידי מד טווח ליזר אופטי סיני שכוון לעבר הלווינים. אירוע זה הינו האירוע המתועד הראשון לפגיעה קרקעית בלוויני תצפית באמצעות אנרגיה מכוונת כאשר המקור הינו מערך מדידה לגיטימי לכאורה."

"ב-11 לבפרואר 2009 אירעה התנגשות משמעותית ברצועה שבגובה 800 ק"מ. אנחנו כורכים את ארועי ה ASAT יחד עם ההתנגשות ובהקשר החוסן הלאומי כמות גדולה של פסולת מצריכה מעקב מתמיד מדוייק אחר הפסולת וכן תמרונים תכופים של לווינים דבר המקצר את אורך חייהם משמעותית (וכן את אורך חי המפעילים)."

"חשוב להדגיש שהיו עוד שבעה אירועים מתועדים שיצרו פסולת נוספת אך לא גרמו לקטסטרופה. אירוע מעניין נוסף הוא איבוד השליטה הלא מוסבר על על לוייו גלאקסי 15. האבדן כשלעצמו לא מעניין כמו הנסיונות ונחישות להחזירו לשליטה
בצד השלילי, לימוד הצעדים שבוצעו כדי למנוע הפרעות סביבתיות של הלווין יכול להוות בית ספר למשחקי מלחמה לוויניים. בצד החיובי יכולת לשתף פעולה ונחישות הביאה לחזרתו לשירות לאחר פרק זמן ארוך של 9 חודשים."

"ובמקביל לכל האירועים הללו עשרות אירועים מתועדים של חסימות עם איכונים של מקור החוסם באיזור טהרן על ערוצי אופוזיציה. האירוע האחרון בו הייתי מעוניין לעסוק הוא אובדן לווין התצפית המצרי הראשון Egyptsat1 ביולי 2010. הלווין במשקל של פחות ממאה ק"ג סובב בגובה של 700 ק"מ כנראה עד היום."

"שלושה חודשים לפני ההודעה לתקשורת המפעילים איבדו שליטה על הלווין בפעם השלישית מזה 3 שנים לאחר נסיונות משולבים עם המפתחים האוקראינים יצאה ההכרזה שהלווין אבד."

"התוצאות הבינלאומיות הטריואליות הן עוד חלק פסולת מאסיבי שישאר במסלול עשרות שנים במישור העמוק יותר חוסר שקיפות וחוסר יכולת לקבל החלטה להוציא לווין תקול משירות משפיעים על כל בעלי הלווינים באיזור למשך של עשרות שנים."

"מבחינת החוסן המצרי ההשפעות היו קשות תכנית הלווין הפכה לבדיחה במצריים עשרות מדענים פוטרו מתפקידם ולו"ז השיגורים של ES2 נדחה ללא הודעה על תאריך חדש.
התבטאויות בכירים ברשות המצרית מצביעות על יאוש ,מוחמד עדל יחיא דירקטור ב-NARSS התבטא בראיון בעיתונות המצרית כי "אין לי דרך אחרת להסביר את זה ,יש משהו בשיטה בה אנו עושים דברים שמבטיח את הכישלון של פרוייקטים גדולים מסוג זה". אורך החיים הצפוי ללוין היה חמש שנים"

"כעת נעבור בדילוג מהיר למבנה המוצע של המדד:"
"כדי למדוד את החוסן סיווגנו שלשה הקבצים של תתי מדדים: הגישה לחלל, השימוש בחלל, וכישורים. כל תת מדד מחושב על פי אינדיקטורים רלוונטים או PROXI אינדיקטורים כלומר פרמטר מדיד שניתן לשייכו לתת המדד."

תוכנית החלל של ישראל על פי המדד
מדינת ישראל שיגרה 14 לויינים. עשרה לוינים נמצאים כעת במסלול עם 100% הצלחה בהם לוויני תקשורת תצפית ו-SAR. המשגר הישראלי "שביט" הוא בעל יכולת שיגור למסלולים נמוכים ב 75% אחוזי הצלחה. על המדף קיימים היום 4 לווינים בהם 2 לוויני תצפית ננו לווין מדעי ולויין תקשורת.

מבחינת יכולות מסחריות : בכנס סטלייט 2012 לפני שבוע השתתפו קרוב ל-30 חברות ישראליות על פי סקרים בינלאומיים המכירות לא בשמיים אבל המגוון והחדשנות בחלל. מבחינת ספקי שירותים ומפעילות לווין ישראל היא מובילה בינלאומית.

"בישראל קיים איזון טוב בין ספקיות השירותים הלוויניים לבין הספקיות הקרקעיות דבר שמבטיח שרידות של היכולת והגבלת האפקט במגוון תרחישים. בנוסף ישראל תחובר בשלושה סיבים לאירופה במקביל ל-8 טלפורטים שחלקם משולבים ביכולת סיבית כבר היום. בהקשר לכישורים בתחום החלל גם כאן ישראל משופעת בסוכנויות אגודות וגופי מחקר העוסקים במגוון תחומים החל ממחקר בסיסי וכלה בפיתוח אפליקציות למערכות חלל."

לסיכום, אומר דקל: "האיומים המתפתחים בחלל מחייבים הערכה תקופתית של חוסנה של מדינה בחלל. מדד החוסן הלאומי הלוויני הוא כלי אפקטיבי למדידת רכיב החלל בחוסן הכללי של המדינה. המדד נותן כלים לשיפור למקבלי החלטות ברמה המדינית מבצעית ומסחרית."

"המדד מאפשר מדידה השוואתי של כל מדינה גם אם אין לה תכנית חלל המדד משקלל יכולות קרקעיות כחלק מתובנות הקשורות לאירועי בטחון בחלל בעת האחרונה.

עוד בכנס:

הכנס נפתח בדברים של חברת הכנסת ציפי לבני שאמרה כי "החלל מספק עומק אסטרטגי למדינת ישראל". בהמשך נדונה חשיבות לווייני החלל ברמה הלאומית והאתגרים שיצרה העלייה במספר המדינות המחזיקות בנכסי חלל בשנים האחרונות. עלייה זו, שחלה במקביל להתגברות תלותה של הכלכלה הגלובלית במערכות לוויינים, הפכה את החלל לזירת התגוששות בין מעצמות העולם. ניקולה רוש, סגן ראש המשלחת של שגרירות צרפת בישראל, סיפק את נקודת המבט האירופית למצב שנוצר, לפיה יש ליצור קוד התנהגות מחייב להתנהגות בחלל. בנוסף, דובר על איום הסייבר על לוויינים ורם לוי, חוקר בסדנת יובל נאמן, סיפר בהרצאתו על התקפת הסייבר האיראנית על תחנת טלוויזיה של ה-BBC בלונדון.

סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון פועלת מזה עשור באוניברסיטת תל-אביב ועוסקת בעיקר בתחומי החלל והסייבר. הסדנה מקיימת פעילות מחקרית ענפה לצד סדרה שנתית של כנסים וימי עיון בהשתתפות גורמי צבא וביטחון, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ובכירים בחברות ישראליות ובינ"ל מובילות. ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, פרופ' אלוף (במיל.) יצחק בן ישראל: "בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמשכת בכמות המדינות שבבעלותן לוויינים, ובמקביל לעלייה באיומים עליהם. איום הסייבר המתגבר פותח אפשרויות חדשות לפגיעה בלוויינים ומחייב יצירת כללים בינלאומיים מחייבים להבטחת הפעילות בחלל".

דיווחים נוספים מהכנס בימים הקרובים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. שאלת תם
    האם אין אפשרות מעשית בה פונה ממשלת מצרים בצורת מכרז בינלאומי ( שכמובן יפורסם בישראל )
    בה יבקשו תמורת תשלום עזרתו של פרופסור כל שהוא לעזור בהשבת הלוויין האובד , ואיפה משרד הבטחון בתמונה ? מקווה שיערך לעצור אפשרות כזו באיבה

  2. שאלת תם
    האם אין אפשרות מעשית בה פונה ממשלת מצרים בצורת מכרז בינלאומי ( שכמובן יפורסם בישראל )
    בה יבקשו תמורת תשלום עזרתו של פרופסור כל שהוא לעזור בהשבת הלוויין האובד , ואיפה משרד הבטחון בתמונה

  3. פספסת את ארוס A ו-B ויש 3 עמוסים. 2 ו-3 ב-4 מעלות מערב ו-5 ב-17 מעלות מזרח, לגבי עמוס 5 המופעל על ידי חברת חלל יש שאלה אם הוא ישראלי או לא, כי הרוסים בנו אותו ב-50 מיליון דולר פחות מאשר ההצעה של התעשיה האווירית.

  4. יש עשרה שלנו במסלול?
    רגע, יש שני עמוסים, אחד גורווין, אחד טכסאר ושני אופק, או שלושה?
    מה פספסתי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן