# האם אנשי דת הומופובים הינם הומו-סקסואלים בעצמם?

> האם דווקא ההומופובים עשויים להימשך בעצמם לגברים, יותר מאחרים? מחקר בראשותה של חוקרת ישראלית חושף זאת טד האגארד היה מטיף אוונגליסטי ידוע במשך למעלה מעשרים שנים, שסחף אחריו עשרות-אלפי מאמינים אדוקים. בשנת 2006 הוא קרא למאמיניו לתמוך בחוקים אשר יאסרו על הומו-סקסואלים להינשא בקולורדו - ושם הגיעה הקריירה שלו לסופה המריר. האגארד עצמו היה מעורב בקשר מיני עם גבר אחר באותו הזמן, ומאהבו החליט לחשוף את מערכת היחסים שביניהם בעקבות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/is-some-homophobia-self-phobia-140412
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2012-04-14T00:15:36+03:00
- Modified: 2012-04-15T14:34:03+03:00
- Sections: פסיכולוגיה
- Topics: אוניברסיטת אסקס, אוניברסיטת רוצ'סטר, הומוסקסואליות, הומופוביה, נטע ויינשטיין, פסיכולוגיה

## Article

האם דווקא ההומופובים עשויים להימשך בעצמם לגברים, יותר מאחרים? מחקר בראשותה של חוקרת ישראלית חושף זאת טד האגארד היה מטיף אוונגליסטי ידוע במשך למעלה מעשרים שנים, שסחף אחריו עשרות-אלפי מאמינים אדוקים. בשנת 2006 הוא קרא למאמיניו לתמוך בחוקים אשר יאסרו על הומו-סקסואלים להינשא בקולורדו - ושם הגיעה הקריירה שלו לסופה המריר. האגארד עצמו היה מעורב בקשר מיני עם גבר אחר באותו הזמן, ומאהבו החליט לחשוף את מערכת היחסים שביניהם בעקבות צביעותו של המטיף. ההומופוב התגלה כהומו-סקסואל בעצמו. זהו אינו סיפור יוצא-דופן כפי שהוא נראה במבט ראשון. דמויות שונות במהלך ההיסטוריה אשר דיברו בחריפות כנגד תופעת ההומוסקסואליות, נתפסו במעורבות במין עם גברים אחרים בשלבים מאוחרים יותר בקריירה שלהם. כך גם במקרהו של גלן מרפי ג'וניור, פוליטיקאי שהתבטא בחריפות כנגד נישואים הומוסקסואליים, אך בשנת 2007 הואשם בתקיפה מינית של גבר בן 22. וכמובן, גם בארץ הקודש לא חסרים מקרים של רבנים אורתודוכסיים המנצלים מינית גברים ונערים צעירים שתחת חסותם. בשנתיים האחרונות התוודענו למקרהו של רב רם-מעלה במיוחד בציבור הדתי-לאומי, אשר לכאורה היה מעורב במערכת יחסים עם מספר גברים צעירים שתחת מרותו. האם דווקא ההומופובים - אנשים אשר סולדים מהומו-סקסואליות ומשמיצים את ההומו-סקסואלים בכל פינה - עשויים להימשך בעצמם לגברים, יותר מאחרים? תופעה זו תואמת לעיקרון פסיכואנליטי ידוע המסביר כי לעתים קרובות אנו בולמים את דחפינו הלא-מודעים, אותם אנו רואים כאפלים וחשוכים, באמצעות אימוץ של נקודת-מבט שונה באופן קיצוני. אך מהן העדויות בשטח? ובכן, מחקר חדש מגלה שהתשובה עשויה להיות חיובית, ושחלק ממקרי ההומופוביה - פחד ושנאה המופנים כלפי הומוסקסואלים - עשויים לשקף כמיהה נסתרת של ההומופוב לגברים אחרים. במחקר, שיתפרסם באפריל בכתב העת לאישיות ופסיכולוגיה חברתית, מתועדים ארבעה ניסויים נפרדים שנערכו בארצות-הברית ובגרמניה. בכל מחקר השתתפו 160 סטודנטים בממוצע. החוקרים בחנו את חוסר-ההתאמה בין הדיווחים העצמיים של המשתתפים אודות העדפותיהם המיניות, ובין הדרך בה הגיבו בשבריר שנייה במהלך משימה קצובה בזמן אשר אמורה להבחין בנטיותיהם המיניות, ומשימה נוספת רגועה יותר בה הורשו הנבדקים להסתכל בתמונות מאותו מין או ממין אחר. המשתתפים במחקר עברו גם סדרה של שאלונים, במהלכם נשאלו כיצד בחרו הוריהם לגדל אותם: האם באופן סמכותי ושתלטני, או דמוקרטי. הסטודנטים התבקשו לציין את מידת הסכמתם עם קביעות כמו: "הרגשתי ששולטים עלי ודוחפים אותי בדרכים מסוימות", ו- "הרגשתי חופשי להיות מי שאני". הסטודנטים ציינו גם מה מידת ההומופוביה בביתיהם, באמצעות סימון משפטים הולמים כגון- "אבא שלי נמנע מגברים הומו-סקסואליים בכל הזדמנות". מבדקים אלו ואחרים הניבו תוצאות דומות: משתתפים שנהנו מהורים פתוחים ומקבלים, היו מחוברים יותר לנטיותיהם המיניות, בעוד שמשתתפים מבתים סמכותיים סבלו מהניגוד הגדול ביותר בין משיכה מינית מוצהרת ודחפים מיניים אמיתיים. החוקרים מסבירים תופעה זאת בכך שילדים להורים סמכותיים יודעים כי הם מסתכנים באובדן האהבה והכבוד של הוריהם אם יודו כי הם נמשכים לאנשים מאותו מין. מסיבה זו, הם בוחרים להכחיש או להדחיק צד זה בעצמם. אין בכך פסול, בהכרח, אילולא העובדה שהמחקרים מראים כי אנשים אלו הם הסבירים ביותר להגיב בעוינות להומו-סקסואלים מוצהרים. הניגוד בין הדחף הפנימי ובין ההצהרה החיצונית הניב מגוון רחב של דרכי התנהגות הומופוביות, כולל עוינות, תמיכה במדיניות נגד הומו-סקסואלים, ומתן עונשים קשים יותר להומו-סקסואלים. http://www.youtube.com/watch?v=MMSlQkWqD3k הממצאים מספקים עדות אמפירית חדשה התומכת בתיאוריה הפסיכואנליטית לפיה הפחד, החשש והרתיעה שחלק מהאנשים ההטרו-סקסואלים חשים כלפי הומו-סקסואלים ולסביות, יכולים לצמוח מתוך דחפיהם המודחקים לסקס הומו-סקסואלי. האם כל רב אורתודוכסי הוא גם הומו-סקסואל בנשמתו הפנימית, אותה הוא מסתיר אפילו מעצמו? קשה להאמין שכך הדבר. בני-אדם מצליחים למצוא סיבות לשנוא ולפחד זה מזה גם מבלי שאלו יצטרכו להיות נטועות בתת-המודע שלהם. מעבר לכך, מהרגע בו גורם עליון כאל הכל-יכול מצווה לצאת כנגד משכב זכר, גם היהודים הסטרייטים ביותר יצדדו עם הקדוש ברוך הוא. עם זאת, המחקר הנוכחי מלמד אותנו כי ייתכן שדווקא אלו היוצאים בחריפות הגדולה ביותר כנגד ההומו-סקסואלים ואף קוראים להשתמש כנגדם באלימות מעל ומעבר לדרישות התפקיד, נמשכים בעצמם לבני אותו המין. סיקורים בתקשורת של פשעי שנאה כנגד הומו-סקסואלים, חושפים כי לעתים קרובות דווקא התוקפים רואים בהומו-סקסואלים איום מסוים. אותם אנשים, הנמצאים בהכחשה מתמדת לגבי העדפותיהם המיניות, עשויים להתפרץ באלימות דווקא משום שהם רואים את ההומו-סקסואלים כאיום ממשי על בחירותיהם בחיים. יש כאן לקח חשוב אודות מקורותיה של הקיצוניות בבני-האדם, שראוי שייזכר ויילמד על-ידי ילדים בכל הגילאים. עורכת המחקר הראשית היא נטע ויינשטיין, מרצה באוניברסיטת אסקס. הכותב-העמית של המחקר הינו ריצ'ארד ריאן, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת אסקס. [מקור](http://www.rochester.edu/news/show.php?id=4040)