סיקור מקיף

מהנדסים של אינטל יוכשרו על ידי מכללת הדסה לקבלת רישיון הוראה ללימוד בבתי ספר תיכוניים

המטרה: לאפשר למהנדסים ללמד בכיתות מקצועות ריאליים, בתגבור למערכת החינוך החסרה מורים למקצועות הריאליים וכהרחבה לפרויקט “חושבים חיובי” שיזמה אינטל לפני כמה שנים ● מנכ”ל אינטל ישראל, מקסין פסברג, תציג את המיזם המלא בכנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית, שייערך מחר (ג')

מקסין פסברג, מנכל''ית אינטל ישראל
מקסין פסברג, מנכל''ית אינטל ישראל

יהודה קונפורטס, עורך בקבוצת אנשים ומחשבים

כ-25 מהנדסים של אינטל ממרכז הפיתוח של החברה בפתח-תקווה, יחלו בשנה הבאה לעבור קורס הכשרה מיוחד במכללת הדסה בירושלים, שבתומו יקבלו רישיון הוראה למקצועות המדעים מטעם משרד החינוך. המיזם המשותף למכללת הדסה ומשרד החינוך, הוא חלק מפרויקט קהילתי ייחודי בשם “חושבים חיובי” שיזמה אינטל לפני מספר שנים.

עוד במסגרת המיזם, יגיעו במהלך השנה כ-50 תלמידי חטיבת ביניים ותיכון מפתח-תקווה פעם או פעמיים בשבוע למרכז הפיתוח של אינטל באזור התעשייה בעיר, ויקבלו סיוע ותגבור בחומרי הלימוד. לכל תלמיד יוצמדו שני מהנדסים קבועים שייגבו אחד את השני. אינטל מקצה לצורך העניין 27 מהנדסים ועובדים נוספים, שמלווים את הילדים לאורך כל השנה ונמצאים בקשר עם המורים ובתי הספר. הפרויקט, שזכה להצלחה רבה, מיושם גם בערים אחרות, ואומץ גם על ידי חברות היי-טק נוספות באזורי התעשייה של פתח-תקווה, ירושלים וחיפה.

לדברי יוסי שובל, מנהל קשרי החוץ של אינטל ישראל, כעת מבקשים באינטל להרחיב את מעגל התרומה למערכת החינוך, וליזום יחד עם משרד החינוך, מכללת הדסה וגורמים נוספים, קורסי הכשרה שיאפשרו למהנדסים ללמד קבוצות גדולות יותר של תלמידים בבתי הספר, בתיאום עם מפקחי משרד החינוך, מנהלי בתי הספר ועל פי הצורך. יצוין, כי זוהי הפעם הראשונה שמשרד החינוך מאפשר לחברות היי-טק להיכנס לכיתות לימוד במערכת החינוך.

באשר למקצועות הלימוד, מסביר שובל, עוסקים המהנדסים בעיקר בהוראת מקצועות ריאליים, כגון מתמטיקה, פיסיקה, מחשבים ואנגלית, במגוון יחידות הלימוד, עם שאיפה לחמש יחידות.

דואגים לעתיד

המיזם הוצג השבוע לוועדת ההיגוי של כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית על ידי דני אלדר, מנכ”ל אינטל פתח-תקווה, והוחלט כי המיזם המורחב של “חושבים חיובי” יוצג בכנס עצמו ביום שלישי, 24 ביוני 2008. במהלך האירוע, תקרא מנכ”ל אינטל ישראל, מקסין פסברג, לכל עמיתיה מהתעשייה לשכפל את המודל על מנת לסייע לתעשייה להכשיר כוח אדם ייעודי, שבעתיד יצטרף לתעשיית היי-טק.

שובל מוסיף, כי מאחורי המיזם “חושבים חיובי” עמדה התפיסה, שמעבר למצבה הקשה של מערכת החינוך שכולם מדברים עליו, יש הרבה מאוד דברים פשוטים ומיידיים שהתעשייה, הקהילה וכל אחד מאיתנו יכול לעשות, במאמץ קטן ומבלי להמתין לסיוע ומימון של הרשויות והממשלה.

הפרויקט נערך במקביל לשנת הלימודים בבתי הספר, בין החודשים נובמבר ויוני. בכל אחד מהמקומות בהם הוא נערך, מותאם המיזם לשעות הלימוד של התלמידים ולזמנם של החונכים. החניכה נעשית בקבוצות קטנות, תוך שהתלמידים מרגישים שייכים למקום, סופגים את האווירה של מרכז פיתוח של אינטל או כל מפעל אחר, ולדעת שובל אין ספק שיש בכך תרומה לקבלת ההחלטה שלהם בעתיד להשתלב בתעשייה זו.

לדברי שובל, הפרויקט צבר תאוצה והצלחה בלתי רגילה והוא משתלב עם שורה ארוכה של פעילויות אחרות שעושה אינטל בתחום החינוך בישראל. “עם השנים נצבר ניסיון – וכך יצרנו מעין פרוטוקול מסודר, שבו מתוארים כל ההליכים והמהלכים שיש לבצע ביציאה למיזם כזה. למשל: מי הם הגורמים ברשות איתם צריך להיות בקשר, איך מכינים את העובדים לעניין, מה עושים מבחינת לוגיסטיקה, הסעות, קשר רצוף עם המורים ובית הספר ועוד. על המידע זה אין לנו זכויות יוצרים, ואנו מעמידים אותו לרשות כל התעשייה. כך, כל חברה שתרצה לשכפל אותו, תזכה למלוא הסיוע מהצוות שלנו”.

11 תגובות

  1. יוסי:
    כדי להיות בטוח שאינני מדבר בעלמא התקשרתי עם חבר מאינטל לפני שהתחלתי לכתוב תגובה זו.
    הוא אמר לי שמדובר בפעילות המתבצעת בשעות העבודה ושהמהנדסים מקבלים משכורת גלובלית ולא לפי שעות.
    מה זה אומר?
    זה אומר שאינטל מממנת.
    אז זה לא בעלמא.
    זה חלק מפעילות ענפה שמבצעת אינטל לטובת הקהילה.
    אותו חבר שלי, למשל, שהוא דמות בכירה באינטל, אמנם לא עסק בהוראה בבתי ספר בשעות העבודה אבל כן יצא בשעות העבודה לצבוע קירות בבתי אבות.
    חברים: כשסוף סוף מישהו עושה כאן משהו טוב, אינני חושב שיגרע מכבודו של איש אם הוא יפרגן על כך.

  2. אני חושש שאתם קצת מדברים בעלמא . המהנדסים מאינטל עושים את זה בהתנדבות (מעודד על ידי החברה) , ואינטל מצידה תורמת (כסף) על כל שעת התנדבות של מהנדס מאינטל. כבר היום יש די הרבה מהנדסים באינטל שחונכים ילדים בחטיבות העליונות במקצועות כמו פיזיקה ומתמטיקה בהתנדבות , אז כנראה שהתוכנית הזו היא פשוט שידרוג

  3. חנן:
    אינני יודע עם איזה מורים עבדת ובוודאי יש יוצאים מן הכלל אבל אני עוקב אחרי מערכת החינוך שנים רבות ומה שאמרתי הוא מה שאני רואה.
    רוב המצטיינים שאני פגשתי בכל מהלך חיי (למעשה כולם!) פנו למקצועות מכניסים יותר ורק הנפלים הלכו להוראה. זו עובדה ואני שומע על ניסיון דומה מרבים אחרים.
    גם ההסבר הגיוני – וכי למה יחליט מישהו להסתפק בתנאי עבודה כה ירודים?
    אגב – אחרי הרבה תירוצים והליכה סחור סחור – גם אתה אמרת בסוף שמי שנמצא היום במערכת החינוך אלה הגרועים שבחבורה.

    ביחס למקור היוזמה, לי, לעומתך, אין כל ספק שהיוזמה היא של אינטל ויש גם שני נימוקים מכריעים מאחרי אמירה זו:
    האחד הוא שזה התחיל כיוזמה מקומית ללא שיתוף משרד החינוך ורק עכשיו נכנס משרד החינוך לתמונה.
    השני הוא שאין למשרד החינוך שום יכולת להחליט מה יעשו מהנדסי אינטל שהוא אינו משלם את שכרם.

  4. מיכאל, איני מסכים עם הטענה שהעלית. היה לי העונג לעבוד בעבר עם כמה וכמה מורים, שחלקם היו בעלי תארים מתקדמים ורובם שב להיי-טק, לעיתים לאחר עשרות שנות הוראה.

    גלי פיטורים שנעשו בשנים האחרונות של מורים איכותיים, ותחת זאת השארת המורים שלהם יש קביעות (והם אלו הבדרך כלל בינוניים ומטה), הבריחו הרבה מורים חזרה אל שוק העבודה ואל ההי-טק.

    תתפלא מיכאל כמה מורים ישנם שהם בעלי ידע נרחב יותר במקצועות הלימוד ובשיטת הלימוד מאשר מהנדס מאינטל, שכבודו במקומו מונח, אבל מן הסתם אינו מכיר את דרישות המערכת ואת תוכניות הלימודים.

    לצערי, ריח הפוליטיקה (כפי שציין דני) עולה ממיזמים כאלו, ולא אתפלא אם משרד החינוך עצמו יזם את הרעיון ולא אינטל. יותר נראה לי סביר שמשרד החינוך, במקום להקצות יותר שעות ללימודים ולהקצות יותר לשם הבאת מורים איכותיים יותר והשתלמויות למורים, בחר בשיטה הפופוליסטית הזו, על-מנת ליצור מקסם שווא בעיני הציבור, החושב שהנה מאינטל תגיע הישועה וייפתרו הבעיות.

    כל העסק פשוט נראה כמו גימיק נסיוני שמטרותיו פוליטיות ולא כמו נסיון כן ואמיתי לסייע לתלמידים.

    חנן
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  5. שום דבר לא יקרה אם המהנדסים יעבדו בשכר של משרד החינוך או בהתנדבות.
    זה יכול להחזיק מים זמן קצר כשימוש פוליטי – אנחנו ציונים וכ"ו שמתאים לאינטל.
    העלאת רמת המורים צריכה להגיע מהשורש – גיוס מהנדסים למערכת החינוך כאלה שמעל 50 שנה עם שכר גבוה יחסית שישתלם להם להכנס למערכת- אז נקבל מערכת חינוך יציבה ומתקדמת לטווח ארוך שתיתן לנו רמה גבוהה יותר של מורים .
    מה שעושה אינטל זה נראה לא טוב – מאד פוליטי.

  6. חנן:
    אינני מסכים אתך.
    הרי רוב הבעיה היא שהמורים הם אלה שנבררו על ידי הברירה הטבעית של השכר הנמוך – כלומר כאלה שלא יכלו להשתלב במקצועות מכניסים יותר.
    מיעוט זעום שלהם יכולים בכלל להגיע לרמה של מהנדסי אינטל.
    צריך לזכור שהפרויקט נועד להועיל לתלמידים ולא למורים ולדעתי אינטל עושה כאן דבר חשוב ומועיל.
    אני גם מניח שהמורים, כפי שמעידים דבריך, עלולום לתקוע מקל בגלגלי הפרוייקט.

  7. מיכאל – זו לא ציניות.

    מאחר ואני נמצא עמוק במערכת הזו, המכונה "משרד החינוך", אני מתפלא על היוזמות האלו. אם אכן אותם מהנדסים מועסקים בבתי ספר, אני בטוח במאת האחוזים שהם אינם זוכים לתנאים שמקבלים מורים מהמניין. על זה אני מלין וזה מה שמפריע לי אישית.

    אין שום מצב בעולם שמהנדס ישקיע מזמנו ללא תמורה הולמת. זה מגיע על חשבון המורים ועל גבם. במקום לדרבן את ציבור המורים להשתלמויות ולהתפתחות מקצועית, מייבאים גורמים חיצוניים, ובעזרתם מנסים להראות כמה גדולה אזלת יד המורים ולהציג עד כמה משוועת המערכת למורים. ובוודאי שאין מורים – בתנאים כיום, אין כמעט אנשים שיהיו מוכנים ללכת ולהקדיש עצמם להוראה.

    לא מגייסים, חלילה, מורים חדשים למערכת. לא נותנים למורים קביעות או תנאים שמקובלים בכל המשק, לא מספקים השתלמויות בהיי-טק למורים, לא מקטינים כיתות. פתרון הפלא נמצא בהבאת אנשים מהתעשייה והכנסתם למערכת.

    ושוב, שלא ייראה שאני מגן מדי על ציבור המורים. ישנם מורים שחוקים שמקומן מזמן מחוץ למערכת וישנם מורים (בעיקר במערכת היסודית) שרמתם המקצועית מתחת לכל ביקורת. למרות זאת אני מלין.

    למה שאינטל לא תממן למשל השתלמויות למורים או תממן חלק ממשכורותו של כל מורה חדש? למה שאינטל לא תקבל עובדים ותתן להם קביעות, במקום שיטת הדלת המסתובבת הנהוגה שם כיום (במיוחד עם הנדסאים)? מדוע שאינטל לא תממן לימודי הוראה למי שילמד את מקצועות ההי-טק?

    ונ.ב. – המספר הקטן של המהנדבים שהוקצו לעניין, בנוסף לשיטת הבאת התלמידים למרכזי אינטל, רק מוכיחה שמדובר בגימיק. אם היה מדובר במיזם ממשי, הרי שאינטל יכולה היתה לגייס מאות מהנדסים ולשגר אותם לכיתות.

    אני תמה על איזה "שילוב עתידי של התלמידים" אינטל דנה, בשעה שאנו שומעים שוב על מיתון שמתקרב בתעשיית ההיי-טק בצעדי ענק ועל אפשרות לקריסה מחודשת של ה"בלון" וגלי פיטורים.

    מוטב היה לו אינטל היתה משקיעה בעובדיה או משקיעה במורים, במקום לתת שיעורי עזר מסובסדים – וזה בדיוק מה שנעשה כאן.

    חנן
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  8. חנן:
    קרא שוב – על פי התיאור זה כבר עובד כמה זמן בהצלחה במספר מקומות וכרגע מתכננים הרחבה גדולה בשיתיף משרד החינוך.
    אני מבין את זה כיזמה של אינטל שאינה מתכוונת לבקש כספים מאיש ותמשיך לשלם בעצמה את משכורות המהנדסים.
    ממה נובעת כל הציניות הזאת?

  9. חח.. אני לא אתפלא אם זאת תהיה שיטה במקום לפטר מהנדסים xD .
    במקום לשלוח מהנדסים מיותרים הביתה, ישלחו אותם ללמד בבתי ספר בשכר מינימום. אין ספק שככה יכולים לשים בצד מהנדסים שהם מיותרים בזמנים מסויימים (תקופות) ולקרוא להם בחזרה מתי שצריכים אותם.

  10. 1. על מנת ללמד בבתי ספר תיכוניים, אין שום צורך בתעודת הוראה.

    2. מהכרותי את המערכת – אם הם סומכים על משרד החינוך שישלמו להם משכורות או על הרשתות התיכוניות (כגון אורט ועמל), אזי לא נראה לי שיהיה מהנדס אחד שיסכים לעבוד בתנאים אלו – כלומר, על סף ההתנדבות ובלא תנאים כלשהם. שיעורים פרטיים הם יכולים לתת בלי קשר לבתי הספר ולא נראה לי שהתמור ההכספית שיציעו להם תהיה יותר מבדיחה.

    3. למה לא מכשירים את המורים האקדמאיים שאין להם תעודות הוראה ושכבר נמצאים במערכת. למה לא מכשירים את המורים החדשים בתוך חברות היי-טק? למה שוב מנסים למצוא "משיח" מבחוץ. זה לא רציני!

    4. לא יודע למה, אבל כל העיניין מריח מאד פוליטי (או כספי) ולא כפרוייקט שיש לו עתיד או שנוצר באמת ומתוך כוונה אמיתית. אבל אולי אתבדה.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  11. ענק!
    אם זה יתפוס תאוצה יהיו סוף סוף מורים טובים שמתוגמלים טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.