ישראל והתחממות כדור הארץ

גם מי שאינו מוכן לקבל כפשוטם את הנבואות השחורות המוצגות בסרטו המדובר של אל גור “אמת מטרידה”, לא יוכל להתכחש לממצאי מדידות אקלימיות ולצילומי לוויינים – כדור הארץ מצוי בתהליך של התחממות גלובלית

דבר עורכי סיינטיפיק אמריקן בגליון יוני-יולי 2007

במדור פנורמה אנו מביאים את כתבתו של דייוויד ביאלו “אקלים שמרני”. הכתבה הטוענת כי ייתכן שמסמך ההסכמה שפרסם הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) בפברואר 2007, הוא מסמך שמרני מדי בגלל הצורך להגיע להסכמה פה אחד בין מדענים ודיפלומטים מ-154 מדינות. יש סבירות גבוהה יחסית שקצב השינויים עלול להיות מהיר יותר. גם מי שאינו מוכן לקבל כפשוטם את הנבואות השחורות המוצגות בסרטו המדובר של אל גור “אמת מטרידה”, לא יוכל להתכחש לממצאי מדידות אקלימיות ולצילומי לוויינים – כדור הארץ מצוי בתהליך של התחממות גלובלית. אם יש ויכוח הוא נסוב סביב השאלה האם התהליך כולו הוא מעשה ידי אדם, או שפועלים גורמים נוספים.
ה-IPCC הוא גוף מיוחד במינו, שהוקם בשנות ה-80 במסגרת תכנית הסביבה של האו”ם (UNEP) והארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) לחקר ומעקב אחרי שינויים אקלימיים, גורמיהם והשפעתם על הכלכלה ורווחתה של האנושות. דוח ההערכה הראשון (AR1) פורסם ב-1990, השני ב-1995 והשלישי ב-2001. הדבר המייחד את ה-IPCC הוא היותו גוף משולב, שבו חברים מומחים רבים, ממיטב המדענים ועד דיפלומטים-נציגי ממשלות (מכאן השם “פנל בין-ממשלתי”). המסקנות וההמלצות, המיועדות לגופים פוליטיים של קובעי מדיניות ומקבלי החלטות, חייבות להתקבל פה אחד.
תמצית התחזיות והמסקנות של דוח ההערכה הרביעי של IPCC חוזה שעד 2050 צפויה הטמפרטורה הממוצעת בעולם לעלות ב-2 עד 4.5 מעלות צלסיוס ושמפלס האוקיינוס העולמי יעלה ב-18 עד 60 ס”מ עד 2100. יש לציין שעורכי הדוח נמנעו מלהידרש לאפקטים של משוב חיובי העלולים להגביר את ההתחממות, בשל הקושי בהערכה כמותית.
מה תהיה השפעת התחממות כדור הארץ על ישראל? איך יושפעו אקלימה, איכות הסביבה שלה, כלכלתה ורווחת תושביה? האם נעשתה הערכה כזאת ומתי היא נעשתה? האם יש אמצעי מעקב מוסמכים אחרי שינויים אקלימיים באזורנו? אלה שאלות שראוי שיישאלו לנוכח הממצאים והתחזיות של IPCC. בשני העשורים האחרונים נערכו בארץ מחקרים לא מעטים שמטרתם לאמוד היבטים שונים של שינויים אקלימיים באזורנו. ניסיון ראשון לרכז את הממצאים בדוח אינטגרטיבי ומקיף בנוסח IPCC נעשה בשנת 2000. על פי הזמנת המשרד לאיכות הסביבה הכינו א' ספריאל וג' פאר מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב [שעליהם תוכלו לקרוא במדור זרקור בעמוד 16] את הדוח הלאומי הראשון על שינויים אקלימיים הצפויים בישראל עד 2100. עיקרי התחזיות הן: עליית טמפרטורה של 1.6 עד 1.8 מעלות צלסיוס לעומת הממוצע הרב-שנתי של 1961-1990 והפחתה של 4% עד 8% במשקעים. הדוח צופה גם התקצרות של עונת הגשמים, לצד הגברת עוצמות המשקעים תוך הפחתת מספר אירועי גשם. תגדל שכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, גלי חום קיצוני בקיץ ומזג אוויר סוער בחורף. מפלס הים צפוי לעלות ב-12 עד 88 סנטימטרים.
מנקודת המבט של 2007 ולנוכח ממצאי הדוח הרביעי של IPCC נראות מסקנות הדוח הלאומי של מכון בלאושטיין מתונות למדי. דוח של מרכז Tyndall לחקר שינויי אקלים מעריך שבישראל תעלה הטמפרטורה עד בערך 2080 ב- 4.6 מעלות לעומת הממוצע של 1990-1961. מחובתה של הממשלה ליזום אפוא הקמת גוף בין-תחומי ובין-מוסדי קבוע, כדוגמת ה-IPCC, שיעסוק במעקב אחרי שינויים אקלימיים בארץ ויכין דוחות תקופתיים ותחזיות על השלכותיהם על המערכת הכלכלית ורווחת תושביה, ובעיקר על משק המים, משק האנרגיה, החקלאות ואיכות הסביבה.

המידבור מאיים על ישראל – מסמך שהוכן על ידי מחלקת המחקר של הכנסת לדיון בועדת המדע