“אם אינכם שוטפים את ידיכם, הרי שאתם רוצחים את אותן נשים אומללות!” קרא זמלוויס למיילדים של תקופתו
בחלקו הקודם של הפרק הגיע זמלווייס לעמדת ניהול המחלקה הנכספת, ממנה יכול היה להורות על השינויים שרצה. ואכן, זמלווייס לא בזבז זמן. עם צאתו של קליין לחופשה, זימן זמלווייס את כל חברי הסגל הרפואי במחלקה, סטודנטים ורופאים כאחד, והרצה להם אודות תקנות המחלקה החדשות. מאותו יום ואילך, עליהם לשטוף את ידיהם כאשר הם נכנסים לחדר הלידה. תקנה זו הספיקה כדי לעורר צעקות ורטינות, אך כמו כדי לעלוב עוד יותר באותם ג'נטלמנים מכובדים, הוא אסר עליהם לשטוף את הידיים בעזרת סבון בלבד. הסבון, הסביר זמלווייס, לא הסיר את ריח הרקב מן הידיים ולפיכך לא היה יעיל כנגד חלקיקי הרקבון. במקום השימוש בסבון, אנשי הסגל צוו לשטוף את ידיהם בהיכנסם לבניין, בקערה מלאה בסידן תת-כלורי, שהוא סוג של אקונומיקה חלשה. ועל מנת לוודא את סילוקם המוחלט של חלקיקי הרקבון, הם גם הוכרחו לשטוף את ידיהם בסבון רגיל כאשר עברו מחולה לחולה.
הסגל הרפואי זעם וקצף, סער ורגש. הסטודנטים מחו בכל קול, ופניהם של הרופאים הותיקים היו כענני סערה. אך גם זמלווייס לא שקט על שמריו. כל מי שהתנגד לו נאלץ לעמוד בפני האשמותיו וצעקותיו של מנהל המחלקה הזמני. “אם אינכם שוטפים את ידיכם, הרי שאתם רוצחים את אותן נשים אומללות!” היה זמלווייס מרעים בקולו, והסטודנטים הסוררים היו יוצאים מן החדר וטובלים את ידיהם היטב באותה אקונומיקה מאכלת. הם לא היו מרוצים מזמלווייס, וזמלווייס לא היה מרוצה מהם, אבל הוא הצליח לכפות עליהם את המשמעת שדרש במשך החודשיים הראשונים. לאחר מכן הוא כבר לא היה צריך לשכנע את אנשי המחלקה בצדקתו.
זמלווייס קיבל את הקידום הזמני באמצע חודש מאי, בשנת 1847. באותו חודש, תמותת היולדות עמדה על 12.2%. בחודש יוני, שבו כבר הונהגה שטיפת הידיים בסידן התת-כלורי, התמותה ירדה ל- 2.4%. אנשי המחלקה התחילו ליטול את ידיהם בנכונות הולכת וגוברת. במשך ששת החודשים הבאים, פחות יולדות מתו במחלקה הראשונה מאשר במחלקה השניה. המחלקה הראשונה קיבלה בחזרה את הכבוד האבוד שלה, ופחות ופחות נשים מתו מקדחת הלידה.
כאשר אנו קוראים את ספרו של זמלווייס, “האטיולוגיה, התפיסה והמניעה של קדחת הלידה” אנו רואים עד כמה קרוב היה לפתרון תעלומת גורמי המחלות. שני מקרים שאירעו במחלקתו בשנת 1847 היו קרובים לערער את אמונתו ב- 'חלקיקי הרקבון' שלו, אך לאחר מחשבה עמוקה וניתוח קפדני של המקרים הוא הצליח להסיק את המסקנות הנכונות ולקדם את התיאוריה שלו.
המקרה הראשון אירע באוקטובר, כאשר בחדר אחד לקו שתים-עשרה יולדות בקדחת הלידה, ואחד-עשר מהן מתו. הסטודנטים והרופאים במחלקה נשבעו בפני זמלווייס כי הם נטלו את ידיהם בסידן תת-כלורי לפני כניסתם לחדר הלידה, וכי שטפו את ידיהם בסבון בין חולה לחולה. הם לא סטו מעדותם גם לנוכח כל איומיו וחרופיו של זמלווייס. לכאורה הטילה עובדה זו צל כבד על התיאוריה של זמלווייס. הלחשושים החלו בין חברי הצוות הרפואי כי הירידה החדה בתמותה היתה מקרה ותו לא – הטלת מטבע אלוהית ממוזלת. עתה, טענו הרופאים הותיקים, הם רואים את צדו האחר של המטבע. כיצד יכול זמלווייס להסביר את אחוז התמותה הגבוה של אותו חודש?
זמלווייס לא התייאש. הוא בדק את נתוני כל היולדות שהיו באותו חדר, וגילה כי זמן קצר לפני שלקו היולדות בקדחת הלידה, התקבלה לאותו חדר יולדת עם סרטן הרחם. המיטה של אותה חולה היתה סמוכה לדלת, ולכן היא תמיד נבדקה ראשונה. הסרטן גרם לדלקת חמורה ברחמה של אותה יולדת, והסטודנטים שבדקו אותה נחשפו לנוזל המודלק על ידיהם. כפי הנראה היה מדובר בחיידקים עמידים במיוחד, שכן הם הצליחו להתמודד עם הלם הסבון הקצר שספגו לאחר הבדיקה. הם שרדו על ידיהם של הרופאים, וכאשר אלו בדקו את איברי המין של שאר הנשים, הם הדביקו את כל בנות החדר.
ממקרה זה הגיע זמלווייס למסקנה חשובה. חלקיקי הרקבון אינם נמצאים רק בגופות, אלא מסוגלים לעבור גם מגופים חיים. החל מאותו יום הוא הורה לאנשי המחלקה לשטוף את ידיהם בסידן תת-כלורי גם במעבר בין חולה לחולה. ההבנה כי גורמי המחלות יכולים לעבור מגוף חולה ולהתרבות בתוך הגוף הבריא עשויה להיות מהחשובות ביותר בתולדות האנושות. שלושים שנה מאוחר יותר יציג אותה רוברט קוך בתור אחד מהפוסטולטים שלו, ויכנס לספרי ההסטוריה על התיעוד הראשון בעולם של דרך ההדבקה של חיידק האנטרקס.
חודש לאחר מכן ניחתה המכה השניה על ראשו של זמלווייס. בנובמבר 1847 נפטרו אחד-עשר יולדות בחדר אחד. הלחשושים המרושעים החלו שוב בקרב הסגל, וזמלווייס, שטוף יראה, בדק את המקרה לפרטי פרטיו. כל הרופאים המטפלים ביולדות שטפו את ידיהם בסידן תת-כלורי במעבר מיולדת ליולדת. מה יכולה היתה להיות הסיבה לתמותה מקיפה שכזו?
זמלווייס לא היה מוכן לבטל את כוחו של הסידן התת-כלורי בקלות. הוא היה משוכנע שמקורה של הירידה בתמותה בחודשים האחרונים היה בשטיפות האקונומיקה. הוא היה בטוח שקיימת סיבה נוספת, ועבר על כל פרטי החולות כפי שעשה חודש לפני כן, במקרה הטרגי הקודם. לבסוף גילה שאחת מהמאושפזות באותו חדר לקתה בדלקת חריפה בברכה השמאלית, וכי הברך המרקיבה התיזה נוזל מודלק שריחו העז התפשט בכל החדר. זמלווייס הבין מיד מה פירוש הדבר. חלקיקי הרקבון יכולים להיפלט מגופים חיים ולהגיע למארחים חדשים דרך האוויר!
קשה לתאר את חשיבותה של הבחנה זו למדע הכירורגיה. כפי שנתאר בפרק הבא, מדע הכירורגיה דשדש במקום עקב אי-יכולתם של רופאים לבצע ניתוחים פולשניים יעילים לתוך הגוף. כל ניתוח היה מלווה בדלקת כמעט בלתי-נמנעת. בבתי-חולים רבים ההזמנה לניתוח היתה כגזר דין מוות. הסיבה לכך היתה חדירתם של חיידקים מן האוויר לתוך הפצע, צד בצד עם החיידקים שעל ידיו וכליו של המנתח. פסטר הגיע גם הוא לאותה הבנה, ורופא אנגלי בשם ג'וזף ליסטר הצליח, ב- 1867, למנוע את חדירתם של חיידקים מן האוויר בזמן הניתוח ואחריו בעזרת תחבושות ספוגות בחומצה קרבולית. את כל זאת הצליח זמלווייס להבין עשרים שנה לפני ליסטר ופסטר. כבר ב- 1848 התחיל זמלווייס לחטא גם את כלי הניתוח בהם השתמשו במחלקתו, והביא להכחדה כמעט מוחלטת של התמותה במחלקתו. החל מפברואר, פחות מאחוז אחד מהיולדות מתו בכל חודש, ובמאי ואוגוסט לא מתה אפילו יולדת אחת בכל המחלקה הראשונה. חבריו המועטים של זמלווייס דחקו בו לפרסם את הבשורה בעיתונות ובכנסים רפואיים, אך הוא סירב בתוקף.
מדוע לא הסכים זמלווייס לפרסם את תגליתו ברבים? מה היתה תגובת העולם הרפואי לתגליתו?
בסוגיה זו נעסוק בחלקו האחרון של הפרק, שיתפרסם מחר.
19 תגובות
לשאול היקר
לא יפה שאתה משכנע אותי על דת לה סאג’, אבל נעבור למה שחשוב באמת
לכל מאן דבעיי
. בארוחותיי כי רבו צרפה אישתי היקרה שהיא כניראה מאותה דת של מגיבים מסויימים,, צלחת מלאה דברים ירוקים עטויי כלורופילים שמענגים אותה , אותם, וודאי גם מעליי גירה למיניהן, רחמנא ליצלן..
התענגו לכן צמחוניי החיל, והשאירו בחיים את החיות המועטות שנותרו כדי שאני וצזנה נאכל אותם.
אין דבר יותר טוב מאשר B12 ישר מן הטבע.
בתיאבון!
סבדרמיש יהודה
ועוד דבר מובן מאליו:
כל המסקנות הכלליות מן המאמר הופיעו במאמר עצמו.
הסיבה היחידה שיהודה בחר להדגיש ולהקצין אחת מהן הייתה……………….אישית
לשאול וליהודה:
כל הכבוד לכם. חברתם יחדיו מסיבה אחת – אני מתנגד לדתות של שניכם.
לא היה בדברי כל דבר אישי ומעליב אלא אם כן מישהו בוחר להיעלב מן האמת במקום לשנות אותה.
לא התייחסתם לאף אחד מטיעוני לגופו בשעה שאני התייחסתי לכל טיעוניכם.
מילה אחרונה לך – יהודה: שאול מעודד אותך להמשיך במלחמה על דת LeSage.
זו פשוט דרך לתרום את מוחך למדע בעודך בחיים. הדת מבוססת על זה אבל אתה באמת לא חייב.
דרך אגב, רועי,
כדי שתפיסת העולם שלך תהיה מושלמת אתה צריך להתנסח ביתר דיוק גם בדיונים המהותיים: גבינות ועוף ביחד, אינן יכולות להיות מלווים ב’רוטב א-לוהי’ (…) אלא רק ברוטב אלילי או רוטב ‘אדם עליון’ או רוטב דרווינסטי או משהו כזה.
ביי
אני מבקש להפסיק את התיאורים הקולינארים פה.
בעיני מיכאל הם חסרי טעם (…) בגלל בעיות הכשרות..
ובעיני הם תפלים (…) בגלל הצימחונות..
(אופס, התבלבלתי)
ביי
למיכאל
עברת לפסים אישיים מעליבים ועלובים. ברגע זה אני מפסיק לענות לך.
לשאול.
תודה שענית במקומי את מה שאני הייתי צריך לענות. אני, והידע שלי אינם הנושא עליו דנים פה, אז הבה ונחזור לנושא.
לרועי צזנה
אני מסכים אתך רק ב"הרגשה" שצריך להיות כדבריך, כלומר, הכנה לפני פיתוח כל שהוא שיגיע במדע.
למה רק ב"הרגשה"?, כי קשה להתעלם מדוגמת האסטרואיד "האבולוציוני" שהשמיד הדינוזאורים והעלה לאויר העולם את היונקים הזעירים. מי היה מצליח להאמין שיש בעיה בכלל לדינוזאורים , הגזע השולט המפותח ביותר. לא הייתה להם שום בעיה שצריכה בכלל להוביל לאיזה שהוא מחקר בנושא. על זה התכוון יובל נאמן ז"ל בדבריו בדברו על האקראיות שמנצחת, שמשפיעה יותר מכל. כל מה שאמרת רועי, אמרתי גם אני לו, אבל הוא היה נחרץ בדעתו ועמד לכתוב ספר על "סדר מן האקראי" קיצוני במסקנותיו מהראשון.
אם אנו מנסים להגן על עצמנו , האם איננו יכולים להיות מושמדים מאיזה שהוא דבר לא צפוי, משהוא כמו "שפעת עכברים", או הרעלת CO שתיפלט בכמויות אדירות מאיזה שהוא הר געש, או, כל רעיון הזוי אחר.
איזה מחקר יכול להגן עלינו מכל האפשרויות הקימות להשמדתינו.
ולגביי החלק החשוב (הקולינארי) בתשובתך ובכן לפני כשבועיים , מבלי לדעת על שבוע הגורמה, הזמנתי את אישתי היקרה לרגל יום נישואינו, למסעדה יפנית בהרצליה פתוח ושם הסושי זרם בגרונותינו בשמחה ובששון ומלבד זאת גם איטריות מטוגנות עם ביצה וניתחיי עוף ובנוסף מרק איטריות עם ביצה כמו שרק היפנים יודעים לעשות.
ורק לפני שבוע, נרשמה ביתי הצעירה והיפה למכללת אחווה (שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון) ואין מאורע משמח ומדעי יותר לשם תגיגה קולינארית אותה ערכתי במסעדת נאפיס העממית והאהובה עלי, שם הזמנתי את המנה היקרה לליבי/קיבתי,- מרק רגל, ואם אתה שם לב פה, ושם, על כתמים שמלכלכים את תגובתי, זה מהריר שנוזל לי רק מעצם המחשבה בנושא הקולינארי האהוב.
אבל אפשר להמשיך לטמון את ידי בצלחת ודנטה והקומדיה הקולינארית האלוהית שלו מעוררים את חושיי ואולי עוד אדחה את שבוע הדיאטה אותו הייתי צריך להתחיל כבר לפני שנה.
אז היה מהנה להגיב לך.
כל טוב
סבדרמיש יהודה
יהודה,
אני מסכים כי תגליות רבות במדע הן ‘סרנדיפיות’, ודווקא מכיוון שכך אין להורות למדענים מה לחקור ומה לא. מנקודה אחת במחקר אפשר להגיע לנקודה אחרת לחלוטין, שתתמוך בתיאוריה שעד-כה נראתה כשטותית. אך שים לב שקרוב לוודאי שאילולא ההסתמכות על המחקר הרגיל, שהביא עדויות לכך ש- ‘משהו לא בסדר’, אף אחד לא היה מקבל את התיאוריה השטותית הזו.
כלומר, כדי להגיע לפריצות דרך חייבים קודם לעסוק במחקר רגיל.
לגבי שבוע הגורמה, הוא נמשך עד ה- 11 למרץ, כך שיש לך עוד הזדמנות להתענג על מיטב המטעמים שבמבצע. אני אישית חגגתי במסעדת ‘דאנטה’, על ריזוטו עם פטריות, קלציונה עם גבינת מוצרלה, שמן זית, פסטו והרבה שום, סקלופיני עוף עם תיבול המגרה את החך, ולזניית בקר בקדירת חרס, עם רוטב אלוהי מסביב.
מומלץ!
אגב, שאול:
לפי תפיסתי – דווקא התעלמות מדבריו של יהודה מביעה חוסר כבוד.
כמובן שהתייחסות התומכת בהם על אף הטעות שבהם מביעה חוסר כבוד הן לו והן לשאר הקוראים.
שאול:
דברי אינם חריפים ובניגוד לך, אותי דווקא האמת מעניינת.
יהודה טועה ומטעה ונראה לי חשוב לנסות לגרום לו להבין זאת ואם לא לו, אז לפחות לקוראים שהאמת כן מעניינת אותם.
הטעויות שקדמו אותנו לא היו טעויות מחשבתיות והתעלמות מעובדות.
כל דברי – אלה מתחום המדע ואלה מתחום העובדות המתועדות בדיון הם למיטב ידיעתי אמת. האמת היא ניטרלית ולייחס לה חריפות זה (תרתי משמע) חסר טעם.
האם דברים אלה חריפים?
אינני יודע איך תכנה אותם אבל מבחינתי הם פחות חריפים מדבריך והרבה יותר צודקים מהם.
למיכאל,
כבודו של האדם, ויורשה לי להוסיף, במיוחד כבודו של בן עמך היהודי קצת יותר חשוב מאמיתתו של המדע.
לו היית רואה איזו סכנה עומדת לצמוח מדברי יהודה היקר, היה מקום – מזערי, אמנם – לדבריך החריפים.
כל עוד שדבריו נאמרים רק לשם העלאת זכרה של העובדה הפשוטה שכבני אדם כולנו מוגבלים גם בידיעותינו וגם באפשרות שלנו לדעת, הרי שדבריו רצויים וצודקים.
אם הייתי מרשה לעצמי להתנסח קצת בחריפות הייתי אומר שמדע זה רק אותו מסלול הסטורי שסייע לאנושות להיטיב עם עצמה לאורך ההסטוריה. הטעויות שבמדע (גילוי הרנטגן, למשל) תרמו לנו ידע לא פחות מהתובנות המחושבות.
אין פה לא דת ולא קדושה. סתם מסלול הסטורי של צבירת ידע גדוש כוונות טובות, אך גם תאוות ויצרים.
המשך בדרכך יהודה. גם הגיאולוג שטען שפעם היבשות היו מחוברות גונה בחריפות בהתחלה. לי, כמובן, אין שום דעה בנושא. אותי מעניין תמיד הקסם שבתאוריה ולא כל כך אם היא צודקת.
ביי
ליהודה הבלתי נלאה:
זמלווייס היה בעל השכלה רחבה (יחסית לזמנו) בתחום הרפואה.
לך אין השכלה פיסיקאלית רצינית.
לזמלווייס היה שפע של סיבות שאיששו את מסקנתו.
לך אין.
למעשה יש שפע של עובדות הפוסלות את התיאוריות שאתה מציע.
לא הייתה עובדה אחת שסתרה את השערתו של זמלווייס לפני שהתחיל בניסוי וכשנתקל בזמן הניסוי בעובדות שנראו סותרות הוא בדק אותן לעומק. התיאוריה שאתה מנסה למכור כבר נתקלה בהמון בעיות וכלל אינה מסתדרת עם המציאות שכבר מוכרת לנו ללא ניסוי אבל אתה אינך מתייחס ברצינות אפילו לבעיות אלו.
יש אמנם כמה עובדות שמצריכות בדיקה נוספת של החוקים המוכרים ובדיקה כזו אכן מתרחשת.
הבעיה, כפי שאני רואה אותה היא שבניגוד למדענים, אתה אינך מחפש את האמת. במקום זאת אתה מחפש דרך לשכנע אנשים בנכונותה של תיאוריה שהופרכה רק משום שהשקעת בה הרבה אגו.
לרועי
אוסיף רק רעיון שהובא ע"י פרופסור יובל נאמן ז"ל בספרו "סדר מן האקראי" ובו הוא טען שהמדע מלא בתגליות סרנדיפיות שהוא תרגם זאת לעברית במילה "שאוליות" (שאול המלך שהלך לחפש אתונות ומצא מלוכה). בפגישה אחרונה של אבי בליזובסקי עימו, בה היה נוכח גם עבדיכם הנאמן,י הוא הסביר שלדעתו אף המצב קיצוני יותר מבחינת האקראיות שבדבר והזכיר את האסטרואיד (האקראי) שחיסל את הדינוזאורים ותרומתו לאבולוציה הייתה מעבר לכל דבר אחר.
כך שלא ניראה לי שמדענים שיפעלו רק לפי "הספר" על פי דרך שנרקמה מקידמת דנה, עשויים להגיע לתוצאות משמעותיות במדע.
אבל ניראה מה ילד העתיד כי אני צופה שהמדע יתקדם בתאוצה בשנים הקרובות.
ובנוסף אני חייב להוסיף ולשאול אותך על הקטע הכי מדעי בתגובתך, האם אתה מוכן לשתף אותנו בפרטיי האבולוציה הקולינורית של שבוע הגורמה?
ואם כבר, האם זה הוגן להודיענו על שבוע גורמה שחלף?
זה לא חברותי המעשה שעשית!
הבאת לי תיאבון ואני ניגש לאכול.
סבדרמיש יהודה
שלום יהודה,
אני שמח שחייכת. חיוך מוסיף הרבה.
אנסה לענות על כמה מהערותיך.
ראשית, הרשימה שנתתי מכילה פריטים שאינם מקובלים על המדע כיום, ולכן לא נמצאים בה חורים שחורים, מסה אפלה וכו’.
לגבי חייזרים, אני רחוק מלבטל על הסף את קיומם. אני משוכנע שהם קיימים, אך פשוט לא מאמין שהם ביקרו בכדור-הארץ בזמן האחרון.
לגבי טלקינזיס, אני הייתי מיד מאחוריך כדי לראות את הניסויים הללו. אורי גלר אכן מילא אולמות באנשים מתעניינים, אך הוא לא הצליח לספק אפילו בדל של הוכחה מדעית, בניסוי מדעי מבוקר, לנכונות הטענות שלו.
לגבי שאלתך האחרונה, אני מאמין שקיימות בעיות לוגיות ברעיון היקום הפשוט שלך, שהופכות אותו לבלתי-מבוסס לחלוטין בגרסתו הנוכחית. אם תרצה להיפטר מאותן בעיות לוגיות, הפתרון הסופי יהיה רחוק מלייצג ‘יקום פשוט’. זה הרושם שגיבשתי מהשיחות שנערכו בינך לבין מיכאל.
כללתי את כל האמונות הפסאודו-מדעיות הללו ברשימה מסיבה פשוטה מאד : להגדרתך, כולן שוות ערך. אתה אומר שעלינו להורות למדענים לחקור גם רעיונות שונים, גם אם הם נשמעים מטופשים. ובכן, בוא נחקור גם את אשת-העכביש הגדולה. אחרי הכל, אם הכל נשמע לנו מטופש, מי אנו שנקבע מה מטופש פחות ומה מטופש יותר? הרי כל קביעה כזו עלולה להרחיק אותנו מן התגלית הגדולה הבאה.
שים לב בבקשה לדבר אחד חשוב. איני אומר שהשיטה הנוכחית מושלמת. היא לא. אני מאמין שאנחנו אכן מחמיצים תגליות מסויימות בגלל חוסר הנכונות של מדענים לצאת מקו המחשבה הנוכחי. יחד עם זאת, אני גם לא יכול לראות איך אפשר לשפר את השיטה יותר מהמצב הנוכחי. בקיצור, אני רואה את המדע בתור ‘שוק חפשי’, שבו עוסק כל חוקר במה שמעניין אותו, והשאפתנות של חלק מהחוקרים מאפשרת להם לפרוץ את הדרך – ואז כל השאר באים אחריהם. אבל בין פריצות הדרך, חייבים לצאת גם מחקרים רבים המבוססים על התיאוריה הקיימת, והם שיספקו את כל הנתונים שיאפשרו בין היתר את הוכחת פריצת הדרך החדשה, כמו גם ישומים רבים בחיי היום-יום.
לילה טוב,
רועי, לאחר ערב תענוגות של שבוע הגורמה.
לרועי צזנה
קראתי את תגובתך המעוררת מחשבות אבל גם וקצת חייכתי, מר צזנה.
קודם כל אני בטוח שתגובתך דומה מאד לתגובות שאותם האכילו מרורים את אותו רופא מסכן, דוקטור איגנץ זמלווייס. אתה לא מאמין? אז הבה ונעשה תרגיל של טרנספורמציה לתגובתך, ובמקום מדע הכנס לתגובתך מושגים מעולם הרפואה, בבקשה, להלן תגובתך הרפואית:-
דוקטור איגנץ זמלווייס,
רפואה היא מקצוע בו מתעסקים אנשים מעטים עם זמן מוגבל ביותר. על-מנת להגיע לתוצאות בתחומם, אותם אנשים עובדים מהבוקר עד הערב כשהם מתרכזים בידע הרפואי הקים ובהשלכות שלו. רובם מגיעים לתוצאות יפות בעבודתם.
פשוט אין לאנשים זמן להתעסק עם דרכים רפואיות חריגות, שבמקרים רבים כבר הופרכו בעבר. כמעט תמיד מתברר כי דרכי הרפואה הקיימות מפיקות תוצאות טובות יותר.,,,,,אם היינו דורשים מאנשי הרפואה להקצות תמיד מזמנם כדי להתעסק ברעיונות רפואיות חריגים שכאלה, הרי שלא היתה נעשית כמעט עבודת רפואה של ממש. סוף ציטוט.
קצת מצחיק , נכון?
ושלא תחשוב , רועי צזנה היקר, שאינני מודע לטרדה שהדבר נותן לחוקרים למיניהם. אתה יודע כמה וכמה פעמים ניגשים אלי אנשים ששמעו על רעיונותיי בשטח היקום הפשוט ומשטחים בפניי את רעיונותיהם שלהם. ואני צריך לנהיות סבלני ביותר כי זה מה שאני דורש מאחרים לגביי.
עלינו להיות כמו אותם דוליי הפנינים של פעם שהיו צוללים ומפצחים מאות רבות של צדפות בסבלנות אין קץ כדי למצוא פה ושם את הפנינה הנחשקת.
אבל, גם אתה רועי צזנה הסגרת בתגובתך דבר שאוליי לא נתת לו את הדעת והוא: האם יש סיבה שהחסרת מרשימתך המחכימה והענפה פרטים אותם אני הייתי מכניס לדוגמא: יקומים מקבילים, חורים שחורים, מסה אפילה, חורי תולעת, נקודות סינגולריות, עקרון קוסמולוגי ועוד כמה "יצורים" פיזיקליים? האם זה רק מתוך שיכחה או שאולי יש בך סלקציה לרעיונות מקוריים?
אני לדוגמא לא הייתי מכניס לרשימה את תיאוריית המונד , אף על פי שאני לא חסיד שלה.
בנוסף לא הייתי מבטל על הסף קיומם של חייזרים.
טלקינזיס?, הייתי רץ לראות נסויים בנושא זה.
אורי גלר ידע למלא אולמות מלאים באנשים מתעניינים.
ובנוסף, עם היד על הלב,אני חייב לשאול אותך שאלה, רועי,
האם באמת אתה חושב שאמונתי ואמונת רבים אחרים ברעיון ה"פושינג גרביטי" ואף, אמונתי ברעיון היקום הפשוט שלי , הם שווי ערך לאמונתם של בני שבט ההופי מדרום אמריקה, לפיה מקור בני-האדם הוא באשת-העכביש הגדולה?,
עד כדי כך הרעיונות מגוחכים, או שסתם אמרת זאת?.
שיהיה לנו ערב טוב
סבדרמיש יהודה
הרופא – ממית ומחיה.
טעויותיו – סכנה, הצלחתו – מתנה
יהודה,
מדע הוא מקצוע בו מתעסקים אנשים מעטים עם זמן מוגבל ביותר. על-מנת להגיע לתוצאות בתחומם, אותם אנשים עובדים מהבוקר עד הערב כשהם מתרכזים בתיאוריות הקיימות ובהשלכות שלהן. רובם מגיעים לתוצאות יפות בעבודתם.
פשוט אין לאנשים זמן להתעסק עם תיאוריות ‘קיצון’, שבמקרים רבים כבר הופרכו בעבר. כמעט תמיד מתברר כי התיאוריות הקיימות מפיקות תוצאות טובות יותר.
אני סבור ש- ‘תיאוריות הקיצון’ יופייפו במידה רבה בזמננו, מכיוון שהן אלו שמקפיצות את ההבנה המדעית בבת-אחת. יחד עם זאת, על כל תיאוריית קיצון שמצליחה, קיימות מאות שאין בהן ממש. אם היינו דורשים מאנשי המדע להקצות תמיד מזמנם כדי להתעסק ברעיונות ‘קיצון’ שכאלה, הרי שלא היתה נעשית כמעט עבודה מדעית של ממש.
תיאוריות קיצון לדוגמא, שהמדע יצטרך להשקיע בהם זמן רב בהתאם לקריטריונים שלך :
בריאה תבונית
תיאוריית MOND
חייזרים
ישויות על-טבעיות
מתקשרים עם ישויות על-טבעיות
חייזרים שמרפאים בני-אדם
חייזרים שמרפאים בני-אדם דרך מתקשרים עם ישויות על-טבעיות
נומרולוגיה
סיינטולוגיה
גלגול נשמות
טלפתיה
טלקינזיס
דובי קוטב שרים ורוקדים
אמונת בני שבט ההופי מדרום אמריקה, לפיה מקור בני-האדם הוא באשת-העכביש הגדולה
וכן הלאה וכן הלאה.
בדרך-כלל, כשרעיון מספיק מבוסס בפני עצמו, מגיעים מספר אנשי-מדע שמוכנים להתייחס אליו, ומשם הוא מתפשט הלאה תוך מספר שנים. אני מסכים איתך שרעיונות הם דבר נהדר, אבל אתה לא יכול לכפות על אנשי-מדע להתייחס אליהם ברצינות תמיד, כשרבים מהם נראים כמו אלו שכתבתי למעלה.
המסקנה מקריאת הדברים חייבת להיות:- באף מקרה, אין לבטל רעיונות על הסף , אפילו אם הם מעליבים, ואפילו אם הם נראים שטותיים.
זה לא רק ברפואה, זה חייב להיות בכל שטח, החל מאומנות וכלה במדע.
למה הוא לא רצה לפרסם זאת מייד?, הרי הוא היה מציל עוד נשים מסכנות?, האם הוא פחד מהזילזול של מדעניי הרפואה בזמנו?,
מחכה לחלק השלישי של המאמר.
סבדרמיש יהודה