שאלת עתיד הכור האיראני בבושיר והתכנית הגרעינית של אירן בכלל, מביאה לשינוים איטיים בתפיסה האסטרטגית של הרפובליקה האסלמית
שאלת עתיד הכור האיראני בבושיר והתכנית הגרעינית של אירן בכלל, מביאה לשינוים איטיים בתפיסה האסטרטגית של הרפובליקה האסלמית, הממשיכה להאמין שפרוייקט הגרעין שלה,לא יופרע לפני שתגיע לשלב הפעלת הכור ומעבר למימוש תכנית נשק גרעיני.
דיפלומטים מערביים בטהרן וגורמי מודיעין שונים, מוסרים בין השאר שמשטר האייתולות הורה לצבא ושאר זרועות הבטחון להערך לאפשרות בלבד של מצב חדש, שיתבטא לא רק בתפיסת הביטחון, אלא גם במדיניות- החוץ של אירן ויכולתה להשפיע, לפחות באופן תאורטתי,על “מעגלים גאוגרפיים” שגבולותיהם תלויים בטווח טילי “השיאהב”.
טילים אלה וכן “טילי רכש” העשויים להגיע מצפון-קוריאה מיועדים לשאת ראש נפץ גרעיני,כימי,ביולוגי וראש קרבי טעון חמרי נפץ.
המעגל האטסטרטגי הראשון בקונספציה הגרעינית של,אירן מקיף את המזרח- התיכון,הרפובליקות של מרכז אסיה,הים-התיכון המזרחי ותורכיה. המדובר במרחב בו נמצאת ישראל, שלפחות מבחינה רטורית נחשבת “לאוייב מספר 1” של הרפובליקה והעולם המוסלמי. עוד נמצאים בתחומי המעגל האסטרטגי הראשון איטנרסים כלכליים/אסטרגים של המערב ובפרט ארה”ב. אירן מודעת לעובדה שמעורבות זרה במפרץ קשורה לא רק “לשחרור עירק” אלא גם לאבטחת מקורות אנרגיה. נוסף לכך פועל ממש מעבר לגבול האיראני-עירקי , הכח היבשתי הגדול ביותר של ארה”ב מאז מבצע סופת-מדבר 2001. לכל אורכו של המפרץ ובמבואותיו פועלות כמה מיחידות הצי היותר חשובות של המעצמה המובילה בעולם ובעלות בריתה. הערכה איראנית טריה,המבוססת על מקורות שיעים בממשל הזמני של בגדד ודיווחים ממרכזי השיעים צופה אפשרות פירוק המדינה העירקית לקנטונים – עצמאיים ומצב מלחמת אזרחים,התפתחויות העשויות להביא להתערבות איראנית ישירה, להגנת השיעים ואגב כך יצירת “מסדרון יבשתי אוהד” שיעבור בעירק ויתפרס מגבולה לסוריה,מצב שיאפשר “גשר יבשתי” לים- התיכון. איומי אירן להשתתף “במלחמה לשחרור ירושלים” עשויים לקבל מימד משמעותי,אם תוכל לשגר לסוריה ולבנון “חיל משלוח” שיכלול עוצבות צבא היבשה ויחידות חיל-אויר.עוד כולל “האיזור המיידי” אליו מתייחסת אירן ,מספר מדינות ונסיכויות ,הצופות לאירן בבחינת כבדהו חשדהו. בראש קבוצה זו עומדת ערב הסעודית ואתה,מצריים ותורכיה.
בחלוקת המזרח הקרוב למעגלי איום אסטרטגי ריאלי, נכללת פקיסטן, שהיא המדינה הגרעינית אסלמית הראשונה. המיעוט השיעי בפקיסטן מאויים טרור קבוצות סוניות- וואהביות ומנהיגיו מצפים לסיוע איראני שיבוא מעבר לגבול המשותף של פקיסטן ואירן. יחסי אירן פקיסטן ידעו במשך השנים עליות וירידות,כשמאז עלייתו לשלטון באיסלמאבד של גנרל פארווז מושארף,מורגש צינון מה באופי היחסים,מה עוד שכיום לא נותר ספק שמדעני גרעין פקיסטנים מכרו לאירנים ידע וייעוץ קריטי. העניין הפקיסטני כולל יכולת השפעה על הנעשה באפגניסטן,שגם היא גובלת באירן ואזורים שונים בהודו וסין,מדינות שלמרות שמירתן על פרופיל נמוך בכל הקשור לפצצה- האיראנית שטרם נוצרה- מגלות עניין בכל התפתחות הקשורה לבושייר.אירן ממשיכה להיות מדינת גבול אוהד לשיעים של אפגניסטן,שלימינם עמדה במהלך שנות שלטון הטאליבן ומאבקי הכח נגד השפעתם,כולל העמקצת השפעת אל-קעאדה שהשתמש באפגניסטן כבסיס מרכזי.
מקור מודיעין תורכי, אמר באחרונה שהשאלה המרכזית המעסיקה את מערכת הביטחון האירני, היא יכולת ייצור סדרתי של טילי “שיאהב” ודגמים אחרים וכן הקמת בסיסי- טילים,יחידות טילים ניידות ומערך בקרה קרקעי ולוויני.המקור אמר שאחת ההערכות הרווחות בנאט”ו, היא שאירן תשאף לפתח “פצצות-מיני” בעלות אפקט -הרס מוגבל יכולות “העברה” למטרה באמצעות מטוסים, או טילים קלים יותר “מהשיאהב”.עוד אמר המקור שבידי אירן,תכניות -מגירה ,שריד לעידן השאח ריזה פאהלווי ,העוסקות בפגזים- אטומיים,מדגמים שהיו בעבר באמל”ח האמריקאי באירופה.פגזים- גרעיניים,שלפעמים מוגדרים “נשק ניוטרון” ניתנים לירי מקני הנשק הארטילרי הקיים באירן ויעילותם חשובה ברדיוס פעילות טקטי מוגבל,בשל האפקט הרדיו אקטיווי הנמוך שלהם והגבלת הנזק הסביבתי.
מקור העניין בפגזי- אטרילריה גרעינית,המוגדרים “נשק טקטי” הוא בנסיונות השאח להבטיח אספקת מספר פגזים כאלה במקרה של התקפה- סובייטית.פגזים גרעיניים שאלף ושלש מאות מהם הוחזקו עד לשנים האחרנות במערב אירופה.יוצרו בקטרים שונים המיועדים לתותחי הוביצר בקוטר 155 מ”מ, תותחי 203 מ”מ ותותחי 175 מ”מ.פגז במשקל 58 ק”ג למשל, מיועד ליצור “אפקט הרס מוגבל” השווה לפי הדגמים השונים, לשמונה מאות טון TNT ועד פגז עם כח הרס השווה לאלף שלש מאות טון TNT לפני שהפגזים הוצאו מאירופה במסגרת הסכמי פירוק נשק והועברו להשמדה או איחסון בארה”ב ,ניסה המודיעין האיראני להניח ידו על פגזים גרעיניים,בפרט אחרי שנודע שעריץ- עירק, צאדם חוסיין אל תכריתי “משתעשע” ברעיונות “תותח על” שיחומש פגזי א.ב.כ.
לקחים מלימוד התרגילים הרב-זרועיים האחרונים של אירן הבאים בסדרת תמרוני “אעשורה” שאחד מהם נערך רק לפני זמן קצר,מלמדים, בין השאר, שהגנרלים של האייתולות,תרגלו מצבי עצירת שריון אויב ולסרוגין הבקעה דרך מערכי אוייב,תוך שימוש באמצעים קונבנציונלים שלצורך הדמיה התייחסו אליהם כאל נשק גרעיני טקטי.
מקור במפרץ אומר שהמטה הכללי האירני מנהל באופן קבוע סדרות תרגילי מפה ומשחקי מלחמה.לצד תרגילים אלה,הנערכים ללא גייסות באות הערכות- מצב על תפקידי הצבא הצי וחיל האויר בעשור הקרוב,כשגורם מרכזי בהערכות העתידיות היא שאלת התקציב הבטחוני (כיום 4.3 מילארד דולר 3.3% מהתוצר הלאומי) והצורך להחליט אם לייצר מספר מוגבל של פצצות- גרעינית, כאיום אסטרטגי כללי, או להעדיף נשק ארטילרי בתפוצה רחבה,דבר שיחייב שינויים מרחיקי לכת במבנה הצבא .
המתנגדים העיקריים לתכניות מסוג זה,הם דווקא האייתולות, המאמינים שמלבד הרטוריקה- הגרעינית,על הכוחות המזויינים של אירן להמשיך ולהתמקד בבטחון- פנים ולהיות המגן העיקרי של המשטר .שינויי תקציב ומבנה חייבים לבוא על חשבון צרכי בטחון- פנים,כך הזהיר באחרונה הנשיא לשעבר רפסנג’י המודאג מגילויי מרי-אזרחי,הפגנות רחוב וחיזוק גופים התובעים דמוקרטיזציה של הרפובליקה האסלמית.המצב מזכיר במדה רבה תמונת הביטחון בפקיסטן,החייבת לשקול פריסת נשק גרעיני וייעודו גם ברמת שדה-הקרב האפשרי עם הודו מול הגברת צרכי ביטחון הפנים המתבקשת כתגובה לטרור.
עוד כולל התכנון האסטרטגי של טהרן,תאוריה לא ברורה של יכולת השפעה על חלקים של אירופה ורוסיה ומבחינת התפיסה האסטרטגית הרחבה “אפשרות להשמע בקול רם” גם בחלקים של מערב אירופה ויכולת להפעיל,בשעת הצורך “שיטה צפון-קוראנית” של סחטנות גרעין פוליטית וכלכלית..
בשלב הזה,ערב השלמת מתקן בושייר,נשען הצבא האיראני על מערכות נשק קונבנציונאלי שיותר ממחציתו מסווג כמיושן,אמל”ח מעידן השאח שלפני מהפכת 1979 .תרגילים אחרונים שערך צבא אירן,כמו “עאשורה 5” לא הראו פריצת דרך טכנוגולית, או מדעית מרשימה.שיגור טיל “שיאהב” והודעות קולניות על “מסירתו לצבא” מעידים איפוא בעיקר על שאיפת טהרן,להפוך ביום מהימים,למחזיקת צבא- גרעיני, שישען על טילים באליסטיים ויצירת איזון אסטרטגי,בעיקר מול ישראל.אלא שדווקא האייתולות יודעים הייטב ההבדל בין רטוריקה למציאות ובינתיים ממשיכים לחלום לתכנן ו…לקוות בעוד העולם המתוח עוצר נשימתו…..
נושא הגרעין- האירטני,כמו הצפון קוראני,ממשיך להעיסיק סדר היום המדיני בזירה הבין לאומית,כולל הבחירות הקרובות לנשיאות ארה”ב.משקיפים ומנתחי מצב המתמחים באירן אומרים שהממשל הורה לדובריו לגלות איפוק מתוך צפיה לתוצאות הבחירות בוושינגטון ותקווה לראות את סנטור קרי מנצח ומכניס ארצו למהלכי פיוס.האירונים מקווים שממשל קרי,אם אכן יהיה עובדה קיימת,ינקוט מדיניות שתאפשר לאירן לפתוח את בושייר עם רמת איום נמוכה מזו הקיימת היום ובעיקר הפעלת הכור תוך ריסונה של ישראל,האויב התאורטי,שבעיניה פצצה גרעינית בידי האייתולות אינה מהווה אפשראות אתה ניתן לחיות.
