# בתוך ראשם של היוצאים מן הכלל

> האם אנשים מצליחים בשל מזל, עיתוי נכון ומורשת תרבותית? מאת מייקל שרמר מה ההבדל בין אלמוני ששמו ג'ו, ג'ו השרברב שהתפרסם במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב וגו' בידן? אחד הוא סגן נשיא ארצות הברית; שני האחרים לא. מדוע? התשובה תלויה במשתנים רבים מאוד, התלויים זה בזה, שיש לשלבם במשוואת ההצלחה: גנים, הורים, אחים ואחיות, חברים, מדריכים, ניסיון, הנעה פנימית, תרבות, עיתוי, מורשת ומזל. הקושי שבו נתקל המדען הוא בניסיונו לקבוע את…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/in-the-head-of-the-unusuals-10906094
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2009-06-10T00:05:26+03:00
- Modified: 2009-06-08T21:35:47+03:00
- Sections: מדע ופוליטיקה, מייקל שרמר - קולו של הספקן
- Topics: המדע והחברה

## Article

האם אנשים מצליחים בשל מזל, עיתוי נכון ומורשת תרבותית? מאת מייקל שרמר מה ההבדל בין אלמוני ששמו ג'ו, ג'ו השרברב שהתפרסם במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב וגו' בידן? אחד הוא סגן נשיא ארצות הברית; שני האחרים לא. מדוע? התשובה תלויה במשתנים רבים מאוד, התלויים זה בזה, שיש לשלבם במשוואת ההצלחה: גנים, הורים, אחים ואחיות, חברים, מדריכים, ניסיון, הנעה פנימית, תרבות, עיתוי, מורשת ומזל. הקושי שבו נתקל המדען הוא בניסיונו לקבוע את ההשפעה היחסית של כל משתנה ואת פעולות הגומלין בין המשתנים, משימה הדורשת מודלים סטטיסטיים מתוחכמים. עיתונאים, המשוחררים מנוהלי מחקר, מוציאים ספרים לעזרה-עצמית המתמקדים במשתנים נבחרים המעניינים אותם במיוחד. מעטים עושים זאת טוב יותר מכתב ה"ניו יורקר" מלקולם גלאדוול שבספרו החדש "האנשים שמחוץ למסגרת: סיפור הצלחה" (הוצאת ליטל, בראון, 2008) טוען שאנשים מצליחים אינם אנשים ש"בנו את עצמם" אלא "תמיד אלה שזכו ביתרונות נסתרים, בהזדמנויות יוצאות דופן ובמורשות תרבותיות שאפשרו להם ללמוד, לעבוד קשה ולהבין את ההיגיון בעולם בדרכים שאחרים אינם מסוגלים להן." [ביל גייטס](https://www.hayadan.org.il/huji-gave-einstein-prize-to-bill-gates-1808082/) למשל, הוא אולי איש חכם, אבל גלאדוול מעדיף להדגיש את העובדה שגייטס הוא בן להורים אמידים, ששלחו אותו לבית ספר פרטי, שפעל בו מועדון מחשבים בעל מסוף מרוחק, שהיה קשור בקו ישיר למחשב ראשי בסיאטל. ב-1968 זה היה דבר חריג מאוד. למזלו הרב, גייטס נולד באמצע שנות ה-50, ולכן הוא התבגר בדיוק כשתעשיית המחשבים הייתה בשלה לאדם בעל ניסיון כמו שהיה לו, שיקים חברת תוכנה. בדומה, אומר גלאדוול, אביו של מוצרט היה מלחין שהוביל את וולפגנג הצעיר לגדולה מגיל 6 ועד ראשית שנות ה-20 לחייו, אז הפכו היצירות שהלחין ממנגינות נעימות ליצירות מופת. מזלם של חברי החיפושיות האיר להם בהמבורג שבגרמניה, שם הצליחו להתברג ליותר מ-1,200 הופעות חיות ולעמוד בכלל המוכר, שעל פיו יש צורך ב-10,000 שעות ניסיון כדי להגיע לשלמות במקצוע. השחקנים המובילים בהוקי קרח נולדו באופן בולט בחודשים ינואר, פברואר ומארס (40% בהשוואה לשיעור הילודה הצפוי, העומד על פי רוב המחקרים על 25%) מפני שתאריך הלידה הקובע להתחלת האימונים בגיל צעיר הוא ה-1 בינואר, ולכן השחקנים שנולדו בראשית השנה זכו ביתרון מפני שהם היו קצת יותר גדולים, חזקים ומהירים. "ילדי הפלא" ממוצא אסייתי מצליחים כל כך בלימודיהם מפני שהם תוצר של "מסורת חקלאות האורז בשדות מוצפים" הדורשת עבודה לאורך כל ימות השנה ו"שמה דגש רב מאוד על מאמץ ועבודה קשה." זאת הסיבה שהם לומדים במשך כל הקיץ בשעה שתלמידים אמריקנים מבלים בקניון. עילויים וגאונים כאלה, אומר גלאדוול, "הם תוצרים של היסטוריה וקהילה, של הזדמנות ומורשת. הצלחתם אינה יוצאת דופן או מסתורית. היא נטועה ברשת של יתרונות וירושות, מהן מוצדקות ומהן לא, מהן נרכשו בעמל ומהן במזל טהור - אבל כולן הכרחיות כדי לעשות אותם למה שהם." ובכן, זה נכון וזה לא נכון, אמר לי פרנק סולווי, מחבר המחקר המקיף על אודות ההצלחה "נולדו למרוד" (הוצאת פנתיאון, 1996). "אנשים יצירתיים אינם יושבים סתם כך ומחכים שההזדמנויות ייקרו על דרכם. הם יוצרים את ההזדמנויות בעצמם. צ'רלס דרווין היה עסוק כבר בהתארגנות למסע תגליות באיים הקנריים, לדוגמה, כשהוצעה לו משרה על האוניה 'ביגל'. אם חברי 'החיפושיות' לא היו נוסעים להמבורג הם היו זוכים ל-10,000 השעות שלהם במקום אחר. מה שמבדיל את גייטס הוא שיש לו באמת מחשבה מעניינת ויצירתית, ומחשבה כזאת הייתה מתקיימת גם ללא המסוף בבית הספר הפרטי, ולכן הוא היה מוצא כנראה דרכים אחרות להשיג אמצעי תכנות." וכמובן שבנו של לאופולד מוצרט היה ילד פלא וגאון מוסיקלי ולא רק אדם שזכה במורשת תרבותית. ואפילו חוק 10,000 השעות אינו קשור רק במיומנות. דין קית' סימונטון, מחבר הספר "מקורות הגאונות" (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1999), טוען שבהצלחה מעורב תהליך דרוויניסטי של מגוון וברירה. גאונים יצירתיים מניבים מגוון אדיר של רעיונות שמתוכם הם בוררים רק את בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד ולהתרבות. המדד הטוב ביותר לחיזוי זכייה בפרס נובל במדע הוא כמות הציטוטים בכתבי עת מדעיים. וכפי שכותב סימונטון: "מחקריים אמפיריים הראו שוב ושוב שהמדד היחיד הטוב ביותר לחשיבות בתחום יצירתי כלשהו הוא המספר המוחלט של התוצרים בעלי ההשפעה שאדם מסוים העניק לעולם." גאונות היא מה שהגאון עושה. מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic (www.skeptic.com) ומחבר הספר The Mind of the Market.